הדף שחיפשת לא קיים
הדף לא קיים
You can go to the homepage

פוסטים אחרונים

שיעור שמע:

MP3-הורדשאלות לחזרה ושינון זהר בשלח קכז-קכט
1. מדוע לקח משה את יהושע להילחם בעמלק אם היו גיבורים אחרים גדולים ממנו בעם ישראל?
2. איזו מלחמה עשה משה ואיזו מלחמה עשה יהושע ומדוע הם משלימים זה את זה?
3. מיה הם אהרון וחור בנפש האדם התומכים את האמונה?
4. מדוע כתוב 'ויהי ידיו אמונה' ולא ויהיו 'ידיו אמונה' בלשון רבים?
5. מדוע צריך לכתוב על יהושע במלחמתו בעמלק ויחלוש ולא ויהרוג? כיצד נעשה ההרג בעמלק?
6. מי מוחה את עמלק? כתוב 'מחה אמחה' דהיינו ה' ית' ומאידך כתוב 'תמחה' שזה עם ישראל.
7. על מה מצביעה עשיית המזבח שבנה משה וקרא לו ה' נסי?
8. מה הקשר בין ברית מילה למזבח לכפר עליו?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

בְּשַׁלַּח קכז-קכט

וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

לְלֹא תְּמִיכָה אֵין קִיּוּם לֶאֱמוּנָה.

אמונה זה אימון מתמשך שיש לתמוך בו תדיר במעשה ובוודאי במחשבה. אי אפשר לטעון: אני אדם מאמין כמצב סטאטי בלי תמיכה רצופה של ימין ושמאל, חסד ובקורת עצמית. לכן צריך אדם לבנות בנפשו מנגנון תומך אמונה, וסביבה חיצונית ראויה שתומכת בה.

מנגנון זה אומר יכולת ללכת למעלה מהדעת בחסדים מכוסים, וזכירה מתמדת שהפגם שיש בחיסרון הנפשי הוא קשה, מעיק, ומפיל את המחשבות למקום זר. מחשבה שלילית מביאה לדיכאון, ומכאן לאמונה בדברים לא אמיתיים וטפלים.

כלומר יש לקבל למעלה מהדעת את האמת שמורים לנו חכמים גם אם הגוף לא מרגיש כך, תוך ראיה והרגשה כמה רע החיסרון ברצון לקבל לפרטיות.  ועד אשר מגיעים לדרגה שמרגישים בלב את האמת, יש לקבל

הַחְלָטָה אֳמּוּנִית שׁזוֹ הָאֱמֶת. למשל החלטה שקמים בלילה ללמוד פנימיות התורה – זו החלטה אמיתית שאינה מורגשת, לכן יש לקבלה ולבצעה מעל הדעת כהחלטה.

כאשר ידי המעשה עולים מעל הראש, מעל טעם ודעת, אז האמונה משתלטת על השלילה במחשבות הגופניות, אז מנצחים.

בזאת נבחן האדם, בעמידה בברית, בשליטה על המחשבות, בשמירה על מסגרת ההחלטות האמוניות הנכונות. וכך נשמר הוא מהספק, מעמלק שבנפש שמזין תדיר מחשבות שליליות. וכל מחשבה שאינה תואמת את הברית היא עורלה שיש להסיר היא ההיגיון המדעי והחיפוש מה ייצא לי מזה. לכן אין להתענג אפילו במחשבה מדבר אסור.

עמלק בא אל אדם שחורש בשור וחמור יחדיו, דהיינו מחפש בראש ובגוף את בחינת הדעת במקום לפעול מעל הדעת ובגוף מחליט לפי התענוג.

חיפוש ידיעה במקום אמונה, ותענוג במקום אהבה מפילים את האדם לקליפת הכלב הוא עמלק.

תס) יֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. למה ליהושע ולא לאחר? והרי בזמן ההוא היה נער כמ"ש: ויהושע בן נון נער. וכמה היו בישראל חזקים ממנו. אלא משה הסתכל בחכמה וידע (לא הסתכל בבינה שהיא נבואה, אלא בחוכמה, שחכם גדול מנביא. בחכמה האור והכלי באים כאחד, ובה כל השלמות, זו ראיה פנימית בהכרה הגבוהה שמעל השכל). ראה את ס"מ (שרו של עשיו – ההיגיון הגופני), שהיה יורד בצד של מעלה, לעזור את עמלק למטה. אמר משה, ודאי מלחמה חזקה נראה כאן. לא שולח משה גנרל גדול אלא את יהושע שהוא קשור ישירות לשכינה.

תסא) יהושע בזמן ההוא היה נמצא במדרגה עליונה ביותר. אלא, שלא נמצא בשכינה בזמן ההוא, כי במשה נלקחה והתאחדה. נמצא שיהושע התאחד למטה מהשכינה, במקום שנקרא נער, שהוא מט"ט. יש לעשות מלחמה למעלה (ע"י בחינת האמונה – משה, ולמטה מהפרסא ע"י יהשוע.

תסב) אמר רבי יהודה כמ"ש:  עיניך תראינה ירושלים נווה שאנן (בית המקדש) אוהל בַּל יִצְעָן. ירושלים, כלומר ירושלים של מעלה, שנקרא אוהל בל יצען, שפירושו, שלא תמצא יותר ללכת בגלות וזהו סוד: ויהושע בן נון נער, נער ודאי, להיותו דבוק בנער העליון, מט"ט. לא ימיש מתוך האוהל (התורה), מההוא שנקרא אוהל בל יצען, שהוא השכינה. שבכל יום ויום היה יונק מן השכינה, כמו שנער ההוא העליון, לא ימיש מתוך האוהל ויונק ממנה תמיד. כך ההוא נער שלמטה, שהוא יהושע, לא ימיש מתוך האוהל ויונק ממנו תמיד.

תסג) משום זה, כאשר ראה משה את ס"מ, שיורד לעזור לעמלק, אמר משה: ודאי נער הזה יקום כנגדו, וישלוט עליו לנצח אותו. מיד: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. שלך הוא מלחמה הזו שלמטה, ואני אזדרז למלחמה שלמעלה. בחר לנו אנשים, צדיקים בני צדיקים, שיהיו ראויים ללכת עימך. משה צריך לנצח את ס"מ בעליונים ויהושע את עמלק בתחתונים וחייבים כוח משותף.

