עמוד 1661

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל קג-קה
1. מי הם כ"ב אותיות שרשומות וחקוקות ברקיע שעל ג"ע שהוא בחינת דל?
2. כיצד יורד הטל הרוחץ את הנשמות שנרפאו אחר שטבלו עצמן בנהר דנור?
3. כיצד נעשה הפתח ברקיע של ג"ע ולמה הוא משמש?
4. מהו העמוד שמקבלות הנשמות הרואות דרכו וכן עולות ויורדות דרכו?
5. מהם הלבושים שבהם מתלבשים כדי להיכנס לג"ע העליון ובמה הם שונים מהלבושים של ג"ע הארץ?
6. באיזה מקום הוא העיקר והשורש של הנהר המאיר לגן שלמטה?
7. מהו החוק שנכון לכל העולמות המתפרש מהכתוב "נהר ותצא מעדן להשקות את הגן"?

וַיַּקְהֵל קג- קה
רקיעים דעשיה

דרך הלבוש הרוחני של הנשמה, אותו רוכשים בעולם הזה ע"י עסק התורה, ניתן להיכנס לגן עדן הארץ. כדי להיכנס לגן עדן העליון ע"י האור הנק' טל המתאר ומרפא את הנשמות המגיעות ע"י אותיות הממתינות ללבוש שרכש ע"י ניווט הרצון וכוונת הלב לדבקות. המאציל הוא שלם, הוא בחינת כתר חוכמה בינה, הנאצל חסר ואת החיסרון מעלה לבינה ובירידה חזרה זוכה התחתון. הכל תלוי בביקוש והתפילה של נשמות הצדיקים. וכך באדם עצמו, כאשר מגיע אליו הרהור גבוה, אותו הוא מוריד למוחש וחי אותו, בכך בונה הוא גשר לעולם העליון ממנו. לקיום צריך את המצוות המעשיות איתם ניתן להיכנס לגן עדן התחתון, אך דרושה כוונת הלב כדי להגיע לשכלול ע"י תורה ותפילה.

שד) כ"ב (22) אותיות רשומות וחקוקות ברקיע שעל הגן עדן, כל אות ואות נוטפת טל, מטל שלמעלה, על הגן. ומטל ההוא, שהוא הארת החסדים, רוחצות אלו הנשמות, ונרפאות, אחר שטבלו עצמן בנהר דינור להיטהר. והטל אינו יורד אלא מתוך אותיות הרשומות והחקוקות ברקיע ההוא, משום שאלו האותיות הן כלל התורה, שנמשכות מז"א דאצילות, הנקרא תורה. כי נעשה מאש ומים של התורה, מאש ומים דז"א דאצילות הדעת שהוא מתחבר עם שני הקווים שבו נעשה קו אמצעי, אז מתפשט הדעת דעשיה לשאר הרקיעים, לת"ת ומשם לעשייה.

שה) וע"כ הם מזילים טל על כל אלו שעוסקים בתורה לשמה בעוה"ז. שאלו המילים רשומות בגן עדן, ועולות עד רקיע שעל גן עדן, ולוקחות מאלו כ"ב האותיות אשר שם, טל, להזין הנשמה. כמ"ש: יערוף כמטר לִקְחי תיזל כטַל אִמְרתי כאן יושבים צדיקים לומדים תורה שהמילים ודברי התורה עולים עד גן עדן כעין ביקוש, ואז יורד אור להזין את הנשמה שעסקה בתורה.
שו) באמצע הרקיע הזה נמצא פתח אחד כנגד פתח ההיכל שלמעלה ביצירה, שבפתח ההוא פורחות הנשמות מגן עדן התחתון למעלה, בעמוד אחד הנעוץ בארץ של גן העדן, ומגיע עד פתח ההוא.
הפתח שנעשה באמצע הרקיע, הוא הסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה של השמיים דגן עדן, מחמת עליית המלכות במקום בינה, שמשום הסיום הזה נפלה חצי המדרגה, בינה ותו"מ, למדרגה שלמטה, הארץ דגן עדן. אשר לעת גדלות, כשחוזרת המלכות למקומה, ובינה ותו"מ עולים למעלה למדרגתם לרקיע, לוקחים עימהם גם המדרגה התחתונה, אותם הנשמות, שהם בארץ דגן עדן. ונמצא, שסיום החדש, שנעשה בבינה, נהפך להיות פתח בשביל התחתון, שיוכל דרכו לעלות לעליון.

