19- הדף היומי בזוהר הסולם – תולדות – נה-נז (שיעור השקפה)

19- הדף היומי בזוהר הסולם – תולדות – נה-נז (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות

נו) מה ההפרש בין עולם הזה לאותו הזמן, אם גם אז יהיה היצה"ר? וכמ"ש, וַיֶעְתַר לו ה' ותהר, שהקב"ה בעצמו מעורר באותו הזמן את היצה"ר? הקב"ה מעורר היצה"ר כפי שצריך אל הזיווג בלבד, אבל לא לכל שעה, שיהיה תמיד עם האדם, כמו עתה, שהוא נמצא תמיד עם האדם, ובני אדם חוטאים על ידו. והתעוררות של היצה"ר רק לשעת הזיווג, יהיה התעוררות של הקב"ה.

וכמ"ש, והסירותי את לב האבן ונתתי לכם לב בשר. לב בשר, לב, להוציא בשר ולא לדבר אחר. ללידת בנים בלבד. ונתתי לכם, הרי שהקב"ה בעצמו יעורר את יצר הרע לשעת הזיווג.

נז) היצר הרע נצרך לעולם, כמו הגשם שנצרך לעולם. כי אלמלא יצר הרע, לא היתה חדוות הלימוד בעולם. אבל לא יהיה אז מנוול כמקודם לכן, לחטוא על ידו. הר קודשי הוא הלב, שבו מישכנו של יצר הרע.

לב טוב, הוא בנין של הגוף והנשמה. וע"כ כתוב, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך. כי הלב הוא עיקר הכל.

 

ויקרא- לא ידעתי את יום מותי

קכב) ויקרא את עשו. שניכלל מדין הקשה, שהוא בחינת עשו. ויאמר, הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. אשרי אדם עוז לו בך. אשרי האדם שמתחזק בהקב"ה, ושם מבטחו בו.

קכג) אפשר לפרש את הבטחון על דרך שאמרו חנניה, מישאל, ועזריה, שבטחו, שהקב"ה יצילם מכיבשן האש. אלא אם לא יצילם ולא יתיחד עליהם הקב"ה, נמצא שלא יתקדש שמו בעיני כל. אלא אחר שידעו, שלא אמרו כראוי, חזרו ואמרו, בין שיציל ובין שלא יציל, יהיה ידוע לך שלא נשתחוה לצלם.

הודיע להם יחזקאל, ושמעו והאמינו לו, אשר הקב"ה לא יתיחד עליהם, ולא יצילם. ואמר להם זאת, כדי שימסרו נפשם ויקבלו שכר.

קכד) אלא לא יבטח אדם ויאמר, הקב"ה יצילנו, או הקב"ה יעשה לי כך וכך. אלא ישים מבטחו בהקב"ה, שיעזור לו כמו שצריך, כאשר ישתדל במצוות התורה, וישתדל ללכת בדרך האמת. וכיון שאדם בא לטהר, עוזרים אותו בודאי. ובזה יבטח בהקב"ה, שהוא יעזור אותו. ויבטח בו ולא ישים מבטחו באחר זולתו.

ויעשה את לבו כראוי, שלא יבוא בו הרהור זר. אלא כאותה מסילה המתוקנת לעבור בה, לכל מקום שצריכים, הן לימין והן לשמאל. וכן יהיה לבו. כלומר, שבין אם הקב"ה יעשה עמו טובה או להיפך, יהיה לבו מוכן ומתוקן, שלא יהרהר אחר הקב"ה בשום פנים שבעולם.

קכה) ה' עוז לעמו יתן, שפירושו תורה. עוז לו בך. פירושו, שהאדם צריך לעסוק בתורה לשמו של הקב"ה. השכינה, שנקראת שם. כי כל מי שעוסק בתורה ואינו משתדל לשמה, טוב לו שלא היה נברא.

מסילות בלבבם. סולו לרוכב בערבות ביָה שמו. לרומם לרכוב בערבות. שאותה התורה שעוסק בה, תהיה כוונתו לרומם את הקב"ה, ולעשותו מכובד וחשוב בעולם.

משמיענו פירושו של תורה לשמה, שהוא מסילות בלבבם, שיכוון בלבו, שבעסק תורתו ימשיך שפע הדעת לו ולכל העולם, כדי ששמו של הקב"ה יתגדל בעולם, כמ"ש, ומלאה הארץ דעה את ה'. ואז יקוים, והיה ה' למלך על כל הארץ.

קכו) יעקב, כל מעשיו היו לשם הקב"ה. ומשום זה היה הקב"ה עימו תמיד, שלא סרה ממנו השכינה. כי בשעה שקרא יצחק לעשו בנו, לא היה שם יעקב, והשכינה הודיעה לרבקה, ורבקה הודיעה ליעקב.

קכז) אם חס ושלום היה עשו מתברך באותו זמן, לא היה שולט עוד יעקב לעולם. והיה נשאר ח"ו תמיד בגלות. אלא מעם הקב"ה היה שיתברך יעקב. והכל על מקומו בא כראוי.

