03- הדף היומי בזוהר הסולם – תולדות – ז-ט (למתקדמים)

03- הדף היומי בזוהר הסולם – תולדות – ז-ט (למתקדמים)

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה ז-ט
1. מהם ג’ הבחינות שבלילה ומדוע ביצחק היא הבחינה המתוקנת?
2. הסבר בקצרה: מהו וזרח השמש? מהו ובא השמש? מהו סובב אל צפון? ומהו סובב סובב הולך הרוח?
3. מה התפקיד ביחס ללבנה של אברהם של יצחק ושל יעקב?
4. מדוע יש תפקיד לזכר להגדיל את הנקבא ומדוע צריך הגדלה זו – למה היא נועדה?
5. למה מספרת לנו התורה שיצחק היה בן ארבעים שנה כשנשא את רבקה? אגב כך יש להתייחס לזמן העקדה שהיה בגיל ל”ז.
6. על מה מצביעה העובדה שרבקה בת שלש היתה בנישואיה ליצחק?
7. מדוע רבקה היתה עקרה עד שיצחק נהיה בן 60 שנה?

 

ואלה תולדות יצחק

י) הלבנה, הנוקבא, אינה מאירה אלא כשרואָה את השמש, ז”א. וכיון שרואה אותו, היא מאירה, כלומר שמקבלת מז”א מוחין דהארת חכמה, שהם ראייה. וע”כ נקראת, באר לחי רואי. ואז היא מאירה ועומדת במים חיים. לחי רואי, כדי להתמלא ולהאיר מאותו החי, שהוא יסוד דז”א.

יא) בניהו בן יהוידע בן איש חי, פירושו, שהיה צדיק ומאיר לדורו, כמו החי של מעלה, שהוא יסוד דז”א, מאיר לעולם, שהיא הנוקבא. ובכל שעה באר זו, הנוקבא, מסתכלת לחי, היסוד, ורואית, כדי להאיר.

וישב יצחק עם באר לחי רואי. בקחתו את רבקה. כי באר היא רבקה, נוקבא דז”א. והוא יושב עמה, וניתאחד עמה בבחינת חושך בלילה, כמ”ש, שמאלו תחת לראשי.

קו שמאל דז”א, יצחק, מכונה חושך, להיותו מושג רק בחושך. כי בשעת שליטתו נחשכים המאורות, להיותו חכמה בלי חסדים. והנוקבא מכונה לילה. לפיכך הארת השמאל אל הנוקבא מכונה חושך בלילה. וכמ”ש ונתאחד עימה חושך בלילה. כי זיווג יצחק, קו שמאל, עם הבאר, הנוקבא, המקבלת ממנו, נבחן לחושך בלילה.

יצחק היה בקרית ארבע אחר שמת אברהם. וישב יצחק עם באר לחי רואי. בהכרח שאין זה מקום מגורו, אלא הוא שם הנוקבא, שניזדווג בה וניתאחד בה באותה הבאר. לעורר האהבה.

יב) וזרח השמש ובא השמש, ז”א. המאיר אל הלבנה, הנוקבא. כי כשהשמש נראה עימה, אז היא מאירה. והשמש מאיר וזורח ממקום עליון העומד עליו, שהיא בינה, משם מקבל הארתו, וזורח תמיד.

ובא השמש, להיזדווג עם הלבנה, הנוקבא. הולך אל דרום, קו ימין דז”א. ומשים בו תוקפו, שעיקר הארתו משים בימין, חסדים. ומשום שתוקפו הוא בימין, נמצא כל כוח הגוף של האדם בימינו של הגוף, ובו תלוי כוח הגוף.

ואחר כך סובב אל צפון, שמאיר לצד זה, לדרום, ומאיר לצד זה, לצפון. כי סובב משמעותו שהארתו סובב פעם לצד זה ופעם לצד זה. ללמדך, שאין עיקר כוחו בצפון, שהוא צד שמאל של ז”א, ואינו מאיר שם בקביעות, אלא סובב לכאן ולכאן.

סובב סובב הולך הרוח. ז”א הוא אור הרוח, והוא מכונה שמש. מה שסובב סובב הולך הרוח, כדי שהלבנה תאיר ממנו ויתחברו שניהם. כי עיקר הארת הלבנה הוא הארת החכמה, שמקבלת משמאל. אמנם אינה יכולה לקבל החכמה בלי חסדים. וע”כ ז”א הולך וסובב פעם לצד צפון להארת החכמה, ופעם לצד דרום להארת החסדים, כדי להלביש החכמה בחסדים, ורק בדרך זה מקבלת הלבנה הארתו ומתחברת עמו בזיווג.

