תיקוני הזוהר | עמוד צט-ק | שיעור 83

סוד הנקודות שיעור 83

קסח המשך

מבחין כאן בשתי צורות של התפשטות, האחת ב-ו"ק ואחת ג"ר.

ו"ק היא הארת הכתר, דחיה של הג"ר, והארה זו מתפשטת בכתר גבורה נצח ויסוד.

הארת הג"ר מתפשטת בחכמה, בינה חסד הוד ומלכות. החלוקה היא בזוגות, כאשר כאן למלכות עדיין אין בן זוג והיא נספחת.

הפתח מייצג את מטי בחכמה והתפשטות אור ג"ר במדרגה, הכתר מייצג את הקמץ, שמקמץ לבחינת ו"ק.

מבחינת האורות שם מ"ב הוא השלמות, למעלה מטבור של אק, מבחינת הכלים שם מ"ב.
וישנו שם מ״ב בסוד ג׳ ידים: יד הגדולה כנגד אברהם, יד הרמה יעקב, ויד החזקה יצחק, אשר ג׳ פעמים י״ד הם מ״ב והוא נקרא שם המעלה ז"ת דבינה שהתפשטו בזו"ן היינו ג׳ ידים שבאמא שנתחדשו ע״י יציאת הבינה מראש א״א ונתלבשה בזו"ן וג׳ הידים נבחנות לחג״ת שבאימא אשר בידים אלה היא מעלית את זו״ן למעלה מפרסא ומשיגים גם הם את השם מ״ב שלמעלה מפרסא, הנחקק בהם מכח שיתוף המלכות בבינה שמכח זה הוכשרו לקבל המוחין של שם מ״ב מבינה. וכן ב׳ פעמים אהיה עולים מ״ב בסו״ה אהיה אשר אהיה. בכל בחינות שם מ"ב מוצאים שלמות.
וכן ישנו שם מ״ב מז׳ השמות של אנא בכח שמופיע בז"ת דבינה במדרגת ישסו"ת במקומם שבכל אחד ו׳ תיבות וז׳ פעמים ו׳ עולה מ״ב והוא השם של ז׳ ספירות שבזו״ן המאירות לעולם המלאכים שביצירה (עי׳ לעיל אות קמ״א) ונמצא ששם מ״ב מאיר תמיד בהמדרגות והפרצופים הן בקטנות והן בגדלות, וההפרש הוא שבקטנות מאיר מ״ב המעלה, כי עי״ז שז״ת של בינה מתלבשות בזו״ן בזמן הקטנות, הם נעשים לידים שבכחם להעלות את הזו״ן למעלה מן הפרסא כלי המעלה מ"ן בסוד אחים בכורים, אח"פ דעליון שירד במצב הקטנות למקום גלגלתא ועיניים של התחתון, ונעשה אתו כאח. בזמן גדלות בעליון, אז מתוך הקשר של אחים, נק הוא אח בכור שמעלה גם את התחתון למדרגת העליון, ולקבל מן השם מ״ב העליון שהוא שם מ"ב דאורות שהוא כח״ב המאיר רק למעלה מן הפרסא. ושורש ב׳ הבחינות אלו של קטנות וגדלות הוא בהתפשטות ב׳ של מטי ולא מטי, שבפרצוף ע״ב דא״ק שנתבאר לעיל אות קס״ה ד״ה פירוש, אשר בזמן שישנה הארת ו״ק בהמדרגה אז מטי בכתר גבורה נצח יסוד, ובזמן שישנה הארת ג״ר אז מטי בחכמה בינה חסד תפארת הוד מלכות.
וזה אמרו פתח איהו מ״ב וכו', כי פתח רומז על קומת ע״ב שהוא חכמה, ומביא ב׳ פסוקים הרומזים על שם מ״ב, א׳ כי בי חשק ואפלטהו, ב׳ פתחו לי שערי צדק אבוא ב״ם. ומבאר כי בי שעולה מ״ב הוא סוד הארת ו"ק של המדרגה, בסוד הרמז של חש״ק, חיריק שהוא נצח שבא שהוא גבורה קמץ שהוא כתר. דהיינו בעת שמטי בכתר גבורה נצח ומאירה הארת ו"ק בסוד הנקודות של אבגית״ץ אנא בכח בסוד שם מ״ב המאיר בזו״ן. ואז מטי האור בכתר בסוד קמץ קומץ סתים באת יו״ד שמאיר אור חסדים בשפע גדול להיותם נמשכים מן הכתר אבל בלי הארת ג״ר. ומה שלא חושב גם את יסוד הוא מטעם שאין בו חדוש כי הוא רק כולל ממה שלמעלה ובזמן הקטנות הוא בבחינת שאול נחבא אל הכלים. זהו מלך היסוד שמפני שבמקורו הוא צר ואריך, וכשבא למלוך הוא יודע שאסור לו לקבל חכמה. שגם אחרי השבירה שחשבו שהפרסא נשברה, כאן מלך היסוד אומר שבחינתי היא צר בחסדים וממילא לא יכול לקבל, לכן נחבא אל הכלים ולא נשבר. היה משכמו ולמעלה מפני שבו לא נגעה השבירה
ואז הבינה מבטלת את אחוריים שלה של החכמה ואז מטי בחכמה ובינה ומגיעה הארת ג״ר אל הפרצוף ואז הפתח אתפתח ביה בחמש אצבען דאינון ה׳ שהם נ׳ שערי בינה שזה הכלי דרכם מקבלים דרך ל"ב נתיבות החכמה בעולם אצילות, והארת החכמה מתפשטת בכל הקומה עד המלכות ומתגלה כמה רזין בנקודי, שהוא קומת חכמה וזה מרומז בפסוק השני אבא ב״ם שהוא שם מ״ב העיקרי המאיר מחזה ולמעלה וכל הקומה מקבלת הארתו וזהו אודה י״ה שהם המוחין כח"ב כי קוצו של היוד הוא כתר י׳ חכמה ה׳ בינה. ואז שם מ״ב של ב׳ פעמים אהיה העולה מ״ב כולל גם את ד׳ האותיות של שם אהי״ה והם שמונה ועם מ״ב עולה נ'. וכן השם מ״ב של אנא בכח שהוא מז' שמות שבכל א׳ ו׳ מלים וז' פעם ו׳ הם מ״ב, וכולל גם את ז׳ השמות שביחד הם מ״ט, ועם הארת הכולל שהיא בינה הם ביחד נ'. (עי׳ זהר בהר אות י״ז).

מראה שנותנים את הכוח מלמטה לביקוש של החשק שהוא כלי ראוי לשאת את החכמה דרך נ שערי בינה.

הטעמים נותנים כוח בנקודות לנענע את הלכים. כאן מבחינים בשתי תכונות: קמץ ופתח. הזכר מקמץ והנקבה פותחת מפני שהיא זו שמתפשטת למדרגה וקובעת את היציאה מכח לפועל. הכתר מופשט ועוצר את ההתשפטות.

כך צריך אדם להיות בחינת שמאל דוחה וימין מקרבת.