016- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי מו-מח למתקדמים

016- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי מו-מח למתקדמים

פיקודי מו-מח

כָּל מַעֲרָכָה בְּשָׁלוֹשׁ [כל סדרא בתלת]

קלא וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה, שִׁבְעִים כִּכָּר, וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת, שָׁקֶל. אמר רבי יהודה: כל זה ירד למטה, בצורה עליונה של האמונה, מלכות. כעין זה עשה נבוכדנצר הרשע צלם ההוא שהתקין. כי זה לעומת זה עשה אלקים. אמר רבי יוסי: אלא שנבוכדנצר לא עשה כן, אבל בחלומו ראה צלם, אשר ראשו של זהב, ואח"כ כסף, ואח"כ נחושת. ברזל וחרס שהיו בצלם, למה אינם במשכן? משום שאינם חשובים להכניסם לקודש. ואלו, זהב כסף ונחושת, שהם חג"ת, נכנסו. כל זמן שהמלכות עדיין מצומצמת אי אפשר להכניס אותה למשכן שבו הכל היה בקדושה. בצלם של נבוכדנצר היו גם סיגים כפי שנראה בשבירת הכלים שבכל רצון היו גם סיגים

קלב סוד המשכן הוא בשלושה במתכות האלו, זהב כסף ונחושת כנגד ג קווים. ובשאר דברים היה ארבע, כנגד חו"ג תו"מ, כגון תכלת מלכות, ארגמן ת"ת, תולעת שָׁני גבורה, ושֵׁשׁ חסד. וכגון ארבעה טורי אבן, כנגד חו"ג תו"מ.

קלג אמר רבי יהודה: מהם בשלושה, מהם בארבע, מהם בשניים, מהם באחד. אבל כל מערכה בשלוש. ג' מערכות הן, המתחלקות לכל רוח, לארבע רוחות העולם, ובכל מערכה שבכל רוח יש שלוש מערכות אחרות.

ד' רוחות העולם הם חו"ב תו"מ. בז"א ומלכות הם חו"ג תו"מ. ואע"פ שנכללים זה מזה אינם ד"פ ד', אלא ג"פ ד', שהם י"ב (12). מטעם כי חו"ג תו"מ אלו הם ג' קווים חג"ת, ומלכות המקבלת ג' הקווים, כי המלכות מבחינתה אין לה, אלא רק ג' הקווים שמקבלת מז"א בעלה. וע"כ יש רק ג' קווים בכל רוח, שהם י"ב, ואינם ט"ז (16). כל מערכה בשלוש, ג' קווים, ג' מערכות הן, המתחלקות לכל רוח, שבכל רוח מד' רוחות חו"ג תו"מ, יש ג' קווים. ובכל מערכה שבכל רוח, בכל קו וקו, יש שלוש מערכות אחרות, כי ג' הקווים שבכל רוח נכללים זה מזה, ויש בכל קו ג' קווים. נמצא שיש תשעה קווים לכל רוח. מאחר והמלכות מצומצת אין אפשרות שהיא תגיע להתכללות ולכן יש רק ארבע כפול שלוש. המלכות כאן היא רק נספח מאחר ועצם המלכות נגנזה ברדל"א.