יג) כשבא אברהם לעולם, חיבק את הלבנה והקריבה. כיון שבא יצחק, נאחז בה והחזיק בה כראוי, ומשך אותה באהבה. כמ”ש, שמאלו תחת לראשי. כיון שבא יעקב, אז נתחבר השמש, ז”א, בלבנה, בנוקבא, והנוקבא האירה. הארת החכמה קיבלה מיצחק. ועוד לא האירה בה, מחמת חוסר התלבשות באור חסדים. וכשבא יעקב, קו אמצעי, שהשפיע לה החכמה מלובשת בחסדים, אז האירה הנוקבא.

ואז נמצא יעקב שלם מכל הצדדים, מחסדים שבצד ימין ומחכמה שבצד שמאל. והלבנה האירה, כי עתה ע”י יעקב, נתלבשו החכמה והחסדים זה בזה, ויכולה להאיר. וניתקנה בי”ב השבטים.

יד) ברכו את ה’ כל עבדי ה’. מי הם הראויים לברך את הקב”ה? כל עבדי ה’. כי אע”פ שכל אדם בעולם מישראל, כולם ראויים לברך את הקב”ה. אבל ברכות, שבשבילם יתברכו עליונים ותחתונים, מי המה המברכים אותו? עבדי ה’. ומי המה שברכתם ברכה? העומדים בבית ה’ בלילות. אלו הם הקמים בחצות לילה, ומתעוררים לקרוא בתורה. הם העומדים בבית ה’ בלילות. ושניהם צריכים, שיהיו עבדי ה’, ושיקומו בחצות לילה. כי אז הקב”ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.

 

ויהי יצחק בן ארבעים שנה

טו) ויהי יצחק בן ארבעים, כשנשא את רבקה. יצחק נכלל בצפון ובדרום, שהם אש ומים. ואז היה יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה. כי ודאי שיצחק היה נכלל בימין, בחסדים, המכונים מים ומכונים דרום. וא”כ יש בו ב’ הספירות צפון ודרום, שהם חסד וגבורה. צפון מכוח עצמו, שהוא שמאל. ודרום מכוח שהוא בן אברהם. גם היה לו היתכללות צפון ודרום יחד זה בזה, שהוא תפארת. כי אין תפארת אלא התכללות חסד וגבורה, שהם דרום צפון.

ונמצא שהיה לו ג’ הספירות חסד גבורה ת”ת. ובקחתו את רבקה, שהיא המלכות, השיג גם את המלכות. והיה לו ד’ ספירות חו”ג תו”מ. ובגדלות הם חו”ב תו”מ. שכל אחת מהן כוללת עשר ספירות, והם ארבעים ספירות, שהם ארבעים שנה.

כי הנוקבא יכולה לקבל המוחין של יצחק, שהוא קו שמאל, שנעשתה רביעי לחג”ת, ואז לְקָחָה יצחק והשפיע לה המוחין שלו. אבל אז היא עֲקרה, להיותה מחוסרת חסדים. כמ”ש וַיֶעְתַר יצחק… כי עקרה, כי אינה ראויה להוליד עד שתתמעט ותהיה בסוד שביעי, שתקבל מחג”ת נה”י. וע”כ כתוב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם, כלומר חג”ת נה”י.

רבקה היתה, כמראֶה הקשת, שהוא ירוק לבן אדום, שהם חג”ת של הנוקבא. ובת שלש שנים נאחז בה, כאשר נאחז ברבקה. כלומר, כאשר נשא אותה. כי יצחק היה כלול מארבע ספירות בקחתו את רבקה, חו”ב תו”מ. אבל רבקה, אע”פ שנכללה עמו, מ”מ לא היה לה אלא ג’ ספירות חג”ת, שהן ג’ גוונים כמראֶה הקשת. והגוון מספירתה עצמה, שהיא מלכות, חסרה לה. והן ג’ שנים, ולא ארבע. וספירותיו של יצחק הן בעשרות, ז”א. ושל רבקה הן רק יחידות, הנוקבא. ולפיכך ארבע ספירות של יצחק הן ארבעים. וג’ ספירות של רבקה הן רק שלש שנים.

וכשהוליד היה בן ששים, שהשיג שש ספירות חג”ת נה”י, כדי להוליד כראוי. ויצא יעקב שלם, בכלל שש הספירות נאחז יעקב, ונעשה איש שלם

 

אין תגובות

להגיב