067- דף היומי בזהר הסולם – פקודי קצא-קצג למתקדמים

067- דף היומי בזהר הסולם – פקודי קצא-קצג למתקדמים

פיקודי קצא-קצג

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

 

יש באדם צד שהוא מעין נביא היכול בהשארה עליונה לקבל מסרים מלמעלה. ישנם ממונים להעברת המסרים, ישנם כאלו הבאים לעזור לאדם להיטהר מגאוותו. אך ישנם גם ממונים מהיכלות הטומאה שבאים להטות את האדם לדרך הרע, כדי להביאו למצב שמהר יותר יבחין במצבו. וישנם ממונים שבאים לפדות את האדם כשהוא חולה, ואז דנים אותו ויכולים לרפא אותו.

 

תרא  ב’ אורות העומדים לפני השבעים, תמיד מעידים עדות, וכותבים כתבי דין של זכות או של חוב. אלו השבעים גוזרים גזרות ודנים דינים. וכל הדינים שבעולם, הן לטוב והן לרע, כאן הם.

תרב  רוח זכות אל, רשומות בו ג’ אותיות יה”ו, המתדבקות בו מלמעלה. כאשר אלו האותיות מתדבקות במקום הזה של הדבקות של זכר בנוקבא, כי יה”ו הם חג”ת, והם זכר, וזכות אל, הוא נוקבא, אז נרשמו ברוח זכות אל אלו האותיות. וכאן אמר דוד, ואלֹהַי לְצוּר מַחְסִי.ואלהי אותיות אל יה”ו, שהוא הרוח אל, והאותיות הרשומות בו נקראות יה”ו. אלו הם ג’ צדדים של האורות, ג”פ ע”ב שבימין ובשמאל ובאמצע, שימין ושמאל הם י”ה, והאמצעי הפנימי הוא ו’.

תרג  לאח”כ יוצא אור אחד המאיר לד’ צדדים, אור זה מוציא ג’ אורות אחרים שהם ג’ בתי דין. ע”ב אורות ראשונים הם לדיני נפשות, וג’ בתי דין הם לדברים אחרים, שאינם דיני נפשות. ולפי זה נמצא שג’ בתי דין אלו הם ב’ ע”ב החיצוניים, שלימין ולשמאל. אלו ג’ בתי דין מתחלקים מע”ב פנימיים, לדון בדברי העולם, בעושר, בעניות, במחלות, בבריאות השלמות. כי אלו ארבעה היכלות מתוקנים גם לכל אלו דינים אחרים. ב’ היכלות הם לב’ צדדי האור האחרים, כלומר ב’ ע”ב שלצד ימין ולצד שמאל, שהם ג’ בתי דין, הדנים דינים אחרים. והיכל אחד לכל אלו בעלי עיניים, שעושים חשבון מכל מעשי העולם, אפילו דיני נפשות, שהוא ע”ב האמצעי הפנימי. והיכל אחד לסופרים אחרים, שהם תחת אלו הראשונים הפנימיים. אלו ארבעה היכלות כלולים בהיכל זכות.

תרד  בכל פתח שבאלו היכלות יש ממונה אחד. בפתח הראשון ממונה גזריאל, ממונה על הדינים שנידונו ונגזרו, לגלות אותם לממונה הראשון סנסניה, העומד בחוץ לפתח הזה, שממנו לוקח ממונה האחר, העומד על היכל הס”א, ועומד על מחלת אסכרה שבילדים.

תרה  הממונה גזריאל לוקח הדבר, שב”ד הפנימי גזר, ומודיע לממונה סנסניה, שמחוץ לפתח. וכל אלו הכרוזים מכריזים ואומרים בכל הרקיעים, כך וכך נגזר מבית המלך. עד שלוקחים הדבר בהיכל השלישי, שלמטה, ומשם יוצאים ומכריזים הדבר, עד שנשמע בכל הרקיעים התחתונים, ויורדים ומודיעים הדבר לכולם שלמטה.

תרו  ולוקחים הדבר כל התחתונים ממדרגה למדרגה, אפילו עוף השמיים ועוף הארץ לוקחים הדבר ומודיעים בעולם. עד שלוקחים הדבר כל אלו מעוררי דין ומשפט, ונראים לבני אדם בחלום. והדבר בא לזמן קרוב.

תרז  ולפעמים, שהדבר נצרך לדעת למלכי הארץ, הממונים לזון ולהנהיג עמים, מודיעים הדבר עד הרקיע שבו השמש שלמטה, והדבר עומד שם, עד שממוני השמש, שהתמנו על השמש, לוקחים הדבר ומודיעים אל הממונים העליונים שבס”א, והם מודיעים הדבר למלכי ארץ, שהם בצד שלהם.

תרח  וכשהיו נביאים בישראל, היו לוקחים הנבואה שלהם מב’ העמודים העליונים, נו”ה, אשר התורה, ז”א, סמוכה עליהם. ואחר שהסתלקו הנביאים מהעולם, ובאו בעלי מראה ובעלי החלום, היו לוקחים הדבר ממקומו. וכשהיו מלכים בישראל, והנביאים הסתלקו, ובעלי החלום והמראה לא נמצאו, מודיעים הדבר לאלו המלכים, מהפתח הראשון שבהיכל הזה.

תרט  ואיך מלכי ישראל לוקחים הדבר מהמקום הגבוה ההוא והרי הם לא נביאים? כל מדרגה וכל פתח יש להם בחוץ ממונים ידועים, שהתמנו בכל אלו הרקיעים, עד שיורדים למטה ברקיעים התחתונים, ומודיעים הדבר לאלו שצריכים. כי משום שמאלו היכלות, שהם בצד הקדושה והאמונה, נפרדות מדרגות למטה, כולן באמונה, ויורדות מדרגות עד שפורחות בעוה”ז, והתמנו בו. הנביאים היו מקבלים נבואתם מנצח הוד, ולאחר שהסתלקו הנביאים המלכים היו לוקחים את ההוראות מהממונים העליונים.