ורבקה אוהבת את יעקב. וע"כ שלחה אחר יעקב ואמרה לו, הנה שמעתי.

קכח) אותו זמן ערב פסח היה, ויצר הרע היה צריך להתבער מן העולם, והלבנה היתה צריכה לשלוט, האמונה, הנוקבא. ועל כן עשתה שני תבשילים. רמז, שבניו של יעקב עתידים להקריב ביום הכיפורים שני שעירים, אחד לה' ואחד לעזאזל. ועל כן הקריבה רבקה שני גדיי עיזים, אחד בשביל המדרגה של מעלה, ואחד בשביל להכניע מדרגת עשו, שלא ישלוט על יעקב. ומשניהם טעם יצחק ואכל.

כי שלימות המוחין הם התכללות הימין והשמאל על ידי קו אמצעי. שאז החסדים שבימין כלולים מהארת החכמה שבשמאל, והארת החכמה שבשמאל כלולה מן החסדים שבימין. והם ב' תבשילים, חכמה וחסדים. וההפרש בין ב' שבימין לב' שבשמאל הוא רב. כי בימין נמצאים שניהם בקדושה, והם פסח וחגיגה, הנקרבים בפסח, שהוא קו הימין. שאפילו הארת השמאל, הפסח, הוא ג"כ בקדושה. אבל בשמאל רק החסדים שבימין הם בקדושה. אבל הארת השמאל הוא ניתן לס"א, שבזה מכניעים את הס"א. והם ב' השעירים, חטאת ועזאזל, שביום הכיפורים, אשר רק החסדים שבימין, שהם שעיר החטאת הוא בקדושה, אבל הארת השמאל אינו בקדושה, שהוא השעיר לעזאזל.

אומר, ב' גדיי עזים, שעשתה רבקה, הם ב' תבשילים ימין ושמאל שבקו ימין, שאז מתקנים את ב' התבשילים ימין ושמאל שניהם בקדושה. אחד, שיצה"ר יתבער מעולם, בכח הארת חכמה שבשמאל, כנגד קרבן פסח, כי הארת החכמה מכלה ומשבית הס"א מן העולם. ואחד, להשליט הלבנה בסוד האמונה, בכח הארת החסדים שבימין, כנגד קרבן חגיגה, שאחר שהשכינה, שנקראת לבנה ואמונה, משגת החסדים מימין, יש לה כח לשלוט בעולם.

אומר, ב' גדיי עיזים, שעשתה רבקה, היו בבחינת ימין ושמאל שבקו שמאל. ימין ושמאל שבשמאל, שהשמאל נשלח לס"א, לעזאזל, ובזה מכניעים אותו, להמשיך החסדים של מעלה שבבינה, שהוא כנגד השעיר לחטאת. וכנגד השעיר לעזאזל, להכניע הס"א. אבל עם כל זה לא היה הארת השמאל שבכאן נשלח לס"א כמו העזאזל, אפילו מהגדי עיזים של הארת השמאל, והוא מטעם שקדושת יצחק שגבה מאד, והחזיר גם השמאל שבשמאל למדרגת הקדושה.

קל) ויבֵא לו יין וישת. הארת השמאל מכונה יין. ומטרם הכרעת קו אמצעי, כשהארתו נמשך ממעלה למטה, נבחן ליין המשכר, שממנו נמשכים כל הדינים. אלא אחר יציאת קו האמצעי, המיחד ימין ושמאל זה בזה, אז נבחן ליין המשמח אלקים ואנשים.

קו אמצעי מכונה רחוק, להיותו הנושא למסך דחיריק, המוציא קומת ו"ק, והוא רחוק מג"ר. שהביא היין אחר יציאת קו אמצעי על מסך דחיריק, הנבחן למקום רחוק, שאז נתתקן על ידו ליין המשמח אלקים ואנשים. ואין פחד מאחיזת הדינים.

יין המשמח אלקים ואנשים, כדי לשמח את יצחק, שהוא צריך שמחה כמו שצריכים שמחה לשמח את הצד של הלוים, הצד שמאל. כי להיות הדינים נאחזים בצד שמאל, ע"כ שורה בו עצב. וצריכים לשמח כל הנמשכים ממנו, שהם הלוים וכן יצחק. ועל כן ויבא לו יין וישת.

 

בגדי עשו החמודות

קלא) ותקח רבקה את בגדי עשו. אלו הם הלבושים שעֵשָו הִרוִיחםִ מנמרוד. ואלו היו לבושי יקר מאדם הראשון, ובאו לידו של נמרוד, ובהם היה נמרוד צד ציד. כמ"ש, הוא היה גיבור ציד לפני ה'. כי בשעה שלבש אותם, היו מתקבצים לו כל בהמות חיות ועופות ונופלים לפניו. ועשו יצא השדה, ועשה מלחמה עם נמרוד, והרגו, ולקח אלו הלבושים ממנו. וכמ"ש, ויבוא עשו מן השדה והוא עייף.

