009- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני כח-ל – למתקדמים

009- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני כח-ל – למתקדמים

א. מה ההבדל בין יין של ישראל ליין של גוי הן בעליונים והן בתחתונים?
ב. מדוע אסור לנו לשתות יין שנגע בו גוי ואילו מאכל שנגע בו מותר לנו לאכול?
ג. הסבר את הכתוב "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יעשה" על מי זה נאמר
וכיצד זה נוגע לכל אחד מאיתנו?
ד. מה ההבדל בין שמן ויין? כיצד צריך להתייחס ליחס בניהם? ומה כתוב על מי שאוהב את היחס הנכון בניהם ורודף אחריו?

שמיני כח – ל

יַיִן הָמֶּשׁוּמָר  [יין דמנטרא]

פג) רבי יצחק פתח: אשר חֵלב זבחימו יאכלו ישתו יֵיְן נסיכם. אשרי הם ישראל שהם קדושים, והקב"ה רוצה לקדשם. ישראל הקדושים, כל חיי עולם שיורשים, הכל תלוי בעולם הבא, בינה, משום שהוא חיים של הכל, למעלה ולמטה, והוא המקום שיין המשומר שורה שם, בקו שמאל שלה, ומשם, מן הבינה, יוצאים חיים וקדושה לכל. ויין של ישראל למטה, הוא קדוש בשביל היין של ישראל אחר למעלה, שהוא ז"א, המקבל יין המשומר מן הבינה. וזה בזה תלוי, שיַין שלמטה תלוי ומכוון כנגד יין שלמעלה מה שקורה בעולם התחתון, הוא כנגד העולמות העליונים. כי ישראל למעלה, ז"א, לוקח ביין חיים, הארת חכמה, הנקראת חיה. ומשום זה נקרא עץ חיים, עץ מאותו מקום שנקרא חיים, ויוצא משם חיים אור החיה המחייה. וע"כ מברכים להקב"ה ביין, כי יין של ישראל למטה, הוא כמו זה היין של מעלה. השבח של ישראל, שהם מתנהגים לפי החוקים בעולמות העליונים. היות וז"א דאצילות הוא השורש לעם ישראל, לכן כאשר ישראל מתנהגים לפי אותה תבנית הם לשבח. האמת נמצאת מעבר לתפיסת האדם, אלא המציאות העליונה השייכת לט"ר למרות שאין לה תפיסה במלכות. אמנם אותה קשה לתפוס, אך בלימוד ניתן לקבוע מהי האמת. האמת היא מחוץ לפירוש של האדם, אלא היא אמת העומדת בפני עצמה. לכן תורת אצילות היא תורת האמת שהיא מחוץ לסובייקטיביות של האדם, אצילות מלשון אצלו יתברך. חוקי הקבלה הם האמת העליונה, אותה יש להנפיש ולהשיב ללב.

עם השכל קובעים מהי האמת, דהיינו מבטלים לדעת חז"ל שהגיעו למדרגות האמת. עם הרגש בודקים רק את מיקומנו ביחס לאמת אליה יש להגיע.

האמת היא חיצונית לאדם, ורק כאשר הוא מצליח מתוכו להתחבר אליה באמונה שלמה, הוא זוכה לחיות בשלום עם האמת. האמונה מקשרת בין האמת לשלום

היין המשכר מנתק את האדם מהשכל הישר שמדביק אותו לבורא. יין הוא בחינת חוכמה, וכאשר מושכים חוכמה ממעלה למטה, זו טומאה הזורקת את האדם לחיק הנפש הבהמית שבו. ישראל פועלים ממטה למעלה, דהיינו מושכים השפע רק מטעם שזה רצון העליון, ולא מהרצון לקבל לעצמם. תנועה זו של דחיית האור ממטה למעלה מסמלת שהאדם הוא מטה בחשיבות והבורא הוא למעלה.

יין השכר מנתק את האדם מהנפש השכלית שהיא המקשר לבורא.

פד) עובד עכו"ם, שהוא טמא, ומי שיקרב אליו יטמא, כשיקרב ויגע ביין של ישראל, נטמא היין ואסור לשתותו. כל שכן היין עצמו, שהוא עושה, הוא טמא. כי היין שלהם הוא מבחינת הס"א, שהם ממשיכים יין המשכר, המשכת הארת החכמה מן השמאל ממעלה למטה, שהוא טומאה חמורה המזין את הקליפות שהן הניתוק מהחיות. משא"כ יין המשומר, יין של ישראל העליון, ז"א, נמשך ממטה למעלה. וע"כ, אל תאמר שזה בלבד, יין של ישראל למטה הוא כעין של מעלה, אלא כל מה שעושים ישראל למטה, הכל הוא כעין דוגמא של מעלה, כל שכן יין העומד במקום עליון, בדומה ליין המשומר.

פה) משום זה, ישראל שותים יין של ישראל, שנעשה כראוי בקדושה. כעין ישראל למעלה, ז"א, ששותה ומשתרש ומתברך ביין ההוא העליון הקדוש, הנמשך מן הבינה ממטה למעלה. ואינם שותים יין שנעשה בטומאה ומצד הטומאה. כי בו שורה רוח הטומאה, ומי ששותה אותו נטמא רוחו, והוא נטמא. ואין הוא מצד ישראל, ואין לו חלק לעולם הבא. כי עולם הבא, שהוא בינה, שם הוא יין המשומר, הנמשך ממטה למעלה.