ואותם בינה ותו"מ, שנפלו תחילה למטה לארץ דגן עדן, בהתדבקות שלהם במדרגת הארץ דגן עדן, נבחן כמו שהם נעוצים בתוך קרקע הגן, והם עצמם נבחנים כעמוד גבוה, המגיע עד הפתח ההוא שבאמצע הרקיע, שדרך העמוד הזה עולות הנשמות מארץ דגן עדן אל הרקיע דגן עדן. כלומר, לעת גדלות, כשהבינה ותו"מ, הנבחנים לעמוד, עולים בחזרה לרקיע דגן עדן, לוקחים עימהם גם את הנשמות שבארץ דגן עדן, ומעלה אותם לרקיע דגן עדן.
שז) בתוך רקיע, בפתח שבאמצע הרקיע שעל הגן, נכנסים בו ג' צבעים של אור, כלולים יחד, שהם חב"ד, ומאירים לצבעים של עמוד שעלה שם. ואז העמוד הזה נוצץ ומתלהט בכמה צבעים הלוהטים. והצדיקים שעלו עם העמוד ההוא לרקיע, מקבלים האורות מהרקיע דרך העמוד הזה. ובכל שעה מאירים הצדיקים מזיו העליון ההוא, שזה נוהג תמיד. אבל בכל שבת ובכל ר"ח מתגלה השכינה ברקיע הזה יותר מבשאר הזמנים, וכל הצדיקים באים ומשתחווים אליה.

שח) אשרי חלקו מי שזכה לאלו הלבושים. אלו הלבושים הם ממע"ט, שעשה האדם בעוה"ז במצוות התורה, מצוות התלויות במעשה, ובהם עומדת הנשמה בגן עדן התחתון, ומתלבשת באלו הלבושים היקרים ללא מעשים טובים בעולם הזה אין לו לבוש ראוי בעולם העליון.
שט) כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים מכובדים עליונים, שהם נעשים ע"י מצוות התלויות ברצון וכוונת הלב בתורה ובתפילה. כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר, וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא, ונעשה ממנו לבושי אור, שתתלבש בהם הנשמה לעלות למעלה. ואע"פ שאלו לבושים של הנשמה בגן עדן התחתון תלויים במעשה, אבל אלו שעולות לרקיע למעלה, אינם תלויים אלא ברצון של הרוח הכוונה בפנימיות האדם, כדי לעמוד בין המלאכים, רוחות קדושים. וכך למד רבי שמעון מאליהו, הלבושים של מטה בגן עדן הארץ תלויים במעשה, לבושים שלמעלה תלויים ברצון ובכוונת הרוח בלב.

וצא מעדן להשקות את הגן. אלא הנהר הזה בגן שלמטה, יוצא מעדן משלו. כמו הנהר היוצא מעדן שבאצילות, מחכמה דאצילות. אבל עדן הוא חכמה שברקיעים שבגן עדן שלמטה, אם היה נמסר להתגלות למטה, היה נמסר ג"כ המקום של עדן העליון הקדוש לדעת אותו. אלא משום סתר כבוד עדן העליון הקדוש, חכמה דאצילות, שלא יתגלה, נסתר ונגנז גם עדן התחתון, חכמה שברקיעים שבגן עדן התחתון, שאותו נהר שבגן עדן נמשך ממנו. וע"כ לא נמסר עדן זה להתגלות אפילו לנשמות שבגן עדן. באצילות החוכמה עוברת דרך בינה, דרך ל"ב נתיבות חוכמה. עדן עצמו הוא חוכמה.
חכמה דא"א הנעלמת באו"א עילאין דאצילות, נקרא עדן. וחכמה זו נסתמה מתחתונים. ואין בה שום השגה כלל. והחכמה המתגלה לתחתונים היא מבינה, שיצאה לחוץ מראש דא"א, הנקראת נהר יוצא מעדן שהיא מדרגת בינה, מסיבת המלכות שעלתה במקום בינה, ואח"כ כשחזרה לראש בעת גדלות, היא מקבלת חכמה מחו"ס שבראש דא"א, ואז חזרה הבינה ונעשתה לחכמה, והארת חכמה שלה מתגלה במקום המלכות וממלכות לתחתונים ל"ב נתיבות חוכמה שעוברת למלכות.
ועניין זה נוהג בכל מדרגה, עד עולם עשיה והרקיעים שבגן עדן. כי בכל מדרגה יש ע"ס, שהחכמה שבהן נקראת עדן. והיא עצמה סתומה, כמו חו"ס דא"א למעלה. אלא מכוח עליית המלכות לבינה שבמדרגה, ובינה ותו"מ נופלים למדרגה שמתחתיה, שהם נקראים משום זה, נהר יוצא מעדן, שבאותה מדרגה. ולעת גדלות, שבינה ותו"מ אלו חוזרים למדרגתם, אז הם מקבלים מעדן שלהם חכמה, ומהם יוצאת החכמה למלכות שבאותה המדרגה.