תסד) אמר רבי שמעון: בשעה שיצא יהושע נער, התעורר נער העליון, מט"ט, והתתקן בכמה תיקונים בכמה כלי זין, שהתקינה לו אימו, השכינה, למלחמה זו, לנקום נקם ברית כמ"ש: חרב נוקמת נְקַם ברית. וכתוב:  ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. לפי חרב ודאי, ולא לפי רמחים וכלי זין, אלא בחרב ודאי היא. זו שנקרא, חרב נוקמת נקם ברית. זו החרב שקיבל מהשכינה הקדושה, שנוקמת במי שהולך נגד הברית.

תסה) ומשה התתקן למלחמה של מעלה. שכתוב: וידי משה כבדים. כבדים ממש, מכובדים קדושים לא נטמאו לעולם. מכובדים, שראויים לעשות בהם מלחמה שלמעלה. ויקחו אבן, וישימו תחתיו (כדרך האבלים), וישב עליה, משום שישראל שרויים בצער, ויהיה עימהם בצער שלהם. יודע משה שלב האבן (אחד משמות היצר) בא למלחמה על ישראל.

תסו) וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. הכל בחכמה עשה משה. אהרון מצד ימין. וחור מצד שמאל. והיו אוחזים בידיו מכאן ומכאן, כדי שתימצא עזרה של מעלה. וידיו של משה באמצע, בקו אמצעי. וע"כ כתוב:  ויהי ידיו אמונה, נאמנים.

זהו מקום של איזקא דכיה, חסדים מכוסים שיהושע בחינת כהן גדול החסד, וחור בחינת השמאל שרואה את החיסרון.

תסז) הָיָה  כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. כאשר ירים, פירושו שהרים ימין על שמאל, והיה מתכוון בזה, כשפרש את ידיו, ואז וגבר ישראל. ישראל של מעלה , ז"א. וכאשר יניח ידו, וגבר עמלק. בשעה שישראל שלמטה משתככים מתפילה, לא יכלו ידי משה לקום ולהיות זקופים, וגבר עמלק. מכאן, אע"פ שהכהן פורש ידיו בקרבן לתקן עצמו בכל, צריכים ישראל להימצא עימו בתפילתו. לא מספיק שהצדיק יעשה את עבודותו, העם צריך להיות איתו.

תסח) במלחמה זו של עמלק, נמצאו עליונים ותחתונים. וע"כ כתוב:  וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, באמונה כראוי. כתוב:  ויהי ידיו אמונה, הלוא, ויהיו ידיו, היה צריך לומר? אלא משום שהכל תלוי ביד ימין, ע"כ כתוב:  ויהי. וכתוב ידיו, ללמד שהימין הוא עיקר הכל. וכתוב:  ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח, ימינך ה' תרעץ אויב.

תסט) וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב. כתוב:  ויחלוש, הלוא, ויהרוג היה צריך לומר? אלא ויחלוש, הוא כמו חולש על גויים. יהושע היה חולש עליהם, וההיא חרב נוקמת נקם ברית הרג אותם. שכתוב:  לפי חרב.

תע) ויאמר ה' אל משה, כתוב זאת (זאת היא בחינת האמונה) זיכרון (רשימות) בספר (בנפש), ושים באוזני יהושוע. זאת, המלכות. ושים באוזני יהושע. כי הוא עתיד להרוג מלכים אחרים, ל"א (31) מלכים כמ"ש: כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. מָחֹה, הוא למעלה, אֶמְחֶה למטה. זכר, היינו זכר שלמעלה ושלמטה.

תעא) אמר רבי יצחק על הכתוב: כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, שמשמע שהקב"ה ימחה. וכתוב:  תמחה את זכר עמלק. שמשמע, שאנו צריכים למחות אותו? אלא אמר הקב"ה, אתם תמחו את זכר עמלק שלמטה, ואני אמחה את זכר עמלק שלמעלה.

תעב) עמלק, עמים אחרים באו עימו, וכולם היו מתייראים לקרב אל ישראל חוץ ממנו. ומשום זה, היה חולש עליהם יהושע. ויחלוש יהושע, ששבר כוחם מלמעלה.

תעג) וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי. וייבן משה מזבח, כנגד מזבח העליון. ויקרא שמו של מזבח העליון, ה' ניסי. משום שנקם נקמת רושם הקדוש ההוא של ישראל. ובזמן ההוא היה נקרא, חרב נוקמת נקם ברית ומשה קרא לו ה' ניסי.

תעד) וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ לכפר על ישראל. ויקרא שמו של מזבח ה' ניסי כמ"ש: ושם ניסהו, שפירושו התעלות, שהתעלו על שהתפרעו ישראל, ונגלה בהם אות ברית ההוא, רושם הקדוש. מכאן, כיוון שנימול בנו של אדם ונגלה בו אות ברית רושם הקדוש, בן ההוא נקרא מזבח לכפר עליו. ושמו ה' ניסי.

תעה) כעין זה יעקב בנה מזבח כמ"ש: ויצב שם מזבח, ויקרא לו, אל אלקי ישראל. למי קרא? לאותו מקום שנקרא מזבח, המלכות. ומה שמו? אל אלקי ישראל.

תגיות: קיום האמונה, הליכה מעל טעם ודעת, עמלק

 

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות לחזרה ושינון זהר בשלח קכד-קכו
1. מהי חולה רעה ומה הדוגמא על הקמצן שנותן לנו הזוהר הקדוש?
2. מהו שכתוב "אשר יתן לו האלוקים אושר נכסים וכבוד… ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו" אם כך למה נתן לו?
3. אושר שמור לבעליו לרעתו- לרעתו של מי ומיהו בעליו?
4. מה הפירוש הנוסף ליש רעה חולה על פי אות תנב? ומהי הדוגמא על ישראל באות תנג?
5. כיצד קשורה חולה רעה לעמלק?בְּשַׁלַּח קכד-קכו
וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

 

בְּשַׁלַּח קכד-קכו

וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

יֶשְׁנוֹ כִּישָׁרוֹן הַשַׁמּוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ – וְזוּ רָעָה חוֹלָה.

ברחוב אומרים שלכל אחד יש תחליף, אך ברוחניות אין זה כך. מהפועל השלם, הקב"ה, יוצאות רק פעולות שלמות. ומי שאינו פועל את הכישרון שקיבל כפיקדון, כתפקיד למעשה מועל באמון. זוהי הקמצנות בה חושב בטעות החולה שעליו לשמור את הכישרון לפרטיותו.

לכל אחד יש פוטנציאל אותו עליו להוציא לפועל כראוי, וישנם שבאופן קיצוני אינם מממשים את הפוטנציאל הפנימי שהקב"ה נתן להם. כאן הקמצנות הזו הולכת לקליפה. חולים אלו נקברים עם הכישרון במקום לממש אותו במקום הנכון.

