005- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא יג-טו למתקדמים

005- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא יג-טו למתקדמים

וַיִּקְרָא יג-טו

בָּאתִי לְגַנִּי

 

לב) אחותי כלה, מלכות, אדני. אריתי מורי, חסד, מדרגת אברהם, שנאמר עליו, אלך לי אל הר המור, הר המוריה. עם בְּשָׂמי, נצח, מדרגת אהרון בד"כ למדנו שאהרן בספירת ההוד, אך כנראה מדבר כאן  מצד התלבשות אורות בכלים, ואז מצד הכלים עולים למדרגה גבוהה יותר, שכתוב בו, ואתה קח לך בְּשָׂמים ראש, והם זיווג זרוע ימין, חסד, בירך ימין, נצח  כמ"ש: נעימוֹת בימינך נצח. ושתי ברכות הן כנגדם בתפילת שמונה עשרה: א. מגן אברהם, זהו חסד. ב. עבודה  כמ"ש: רְצֵה, זהו נצח.

לג) אָכַלְתִּי יַעְרִי, זהו גבורה, הנקראת פחד יצחק. עִם דִּבְשִׁי, זהו הוד, דוֹד. הזיווג של זרוע שמאל, גבורה, עם ירך שמאל, הוד. שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, זהו גוף, ת"ת. וברית, זהו יסוד, יעקב, ת"ת, עם שלמה, יסוד. לאחר כך, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים, י"ב שבטים בי"ב ברכות, של שמונה עשרה, עם תוספת ברכת המינים, שהיא, ולמלשינים אל תהי תקווה. ע"כ אכלתי יערי, אוכל אותה, מי שנאמר בו, באתי לגני אחותי כלה.

לד) ויש שמחלק ו"ק דז"א אחר. אריתי מורי עם בְּשָׂמִי, גוף וברית, ת"ת ויסוד. יערי עם דיבשי, שוק הימין עם שוק השמאל, נצח והוד. ייני עם חלבי, זרוע שמאל עם הימין, חסד וגבורה, שיֵיני גבורה, וחלבי חסד.

 

אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים

 

מחבר כאן ג ברכות ראשונות בתפילת שמונה עשרה עם ג ברכות אחרונות על פי הסדר.

את המענה לתפילות ניתן לקבל כאשר בונים קו אמצעי, אז המלך שמח וכולם שמחים. כל זה אפשרי כאשר כל חדרי ליבו של האדם נתונים למלך.

אִכְלוּ רֵעִים הוא זיווג עליון שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים זה מצד התחתון שצריך תיקון, ואינו קבוע. וכך המציאות הנפשית בנויה מחלק קבוע המתקבל מלמעלה, וחלק שמשתנה התלוי בתחתון, משתנה כדי לבנות את האהבה. זו ההבחנה בין זמן תיקון שהדבקות אינה קבועה, לבין גמר תיקון לאחר תיקון הרצון לקבל.  

 

לה) רבי יהודה אמר: אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אלו הם כל בעלי יבבה ויללה, שהם אותם הנמשכים מקו שמאל, והדינים דשמאל שורים עליהם, וע"כ מיבבים ומיללים תמיד. שכולם נתבשמו ונתברכו יחד ביום שהוקם המשכן, כי מסעודת המלך, שהוא קו אמצעי, נהנו כולם. ואוכלים כולם בשעה שהמלך בא שמח. וע"כ המלך הוּשְׂמַח, ומשמח את המלכה תחילה, ואח"כ אוכלים כולם ושמחים. כולם שמחים כשהמלך שמח, כשיש קו אמצעי

לו) אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אלו הם ו"ק דז"א. שתו ושכרו מיין המרווה הכל, מהארת החכמה. כל אלו שלמטה, המלאכים והנשמות שבבריאה, כיוון שאלו ו"ק דז"א מתברכים, כולם שלמטה מתברכים.

