071- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רו-רח למתקדמים

071- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רו-רח למתקדמים

פיקודי רו-רח

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

מותר לקבל תענוג רק אגב האמת.

האמת היא רצון לדבקות, ולא פרטיות אגואיסטית. השורש של כל המחשבה, כתר הוא אמונה. המחשבה היא התמודדות בין חוכמה לבינה, ולא ייתכן תיקון ללא יסוד האמונה.

ישנם מאווים ורצונות מודחקים לאדם, אשר באים לידי ביטוי כאשר הוא פועל כדי לעוררם, זו בחינת נשיקין.

רפאל ממונה על הרפואה, קו אמצעי המכיל גם חסד וגם דין, כאשר גבריאל משמאל אחראי למכה מצד ההיזק שמביא לתועלת, מיכאל מסנגר על האדם הראוי.  

הארת חוכמה יש לפעול ממטה למעלה

תרסו כעין זה, (חגיגה יד:) ארבעה שנכנסו לפרדס, וכולם נבררו למקום הזה, לאלו ארבעה יסודות, וכל אחד נקשר במקומו: זה בצד האש, וזה בצד המים, זה בצד הרוח, וזה בצד העפר. וכולם טבעו, כל אחד ביסוד שלו, כמו שנכנסו, חוץ מהשלם והחסיד, שבא מצד ימין, מחסד, והתדבק בימין ועלה למעלה. שהוא, רבי עקיבא למרות שבטבעו היה שמאל, שורש קין אותו תיקן.

תרסז וכשהגיע למקום שנקרא היכל אהבה, התדבק בו ברצון הלב. אמר, היכל זה צריכים להדביקו בהיכל שלמעלה, באהבה רבה, בחסד דאצילות. אז נשלם באמונה, ועלה והשלים האהבה הקטנה, מלכות, באהבה הגדולה, חסד, כראוי. וע"כ מת באהבה, ויצאה נשמתו בפסוק הזה, ואהבת את ה' אלקיך. אשרי חלקו שפעל את האהבה הגדולה שחייבת להיות קשורה למלכות, לרצון לקבל.

תרסח כל אלו האחרים ירדו למטה, ונענשו באותו יסוד שירד למטה. אלישע ירד למטה בצד שמאל, יסוד האש, גבורה. ירד בו ולא עלה, ופגש בס"א, הנקרא אל אחר. ונמנע ממנו תשובה, וגורש משום שנדבק בו. וע"כ נקרא אחר.

תרסט בן עזאי ירד ביסוד העפר, שהוא כנגד המלכות. ומטרם שהגיע לשריפת אש שבעפר, בדינים שבו, המגיע לס"א, טבע בעפר ההוא, ומת. וע"ז כתוב: יקר בעיני ה' המָוותָה לחסידיו. שמת כשהוא חסיד, ולא נגע בדינים, שהמיתה הייתה תיקונו. יש ערך למסור נפש על הבחינה אליה מגיעים כשעדיין לא מסוגלים לפעול אותה, בן עזאי לא תיקן הכול, אך גם לא פגם.

תרע  בן זומא ירד ליסוד הרוח, שהוא כנגד ת"ת, ופגש ברוח אחר, המגיע לצד הטומאה, שנקרא פגע רע. ומשום זה פגע בו ולא התיישב בו, כלומר שנפגע. וכולם לא ניצלו מעונש. וע"ז אמר שלמה, יש הבל אשר נעשה על הארץ, אשר יש צדיקים, שמגיע אליהם כמעשה רשעים. כי משום שאלו ירדו במדרגות, אלו נענשו. שהמשיכו הארת החכמה מלמעלה למטה, שנקרא ירידה ואת החוכמה יש לפעול בחסדים, ממטה למעלה. משיכה ממעלה למטה מעידה שאדם עושה זאת רק כי בא לו. פעולה נכונה היא שכאשר בא רצון או השתוקקות יש לדחות אותו (ממטה למעלה) ולבדוק כמה הוא בתוך מסגרת האמת, דהיינו כמה נחת רוח לבורא תהיה מחוכמה/שפע זה. רבי עקיבא בא מטעם החסד, ההשפעה ולכן יצא בשלום.

תרעא  משום שרבי עקיבא עלה למעלה, שהמשיך הארת החכמה מלמטה למעלה, ע"כ נכנס בשלום ויצא בשלום. דוד שאל שאלה, ולא נפתרה לו. כמ"ש: מִמתים ידך ה', ממתים מֵחֶלד, חלקם בחיים. ששאל, על מה זה נהרגו אלו הצדיקים בין הרוגי עולם, שהיו זכאים, שלא עברו עבירה, שייענשו עליה? ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים. כאן יש ב' בחינות מיתה: ידך ה' וחלד. ידך ה', זהו הקב"ה, שהנשמה נאספת אליו. ממתים מחלד, הוא הס"א, השולט על הגוף. כמ"ש: לא אביט אדם עוד עִם יושבי חָדֶל, אותיות חלד, היושבים תחת הס"א, שנקרא חדל.  אדם יכול למות ביד השם או ביד השליח הס"א.

תרעב הנשמות של עשרה הרוגי מלכות, להשלמת הרוח הקדוש, ז"א דאצילות, שלהם עשרה רוחות מלמטה כנגד ע"ס דז"א, והגוף שלהם נמסר למלכות הרשעה. כל אחד לוקח חלקו, כמו בקורבנות.

תרעג  הראש של התחלת האמונה, הכתר, בתוך המחשבה, חכמה, בטש ניצוץ החזק, הבינה, ועלה תוך המחשבה. בינה עלה לחכמה והזדווגו יחד, והוציאו ניצוצין, הארת החכמה מתוך המחשבה. וזרק הניצוצין לש"כ (320) צדדיםוברר הפסולת מתוך המחשבה, ונבררה. אחר שיצאו ג"ר דנקודים, כח"ב, הזדווגו חו"ב והולידו הדעת וז"ת דנקודים, דעת חג"ת נהי"מ. ועליהם נאמר, ועלה תוך המחשבה והוציאו ניצוצין, שהם שמונה המלכים. מתוך שנמשכו מלמעלה למטה, מאצילות לבי"ע, נשברו ומתו, שהאורות חזרו למאציל, והכלים נפלו לס"א. ונאמר, וזרק הניצוצין לש"כ צדדים, שנשברו לש"כ בחינות. כי שמונה מלכים נשברו, שבכל אחד ד' בחינות חו"ב תו"מ, הם ל"ב (32) בחינות, ובכל בחינה מהם ע"ס הם ש"כ. ואח"כ ברר הפסולת מתוך המחשבה, שהרחיב אותו הגורם, שהמשיך החכמה מלמעלה למטה, שהוא גרם השבירה, ונבררה, וחזרו וניתקנו.

 

אין תגובות

להגיב