קלד הסדר הראשון בצד מזרח, ת"ת. ג' סדרים, ג' קווים, משום שכלולים זה מזה, נמצא ט' קווים. וכמה אלף ורבבות מדרגות נמצאות תחתיהם. אלו ט' סדרים, שהם ג' קווים, שכל קו כלול מג', כולם מונהגים באותיות רשומות, כ"ז (27) אותיות שבא"ב, כ"ב (22) אותיות ומנצפ"ך הכפולים. וכל סדר, כל קו, מסתכל, כדי לקבל שִפעו, לאלו האותיות הרשומות, מכ"ז האותיות המיוחסות אליו. וכן לכל סדר וסדר, לכל קו וקו, הקו צריך לקבל את שפעו לצורך החיסרון, האות שנמצאת שם.  שכולם נוסעים באותיות הרשומות, ואלו למעלה מאלו, ועומדים אלו על אלו. שורש ג' קווים הם ג' הפעולות, הנעשים בג' נקודות חולם שורוק חיריק שבבינה. שביאת האות י' באור הבינה ונעשית אויר, המחלקת המדרגה, היא נקודת החולם. ויציאת הי' מאויר, החוזר ומשלים המדרגה, אלא שסותם האור, היא נקודת השורוק. ועליית ז"א במ"ן ומסך דחיריק, לייחד ב' נקודות אלו זו בזו ולפתוח הארתם, היא נקודת החיריק. נקודות בבינה, אותיות בזו"ן. ג' פעולות שמהם נמשכים ג' קווים, הם ג' אותיות העומדות במערכה של ימין שמאל ואמצע. באופן, ששורשי ט' קווים שבכל צד מג' צדדים דרום צפון מזרח, הם כ"ז אותיות, ט' אותיות לכל צד. ורוח מערב, מלכות, מקבלת לתוכה את כולם.

קלה וכשאלו אותיות פורחות באוויר של הרוח הממונה על הכול, ביאת י' באור ונעשה אויר שבאות הימנית, ויציאת הי' מאויר, שחזר ונעשה אור, שבאות השמאלית, אשר האוויר הזה ממונה על כל סדר יציאת המוחין, שכולם יוצאים ע"פ סדר של ג' קווים, הנמשכים מהשינויים הנעשים באוויר הזה. אז כל האותיות נוסעות. ואות אחת בוטשת מלמטה, האות האמצעית מנקודת החיריק, ז"א העולה למ"ן, ונעשה זיווג על מסך דחיריק שלו, המוציא קומת החסדים, המאחדת הימין והשמאל. והאות ההיא עולה באו"י, ויורדת באו"ח. ושתי אותיות, ימנית מנקודת החולם, ושמאלית מנקודת השורוק, פורחות על האות האמצעית. ואות מלמטה, האמצעית, עולה מלמטה למעלה, שהוא ז"א העולה לבינה ומייחד ב' קווים ימין ושמאל שבבינה. ומתחברת בהם ונעשו ג' אותיות, כולן לפי האותיות יה"ו, שהם ג' תוך מראה המאירה, ז"א, אשר י' ימין, ה' שמאל, ו' האמצעי. מאלו מתחלקים שלושה סדרים, ג' קווים, והם ב' אותיות, שנמשכות מחולם שורוק, ימין ושמאל דבינה. ואות אחת העולה, ז"א העולה מלמטה אל הבינה, מתחברת עימהן, והן שלושה.

קלו אלו ב' האותיות העליונות העולות באוויר, הימנית והשמאלית, כלולות זו בזו, חסד ודין. ומשום זה הן שתיים. והן מעולם העליון, ימין ושמאל שבבינה, הזכר. שנבחנות לזכרים, כי בינה זכר. והאות האמצעית, העולה ומייחדת אותן זו בזו, נקבה. כי להיותה ז"א, העולה למ"ן לבינה, ע"כ נחשב בערך ב' אותיות של הבינה, נקבה. והיא נכללת בשתיהן.

קלז כמו שהנוקבא מלכות, נכללת מב' צדדים, מימין ושמאל דז"א, ומתחברת בהם, כמ"ש: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, אף כך האות האמצעית, הנקבה שעלתה למ"ן מהתחתון ויוצרת חיסרון בכל אחד מהם, מתחברת בשתי האותיות האחרות שבב' הצדדים ימין ושמאל. אלו ב' האותיות העליונות, מבינה, ואלו האמצעיות המייחדות כל ב' האותיות העליונות, הם תחתונים, מז"א. והכול הוא אחד, זכר ונקבה. שכל ב' אותיות עליונות הן זכרים, וכל אות המייחדת אותן, העולה מהתחתון, היא נקבה.

 

אין תגובות

להגיב