מחלת קמצנות זו מתמקמת בנפשו של מי שחורש בשור וחמור, כנגד האמונה וכנגד האהבה, ואז העמלק שבתוכו יוצא כנגדו, מכניס בו ספיקות ומביאו להשתמש "בהנאות" קטנות ומזוייפות.

כך ניתנה לנו היום מתנה מבעל הסולם, בעזרתה יש למצות ולנצל ולכוון באמונה את כל הכישרון והעבודה הנפשית בהתאם, אחרת זו רעה חולה.

סָפֵק בָּאֱמוּנָה הִיא רָעָה חוֹלָה בְּנֶפֶשׁ

 

לא תחרוש בשור וחמור יחדיו – שאז יוצאת קליפת כלב. השור כנגד האמונה והחמור כנגד הגוף, כנגד גאווה ואנוכיות ושאלות המים הזדונים.

 

תמז) רעה חולה, למה היא חולה? כשהיא שורה על בני אדם, עושה אותם קמצנים מכספם. באים גבאי צדקה אליו, היא מוחה בידו, אומרת לו, אל תוציא כלום משלך. באים עניים, היא מוחה בידו, בא לאכול מכספו, היא מוחה בידו, כדי לשמור הכסף לאחר. ומיום שהיא שורה על האדם, היא חולה, כמו שוכב מחמת חוליו, שאינו אוכל ואינו שותה. וע"כ היא רעה חולה.

תמח) ושלמה המלך צעק בחכמה ואמר: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה,  וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי, יֹאכְלֶנּוּ:  זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע, הוּא. מקרא זה, אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. שכתוב:  איש אשר ייתן לו האלקים עושר. א"כ, מהו ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו. א"כ, אינו ברשותו של אדם ולא נתן לו האלקים כלום.

תמט) לא כתוב:  ולא יעזבנו האלקים לאכול ממנו, שפירושו, שלא נתן לו כלום. אלא כתוב: ולא ישליטנו, שהיא משום שהאמין לרעה ההיא ונאחז בה. א"כ הוא עצמו גרם לו זה. הקב"ה לא השליט אותה, שהאדם יהיה נברא תחת שליטתה, אלא שהוא עצמו רצה בה ואחז בה.

תנ) וכל דרכיו הוא כשוכב מחמת חוליו, שאינו אוכל, ואינו שותה, אינו קרב לכספו, ואינו מוציא ממנו, ושומר אותו, עד שנפטר מן העולם. ובא אחר ולוקח אותו שהוא בעליו. אל לו לאדם לבוא בטענות לאף אחד, אם הוא עצמו לא יפגום, אז עושר וכבוד שניתנים לו מלמעלה לא יפגעו בו.

תנא) ושלמה המלך צעק ואמר: עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו, לְרָעָתוֹ. מי הוא בעליו? הוא האחר שירש אותו. ולמה זכה האחר להיות בעליו של אותו עושר. הוא משום שזה האמין לרעה הזו ורצה בה, והתדבק בה. משום זה האחר שלא התדבק ברעה הזו, זכה להיות בעליו של אותו עושר כמ"ש: לרעתו, כלומר, משום רעתו שהתדבק בה, הרוויח אותו האחר.

תנב) מי שיושב בחלק טוב בבית אביו, והוא הולך כנגד אביו בעלילות דברים, הוא מתדבק ברעה חולה הזו, כאדם השוכב מחמת חוליו, שכל דרכיו בעלילה, שאומר, זה אני רוצה וזה איני רוצה. ומשום עושר הזה, התדבק האדם ברעה חולה, ונענש בעוה"ז ובעוה"ב. וזהו, עושר שמור לבעליו לרעתו. ההולך כנגד אביו בעלילות דברים, ואל ילך אדם נגד חז"ל מהם אנו יונקים.

תנג) כך ישראל. הקב"ה לקחם על כנפי נשרים, והקיף אותם בענני כבוד, השכינה נסעה לפניהם, הוריד להם את המן לאכול, הוציא להם מים מתוקים, והם הלכו עימו בעלילה. מיד, ויבוא עמלק. כך פתאום נכנס ספק בעם והתחילו להאשים את הקב"ה. טבע האדם שחי את הרגע ושוכח את הטובות, בגידה זו עושה את האדם חולה נפש.

תנד) אמר רבי שמעון: סוד החכמה (חוכמת ההשגחה) כאן. מגזרת דין הקשה באה מלחמה זו, ומלחמה זו נמצא למעלה ולמטה. ואין לך דבר בתורה, שלא יהיה בו סודות עליונים של החכמה, שמתקשרים בשם הקדוש. כביכול, אמר הקב"ה, כשישראל הם צדיקים למטה, מתגבר כוחי על כל. וכשאינם נמצאים צדיקים, כביכול, מתישים כוח שלמעלה, ומתגבר הכוח של דין הקשה. הדין הקשה שאנו רואים בחוץ בא בגלל שאיננו צדיקים להודות להשם.

תנה) בשעה שחטאו ישראל למטה כתוב: וַיָּבֹא  עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. בא לקטרג דין על רחמים. שהוא המלחמה שלו למעלה. כי הכל נמצא למעלה ולמטה. ברפידים, פירושו ברפיון ידיים. שרָפו ידיהם מתורת הקב"ה. בשתי פעמים עשה עמלק מלחמה בישראל. כשישראל הולכים נגד הקב"ה ומסרבים לקבל את השגחתו, הקב"ה מתרחק והדין שורה עליהם.

תנו) אמר רבי שמעון: למעלה ולמטה הייתה מלחמת עמלק. למעלה היה הקטרוג על הקב"ה. למטה ג"כ היה בהקב"ה, שהיו לוקחים אנשים וחותכים להם העורלה של הרושם הקדוש. ולקחו אותם וזרקו למעלה, ואמרו, קח לך מה שרצית. ועל כל פנים כלפי הקב"ה הייתה כל המלחמה.

תנז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וכי מה ראה משה, שסילק את עצמו ממלחמה הראשונה הזו של הקב"ה? אלא משה, אשרי חלקו, שהסתכל וידע שורש הדבר, אמר: אני אזמין את עצמי למלחמה זו שלמעלה, ואתה יהושע, זמֵן אותך למלחמה שלמטה. אני כנגד הנשמה ואתה כנגד הגוף.

תנח) וכתוב: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק. (יָדוֹ האחת – יד ימין דהיינו האמונה) כלומר ישראל של מעלה, ז"א. ומשום זה סילק משה את עצמו ממלחמה שלמטה, כדי להזדרז במלחמה שלמעלה, ותהיה מנוצחת על ידו.

