165- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים צא-צב (שיעור...

165- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים צא-צב (שיעור השקפה)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

עם איזו גדלות אתה בא לקבל תענוג בחיים?

מהי תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא? מתי זה יכול לבוא לידי ביטוי? וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ: האדם הוא כלל של כל הצורות כולם כי אדם הוא זכר ונקבה. וְעֵץ פְּרִי היא נקבה, עֹשֶׂה-פְּרִי הוא זכר.

הכתוב אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ בא להשמיענו שלא הוציא זרעו אלא לתועלת הארץ, שאסור לאדם להוציא ממנו זרע לבטלה. עיקר עבודת ס"א לגרום לאדם להוציא זרע לבטלה, כמו "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָה" רש"י: "משחית זרעו".

ישנו מנגנון מסוכן אך הכרחי, שמה שמגרה אותך ואתה רוצה – אינך יכול לקבל במקומך. מתגלה רצון גדול ולנו מותר להשתמש רק עם החלק שניתן להכניס לקדושה. מעוררים בך סקרנות כללית — ועליך לכוון אותה למטרה. יש להישמר ולא לייצר התקרבות לסביבה כזו.

צד האדם הוא כלל, אומות העולם הם פרטים. גוי יכול למות, אז יבוא גוי-פרט אחר במקומו, יהודי הוא דבר שלם, ואם חלילה נאבד, עליו לחזור שוב. לבוא עם גדלות לא מתוקנת- עוצמה אישית — זה שפיכת זרע על הארץ.

יש דברים שמגרים אותך בחיים, שאסור לך לקבל, שבאו רק לעורר, לא כדי שתקבל, זה התהליך שהגירוי הוא חומר גלם — ותפקידך לייצר מזה אהבה. לקבל במקומך זה אנוכיות. לא צריך לאכול את החומר גלם, אלא לבנות ממנו אהבה.

אין תגובות

להגיב