קלב) ועשו היה מסתיר אותם הלבושים אצל רבקה, ובהם היה יוצא וצד ציד. ואותו היום, ששלחו יצחק כדי שיקבל הברכות, לא לקח אותם, ויצא השדה ועל כן התאחר שם. כי מאחר שלא התלבש בלבושים, לא נתקבצו אליו החיות, והיה צריך לרדוף אחריהם, וע"כ נתאחר, והיה זמן ליעקב ליטול הברכות.

וכשלבשם עשו, לא היו מעלים ריח כלל. אלא כשלבשם יעקב, אז חזרה האבדה למקומה, שחזרו לבחינת אדם הראשון, כי יופיו של יעקב, יופיו של אדם הראשון היה, ועל כן חזרו באותה שעה למקומם והעלו ריחות.

קלג) איך זה אפשרי, שיופיו של יעקב היא כיופיו של אדם הראשון? עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה, וכי תאמר שגם יעקב היה כך?

ודאי שכך היה בתחילה, מטרם שחטא אדם הראשון, ששום בריה לא יכלה אז להסתכל ביופיו. אבל אחר שחטא, נשתנה יופיו, ונתמעטה קומתו, ונעשה בקומת מאה אמה. אבל מקודם החטא, היתה קומתו מן הארץ עד לרקיע. ויופיו של יעקב היה כיופיו של אדם הראשון שלאחר החטא.

יופיו של אדם הראשון הוא האמונה העליונה, בינה, תלויה באותו יופי. כלומר, שזכה באור הבינה, ומשם השיג היופי. וע"כ כתוב, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו, כי אור הבינה מכונה נועם. וכתוב, לחזות בנועם ה'. וזה הוא יופיו של יעקב, שגם הוא זכה לאור הבינה כאדם הראשון.

קלד) וירח את ריח בגדיו ויברכהו. זה נאמר על ז"א, שהוא קו אמצעי, המגביל את הארת החכמה, שתאיר בסוד ריח, ממטה למעלה. וע"כ, ריח בגדיו, אחר שלבשם יעקב, קו אמצעי. אבל מטרם שלבשם, לא העלו ריח.

כיון שלבשם יעקב, העלו ריחות באותה שעה. וכל עוד שיצחק לא הריח את ריח הלבושים, לא ברכו. כי אז, כשהעלו ריח, ידע שהוא ראוי להתברך. כי אם לא היה ראוי להתברך, לא עלו כל אלו ריחות הקדושים עימו. כמ"ש, וירח את ריח בגדיו, ויברכהו.

קלה) כריח שדה אשר ברכו ה'. איזה שדה? שדה של תפוחים. הנוקבא הנקראת שדה תפוחים קדושים. אשר אבות העליונים, חג"ת דז"א, סומכים אותו ומתקנים אותו. הנוקבא, בעת שמקבלת מחג"ת דז"א, שהם מכונים שלושה גוונים של התפוח, לבן אדום ירוק, נקראת אז שדה של תפוחים. כי אז היא בהארת החכמה. ולהיות הארת החכמה שבה מאירה רק ממטה למעלה, היא מכונה בשם ריח. כי הריח מקובל ממטה למעלה, מן החוטם אל המוחין. ואינו מושפע ממעלה למטה. כמ"ש, כריח שדה אשר ברכו ה'. כהארת החכמה שבנוקבא המאירה בבחינת ריח.

 

דף היומי בזוהר הסולם, פרשת תולדות עמודים נה-נז, מתוך שיעורו של הרב אדם סיני שליט"א.

יעקב מביא ליצחק גדיי עיזים שהכינה אימו רבקה. מביא הזהר מחלוקת בין ר' יוסי לר' יהודה מהם גדיי עיזים אלו.

ר' יוסי אומר שמתקנים את השמאל שבימין שזה כנגד 2 הקורבנות שמביאים בפסח.

ר' יהודה אומר שמתקנים את השמאל וזה כנגד 2 השעירים של יום הכיפורים.

בפסח אוכלים את הקורבנות וביום הכיפורים זורקים את השעירים ויצחק אוכל את הגדיי עיזים מכיוון שקדושת יצחק גבוהה מאוד שמתקן את צד השמאל שבשמאל.

ויש ליישב את המחלוקת שזמן תיקון כנגד פסח וגמר תיקון כנגד יום הכיפורים.

לאחר מכן כתוב: "וייבא לו יין" ולא וייגש מכאן שהביא לו ממקום רחוק. מקום רחוק רומז לקו אמצעי שהביא לו יין המשמח המגיע מקו אמצעי לאחר תיקון ולא יין המשכר המעורר את קו שמאל רצון גדול שיש בו אחיזת דינים.

יוצא מזה שיש דרך לתקן את קו שמאל על ידי הבאתו לקו אמצעי שזה השימוש ברצון העצמי אך מתוך ה"יחד".

אין תגובות

להגיב