תנט) וכי קלה היא בעיניך מלחמה זו של עמלק? מיום שנברא העולם עד זמן ההוא, ומזמן ההוא עד שיבוא מלך המשיח, ואפילו בימי גוג ומגוג, לא תהיה נמצא כמוה. ולא משום שהיו חיילים גיבורים ומרובים, אלא משום שבכל הצדדים של הקב"ה הייתה. מלחמה זו היא חמורה ביותר מפני שהיא זו המכניסה ספק באמונה, וזו הגרועה שבכל הקליפות.

תגיות: עושר השמור לבעליו לרעתו.

 

שיעור שמע:

bmp3 (1)שאלות לחזרה ושינון בשלח פח-צ
1. מדוע הזדעזע משה כאשר אמר לו ה' ית' "לך רד כי שחת עמך"?
2. ממה הבריקו וקרנו פניו של משה?
3. מדוע נתפזרו ישראל בין האומות?
4. מהו "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו"?
5. הסבר את הכתוב "וברב גאונך תהרוס קמך" עפ"י רבי יצחק?
6. מהו הענין בפנימיות שכל אומות העולם, ששבעים שרי צבאות יתאספו על ירושלים? מיהי בפנימיות האדם ומה העבודה שנצטרך לעשות כנגד אומות אלו?

בְּשַׁלַּח פח-צ

בשעה שמֹשֶׁה נכנס בְּתוֹךְ הֶעָנָן

אין כמו כח התורה לשבור את המעכבים הנפשיים.

כל זמן שמתעסקים בתורה, מתחזק הימין, דהינו האמונה והנתינה. בעסק התורה יש להפיק רווחים אמיתיים – דבקות בבורא יתברך.

כשעלה משה לקבל את אור התורה היה עליו לעבור שלושה שלבים, בהם פגש מלאכים שתפקידם לעזור להתקדם. וכך נקודת משה שבאדם, האמונה צריכה להתחזק ולא לפחד בעליה במדרגות הרוחניות, כאשר התורה מנחה בדרך.

יש שאדם חוטא גם לאחר השגת המדרגה הרוחנית, כאן עליו לדעת, שגם כשהשם מרחיקו ומביאו לירידה, כל זה לטובתו. זוהי בחינה הנק' דרך צדדים, המביאה לעליה נוספת למרות שאין הדבר מורגש בתחילה.

גם בזמן ירידה יש לדעת שעסק התורה יכול להצילו, למרות שהיצר הרע מציג הנאה מיידית מדברים אחרים. ובדיוק כאן דרושה תחזוקה מתמדת של האמונה. לכך נדרשת זהירות, אין בכלל לנהל משא ומתן עם היצר הרע.

שג) כיוון שחטאו ישראל למטה, לקח הקב"ה ממשה אלף חלקים מאותו הזיו. בשעה שאמר למשה הקב"ה: לך רד כי שׁיחֵת עמך, רצו מלאכים העליונים וכל ההמונים לשרוף את משה. הזדעזע משה ולא יכול לדבר, עד שהִרבה בקשות ותפילות לפני הקב"ה.

שד) אמר לו הקב"ה: משה, אחוז בכיסא שלי. עד שגער הקב"ה בכל אלו ההמונים, בכל אלו הצבאות, ואז אחז משה בשני לוחות אבנים והורידם למטה כמ"ש: עִיר גִּבֹּרִים, עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה. ומזיו ההוא שנשאר בו, היו מבריקים פניו של משה. וכמו בזה שנשאר בו, לא יכלו להסתכל בפניו, במה שהסתלק ממנו, על אחת כמה וכמה שלא יכלו להסתכל. אור פניו קרן בעוצמה שהמלאכים לא יכלו לקבל, לכן נאלצו להתבטל בפניו.

שה) רבי חייא אמר: יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ. זהו התורה, שמאדירה את הימין (הימין – כוח האמונה, הנתינה ). וע"כ, יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב. כי אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ"ש:  ה' עוז לעמו ייתן. רוצה להכניע את כוחות אומות העולם שבנפש? אין כמו התורה לשברם, לכן נק' עֹז.

שו) ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מן השמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה נגלו בני ישראל והתפזרו בין האומות. אומר בעל הסולם, שכאשר מתעסקים רק בחיצוניות התורה, מחזקים את כוח החיצונים בעולם. לכן כאשר בא אדם למלא תפקידו, עליו להגדיל את חשיבות פנימיותו, את צד ישראל שבנפשו, ללמוד את פנימיות התורה, שהיא עיקר החוקים ומחשבת הבריאה. וזאת אף מעבר למעשה, עצם ההתעסקות ורכישת ההשקפה העליונה עליה מושתת העולם, מחזקת, מזככת ומקרבת לתכלית.

שז) כמ"ש: עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ (הרצון), נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא הָלְכוּ בָהּ. כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחם ועוזם של כל עובדי עבודה זרה כמ"ש: יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב. כל זמן שקולם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (בהם דורשים את קרבת השם) כמ"ש: הקול קול יעקב, ואם לא הידיים ידי עשיו. רצון יעקב בנפש מחבר את הרצון לקבל של יצחק, והרצון להשפיע של אברהם, זה קול התורה השומר על עם ישראל.

 

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ

 שח) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ. רבי יצחק פתח: למה ה' תעמוד ברחוק. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנע מהם התשובה. אז כתוב:  וברוב גאונך תהרוס קמיך. מי שמעז לקום נגד הקב"ה, השם מתרחק ועוזב אותו לנפשו.

שט) רבי יצחק אמר: בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו כמ"ש: וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהוָה  וְעַל מְשִׁיחוֹ. ועתידים ע' (70) שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה, ולאחוז בעצות על הקב"ה. ומהו אומרים: נקום על המגן מתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו. אומות העולם רואים שעם ישראל מחזיק מעמד בכוח האמונה, לכן אותה מנסים הם לערער. ירושלים, יראה שלמה זו הרצון של האדם לשלמות, לאמת.

שי) אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם כמ"ש:  יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. בזמן ההיא ילבוש הקב"ה גאות עליהם, ויכלה אותם מן העולם כמ"ש: וזאת תהיה המגפה.

שיא) רבי אבא משמו של רבי ייסא סבא, וכן אמר רבי שמעון: עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים, לאנדיאנוס, ללופינוס, ולנבוכדנצר, ולסנחריב, ולכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. ויתן להם ממשלה כמתחילה, ויֵאספו עימהם שאר העמים, וילחמו על ירושלים. ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים כמ"ש: וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר צָבְאוּ, עַל-יְרוּשָׁלִָם. אשר יצבאו, לא כתוב:  אלא אשר צבאו, לשון עבר, כי סובב על נבוכדנצר וכו', שכבר צבאו. אז כתוב:  וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס  קָמֶיךָ. וזה כתוב:  לזמן שיבוא המשיח, ושירה זו, שירת עולם היא.

