040- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קיב-קיד למתקדמים

040- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קיב-קיד למתקדמים

וַיִּקְרָא קיב-קיד

סַנְהֶדְרִין גְדוֹלָה וְסַנְהֶדְרִין קְטַנָּה

צריך האדם שיקול דעת ושיקול הלב

השפיטה של האדם יכולה להיות דרך המוח או דרך הלב. השפיטה דרך המוח היא בחינת משה רבינו, דעת עליונה ומופשטת. כלומר שפיטה אובייקטיבית מחוץ לאדם. בחינת אהרן זו ההתפשטות ללב, הרגש הכולל את כל הפרטים. צריך שילוב נכון של שכל ורגש, וחשוב ביותר שיתגבר האדם ויודע לפני הקב"ה על חטאיו, אחרת דרכי התשובה נעולים בפניו.

שלה) מצווה זו היא להביא קורבן על סנהדרין גדולה שטעתה. תנאים ואמוראים שָמעו. ע' סנהדרין גדולה היה ומשה עליהם, וע' סנהדרין קטנה היו ואהרון עליהם. כשמשה היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין גדולה. וכשאהרון היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין קטנה. ומשום זה, משה היה שושבין של המלך, ת"ת, שהיה ממשיך את הת"ת להתיחד עם המלכות. ומשם סנהדרין גדולה, שהם ת"ת. אהרון שושבין המלכה, מלכות. ה' קטנה, כגון, אעבודך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. רחל מלכות, ונקראת קטנה. ועל שמה נקראים סנהדרין קטנה. וע"כ כשאהרון היה על הסנהדרין, שהוא שושבין המלכות, המעלה אותה לז"א, נקראים סנהדרין קטנה.

שלו) ומשם היו יודעים הסנהדרין ע' לשון, שהם ע' פנים לתורה. כי יש ע' לשון מצד מלכות הרשעה, שכולם בפירוד  כמ"ש: מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם ללשונותם. שכל שבעים לשון הם בפירוד זה מן זה. יוסף ידע בנוסף לשבעים השפות גם את לשון הקודש, שהיא הכלל של כל השפות. כך פרעה ושאר אומות העולם אינם מכירים את הכלל, לכן היה יוסף מעליו.

שלז) אבל בתורה יש ע' פנים בלשון אחד שהלשון הוא בחינת היסוד, לשון הקודש, יסוד, שכולל ז"ס דז"א, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. י' מן יסוד היא הלכה אחת, חכמה קטנה, מלכות, שבה ע' לשון, כחשבון סוד מן יסוד. ויסוד הוא לשון הקודש, סוד המרכבה בע' כיסאות. עליהם כתוב: כל העונה, אמן יהא שמֵיה רבא מבורך, בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה בכל כוחו דהיינו שעוזב עצמו, מוותר על גאוותו ומשבח כראוי את הבורא. לשון אחד, יסוד. הוא ע' לשון על מידה קטנה דחכמה קטנה, שהיא י' קטנה. שעליה רומזת הי' של יסוד, והגי' של יסוד היא ע' לשון, שמאירים על הי'. שביחד הם אותיות יסוד. ב', משה ואהרון, שעל הסנהדרין, שהם ב' שפתיים, נצח והוד. וזה הוא מבחינת הספירות, ומבחינת המוחין. בהם דעת ותבונה, משה דעת, אהרון תבונה. בהם נשלמים הסנהדרין לע"ב. כנגד ע"ב שמות החוכמה של ג קווים דרכם מתקבלת החוכמה מצמצום ב. בנפש האדם הסנהדרין זו מקום הבדיקה של האדם עם עצמו האם הוא הולך בדרך נכונה. על האדם לבדוק עצמו מבחינת ההשקפה הגבוהה שבו שזו בחינת סנהדרין גדולה, וגם מבחינת מעשיו שזו סנהדרין קטנה. בדיקה של מוח ולב, משה ואהרון שבנפש. שבעים לשון של אומות העולם הם שפת שקר שאינם כוללים את הכלל.

 

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲך

 

שלח) רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך, בעוד שהיו הולכים אמר רבי יוסי לרבי חייא: נעסוק בדברי תורה, בדברי עתיק יומין הוא הפרצוף המקשר בין אצילות לבחינת עולם א"ק, ובכל עולם ועולם הוא הכתר של אותו עולם, דהיינו לעסוק בנושא האמונה. פתח  רבי חייא: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ  וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי  אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה. כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני מלך הקדוש, לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה, הקב"ה מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין. אם אדם בגאוותו או פחדו או כל סיבה אחרת אינו מודה על חטאיו, מפני שלאחר מכן נדרש מאמץ לתיקון, ואדם בטבעו הגופני עצל. שינוי עצמי מצריך וויתור ויגיעה, כמו כן גאוותן מבקש להראות מושלם בסביבתו, ואז לא פותחים לו פתח לתשובה.