פו) וע"כ ישראל הקדושים צריכים לשמור זה יותר מהכל, משום שנקשר במקום של עוה"ב. ומשום זה ביין מתברך הקב"ה יותר מבכל, משום שהוא משמח צד שמאל דז"א, מכח יין המשומר שממשיך לו מבינה, ובתוך שמחתו נכלל בימין דז"א, והחסדים שבימין, נכללים מהארת חכמה שבשמאל. וכשנעשה הכל ימין בז"א, שהימין מתגבר בו, אז השם הקדוש, המלכות, בשמחה והברכות נמצאות בכל העולמות. ובמעשה שלמטה בשתיית היין, מתעורר המעשה שלמעלה, שהארת החכמה, יין המשומר, נמשך מבינה לקו השמאל דז"א, כמ"ש: שתו ושִׁיכרו דודים. וע"כ מזמנים יין למטה, כנגד יין שלמעלה.

פז) ומשום שהוא יין המשומר למעלה בבינה, צריכים לשמור אותו למטה ממגע נכרי, וכל השמירה שלו הוא קדושה לישראל, ומי שפוגם אותו למטה בצד הטומאה, יטְמא הוא בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא, בינה, ששם המקום שיין המשומר ההוא שורה בו. וכיון שהוא לא שמר היין למטה, אינו משומר לעולם הבא. הוא טימא את היין, יטמאו אותו בעולם ההוא, ולא יהיה לו חלק ביין ההוא של עולם הבא. אשרי הם ישראל, המקדשים עצמם בקדושה עליונה, ושומרים מה שצריך להיות משומר, ומקדשים את המלך בשמירה עליונה הזו. אשרי הם בעולם הזה ובעולם הבא. יש עניין גדול לשמור על בחינת היין, מפני שיין מייצג את הארת החוכמה, את אור מטרת הבריאה, שצריכה להינתן ממטה למעלה. הזהירות הנדרשת מפני שהוא מגיע מצד שמאל, צד שבו מנסים החיצונים להיאחז ביותר.

עובדי כוכבים שהם מנסכים לעבודה זרה, הוא הטומאה. ישנו כלל: כוח הפועל בנפעל. כך בישולי גויים אפשרי אם היהודי מדליק את האש ועושה פעולה סמלית. אך ביין, רק נגיעה קטנה של גוי מספיקה לפסול אותו. ההבדל היא שיין מסמל חומר זך מאד, המייצג את מטרת הבריאה, איתו מקדשים.

 

וְאִישׁ תְּרוּמוֹת

פח) פתח הילד ואמר: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ; וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. מלך, זהו הקב"ה. במשפט, זהו יעקב, שהוא כלל האבות, קו האמצעי, הכולל חסד וגבורה, אברהם ויצחק. כי בקו אמצעי יעמיד ומקיים הארץ, מלכות. ואיש תרומות, תרומת כתוב בלא ו', שהוא קו האמצעי, הנקרא משפט. תרומה מלכות כמ"ש: וזאת התרומה, המלכות הנקראת זאת. ואיש תרומות, זהו עשו, ששאל בצביעותו על תרומות ומעשרות בכל יום ולא עשה כלום. שהיה שואל לאביו, איך מעשרים את התבן, ואת המלח ולא עישר אפילו מה שמחויב במעשר. והוא איש תרומות שאינו משפט, כמו יעקב, שהוא קו אמצעי. אלא שהוא מקו שמאל בלבד, שאינו נכלל בימין. כי התרומה, מלכות, היא מצדו הסתלקות הרחמים, מבחינת דין בלבד, שהוא שמאל בלי ימין. ועל כן אין המלכות באה במשפט הכולל ימין ושמאל, ועל כן יהרסנה  כמ"ש: ויש נספה בלי משפט, להיותו דין בלי רחמים. ועל כן, ואיש תרומות יהרסנה. כשעשיו נוהג תורמה, הרי כל פעולתו היא רק משמאל, לכן הורס את המלכות ופוגם בה, ולמעשה אינו תורם.

פט) הרי דוד המלך היה איש תרומה, וכי דוד המלך היה מרכבה למלכות מבחינת השמאל שלה? אלא ברחמים, שלא למלכות דשמאל בלבד, כמו עשו, אלא שמאל דמלכות המלובש ברחמים. ולא עוד, כי כתוב, חסדי דוד הנאמנים. הרי כמו שנתדבק במלכות דשמאל, נתדבק ג"כ בחסדים.

צ) כל ימיו של דוד המלך היה משתדל שתרומה זו, המלכות, תתקשר במשפט, בז"א, קו האמצעי, ויזדווגו יחד. בא שלמה וזווג אותם יחד, ועמדה הלבנה, המלכות, במילואה. ועמדה הארץ, המלכות, על קיומה. בא צדקיהו והפריד אותם, ונשארה הארץ, המלכות, בלא משפט, ז"א, ונפגמה הלבנה ונחרבה הארץ. אז נאמר, ואיש תרומות יהרסנה. שהוא צדקיהו.

 

אין תגובות

להגיב