04- הדף היומי בזוהר הסולם – תולדות – י-יב (שיעור השקפה)

04- הדף היומי בזוהר הסולם – תולדות – י-יב (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

MP3-הורד

טז) בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי. אע"פ שהיתה בין תועים, היא לא עשתה כמעשיהם. וע"כ אומר, שהיתה בת בתואל, ומפדן ארם, ואחות לבן, שכולם היו רשעים, והיא עשתה מעשים טובים.

יז) אם היתה רבקה בת עשרים שנה, או יותר, או לכל הפחות בת שלש עשרה, אז היה נחשב לה לשבח, שלא עשתה כמעשיהם. אבל עד עתה היתה רק בת שלש שנים. מהו השבח שלה, שלא עשתה כמעשיהם?

בת שלש שנים היתה ועם זה, עשתה אל העבד כל אותו המעשה,משמע בהכרח, שהיה לה שכל כבת עשרים, ולפיכך שבח הוא לה שלא למדה ממעשיהם.

יח) כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. שושנה, כנסת ישראל, הנוקבא דז"א, שהיא בין הצבאות, כמו שושנה בין החוחים.

יצחק בא מצד אברהם, שהוא חסד עליון, ועושה חסד עם כל הבריות. ואע"פ שהוא דין הקשה, מכל מקום נמשך מחסד, מאברהם. רבקה באה מצד דין קשה, מבתואל ולבן. ואע"פ שהיא עצמה דין הרפה, האודם של השושנה, וחוט של חסד היה תלוי עליה, הלובן של השושנה, מכל מקום נמשכה מדין הקשה. והיה, יצחק דין הקשה והיא דין הרפה. וע"כ כשושנה בין החוחים היתה. חוחים, דינים קשים. כי רבקה היתה מוקפת בדינים קשים מצד הוריה ואנשי מקומה. אבל היא עצמה היתה דין הרפה וממותק, וחוט של חסד. כצורת השושנה. הרי שמעשיה כשרים, שלא למדה ממעשיהם, שלא היה בה דין קשה. שזה נשמע להיותה משולה לשושנה, שיש בה אודם ולובן.

ואם לא היתה הנוקבא דין רפה, לא היה יכול העולם לסבול דין הקשה של יצחק. כי הארת יצחק הוא אור זכר, שמדרכו להשפיע ממעלה למטה, שבבחינת הארת השמאל נמשך מזה דין קשה מאד. אבל רבקה, שהארתה היא אור נקבה, שמדרכה להאיר רק ממטה למעלה, אין בזה דינים קשים, אלא דין רפה לבד. ולפי שהארת יצחק מגיע לתחתונים על ידי הנוקבא, שהיא דין רפה, על כן יכולים התחתונים לקבל הארה ממוחין הללו. אבל מבחינת יצחק לבד, לא היו יכולים לקבל, כי לא היו יכולים לסבול דינים הקשים, הנמשכים עם הארתו.

כעין זה הקב"ה מזווג זיווגים בעולם, שאחד חזק ואחד רפה. כנ"ל, שיצחק היה דין קשה ורבקה דין רפה. כדי שהכל יתתקן, שיוכלו לקבל גם הארת חכמה. והעולם יהיה נמתק, שלא יזיק להם דינים הקשים, הנמשכים עם הארה הזאת. שהוא משום, שמקבלים אותה על ידי הנוקבא, שעי"ז נמתקים הדינים.

כתוב, ויעתר יצחק. וכתוב, ויעתר ה'. ואם ויעתר הוא קורבן, ויעתר ה' הוא ג"כ קורבן. שיצא אש של מעלה כנגד האש של מטה. כי צריכים ב' אישיות לאכילת הקורבן, אש של גבוה, ואש של הדיוט. וע"כ ויעתר יצחק, הוא על אש של מטה. ויעתר לו ה', הוא על אש של מעלה.

כ) פירוש אחר בהכתוב, ויעתר יצחק, שהיתפלל תפילתו וחתר חתירה למעלה אל המזל המשפיע בנים. כי במקום ההוא, במזל, דיקנא דא"א, תלוים לידות בנים. כמ"ש, ותתפלל על ה', הויה, הוא ז"א, על ה', הוא דיקנא דא"א, המקיף לז"א, שנקרא מזל. ואז, ויעתר לו ה'. אל תקרא ויעתר לו, אלא, ויחתר לו. כי הע' מתחלף בח', להיותם ממוצא אחד מאותיות אחה"ע. כי חתירה חתר לו הקב"ה וקיבל אותו. ואז ותהר רבקה אשתו. שמצד המערכה לא היתה ראויה להריון, כי היתה עקרה מלידה, אלא בסיבת תפילתו, חתר לו חתירה, ששינה את סדר המערכה. ואז ותהר רבקה אשתו.

אין תגובות

להגיב