שלט) כש"כ אם הוא בוכה על חטאו, כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח, ומתקבלת תפילתו. וע"כ, וידוי חטאיו הוא כבוד המלך, להגביר הרחמים על הדין. וע"כ כתוב: זובח תודה יכבדנני. יכבדנני ולא יכבדני, כי שני כְבוֹדים למעלה ולמטה, בעוה"ז ובעוה"ב. הבכי בא ממידת החסד, ומועיל כשבקשת האדם אמיתית, הבאה מקו אמצעי. בכי זה גם לדמע, דהיינו לערות ולהכליל מלכות בבינה, רצון בהשפעה, שאז וודאי התפילה מועילה, לתקן גם לעולם הזה וגם לבא.

שמ) מקרא זה קשה כולו, כי מרבה מילים, שהרי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי די, ומהו שאומר: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ  וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, ואח"כ אומר, אודה עלי פשעי לה'. לך, היה צריך לומר?

שמא) אלא דוד, כל דבריו ברוח הקודש אמרם. ולמלכות שמים אמר, משום שהיא שליח, ממטה למעלה, הפתח לספירות עליונות. והאדם צריך לכנוס בה תחילה, וממעלה למטה, שהשפע מספירות העליונות היא מקבלת אותו ומשפעת למטה. ומי שצריך למלך, מודיע לה תחילה. וע"כ, חטאתי אודיעך, זה אמר למלכות שמים. ועווני לא כיסיתי, מִצַדיקו של עולם, יסוד דז"א. אמרתי אודה עלי פשעי לה', זה מלך הקדוש, ז"א, שכל השלום שלו. והשלום שצריך האדם להביא לפניו הוא בהודאה, שיתוודה על חטאיו, כי שלָמים כך מתקרבים בהודאה, שכתוב: על זבח תודת שלָמָיו. ואתה נשאת עוון חטאתי סלה, זהו למעלה באו"א עילאין, שהם המקום שעתיק, הכתר שורה בו. וע"כ מקרא זה אחוז בכל, במלכות, וביסוד, ובת"ת, ובאו"א עילאין, שבהם שורה הכתר.

שמב) מי שמבקש בקשה מן המלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, ממטה למעלה, עם מסך ואור חוזר ממלכות עד הכתר, וממעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשר הכל בייחוד אחד בא"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. מי הוא חכם לבקש בקשתו כדוד המלך, שהיה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה להמלכות, הנקראת פתח המלך. כך הוא, וע"כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, כדי שנדע ללכת אחריו  כמ"ש: אחרי ה' אלקיכם תלכו.

 

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

 

שמג) רבי יוסי פתח: כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. כה אמר ה', כשהנביא מתחיל לדבר, יהיו דבריו נודעים, ע"י השם שמזכיר בתחילתו, אם שם המורה על דין, או על רחמים, או על ז"א, או על המלכות. וכאן, כֹּה אָמַר יְהוָה במידת הרחמים, זה הקב"ה, ז"א. שאמר, קול ברמה נשמע, של המלכות.

שמד) ביום שנחרב בית המקדש למטה, וישראל הלכו בגלות, ריחיים על צווארם וידיהם קשורות לאחור, וכנסת ישראל, השכינה, נגרשה מבית המלך ללכת בגלות אחריהם, הנה בשעה שירדה השכינה, אמרה, אלך תחילה ואבכה על דירתי, בית המקדש, על בני, ישראל, ועל בעלי, ז"א, שנתרחק ממנה. כשירדה, ראתה מקומה חרוב, וכמה דם חסידים נשפך בתוכו, והיכל הקודש והבית נשרף באש.

שמה) אז הרימה קולה בבכי, ונתרגשו העליונים והתחתונים, והגיע הקול למעלה, עד המקום שהמלך, ז"א, שורה בו. ורצה המלך להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. עד שירדו כמה גדודים וכמה מחנות מלאכים לנָחֲמה, ולא קיבלה תנחומים מהם  כמ"ש: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כי לא קיבלה מהם תנחומים  כִּי אֵינֶנּוּ, הוא משום שהמלך הקדוש עלה למעלה ולא נמצא בתוכה.

שמו) רחל מבכה על בניה. היה צריך לומר, שהשכינה מבכה על בניה. רחל היא, כנסת ישראל, השכינה, אשת יעקב, אשת ז"א, שכתוב: ויאהב יעקב את רחל וכתוב: ורחל עקרה וכתוב: מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. שכל אלו הכתובים סובבים על השכינה. עונה שהתורה מדברת בלשון נסתר, וכאן מדובר על השכינה הקדושה

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא קיב-קיד

1. מהי סנהדרין גדולה ומהי סנהדרין קטנה? ואיך זה נוהג בנפש האדם?
2. מה ההבדל בין אוה"ע לבין עם ישראל, ששניהם בחינת שבעים – וכן גם בתורה יש ע' לשון?
3. מהו שהאומר "יהא שמה רבה" בקול רם בכל כוחו קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה?
4. מהי החשיבות שאין אדם יכסה חטאיו אלא שיודיע עליהם לפני המלך הקדוש ומה קורה אם לא עושה כך?
5. כיצד דוד המלך כולל בדבריו "חטאתי אודיעך ועווני לא כיסיתי וגו' " שמקרא זה אחוז בכל?
6. מה מלמדת אותנו התורה לפי אות שמב ?
7. על מה רחל מבכה ומדוע כתוב רחל ולא השכינה?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב