019- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי נב-נד למתקדמים
פיקודי נב-נד
מ"ה (45) מִינֵי גַּוְנֵי אוֹרוֹת [מ"ה זיני גווני נהורין]
כדי להיפתח לתודעה אמונית, על האדם לקחת סיכון מחושב ולפתוח את ליבו לתשוקות הפרטיות, אך בתוך גדר ברורה של אי קבלה ישירה של מלוא התענוג לפרטיות, אלא לוותר ולדחות את השפע לאחר שהרצונות מתכללים בהשפעה תחת צד הימין, דהיינו ויתור על עצם הרצון ומוכנות לקבל בשמחה את מילוי הרצונות בכלולים באמונה ובהשפעה. האלטרנטיבה דהיינו הרצון לקבל לפרטיות את כל האור, תביא לחסימה מוחלטת ואי קבלה.
כאן יש מסך הדוחה בהתגברות והתאפקות את האור/שפע שלא ניתן לקבלו כראוי, ואז לאחר מכן יכול לקבלו על מנת לשפיע. כאן לאחר הדחיה נבנה הלב של המחשבה, דהיינו התודעה, ואז יכולה להתפשט ללב.
המפגש עם המציאות, כפי שנתפסת אצל האדם, הוא מקור החומר גלם לבניה נפשית פנימית. השכל לבד לא יכול לבנות את הלב בלי לצאת מעצמנו ולרכוש שכל גבוה יותר, בחינת אמונה מעל טעם ודעת.
מלמד כאן על התפתחות הנוקבה, המלכות כדי שתהיה ראויה והצורה שז"א מזין אותה. בעבודת הנפש מלמד על התהליך של הלדת המחשבה שלאחריה תפיסת הלב במורגש ממחשבה זו.
אין תפיסה באור ללא כלי, וכשמדבר על גוונים, אומר על 45 מיני רצונות. וכך יש קשר בין מידת השפעה הגבוהה ממנה האור מגיע לבין האני המורגש.
כשבאים להאיר למלכות, אין היא יכולה להתפשט במלואה, שיש עדיין את החלל השמאלי, יש רק 4.5 פרצופים שיש לבנות.
קמה במ"ה מיני גווני אורות נחלק העולם, המלכות. כי הבינה נקראת מ"י בסוד מי ברא אלה, וליתר דיוק ישסו"ת – ז"ת דבינה, ע"ש חמישים שערים שבה. שבכל אחת מחמש ספירות כח"ב תו"מ שבה, יש ע"ס, והם חמישים. והמלכות נקראת מ"ה, משום שחסרות לה חמש ספירות של פרצוף המלכות שבה. ואין לה אלא ארבעה פרצופים ומחצה. בד"כ הזכר נק' מ"ה, אך יש והנקבה נק' כך כאשר היא מבטאת אותו.
קמו שבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א מתחלקות לשבעה תהומות, מלכויות, שכל ספירה מחג"ת נהי"מ דז"א מתפשטת לעשר. ויש בהן שבע מלכויות, מלכות לכל ספירה. כל אחת מכה בתהום שלה, שמזדווגת בזיווג דהכאה במסך שבמלכות שבה, הנקראת תהום. ומעלות ע"ס דאו"ח המלבישים לע"ס דאו"י, ואלו נקראות ע"ס דראש. והאבנים, המסכים, מתגלגלים בתוך התהום, שמתהפכים להאיר ממסך דמלכות דראש ולמטה, עד המלכות דמלכות. ונמצא שנכנס האור מע"ס דראש, באבנים, במסכים, ונוקב אותם המים, האורות, שיוצאים בנקבי המסך עד ששוקעים כל אחד על התהום, מלכות דמלכות, ע"ס דגוף עד החזה. והמים מכסים לב' בחינות התהום, מסך דמפתחא ומסך דמנעולא. ובזה התבאר סדר אצילות של פרצוף ז"א, ראש וגוף.
קמז סדר אצילות הנוקבא, שהיה רק על מסך דמפתחא, שמטעם זה אין לה אלא מ"ה מיני גווני אורות שאם תרצה חמישים, מלכות שמתעסקת עם המנעולא, רוצה את האור לעצמה. מנעולא אומרת במלכות לא מתעסקים עם הרצון הזה, אלא רק בקבלת הארת חוכמה לפי שהתכללה בבינה – זו המפתחא. ויוצאים מים דרך נקבים שבאבנים דז"א, ואור נכנס דרכם ומכה לד' בחינות התהום, ומוציא ד' פרצופי המלכות כח"ב ות"ת, ונכללו כל אור בחברו ונפגשים באחד, בפרצוף החמישי שלה, מלכות דמלכות. אין תפקיד המסך לעצור את האור, אלא לבנות אותו כך ע"י לבוש מיוחד שיוכל להתקבל לבניה ראויה ומתחלקים המים, כי נמשכים בו רק עד החזה, רק עד היסוד דמלכות, מסך דמפתחא, שעל החזה. ושם נפסק האור, כי מחזה ולמטה של מלכות דמלכות הוא התפשטות המסך דמנעולא וזה חסר לה. וע"כ אין לה אלא ד' פרצופים וחצי, שהם מ"ה מיני גווני אורות.
קמח סדר המוחין שמשפיע ז"א אל המלכות. תחילה השמאל, כמ"ש: שמאלו תחת לראשי. ואח"כ בחיבוק הימין, כמ"ש: וימינו תחבקני. ואוחזים כל שבע ספירות דז"א בשבע תהומות, בשבע מלכויות שלהן, הנחשבות לקו שמאל דז"א, וכורים בחושך התהומות שעושים בה חסרון, ומקבלים מבינה חושך, אור חוכמה שמעורר את התשוקה, המלכויות של המלכות, כלומר, שממשיכים בה קו שמאל מבינה, שהם חושך. ובזה נחקקה המלכות בחושך דאמא, וחשכות אלו התערבו בספירות המלכות וקבלה את כל הרצונות הגדולים. ועולים מים, חסדים מקו ימין דז"א, ויורדים ומתגלגלים באלו האורות דקו שמאל החשוכים, ומתערבים יחד: משמאל, אורות החכמה והחשכות הדבוקות באורות החכמה, ומימין, מים, חסדים. ונעשה מהם האורות שאינם נראים, והחשוכים, כלומר מוחין של המלכות, שנקראת מראה שאינה מאירה. התנאי לבניה הנכונה, שמחבקים את החושך, את ההשתוקקות למען הקשר. מי שלא מוכן לקבל את החושך, ורץ לקבל את האור נק' רשע. יש לוותר על האור, ואז בקשר פנימי להרגיש את החסדים הנדרשים, ואז ימינו תחבקני. המלכות ננסרת ומקבלת את אור החוכמה המייצר בה את הכרייה, החיסרון והרצון לקשר. החושך הוא אור שבא להאיר את השתוקקות הנקבה.
קמנ אחר שביאר השפעת השמאל, מבאר המוחין דימין, שז"א משפיע אל המלכות. כל בחינה שבז"א בוטש ומשפיע לבחינה שכנגדה במלכות, ובחינות ז"א מתחלקות ל-75 צינורות תהומות, ובהם נמשכים מים. שבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א, שבכל אחת עשר והם שבעים, ובחינת חצי פרצוף המלכות דמלכות החסרה במלכות, שהוא חמש ספירות שמחזה ולמטה שלה, גם זו התווספה על שבע ספירות דז"א, שיש בו ב' בחינות תהום. וע"כ יש בו 75 בחינות, שהם צינורות תהומות המשפיעים מים, אור החסדים, למלכות. עלינו לקחת כל מפגש שלנו עם המציאות בחיים לפירוש ובנייה נפשית נכונה.
קנ כל צינור וצינור שבז"א עולה בקולו, ומזדעזעים התהומות, המלכויות של המלכות, המקבלות מהצינורות דז"א. וכשהקול נשמע, כל תהום מלכות קורא לחברו ואומר, חלוק את מימיך ואכנס בך חלוקה מפני שמסוכן להיכנס גם למנעולא וגם למפתחא כמ"ש: תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ. יש ב' מלכויות בז"א, דמפתחא ודמנעולא. וע"כ נבחן מחמת זה לב' קולות, ב' מיני השפעות של ז"א הנקרא קול. קול דמפתחא, שיש לו בחינה שכנגדו במלכות. וקול דמנעולא, שאין לו בחינה שכנגדו במלכות. כי במלכות אין מנעולא, וע"כ חסר בה חצי פרצוף של מלכות דמלכות. כל צינור וצינור שבז"א עולה בקולו, וע"כ מזדעזעים תהומות דמלכות, כי אין להם בית קיבול, להשפעת הקולות דמנעולא, מדה"ד, ומזדעזעים מפניהם שאין למלכות כלי להכיל את המנעולא, הכלים שיש לה הם לב האבן שאינה יכולה להשתמש בהם. כשנשמע הקול דמדה"ד ממנעולא, המלכויות דז"א קוראות למלכויות שבנוקבא, חלוק את מימיך, כלומר שלא תקבלי בכל פרצופך, אלא רק עד החזה, ומחזה למטה לא תקבלי במפתחא, ואז אכנס בך. שאשפיע לך הסכנה היא שתרצה את כל האור, גם מחזה ולמעלה. אבל אם תרצי לקבל לכל הפרצוף, גם מחזה ולמטה, אז לא אכנס בך, כי חסר לך שם התיקון של מלכות דמנעולא. כי אין לה אלא מ"ה מיני גווני אורות. חסרים לך חמשה גוונים.
