006- הדף היומי בזוהר הסולם – פיקודי – יט -כא שיעור השקפה

006- הדף היומי בזוהר הסולם – פיקודי – יט -כא שיעור השקפה

פיקודי יט-כא

וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ

יש משמעות לשם האדם

שמו של בצלאל מורה על הצל שהוא בחינת אמונה, אל זה שם החסד השפעה, לכן הוא נבחר לבנות את כלי המשכן. השמות בתורה מדוייקים ולא רצוי ששם חיבה יהפוך לשם הקבוע. מאחר הקב"ה שותף לשם שנותנים ההורים, שנותן בהם מעין נבואה, רצוי לשמור ולהשתמש בשם שניתן בתחילה.

בצלאל, בצל אל, השם גרם לו, ועל חכמתו נקרא כך.  תלמיד חכם הוא זה הרוצה בחוכמה, יש לו לב המתאווה לחוכמה והקב"ה נותן לו חוכמה, כאשר הוא בא  בביטול מוחלט לעליון.

כשאדם נפטר מהעולם, הוא נשאל האם קבע עיתים קבועים לתורה. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת; יִרְאַת יְהוָה  הִיא אוֹצָרוֹ העיסוק בתורה אומר שהרצון יתכוון להשגת האמונה, לשם שמים. חֹסֶן יְשׁוּעֹת אומר שילוב של שמאל וימין. מאחר ואין החכמה מתגלה אלא ע"י הדעת, אדם צריך לקבוע עיתים לתורה כדי לחבר חסד ודין, חוכמה ודעת וכך לרכוש אמונה. כל אדם שעוסק בתורה בעוה"ז, וזכה לקבוע לה עיתים, צריך להיות באמונה, שהרצון שלו יתכוון להקב"ה.

יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ. שיראת ה', המלכות, בחינת הים הלוקח כל אלו הנחלים, המדרגות, ונעשית אוצר לכולם היא הכלל וממנה מושפעים כולם בחשבון של אמונה, שרק באמונה אפשר שתתגלה החוכמה. עיקר האמונה היא בכלל, וכשהפרט מאמין בכלל הוא חלק ממנו, ועליו להתבטל לכלל. האמונה היא הכוח לעשות את רצון השם.

אין תגובות

להגיב