046- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי קמג- קמה למתקדמים
וַיַּקְהֵל קלג- קלה
וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ
שצא) כשהגיעו לרבי שמעון סידרו הדברים לפניו, הוא פתח: וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר, עַד-נְכוֹן הַיּוֹם. האורח, שצדיקים הולכים בו הוא דרך אמת, דרך, שהקב"ה רוצה בו, שהקב"ה הולך לפניהם. וכל המרכבות באות לשמוע הדברים, שהם מדברים ואומרים בפיהם. כאור נוגה, שמאיר והולך, ואינו נחשך כדרך הרשעים, שהדרך שלהם נחשך תמיד הרשע הולך בדרך הגוף שהוא דבר חשוך. כשהגוף מייצג את הנשמה הוא יכול להאיר. הנשמה כמו החכמים הולכת ומשתבחת עם הזמן, והגוף הולך ודואך.
שצב) מה ההפרש בין אורח לדרך? אורח, שנפתח ונגלה ונעשה במקום ההוא אורח משהו חדש, שלא דרכו בו רגלים מקודם לכן. דרך, כדורך בגַת, שדרכו עליו רגלי כל מי שרוצה כדבר קבוע.
שצג) וע"כ לצדיקים קורא לדֶרך אורח, שהם היו פורצי דרך ראשונים לפתוח מקום ההוא. ולא על המקום נאמר שפתחו אותו, אלא אע"פ שאחרים בני העולם הולכים באותו מקום, עתה שהלכו בו צדיקים, הוא מקום חדש, כמו שנפתח עתה, שמקום ההוא הוא חדש עתה, כמו שלא הלך בו אדם אחר לעולם. משום שהצדיקים מחדשים את כל המקום ההוא בכמה דברים חדשים עליונים, שהקב"ה רוצה בהם כמו למשל אנשים הלכו בדרכי התורה, בא רש"י הקדוש ופירש והביא חידושים, מכאן הדרך כבר כחדשה, כלומר דרך זו הפכה להיות אורח לאחר שרש"י הילך בה. וכך כל הליכה בגאווה היא בדרך, והליכה בשיפלות בדרך הצדיק היא אורח. הצדיק הוא פורץ דרך לבאים אחריו.
שצד) ועוד, שהשכינה הולכת במקום ההוא, מה שלא היה מקודם לכן. וע"כ נקרא אורח צדיקים, משום שמתארח בו אורֵח עליון קדוש, השכינה. דרך הוא פתוח לכל, ודורכים עליו כל מי שרוצה, ואפילו הרשעים. דרך כמ"ש: הנותן בים דרך, שהדרך בו אינו בטוח, משום שדורך בו הס"א שאינו צריך, ושולט לטמא המשכן. וע"כ הצדיקים בלבד עומדים ושולטים באותו מקום שנקרא אורח. כי דרך פתוח לכל צד, לקדושה ולטומאה.
שצה) וקדושים עליונים, אורח קדוש עליון הזדמן להם והתארחו בו, ודברים משובחים עליונים נסדרו לפני עתיק.
שצו) פתח רבי שמעון: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו. משה פניו כפני השמש, ז"א. ויהושע כפני הלבנה, המלכות, שאין אור ללבנה אלא מאור השמש, מז"א. וכשהיא מתמלאת, אז עומדת בשלמות שלמות הלבנה תלויה בהארת השמש וכידוע הז"א נותן חסדים ללבנה וכשהיא לא מאירה סימן שאין היא בקשר של קבלת חסדים מז"א. וכך גם הגוף מאיר כאשר הוא קשור ומבטא את הנשמה.
שצז) התמלאות הלבנה, שהדמות, המלכות, שנקראת בשם העליון, הוי"ה, אינה עומדת בשם זה אלא בשם א-ד-נ-י, אלא בזמן שנמצאת במילואה. השמות שיורשת, ונקראת בהם, כפי שעומדת כך היא נקראת בשם ההוא. וכשהיא עומדת במילואה, ונשלמת מכל הצדדים, אז נקראת הוי"ה. כי ההשלמה שלה, כהשלמה של מעלה, ז"א, הוי"ה. וע"כ נקראת גם המלכות בשם הוי"ה. שקיבלה כל המוחין מאמא, בינה, ע"י ז"א. אדם נולד בצלם ודמות כאשר הצלם הוא ז"א והדמות צד המלכות.