קנא מבאר תיקון היסוד של המלכות, שנעשה ע"י השפעת ז"א. תחת השפעת הצינורות יש שס"ה (365) גידים, לבנים שחורים אדומים, נכללים זה בזה, ונעשו גוון אחד. גידים אלו נרקמו בי"ז (17) רשתות, וכל רשת נקראת גידים. נרקמו זו בזו ויורדות בסוף התהום, ביסוד שבמלכות, הנקרא תהום. תחת אלו עומדות ב' רשתות במראֶה ברזל, וב' רשתות אחרות במראה נחושת. שס"ה גידים הם הארת חכמה שבשמאל דבינה גידים צד שמאל, איברים ימין, שנמשכה למלכות ונתנה לה את ההשתוקקות שלה נקראים גידים, משום שהם מבינה לא בינה בחינת השפעה, אלא שדינים מטערין ממנה שנותנת צד של דינים המנסרים את המלכות. כי כח"ב נקרא מוחא עצמות גידים. והם שס"ה, משום שכל קו שמאל מבינה ותו"מ, שנפלו מהמדרגה בנקודת החולם קו ימין, וחזרו אליה בנקודת השורוק, שאז נעשו בינה ותו"מ הללו לקו שמאל של המדרגה. ומבחינת הפרצוף נבחנים הכלים שמחזה ולמטה, לבינה ותו"מ, כי ת"ת הוא בינה ונו"ה הם תו"מ. ונמצא כי קו שמאל דבינה הוא חצי ת"ת ונה"י שלה מחזה ולמטה, שהם ג"ס וחצי. וספירות דבינה מאות, וע"כ הם שלוש מאות וחצי מאה, והארת י"ה מבינה רוכב עליהן, ע"כ הם שס"ה. וזה שס"ה גידים. ובהם ג' גוונים, לבן אדום שחור, שהם חו"ג מלכות. ולא נזכר גוון ירוק, משום שהוא המשפיע את הגוונים. וגידים אלו נרקמו בי"ז רשתות. כי מטרם שהשמאל נמתק בחסדים מז"א, שאז הייתה המלכות בשמאל בלי ימין, ונהפכה לחושך ולקיפאון, ונבחן לה אז הארת השמאל כמו רשת. ועתה ע"י הארת ז"א את החסדים, נמתקו לרשתות, ונעשו י"ז רשתות, שהיא הארת היסוד דמלכות מבחינת יוסף, כמ"ש: יוסף בן שבע עשרה. וכן נרקמו ד' רשתות מבחינת בנימין, ב' בפנימיות, שהן כמראה נחושת, וב' בחיצוניות, שהן כמראה ברזל.
קנב שני כיסאות עומדים עליהן, על כל הבחינות, מימין ומשמאל. כל אלו הרשתות מתחברות יחד, והמים, האורות, יורדים מהצינורות ונכנסים באלו הרשתות. אלו ב' כיסאות, כיסא של הרקיע השחור וכיסא של הרקיע כעין תחש, כשעולים, עולים בכיסא של הרקיע השחור, וכשיורדים, יורדים בכיסא של הרקיע כעין תחש. עניין ייחוד ארבע רוחות השמיים למעלה ולמטה. ד' רוחות השמיים, חו"ג תו"מ, ולמעלה ולמטה הם נו"ה, שהארת הנצח מאירה את כל ד' הרוחות חו"ג תו"מ מלמטה למעלה, והארת ההוד מאירה כל ארבע הרוחות מלמעלה למטה. וזה נוהג בכל מדרגה. וזה ב' כיסאות, כיסא הימין הארת הנצח המאירה מלמטה למעלה, כיסא השמאל הארת ההוד המאירה מלמעלה למטה. כשעולים, עולים בכיסא של הרקיע השחור, וכשיורדים, יורדים בכיסא של הרקיע כעין תחש. הרקיע השחור, מסך דמנעולא, עצמותה של המלכות, שהיא גוון שחור. ורקיע כעין תחש, מסך דמפתחא, שהוא ממותק בבינה. והכיסא של הארת נצח, המאירה מלמטה למעלה, עומד על הרקיע השחור, דמנעולא. והכיסא של הארת הוד, עומד על רקיע כעין תחש, דמפתחא.
קנג אלו ב' כיסאות הם אחד מימין ואחד משמאל. כיסא של הרקיע השחור, נצח, מימין. כיסא של רקיע כעין תחש, הוד, משמאל. כשעולים האורות בכיסא של הרקיע השחור, יורד הכיסא של רקיע השמאל, והאורות יורדים בו מלמעלה למטה.