לז) איכלו רֵעים, למעלה. שתו ושכרו דודים, למטה. למעלה זה מקום עליון, שהם באחדות ובשמחה, שאינם מתפרדים זה מזה לעולם, או"א עילאין, אלו נקראים רֵעים  כמ"ש: ונהר יוצא מעדן. ועדן אבא, נהר אמא, אינם נפרדים לעולם, ולעולם הם נמצאים ברצון באחדות ובשמחה. שתו ושכרו דודים, למטה דודים, זו"ן, המתחברים לזמנים, בשעת התפילה, ובשבתות ויו"ט, ולא תמיד כאו"א עילאין. הזיווג אפשרי כאשר ניתן לצרף את צד הנקבה, ויש שזה בא מלמעלה בלי צורך התערבות התחתון שאינו קבוע, לכן הזיווג לתחתון יהיה בחינת אהבת דודים. היתרון של  שתו ושכרו דודים שהוא בחינת מטרת הבריאה, דהיינו השכלול ולא רק הקיום. הזיווג מהעליון תדיר ולא פסיק.

לח) בעליונים, באו"א, כתוב אכילה ולא שתייה, כי מי שיש לו נאדות יין, לאכול הוא צריך. ומשום ששם באו"א עילאין שורה יין המשומר, ע"כ כתוב בהם אכילה. ובאלו התחתונים זו"ן, הצריכים שיקוי, כתוב בהם שתיה, כי כל הנטיעות, שהם צריכים להשקותם מנחל העמוק, בינה. וע"כ, באלו כתוב אכילה, ובאלו שתיה. אלו, או"א עילאין, נקראים רֵעים. ואילו, זו"ן, נקראים דודים. מוחין דחסדים מכונים אכילה, והוא המוחין דאו"א עילאין, חסדים בלי חכמה  כמ"ש: כי חפץ חסד הוא. והם אוירא דכיא. ומוחין דהארת חכמה מכונים שתייה, יין המשמח. בעליונים, באו"א, כתוב אכילה בלא שתייה, כי באו"א עילאין אינו נוהג שתייה, הארת חכמה, כי בהם אין הי' יוצאת מאוויר, אלא אכילה בלבד, חסדים כדי להתגבר על הארת החכמה. ע"כ כתוב בהם, איכלו רֵעים. כי או"'א עילאין נבחנים כמו שלא יצאו מראש א"א הקרומא דאווירא כן מפריד בין או"א עילאין לראש, וכותב כאן כמו שלא יצאו, אלא אין להם חיסרון לחכמה מאחר ויש להם תיקון של חסדים מכוסים שמקבלים מיסוד דעתיק. והם מלבישים למוחא סתימאה, המכונה יין המשומר. וע"כ יש להם נאדות יין, ואינם צריכים אלא לחסדים. ובאלו התחתונים, זו"ן, הצריכים שיקוי, צריכים לחכמה, וכל זמן שאין להם חכמה, נבחנים בהם החסדים לו"ק בלי ראש, וכתוב בהם שתייה, שתו ושכרו דודים, שצריכים לקבל חכמה מישסו"ת, הנקרא נחל עמוק. ואם לא, הם ו"ק בלי ראש.

לט) אמר רבי אלעזר: דודים הם באהבה ולמה הם תחתונים? אלו החושקים זה לזה ואינם נמצאים תדיר ביחד, הם נקראים דודים, זו"ן, שלמטה מאו"א. ואלו הנמצאים תמיד יחד, ואינם מתכסים, ואינם נפרדים זה מזה, או"א עילאין, נקראים רֵעים. וע"כ אלו דודים ואלו רֵעים. רֵעים הם ברצון באחדות תמיד. דודים הם בתשוקה לזמנים ולא תמיד. וזה, האכילה והשתייה האמורים בכתוב: הם שלמות הכל, כדי שתתברך כנסת ישראל, המלכות, ואז יש שמחה בכל העולמות. עונה לו שהם עליונים מטעם הקביעות, והדודים הם למטה ואינם מייצרים אהבה בקביעות. בזמן תיקון הרעים חשוב יותר, ובגמר תיקון אור האהבה חשוב והוא מטרת הבריאה.

מ) רבי חזקיה מעמיד מקרא זה, איכלו רֵעים, בקרבנות, משום שהם סעודת המלך להקריב לפניו, ונהנים מהם בעלי הדין, וכולם מתבשמים, והשמחה נמצאת בכולם.

מא) רבי אחא, איכלו רֵעים, בשעה שנכנסה השכינה למשכן, שהיו נמצאות ברכות ושמחה בכל, והשכינה נכנסה במשכן ככלה לחופה, ואז נשלמו ישראל למטה, ונתאחדו בהקב"ה בארץ  כמ"ש: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ואז עליונים ותחתונים נתבשמו.

 

אין תגובות

להגיב