029- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא פח-צ שיעור השקפה

וַיִּקְרָא פח-צ

אין ייאוש בעלים על הרצון של האדם.

ישנה מצווה של השבת אבדה כשהבעלים לא התייאשו מהמוצא הישר שיחזיר להם אותה. הקב"ה נטע רצון באדם, ואם הוא מכחש ברצון שעליו להשיב לבעליו, ואין כאן ייאוש בעלים שהרי על הרצון יש סימנים, שעצם ההשתוקקות של האדם היא הסימן שהקב"ה משפיע ורוצה להטיב, מכאן שהרצון שייך לקב"ה.

האבדה היא האמונה, הרצון ליחד. האמונה האמתית היא שהקב"ה גומל חסד. לכן כל רצון שפוגש האדם עליו לעשות השבת אבדה בנפשו. רצון של גוי שבאדם, דהיינו שאינו שייך לעבודת השם, זהו רצון מדומיין שאינו אמיתי ואין להשתמש בו כלל.

גיהינום הוא סביבה המעוררת רצון, דהיינו מקום נפשי בו ישנם רצונות זרים שאין מה לעשות איתם ויש לשרוף אותם. ואם האני שלך הוא רצונך, אזי יש לשרוף רצונות אלו כי אי אפשר להשיב רצון זר לבעלים. לכן הגיהינום מזכך ע"י שנשרפים הרצונות הזרים ונשארים רצונות של דבקות והשפעה בלבד, אותם ניתן להשיב להשם.

אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת, יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. הרשע עושה פגם למעלה, שמפריד אלופו של עולם, הקב"ה, מפני שרוצה רק את גאוותו שלו, הוא נרגן מפני שאינו יכול להתקשר ולהתחבר עם אף אחד.

כשאדם רוצה להגיע לגאולה הפרטית, דהיינו להיות אדם, עליו להוציא עצמו מתפיסת העולם הזה עד שמשיג אמונה בדבקות מעל טעם ודעת.

בעלי תשובה הם אלו שהעלו מלכות לבינה, וגרמו למידת הרחמים בעולם, מקומם גבוה מצדיק שיושב במדרגת היסוד. לכן אומר במקום שבעלי תשובה יושבים, צדיקים גמורים אין יושבים שם. צדיק פועל בלי הרצון העצמי שלו, ובעל תשובה גם את הרצון העצמי שלו השיב לבינה.