הדף היומי בזהר הסולם – פקודי קכב – קכד למתקדמים

הדף היומי בזהר הסולם – פקודי קכב – קכד למתקדמים

פיקודי קכב-קכד

 

וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן

 

מפחד האדנים של המשכן שהקים משה, ברחו ס”מ וחילותיו. אדני אמת אלו יכולים לגרש כל דיני הס”א והרשעים.

שעו בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם. סוכת דוד זה הרצון השלם של גמר תיקון, דהיינו כשיבולע המוות לנצח, המלכות, הסוכה תוכל למשוך את כל האור באמונה, לכן בזמן תיקון היא נופלת ובגמר תיקון תקום. וכדי לזכור סוכה נסתרת זו, שמות הנשים כחל על העיניים, שזו בחינת הלימוד בלילה, כחל המיוצר מאבן הפוך שהיא מסך שבמלכות היכול ליצר אמונה, בחינת המנעולא, הסתרה הבונה אמונה. ביום ההוא, ביום שהקב”ה יעשה דין בעולם, ויפקוד על רשעי עולם, כמעשיהם. כי אין קימה לכנ”י מעפר, שזה הארת חכמה, בעוד שאלו רשעים יעמדו בעולם. קודם כתוב: בחרב ימותו כל חַטָאֵי עַמי, האומרים לא תגיש ותקדים בעדֵינו הרעה. שיתגלו הדינים והעונשים שלהם. ואז כתוב: בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת ע”י הארת החכמה, שנקראת קימה, כי עם גילוי הדינים של הרשעים, מתגלה הארת החכמה מפני שמתגלה שההארה מתגלה לבעל אמונה ומצד שני גורמת נזק למחוסר אמונה.

שעז כתוב: בַּחֶרֶב יָמוּתוּ, כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי  כי אז יתוקן הפרץ לשון פריצות שלהם שעשו בישראל ע”י שמשכו הארת חכמה ללא חסדים. וע”כ כתוב: וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם. הריסותיו של סוכת דוד, כי כאשר מתחזק המלכות הרשעה בעולם, אז נחלשת המלכות הקדושה, וסוכת דוד הורסת הבניין שלה. ע”כ כתוב: והריסותיו אקים. הפריצות הגדולה היא משיכת חכמה/שפע שלא במסגרת חסדים, אלא רק לפי רצון הגוף, כלומר שלא מפעילים שום התנגדות לתענוגות שאינם קשורים לקדושה.

שעח כשמתחזקת הטומאה, נחלשת הקדושה. זו מלאה, זו חרבה. משום זה עד היום ההוא, המלכות הרשעה תתחזק, וביום ההוא תתחזק ויקים אותה הקב”ה למלכות הקדושה. וע”כ כתוב: וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם, כמ”ש: והיה אור הלבנה האמונה כאור החמה דהיינו שיהיה מספיק כלבוש לאור החמה, שיהיה בעצמו שבעתיים, הוא הלבוש המדויק של חסדים שיאפשר שבעתיים אור החמה, דהיינו ע”י כל שבעת כוחות הנפש התחתונים.

שעט וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת-הַמִּשְׁכָּן במה הקים אותו? כתוב: וַיִּתֵּן אֶת-אֲדָנָיו,  שהם יסודות הקדושה שנתן האדנים שמתחת הקרשים, שיקים עליהם ויסובב בהם אלו הצירים של הפתחים כלומר שהתוצאות יהיו על פי היסודות. כי אלו האדנים שמתחתיהם, הם יסוד וקיום לסבב עליהם. כתוב: וייתן, משום שחיזק ותיקן אותם בכוח האמונה שבו. בשעה ההיא הוסרו האדנים של הס”א. צירים הם יתדות, כי שתי יתדות לקרש אחד מכנה שני צירים. והקרשים מכנה פתחים, להיותם פתחים להארת חכמה מהמלכות. ונודע, שהארת חכמה מתגלה ע”י סיבוב וגלגול, שהסיבוב נעשה בתוך היתדות, דינים של קו שמאל, שבגילויָם מתגלה החכמה כאשר סיבוב הציר פונה לקדושה, אז הוא הולך לטוב, וחלילה לכיוון הטומאה, ילך לרע.