שיב) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, כלומר באותו זמן. ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. ניצבו כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות.

אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף 

 

שיג) אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג. אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכלותם תחת ממשלתו. אלא שזכר הקב"ה הרי העולם, האבות, שהיו מגנים עליהם. ולא תאמר שזה בלבד רצה לכלותם, אלא כל אלו השרים הממונים על כל העמים עכו"ם, כשניתן להם רשות וממשלה על ישראל, רוצים כולם לכלות ישראל תחתם.

שיד) וע"כ אלו העמים, שהם תחת שליטתם של אלו הממונים, כולם גוזרים גזרות לכלות את ישראל. אלא הקב"ה זוכר הרי העולם, האבות, ומגן עליהם. וכשראה משה את זה, התחיל לשבח את הקב"ה ואמר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה. אין לחפש הוכחות ואסמכתות מאומות העולם ומתפיסת העולם הזה על אמיתות התורה. יש לקחת את הכוח להתחבר מתפיסת העולם הבא, האמונה.

תגיות: כח התורה, לימוד פנימי

 

שיעור שמע:

bmp3 (1)

 

בְּשַׁלַּח נח-ס

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה

גִילוּי הַנֵּס הוּא בֶּקִּישׁוּר הַמְּקָרֶה לַכְּלָל – לקב"ה.

בכוח האמונה, אותה יש לחדש תדיר, ניתן להכליל כל פרט לשלם, דהיינו להכיל כל מקרה הנראה לכאורה כעומד בפני עצמו – לתוך חלק מפאזל שלם. ראויה חלקית נובעת מהתמקדות רק בעולם הזה, בלי לקשור לפנימיות הנפש, לכוחות העליונים הפועלים את מה שנראה מבחוץ. לכן יש להכיר את שורשי האמונה, להתחבר אליהם, ולראות בכל פרט חלק ממארג כללי שלם, ובכך לחזק את האמונה שניתן להגיע לשלמות.

כאשר זוכה אדם להעלות את בחינת יעקב שבנפשו, זוכה הוא לאמונה שתקשר את המודעות שלו עם מה שהוא רואה, ויבין שאין מקרה.

בכדי לזכות לגאולה צריך גם ג"ר – גם את השמאל כפי שרואים שצריך גם כלים ממצרים, צריך את בית המן וכדומה. חייבים גם את הרצון לקבל, את צד האישה כלולים בימין. לֹא מַסְפִּיקָה הַשְׁקָפָה, צָרִיך גַּם אֶת הַלֵּב. כוח השמאל מאפשר את משיכת האורות הגדולים, את כוח הפירוט – כוחות שיש להכליל בכלל, בחסדים של הימין בכדי להגיע לתכלית.

 

 

 

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה זהר שמות לז-לט
1. לצורך מה געה פעם ב' המשיח , כפי שאומר בק"י, והרי געיה היא חיסרון?
2. מה תפקיד המשיח בעולם כפי שמתבטא באות קי"א?
3. אלו ג' מיני גאולות יפעל המשיח?
4. תאר את המלחמה בין הכוכב שהוא קו אמצעי לבין שלהבת האש המתעוררת מצפון, עם איזה כח ניתן לנצח את השלהבת ומה משיג המשיח מניצחון זה?
5. מדוע לאחר שקנה ג"ר דנשמה שוב יש דינים ונחשך השמש בחצי היום והרבה מגדלים נשרפים ורוזנים ושרים יפלו וכו', לצורך איזה תיקון זה נעשה?
6. מה ההבדל בין תיקון של י"ב גבולי אלכסון מצד היום לבין תיקון זה מצד החודש?
7. מה יקרה אם השגת בחינת ג"ר דחכמה למלך המשיח?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שְׁמוֹת לז-לט

בִּיאַת מְשִׁיחַ

הוֹפָעַת הָשְׁלִילַה קוֹדֶמֶת לֶהוֹפָעַת הָחִיוּב.

גם בזמן ההכנה הדרושה למשיח, נדרשת קודם עבודה בקו שמאל, כדי לקבל כראוי את ההטבה השלמה. קודם יוצרים פרטיות, השתוקקות ואז יש להקדיש אותה לכלל, ליחד.

כדי שהמשיח יוכל לבצע גאולה, דרושה הכנה לגדלות מדרגות נשמה חיה ויחידה. זהו זמן של דינים משמאל שיבואו לבסס את הקו אמצעי בו פועל המשיח.

כשמשיח בא מתעורר כוכב של קו אמצעי ממזרח, ושלהבת אש שבאה מצד שמאל תגרום לדינים קשים, כי מצפון תיפתח הרעה. שלהבת זו תתפשט ממעלה למטה, אך אסור שהשתוקקות נפשית תבוא ממעלה למטה, אלא על האדם לדחות את האור ולאפשר התפשטות ממטה למעלה, כדי להקדיש את ההשתוקקות לקשר עם השם.

בהליכה לקו ימין, ממזרח לדרום משיגים אמונה ואז השלהבת מתבטלת בפני כוכב זה. כאן כבר מקבל המשיח גדלות, וישנה הכרה בעם ישראל, אך זה לא מספיק. נשמה מתקנת רק את הראש, ועדיין יש לתקן את הגוף, את הלב.

הדין בא כהכנה וכאן במשך 12 חודש יבואו מלכי העולם כנגד עם ישראל, ולאחר י"ב חודש יקום שבט מישראל – משיח שישלוט בעולם.

העולם צריך תקומה, ואפילו אם עם ישראל מגלה השתוקקות, נמשך קו שמאל לעולם ונמשכים דינים. גם אדם שמגלה תשוקה לדבקות, ופתאום מפסיק, מושך הוא דינים שהרי הנפש חייבת לקבל תענוג, ואם אין לו את הכוח לקלף את הקליפה מהלבושים החיצוניים – הוא נופל. קו שמאל אומר שישנה השתוקקות, וכאן תלוי אם ישנה מספיק אמונה, ואם חסרה האור ילך לצד האחר.

געה ובכה רבי שמעון פעם שנית, ונזדעזע הרקיע שעל הגן, ואלף וחמש מאות ריבוא מחנות מלאכים עליונים, עד שמגיע המשיח לכיסא העליון. אז רומז הקב"ה לאותו ציפור, ונכנסת אל הקן שלה, ויושבת אצל המשיח, וקוראת מה שקוראת, ונֵעור מה שנֵעור.