תרי  חלק מהממונים הם לשמור בני אדם מהס”א, מנזקי העולם, ובדרכים שהולכים, לעזור לבני אדם, כשבאים להיטהר וכל הבא להיטהר מסייעין בידו, לעשות אותות וניסים בעולם. וחלק מהם עומדים להביט במעשי בני אדם, להעיד עדות למעלה. וכן נפרדות כמה מדרגות לבחינותיהן, והכול באמונה העליונה, בקדושה העליונה. יש עניין מיוחד שכל מדרגה תפעל לצורך התחתונים. וצריך האדם להיזהר לא להיטמא, שהבא להיטמא פותחים לו

תריא  כעין זה בס”א, צד הטומאה, מתפרדות מהיכלות הטומאה, מדרגות למטה. כולן מדרגות להרע ולהדיח העולם: להטות בני אדם מדרך טוב לדרך רע, לטמא לאותם בני אדם שבאו להיטמא. בן אדם שבא להיטמא, מטמאים אותו בעוה”ז ומטמאים אותו בעולם ההוא. והן הנקראות צואה רותחת. כמ”ש: צא תאמר לו. ואלו המדרגות עומדות לטמא ביותר. ומשום זה הן תמיד כנגד אלו הבאים להיטמא.

תריב  בפתח השני לצד ימין ממונה דַהריאל, להכניס כל הזכויות שזכו בהם בני אדם, כדי שהאדם יהיה נידון עליהם לטוב. כשהזכויות מרובות על עוונות, אז הממונה דהריאל, ממונה על השכר והחלק של אלו זכויות ושכרן הטוב. ממונה זה גם מביא את הזכויות לבית הדין וגם על השכר הטוב להולכים בדרך הישר

תריג  ומוציא הדין לטוב, וממנה הממונה פדיאל, שבהיכל השלישי, ואומר לו, פדָעֵהו מרדת שחת. משום שכאשר האדם נמצא בערשׂ דווי, ונתפש בבית האסורים של המלך, אז נידון האדם. וכל הזכויות וכל החוב שעשה בעוה”ז, הכול נכנס בהיכל הזה להישפט שם.

תריד  וכשנידון לטוב, בפתח הזה יוצא דינו לטוב, לימינו של ממונה דהריאל, העומד בפתח הזה, ומודיעים דינו לטוב, עד שניצל ונרפא מחוליו, ויורד הדין דרך כל הממונים, שהם מדרגות, שנודעו לטוב למטה, מדרגות אחר מדרגות, עד שמגיע לאדם בעוה”ז. והכול, בין לטוב ובין לרע, נידון האדם ההוא מבית המלך.

כשפסקה הנבואה, יש ואדם חווה מסרים מהממונים העליונים, כאשר זה תלוי ברמת הזכות והטהרה שלו, כלומר כל אחד חווה את המסר לפי לבושיו.

תרטו  בפתח השלישי לצד שמאל ממונה גדיאל, להכניס כל העבירות וכל הרעות שהאדם סר אחריהן בעוה”ז, ומוריד אותן למאזניים לשקול אותן, באלו הזכויות שנכנסו בידי הממונה דהריאל.

תרטז  המאזניים האלו עומדים בפתח הרביעי, ושם נשקלים זכויות ועבירות יחד. מי שמנצח מהם, יש לו ממונים באותו הצד. אם הזכויות מנצחות, כמה ממונים בצד ימין לוקחים הדין ומעבירים רעות ומחלות מאותו האדם עד שניצל. ואם העבירות מנצחות, יש לו כמה ממונים בצד שמאל, עד שהס”א לוקח הדבר, וכל אלו מעוררי דין וחוק, עד שנחלש מזלו. ואז יורד הצד ההוא, ולוקח את נשמתו דהיינו את התענוג מהיחד, מהאמת. אשרי חלקם של צדיקים בעוה”ז ובעוה”ב.

תריז  בפתח הרביעי עומד הממונה מֹאזְניה, המאזניים שלוקח זכויות וחובות, ונשקלים בו כולם יחד. ונקרא מֹאזני צדק. בזה נשקלים כולם להישפט. שופטים את האדם במאזני צדק, דהיינו האם הוא פועל לפי התכלית או לא. בעיקר כדאי לו לאדם לעשות המעשים הטובים בשלמות הלב, ויפעל במתן בסתר, שלדברים אלו יש משקל וערך גדולים.

תריח תחת הממונה מאזניה ב’ ממונים, לימין הֲריאל ולשמאל גדוּדיאל. וכשנשקלים זכויות וחובות, זה שבימין מכריע לימין, וזה שבשמאל מכריע לשמאל. וכולם נכללים ברוח שנקרא זכות אל.

תריט  וכשנכללו כולם בזכות אל, הוא מוציא חיה אחת לוהטת תוּמיאל, העומדת להשגיח בעולם בתוך עיני ה’, ההולכים ומשוטטים בעולם. עיני ה’ לוקחות השגחה ממע”ט שנעשו בסתר, ולהשגיח באלו המעשים שבשלמות הלב, אע”פ שלא נעשו כראוי.

תרכ  חיה זו עומדת להשגיח על התפילות, משום שכל הבקשות שבני אדם שואלים בתפילתם, עומדות בידיה, והיא מניחה אותן בהיכל הזה, ועומדות עד ארבעים יום להשגיח בהן. ארבעים יום זה מושג בו נותנים לעיבור כוח לקיום

 

אין תגובות

להגיב