שפ כתוב: זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ עַד, הַיְסוֹד בָּהּ. וע”כ, עתיד הקב”ה לבנות את יסודות ירושלים מיסודות אחרים, שישלטו על הכול. והם ספירים, כמ”ש: ויסדתיךְ בספירים. אלו הם יסודות ואדנים חזקים ועליונים, שאין בהם חולשה, כמו בראשונים, כי באבנים הראשונות שבאלו היסודות, יכלו שאר העמים לשלוט, משום שאין בהם הארה עליונה כראוי. כי הארתן אינה שלהן אלא נמשכת להן מבינה. אבל אלו יהיו מאירים מהארה עליונה, שיאירו מחמת עצמם, ולא יהיו צריכים לשיתוף הבינה. וההארה שוקעת בתוך תהומות, המסכים, שלא יוכלו העמים לשלוט עליהם. ואלו הם ספירים, שיאירו למעלה ולמטה. משום שבזמן ההוא תתווסף הארה עליונה למעלה ולמטה כאשר ההארה באה מהעליון בלבד אין היא שמורה כמו שיתוף התחתון, המעורר את העליון לתת יותר.

שפא היסודות הראשונים, ששימשו מטרם גמה”ת, לא יתבטלו, כי כתוב: הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים. מרביץ, לתקן הנשבר. בפוך, כמ”ש: ותָשׂם בפוך עיניה. אבנים יש שנקראות פוך. שצבען שחור, והנשים צובעות בהן עיניהן. וזה ניתן לדעת לקוצרי השדה הלומדים פנימיות , אותם שכבר זכו לתקן כל תיקוני השדה, שהוא המלכות, וכבר קוצרים תבואות השדה ונהנים מפירותיה.

שפב האבנים של יסודות ציון וירושלים, לא שלטו עליהן שאר העמים, לא שרפו אותן, ולא נשרפו, אלא כולן נגנזו, וגנז אותן הקב”ה. וכל אלו יסודות של הבית הקדוש, כולם נגנזו ולא נאבד מהם אפילו אחד. תורת ישראל ואדני האמונה קיימים כולם לנצח וכשיחזור הקב”ה ויקים את ירושלים על מקומה, היסודות של האבנים הראשונות יחזרו למקומן, ולא תשלוט בהן עין אחר לראותן, חוץ בזמן שיכחיל אדם את עיניו בפוך ההוא, וימלא את עיניו ממנו. ואז יראה כל האבנים וכל היסודות של ירושלים, שהם מתוקנים במקומם, ולא שלטו בהם שאר העמים. וכל אלו האבנים היקרות האחרות, וכל בנייני אבן, כולם עומדים על קיומם. המסך דמלכות מבחינתה עצמה דין קשה ואינו ראוי להמשיך אורות לישראל, אלא כל תיקונו ע”י התקשרות בבינה. וכיוון שמבחינתה עצמה אינה ראויה לאורות, ע”כ בשעה שישראל קלקלו מעשיהם והתבטל קשר הבינה, יכלו העמים לשלוט על המסך שלה, שבזה נחרב הבית, והשכינה יצאה לגלות. אבל לעתיד, כשתתוקן המלכות גם מבחינתה עצמה, אז ייגלה הדבר למפרע, שגם מקודם התיקון לא היה בה שום דין ואחיזה לחיצוניים כלל, כמ”ש: אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה. וזוכים לגמה”ת ולראות את זה, ע”י ששׂם פוך בעיניו. כי קו השמאל, ששם מתגלה החכמה, הם העיניים. אבל כל עוד שאין בהם חסדים, אין ראייה בעיניים הללו, כמ”ש: עיניים להם ולא יראו, הכתוב על הדבוקים בשמאל הזה בלי ימין. אלא ע”י המסך דחיריק שבקו אמצעי, המייחד השמאל עם הימין, העיניים דשמאל מתלבשות בחסדים ומשיגות הראייה. מנעולא, הכלולה במסך דחיריק, מכונה פוך, להיותו מתקן ומייפה את העיניים. ונאמר, ולא תשלוט בהן עין אחר לראותן, שאע”פ שחזרו למקומם, ונגלה שאין בהם שום דין, לא תוכל לשלוט העין לראות את זה, חוץ בזמן שיכחיל אדם את עיניו בפוך ההוא. שרק הצדיקים מקבלים הארת המסך דחיריק שבקו אמצעי, שהוא פוך המתקן ומייפה את העיניים. וימלא את עיניו ממנו, ישלים כל הזיווגים הראויים לצאת על מסך דחיריק, הנקרא פוך. ואז יזכה לראות המסך שבמלכות שמבחינתה עצמה, וכל המדרגות והבניינים, שיצאו על המסך הזה. ויראה, שלא שלטו בה העמים מעולם, אלא שנגנזה. הכחל, הצבע השחור שהיו שמות הנשים בעיניים לא היה רק ליופי אלא לרמז שיש משהו שמכסה ניסתר שניתן לגלות מקצתו ע”י הכחל.

 

אין תגובות

להגיב