יש ב' מיני קול:

א. מבחינת המסך דמלכות, שאינו ממותק בבינה. וכמ"ש: משיח הרים קולו ובכה, וכיוון שהוא ממידת הדין, ע"כ אומר, ויזדעזע כל גן עדן, אפילו בקו ימין שבג"ע.

ב. שכבר מסך המלכות ממותק בבינה, שאז יוצא הסיום החדש של צ"ב, הנקרא רקיע. והוא בכייה השנייה, שלא נזדעזע כל הגן אלא קו שמאל, וחצי השמאלי דקו האמצעי, המכונה אלף וחמש מאות ריבוא. אלף נקראים, מטעם היותם חכמה. ריבוא, להיותם מלובשים בחסדים. ואז עולה משיח לכיסא העליון, אל הבינה. והקב"ה רומז לאותה ציפור, שממשיך לה הארת החכמה, ונבחן שהציפור, המוחין דחכמה, חוזרת אל הקן שלה, ויושבת אצל המשיח, כדי להשפיע בו החכמה, ואז קוראת מה שקוראת, כדי להמשיך החכמה, בקול דבינה, ונעור מה שנעור, שנעוֹרוּ המוחין דחכמה. בחינת בינה שחוזרת ונכללת בחוכמה.

עד שמתוך כיסא הקדוש שהוא בינה, הנקרא ג' פעמים, ג' הקווים בזה אחר זה, אותו קן ציפור והמשיח, וכולם עולים למעלה, לבינה, והקב"ה משׁביע אותם, להעביר מלכות הרשעה מן העולם ע"י המשיח, ולנקום נקמת ישראל, ולהמשיך כל הטוב שעתיד הקב"ה לעשות לעמו. וחוזרים אותו קן ציפור והמשיח למקומם, וחוזר המשיח ונגנז בקן ציפור, כמקודם. ישנו תיקון שיש לעשות לו הכנה כדי שמשיח ינקום בגויים ויביא את ההארה הגדולה לישראל.

עד עתה ביאר רבי שמעון בחינת המשיח בזמן הגלות. ואומר ששורשו הוא מסביבת העדן, ששם נגנז תחילה. וכשנִיתקנו העולמות, והקן ציפור, המלכות מבחינת החכמה וּגְזַר דין, נגנז המשיח בו. ובשבתות ויו"ט עולה המשיח עם קן ציפור לבינה, ומקבלים ג' קווים דבינה. יש ג מיני חוכמה. חוכמה עליונה אותה לא ניתן לקבל, שנגנזה בימי בראשית. יש חוכמה דרך ל"ב נתיבות, ויש חוכמה שבמלכות – קו ציפור. המשיח יכול כבר בעת עליה בשבתות וחגים לקבל חוכמה שעלתה בינה.

ומכאן ואילך מתחיל לבאר סדר התגלות המשיח, כשבא לגאול את ישראל. גאולה היא במוחין דחוכמה. כי אינו ראוי לגאול את ישראל בטרם שימשיך הג"ר דג"ר, החסרים בקן ציפור וחסרים לעצמו, המכונות נשמה, חיה, יחידה. שמתוך שישראל אינם כדאים לגאולה, נמשכים לעולם, בכל פעם שימשיך הקו שמאל, דינים קשים ומָרים. כי אין לך אור שלא יהיה נמשך בג' קווים. ועתה מתחיל לבאר סדר הגילוי של אור נשמה מג"ר דג"ר. ומאות קט"ו ואילך מבאר סדר הגילוי של אור החיה. ומאות קכ"א ואילך, סדר הגילוי של אור היחידה. ואח"כ מבאר סדר התגלות המשיח לתחתונים.

בזמן שיתעורר הקב"ה לתקן העולמות, שיאירו אותיות השם בשלמות. יוד, חכמה, תאיר בה', בינה. ואו, ת"ת, יאיר בה"ת, מלכות. ויהיה י"ה בשלמות אחד עם ו"ה. כלומר, יתעורר כוכב אחד נורא, ת"ת המכונה נורא, במסך דחיריק שבו. באמצע הרקיע, להיותו קו אמצעי. כעין ארגמן, שכולל כל הצבעים, כן הוא כולל כל ג' הקווים. לוהט ונוצץ ביום, באור החסדים, הנקרא יום. לעיניהם של כל העולם, גם באור החכמה, המכונה עיניים.

ויקום שלהבת אש אחת, מצד צפון, מקו שמאל. שבשעה שממשיך החכמה מלמעלה למטה, נהפך אורו לשלהבת אש. בתוך הרקיע. ויעמדו זה כנגד זה ארבעים יום. כי השלהבת, שהיא מקו שמאל, מפריד עצמו מכל אחת שבחו"ב תו"מ שבקו האמצעי. שכל אחת כלולה מע"ס, והן ארבעים. ויבהלו כל בני העולם לסוף ארבעים יום. בספירה הסופית, מלכות דמלכות. יעשו מלחמה הכוכב והשלהבת לעיני כל. ותתפשט השלהבת בשריפת אש בתוך הרקיע מצד צפון. כלומר, שתתפשט להמשיך חכמה מקו שמאל גם במלכות דמלכות, שעוד לא נמתקה במידת הרחמים, שמשם מקבל הקו האמצעי, שהוא הכוכב, את המסך לנקודת החיריק שלו. ונמצא בזה, שחושבת לבלוע את הכוכב לגמרי. שתבטל את המסך שלו, ויתבטל הקו האמצעי. וכמה שליטים ומלכים ואומות ועמים, יבהלו מהתגברות השלהבת.

אז יעלה הכוכב לצד דרום, שהוא קו ימין ואור החסד. ויחזרו החסדים להאיר בעולם, שבזה ישלוט על השלהבת, והשלהבת תבלע מעט מעט ברקיע מפני הכוכב, עד שלא תֵראה כלל. אז יעשה הכוכב אורחות ברקיע בי"ב גבולים, שימתיק המסך במידת הרחמים, שנקרא אורַח.

וכשג' קווים שבו יכללו בכל אחת מחו"ב תו"מ, הנה ג' פעמים ארבע הוא י"ב אורחות. ויעמדו אלו האורות ברקיע י"ב יום. כי אפילו המלכות עצמה אינה מאירה רק בג' קווים חג"ת. אבל מלכות שבה אינה מאירה. וע"כ אינם אלא י"ב אורות. ובזה נשתלם המשיח בנשמה דג"ר.

