024- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים מט-נ למתקדמים
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "אותיות דרב המנונא סבא"
בשיעור זה אנו למדים על אותיות הבינה, שמהוות סוג של שלמות, אך איננה שלמות מלאה. כעין שאר האותיות שנלמדו בשיעורים הקודמים, עולות האותיות לביקוש (העלאת מ"ן) בטענה שעל בסיס שלמותן ראוי לבנות את האני של האדם. ומלמדנו הזוה"ק שכל זמן שהאדם נמצא במציאות של תיקון אין הוא יכול לבנות את האני שלו על בסיסם של החסרונות המייצגים את השלמות שבמטרה.
כהמשך למאמר האותיות אנו למדים על אותיות זי"ן (כנגד נצח דז"א דבינה), וא"ו ה"י ( ב' אותיות דשם הווי"ה למטה מטבור בבחינת גוף), וגימ"ל דל"ת (גימ"ל כנגד בינה שהיא כתר דחסדים ודל"ת כנגד חסד) ונבארן אחת לאחת.
תחילה נכנסה האות זי"ן (הארת שבת – הארה דז"א בשית אלפי שני), בטענה שבה ראוי לבנות את האני של האדם, באשר היא מייצגת את השלמות של יום השבת.
מסביר הזוה"ק שהאות זי"ן מורכבת מאותיות וא"ו ויו"ד, כאשר היו"ד נשואה על הוא"ו כצורת הרומח. וא"ו היא זמן היגיעה בה נערכת המלחמה לקראת האמת התכליתית שבבחינת 'יום השבת' והיו"ד היא בבחינת 'עטרת המלכות', המייצגת את המלכות דקדושה בבחינת השושנה, המבטאת את מקום האהבה (האני המשותף) הבא בשבת. ומאחר שכך מתעוררת באדם הרגשה, המבטאת את היותו מצוי בבחינת השלמות התכליתית של "זכור את יום השבת".
אולם, היות שהשבת המדוברת היא שבת חלקית של זמן תיקון (בבחינת מעין עולם הבא) וזאת לסיבה שלאחריה מתרגשים ימי החול, בהם מתנהלת מלחמה הכרחית על האמת התכליתית, העלולה לגרום להרג , לכן אין האות זי"ן ראויה שעל בסיסה יבנה האני של האדם.
מיד לאחריה נכנסו אותיות וא"ו וה"י בטענה שבהם ראוי לבנות את האני של האדם, באשר הם מייצגות את האותיות הראשונות של שם הווי"ה, שלהם מיוחסת השלמות.
מסביר הזוה"ק שהיות שאותיות וא"ו וה"י מצויות למטה מטבור בבחינת גוף המייצג את חוסר השלמות, ועוד שאין האות וא"ו יכולה להתפשט יותר מקו אמצעי, שהרי אינה וא"ו של גמר תיקון, הרי שנתונות הם לאחיזת הקליפות שלכך אין ראוי לבנות על בסיסם את האני של האדם.
לאחריהם נכנסו האותיות גימ"ל דל"ת בטענה שבהם ראוי לבנות את האני של האדם. גימ"ל היא בחינת הגומל חסד (רצון להשפיע לכלל) ודל"ת היא הרגשת הדלות והחוסר בבחינת האמונה.
ב' אותיות אלו קשורות זו בזו, באופן שהגימ"ל המייצגת את העשיר משתוקקת להרגשת הדל"ת המייצגת את העני, כלומר להרגשת הדלות והחוסר באמונה.
והיות שאדם משתוקק בהכרח לאמונה בבחינת הדל"ת, אזי מוכרח שיהיה לו קשר לגימ"ל שבבחינת הגומל חסד הנ"ל.
ולו יצוייר מצב בו אדם אינו רדוף אחר האמונה, אלא אחר הרדיפה להנאה וסיפוק אישי, אזי יגרום שייקצץ ראש הדל"ת ויהפוך הדל"ת לרי"ש בבחינת רשע המרשיע את הבורא, כל זמן שאינו ממלא את סיפוקיו והנאותיו הפרטיות.
