007- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא יט-כא שיעור השקפה

007- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא יט-כא שיעור השקפה

וַיִּקְרָא יט-כא

קָרְבָּן לַיהוָה

אמר לו הקב"ה למשה שעתיד המשכן להתמשכן בחטאיהם של ישראל, ולא יתקיים בקיומו. אבל הרפואה לזה הוא, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה. הרי לך קרבנות, המגינים על הכל. הקורבנות במשכן הם הפתרון המגן על הכל מפני שאז אדם מוכן להקריב עצמו. הקורבן שמקריב האדם בכוונה הראויה, כדי שיזכה לשלמות כל הצדדים שלו, וכדי לעורר רחמים ולא דין.

קָרְבָּן לַיהוָה, פירושו התקרבות, כדי שימצא רחמים בכל העולמות, וכל זה הוא, כדי שיתעורר הרחמים ולא יתעורר הדין. ומשום זה להויה הוא ולא לאלקים. כי הויה יורה רחמים ואלקים יורה דין. אבל כתוב: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. כתוב: זבחי אלקים, ולא כתוב: זבחי הויה. הזבח הוא רק השחיטה שנעשתה בצפון, במידת הגבורה, וכך נשברת מידת הגאווה. והקרבן עצמו לשם הויה ולא לשם אלקים שהוא מידת הדין.

יש הבדל בין הקורבן שבדרך, בזמן תיקון, לבין הקורבן שבמטרה, שאז מתבטל היצר הרע בגמר תיקון בו ניתן גם את צד שמאל להקריב. ההבחנה היא שבדרך אין לאדם ברירה אל לפעול שלא לשמה, ובגמר תיקון לא יבקש שום דבר לפרטיות, אלא כל הקורבן יהיה להשפיע נחת רוח להשם.

גָּדוֹל יְהוָה

חצי בן אדם אינו מתברך

למי "שאין" מלכות דהיינו אני עצמי אמיתי, לא יכול ממש למשוך חוכמה, כלומר בלי רצון לקבל לא ניתן למשוך חוכמה. מי שאינו נמצא זכר ונקבה, נעדר ממנו כל שבח, ואינו בִכְלל אדם. ולא עוד אלא שאינו כדאי להתברך. משמע שמי שלא מתחתן או אין לו את שני הצדדים מנוע מלקבל את הברכה

אין תגובות

להגיב