קטו) כשירצה להמשיך הארתם לאחר י"ב יום, למלכות, יחרדו כל בני העולם ממידת הדין שבמלכות, ויחשך השמש בחצי היום, כמו שנחשך ביום שנחרב בית המקדש, עד שלא יהיו נראים שמים וארץ. ויתעורר קול אחד ברעם וזיקים ממידת הדין שבמלכות, ותתחלחל הארץ מאותו הקול, וכמה צבאות ומחנות ימותו מחמתו. ברגע שישנה משיכה של אור, זה זמן של דינים.

ויום ההוא, המלכות, יגרום שיתעורר בעיר רומי הגדולה, בינה דקליפות, שלהבת אש של מדרגת חוכמה, מדין דשמאל, בקול ההוא שיתעורר בכל העולם, מדין שבמלכות, שאלו ב' מיני דינים יתחברו יחד. וישרוף הרבה מגדלים והרבה היכלות. וכמה מגדלים יפלו וכמה רוזנים ושרים יפלו ביום ההוא. וכולם, כל הדינים, יתקבצו עליה להרע. וכל בני העולם לא יוכלו להינצל. וכל זה הוא הכנה להשתלמות המשיח באור החיה דג"ר, כנודע, שהאחוריים קודמים לפָּנִים.

מיום ההוא עד י"ב חודש. כלומר, עד שיתוקנו הארת י"ב גבולים גם במלכות, כי בז"א נקראים י"ב יום, ובמלכות נקראים י"ב חודש. יתייעצו כל המלכים, ויגזרו כמה גזירות, וכמה שְׁמָדוֹת על ישראל ויצליחו בהן. אשרי הוא מי שיִקָרֵה שם, בימות המשיח, אשרי הוא מי שלא יִקָרֵה שם, שינצל מהדינים הללו, וכל העולם יהיו במבוכה גדולה.

לסוף י"ב חודש לאחר שיושלם קו שמאל, אחר שיתוקנו י"ב האורות של השלמת כלים במלכות, יקום שבט מישראל, שזהו מלך המשיח, שיתעורר בתוך הגן עדן, וכל הצדיקים יעטרו אותו שם שיהיו בחינת נקבה כלפיו, ויחגֵרו אותו כלי זיין באותיות רשומות של כלי השם הקדוש.

וקול יתפוצץ בענפי העצים שבגן, וקורא בכוח, ואמר, התעוררו קדושים עליונים, קומו מפני המשיח, הנה הזמן להתחבר אישה בבעלה, ת"ת ומלכות. ובעלה, ת"ת, רוצה לנקום בשבילה נקמות בעולם, ולהקים אותה ולנער אותה מעפר. מקימים את השכינה מעפר.

אז יקומו כולם, ויחגרו אותו כלי זיינו כמקודם. אברהם מימינו, יצחק משמאלו, יעקב מלפניו, משה רועה הנאמן, מעל כל אלו הצדיקים, הולך ורוקד בגן עדן. ובזה נשתלם המשיח באור החיה דג"ר. באור החייה נוקם בעולם ובאור היחידה יקבץ את כולם.

שיעור שמע:

bmp3 (1)

וַיְהִי מִקֵּץ מג-מה

 וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת

 גם דבר הנראה לכאורה כרע, יש לפרש כמשימה לעשיית טוב.

מי שאינו צדיק, אל לו לחפש את התענוג הגשמי בחלום, אלא ישאל עצמו מהי העבודה הנפשית הנדרשת ממני בכדי להתקרב למטרה.

החלום מקשר את האדם לעולם העליון, למקום שאיפת האמת של האדם. אך כאשר השאיפה ארצית ולא נכונה משתלטת, יוליכו אותו למקום רע. לכן חשוב להבחין האם החלום אמיתי. כפי שמתפקדת הנשמה מעבר לזמן ומקום, כך החלום הוא מעבר לגוף המוגבל בגשמיות של זמן ומקום – מכאן שפיתרון נכון מחויב להיות שייך למטרה נצחית. יש לנצל את הרדמות התודעה הגשמית בשינה, ולנסות להתקשר לאמת.

חלום שהוא טוב, בחינת כלל יש לזכור. הגוף הוא בחינת שִּכחַה, נגף, וכאן עדיף לא לזכור את החלום לפרטיות, להתייחס כאגרת שלא נפתחה.

יש הבדל בין אמת ושקר לבין טוב ורע. יש וגם באמת מופיע רע, שמראים לצדיק את הרע (כחלק מהשלם) אצל הרשע, והופכים אותו לטוב המקרב לתכלית. מכאן שהיכולת להפיק מידע אמיתי מחלום לא נועד לכל אחד, זה מעין נבואה מדויקת רק לצדיק. אחרים רואים בחלום טעויות, וכך עונשם, וכדאי להם לשכוח את החלומות, כדי שלא יצאו מהכוח לפועל.

העולם לא בנוי רק מאהבה ותענוג, אלא גם מצד שמאל, אותו מראים לאדם בכדי שירכוש יראה, שהיא הכלי המחזיק אהבה (ימין). אצל הרשע, הרע שמראים לו בחלום הוא "הכלל" עבורו – כל מציאותו, לעומת הצדיק שאצלו הרע שמראים לו הוא רק חלק מהכלל, שבא בכדי לעוררו ליראה ולהביאו לשלמות.

פתח רבי יוסי: כִּי בָּא הַחֲלוֹם, בְּרֹב עִנְיָן  וְקוֹל כְּסִיל, בְּרֹב דְּבָרִים. כי בא החלום ברוב עניין, כמה הם העוזרים בחלום שיתקיים, וממונים מדרגות על מדרגות, עד שהחלומות, מהם שכולם אמת, ומהם, שיש בהם אמת ושקר, שמקצתו מתקיים ומקצתו אינו מתקיים. אבל לאלו צדיקי אמת לא נגלה להם בחלום דברי שקר כלל, אלא כולם אמת. כלומר מחלק כאן שישנם חלומות אצל הצדיקים שבאים מצד האמת, הכל תלוי בדרגת הצדיקות של האדם, והצדיק יכול לקבל חלום ללא סיגים.

דניאל חלם. ואם היה בחלום דברי שקר, למה נכתב ספר דניאל בין כתובים? אלא, אלו צדיקי אמת, בשעה שנשמתם עולה, בעת שנתם, אינו מתחבר בהם אלא דברים קדושים, שמודיעים אותם דברי אמת, דברי קיום, שאינם משקרים לעולם.

