002- הדף היומי בזהר הסולם – מצורע ד-ו שיעור השקפה

002- הדף היומי בזהר הסולם – מצורע ד-ו שיעור השקפה

מצורע ד – ו

דִּינִים שֶׁל נֶפֶשׁ וגוף

יש ללמוד לעבור ולעבד חוויות נכון.

מביא כאן הזוהר תיאור של מוות קליני. כאשר לומדים זוהר "בגוף אחד" מדובר במוות או בפרידה של אדם ממקרה מסוים. האתגר הוא להביא כל רושם נפשי לחיבור הנצחי, כחוויה שמקדמת ותורמת לכלל. לכן כאשר לומדים תורה, כדאי לצרף תענוג וחוויה או אווירה טובה עם הלימוד, וכך כל חוויה יש להקדיש "למאגר" החוויות הכללי, הוא השכינה הקדושה, ואז כאשר יפטר מהמקרה, יהיה לו טוב וירגיש שלמות פנימית. כל מפגש עם מקרה במציאות, הוא למעשה מסר שמגיע מהקב"ה. מכאן שכל ביקורת, או הרהור על המתרחש הוא לשון הרע על הקב"ה.

הנשמה יורדת לעולם הזה לגוף כדי לעשות תפקיד. כשמגיעה השעה שתהיה נפרדת הנפש מן הגוף היי כשאדם מסכים לוותר על המקרה לגמרי, או שנגמר הקשר בין גוף לנפש, אין הנפש יוצאת מן הגוף, עד שתתגלה עליו השכינה, אור המלכות מפתה את הנשמה שמרגישה שיש לה השתוקקות גדולה אליו, והנפש, מתוך שמחה וחביבות השכינה, יוצאת כנגדה מן הגוף.

כל מקרה שקורה הוא כדי שהנפש/התענוג/החוויה של אותו מקרה תתחבר לחיות העצומה של החיים, היי לשייך כל מקרה לכלל ואז המקרה הפרטי חי את המעבר למקרה, חי את הנצח, את השכינה הקדושה. שמי שאינו צדיק אצלו הנפש תופסת רק את הלבוש מבלי להפיק את הרושם הרצוי שנוצר. שכל זמן שהנשמה קשורה בגוף מתאפשר אימון, היי מניית הפרטים אם אלף, אלופו של עולם.

מִי שׁהוֹצִיא לָשׁוֹן הָרַע

זוהי העדות שהוא איבד את הקשר עם הקב"ה שהוא טוב ומטיב, שהרי כל מה שמחוץ לאדם, זו מציאות בה ההשגחה מדברת איתו.

כשאדם מוציא דבר מפיו, שזו למעשה הוצאה לפועל של המחשבה, בכך הוא מאמין לנפשו, וכך יכול לקלקל את הנפש.

אם בא להיטהר, עוזרים אותו בנשמה קדושה, היי תענוג מהאמת, זו ידיעה אמיתית שמחברת בין השראה עליונה לבין הפרטים באופן מאוזן, שמגלים את אותה השראה. ואחר שנטהר וחזר בתשובה, חוזר אליו מה שנסתלק ממנו, הקב"ה ושכינתו, ושורים עליו.

בטיהור המצורע, ציפור אחת שוחטים, ששוחטים את החלק מהחופש שהוא הפקרות, וציפור שניה משוחררת אך טבולה בדם השחוטה.  בזכות ויתור על החופש יוצרים גבול, ואז אפשר להיות חופשיים, שהרי חופש ייתכן במסגרת גבולות.

אין תגובות

להגיב