הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קלט-קמא | השקפה | שיעור 47
בלק קלט – קמא שעור 47
עינו של דוד ועינו של בלעם
העין קרובה למוח ומבטאת את פנימיות האדם. גם צדיק צריך להשתמש בעין רע כאשר מפנה אותה כדי לא לרחם על אכזרים, כפי שהסתכל דוד על גוליית. עין רע של צדיק פוגעת ברשעים, לעומת בלעם הרשע, אשר עינו הרע הייתה בהיפוך מעינו של דוד. את בחינת העין הרע שיש באדם, עליו להפנות כלפי הדברים הרעים שבתוכו כדי לתקנם.
בכל מקום שדוד היה מסתכל בעין רע, כל מיני צרעת היו נמשכים מעיניו של דוד. וכך היה ביואב. כיוון שהסתכל בו דוד בעין רע, כתוב, ואל ייכרת מבית יואב זב ומצורע. וכאן בפלישתי הזה, כיוון שקילל את השם, הסתכל בו דוד בעין רע, וראה במצחו שהצטרע, מיד כתוב, ותִטבע האבן במצחו, כי נדבקה הצרעת במצחו, הרי ודאי שמצורע היה.
כך עינו של בלעם הרשע, הייתה עין רעה מכל וכל, בכל מקום שהיה מסתכל היה מכלה אותו כשלהבת. כי אין עין רעה בעולם, כמו עינו של אותו רשע, שהיא בהיפוך מעינו של דוד, שהיה יפה עיניים הוא רועה בשושנים, שהם בחינת נשמות.
כך נבחן האדם בהסתכלותו על החיים, האם הוא מסכל בעין של בלעם הרשע, או של דוד הצדיק המפנה מבט לתכלית, בעין טובה ליראי חטא, אשר היה מפנה עין רע רק לרשעים.