דוד המלך לא ראה חלום טוב, הרי נשמע, שהיה רואה דברים שאינם אמיתיים. שהרי האמת היה, שהיה מלא טוֹב וחסד מה'. אלא ודאי, כל ימיו היה עוסק בשפיכת דמים וערך מלחמות, וכל חלומותיו לא היו אלא חלומות רעים, חורבן, שממה, דם, ושפיכת דמים, ולא חלום של שלום, ועדיין היו אלו חלומות אמיתיים הצריכים להתקיים. האם צריך לראות חלום טוב, או חלום אמיתי? כמובן שאת האמת.

הייתכן שלאדם טוב יראו לו חלום רע? ודאי כן הוא, כי כל אלו הרעות העתידות להתדבק באלו שעברו על דברי התורה. ואלו העונשים, שהם עתידים להיענש בעולם האמת, כולם ראה דוד המלך, כדי שבכל שעה תהיה יראת ריבונו עליו. ומיושב בזה הקושיה, איך ראה דברים שאינם אמיתיים. כי ראה אותם בעוברי עבירה, שבהם היו אמיתיים. והראו אותם לו, כדי לעוררו ביראת שמים. והנה העירו, שכתוב: וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה, שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. זהו חלום רע, שמטיל יִרְאה על האדם. וע"כ מראים לצדיק חלום רע.

למדנו כי האדם שראה חלום, צריך לפתוח פיו בו, לבקש פתרון לפני בני אדם שאוהבים אותו, כדי שהרצון שלהם יעלה אליו לטובה, ויפתחו פיהם לטובה, וְיִמָּצֵּא הרצון והמלה שלהם, הכול לטובה. הרצון, שהיא המחשבה, חכמה, היא ראשית הכל, ראשית כל הספירות. והמלה (הוצאה מהכוח אל הפועל) היא מלכות – סוף הכל, סוף כל הספירות. ועל כן נמצא שהוא בשלמות בסוד העליון, להיות כאן ראש וסוף הספירות. ועל כן הוא מתקיים כולו. ועוד, שמבקשים רחמים על האדם, שיתקיים אותו פתרון הטוב שפתרו.

ומשום זה הקב"ה מודיע אל האדם בחלומו, לכל אחד ואחד לפי מדרגתו, כְּמות שהוא. ובאותו אופן כמו שכל אחד ואחד יאמר שיהיה החלום. כי כל החלומות הולכים אחר הפה. ודאי שהחלום אינו אלא לאיש צדיק, שהוא רואה חלום כראוי.

כאשר האדם ישן על מיטתו, נשמתו יוצאת ומשוטטת בעולם למעלה, ונכנסת במקום שנכנסת, וכמה מחנות רוחות נמצאות והולכות בעולם ופוגעות (פוגשות) באותה הנשמה. אם צדיק הוא האדם, עולה הנשמה למעלה, ורואה מה שרואה. ואם אינו צדיק, הנשמה נאחזת באותו הצד, ומודיעים לה דברי שקר, או דברים העתידים לבוא בזמן קרוב (ואינם נכונים לטווח הרחוק). כך השקר מתקיים בתחילה ולבסוף מתגלה. וע"כ לאדם שאינו צדיק, מודיעים לו חלום טוב, שאינו כולו אמת, כדי להטותו מדרך האמת, כיון שנטה מדרך האמת, מטמאים אותו. כי כל מי שבא להיטהר, מטהרים אותו, ומי שבא להיטמא, מטמאים אותו. מלמעלה מפילים מהר יותר את הרשע, בכדי שימהר להתאמת עם האמת ולתקן.

ישבו עד עלות הבוקר, אמר רבי יוסי: ודאי לא נזכר שמו של יוסף באלו הדגלים שכתוב: דגל מחנה אפרים, ולא כתוב: דגל מחנה יוסף, והוא משום, שהתגאה על אֶחָיו. אמר אותו יהודי, ודאי שמעתי יוסף הוא בעולם הזכר, יסוד דז"א, וכל השבטים הם בחינת עולם הנקבה, השכינה. ועל כן לא נכלל יוסף עמהם בדגלים, להיותו בעולם הזכר.

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ. כתוב: נחנו, אנחנו היה צריך לכתוב. למה חסר א'? אלא משום שסוד הברית, שהוא יוסף, לא נמצא עימהם, נסתלק משם הא', ונאמר: נחנו, כי א' הוא זכר. ב' היא נקבה.   ומשום זה נסתלק א' משם, שהוא יוסף, ונשארו אלו הנקבות, האותיות נחנו, אצל השכינה, שבה סוד השבטים. כאן נותן היהודי הוכחה למה יוסף הוא בחינת זכר, ושאר השבטים צד נקבה, ולכן לא נזכר בתוכם.

ואחר כך אמר: וכֵּנִים אֲנַחְנוּ, הא' נתווספה. אמר ו, ולא ידעו מה שאמר כי משום שיוסף נמצא שם, השלימו המלה ואמר: ו אנחנו  כמ"ש: וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד, ויוסף היה בחשבון. הרי כשיוסף נכנס בחשבון, אמראנחנו, וכשלא נכנס בחשבון אמר נחנו.

אמר רבי יוסי: כל אלו הדברים שאמרנו כאן, הקב"ה רצה בהם, כי השכינה לא סרה מכאן  כמ"ש: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יְהוָה, וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה, וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. כאן רואים שיוסף, הברית היא המאחדת.

join

ברוכים הבאים לאתר הזוהר

שיעורי זוהר האזנה

יסודות למתחיל

הזוהר היומי עד לנייד


דברי חיזוק על לימוד הזוהר:

חשיבות מעלת הזוהר הקדוש

רבי חיים ויטאל

"האדם לא נברא אלא לעסוק החכמת הקבלה"

רבי שמעון בר יוחאי

"בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי"

ברכת גדולי ישראל

גדולי ישראל

הצטרפו היום לאלפי הלומדים

הזמן סט זוהר

zohar bay

הזמן את ספר ההקדמות

akdmaot

הזמן סט תע``ס

tass

הצטרפו לאלפי הלומדים באפליקציית הזוהר היומי

הזמן הקדשה ליקירך

cd 7

android-app-on-google-play_1

Available_on_the_App_Store_(black)

00a34964-5bde-441a-a615-dce18cc3c6bc

זוהר חדש

video

❦ בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני. ❡ ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור...

זוהר חדש - מתקדמים

video

1. אלו ב בחינות טל יש במ"ן מה מציין כל אחד מהם? וכיצד זה מסביר שמצד אחד נאמר על המ"ן...

זוהר חדש - מתקדמים

video

1. אלו ב בחינות טל יש במ"ן מה מציין כל אחד מהם? וכיצד זה מסביר שמצד אחד נאמר על המ"ן...

[/sociallocker]


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4