ואם העדן, שברקיעים דגן עדן, היה נמסר להתגלות למטה, היה נמסר ג"כ המקום של עדן העליון הקדוש לדעת אותו. כי החכמה שבכל המדרגות היא עדן, ואם הייתה מגולה לדעת את העדן דמדרגה התחתונה, הייתה מגלה עימה את העדן דמדרגה העליונה, עד חו"ס. ולפיכך בג"ר שבכל מדרגה אין שום השגה.
והנהר היוצא מעדן, מכונה פעם בשם בינה ותו"מ, ופעם בשם ת"ת, ופעם בשם יסוד. כי הכול הולך אל מקום אחד. כי בינה ותו"מ אלו אינם אלא חצי בינה ותו"מ. כי ג"ר דבינה אינם נחשבים ליוצאים מעדן, אלא רק ז"ת דבינה, שפירושם תו"מ הכלולים בבינה הכוונה ת"ת שעלתה לבינה, לז"ת. ונמצא שאין כאן בינה אלא תו"מ. וע"כ נבחנים כולם רק לת"ת. ומבחינת הפרצוף שע"ס שלו נחלקות לרת"ס, נבחן שבינה ותו"מ הנופלים ממדרגה, מתחילים מחזה ולמטה. כי החג"ת דגוף נבחנים לג"ר דגוף, שגם הם לא יצאו מעדן שלהם, אלא רק נה"י דגוף. וכיוון שעיקרם של נה"י הוא קו אמצעי, יסוד, ע"כ אנו מכנים לבינה ותו"מ שנפלו ממדרגה בשם יסוד. והרי גם ת"ת היא קו אמצעי, לא רק ישסו"ת הנחשבת לכתר – היות והת"ת הי חצי מדרגה והעיקר הת"ת לא יצאו מהמדרגה ללמטה מחזה, על כן היסוד משמש לקו אמצעי בהיותו ספירה שלמה ואל יקשה שאף הוא בהיותו צר אריך יש לו רק ב בחינות היות והוא מקבל השלמה מהמלכות שעלתה אליו בסוד אשת חיל עטרת בעלה ונמצא שלם
שיא) כמו שנהר, בינה ותו"מ, נפרד ויצא מעדן, חכמה שבראש דא"א, כדי להשקות הגן שלמעלה, מלכות דאצילות, יוצא ג"כ מהפתח ההוא שבאמצע הרקיעים שבגן, אור אחד שנחלק לד' צדדים בד' פתחים. המקום שעומדים שם אלו אותיות מ' ג' ר' ן' הרשומות מיכאל גבריאל רפאל נוריאל. והאור הזה, הנחלק לד' אורות וד' אותיות המתנוצצות, יוצא מעדן, מקום שמאירה הנקודה שלמעלה, חכמה דרקיעים שבגן עדן הארץ, נקודה עליונה אשר שם.
שיב) והנקודה העליונה ההיא בחינת חוכמה, האירה ונעשה עדן להאיר. ואין מי שישלוט לראות ולדעת נקודה ההיא, חוץ מהאור שמתפשט ממנו, ע"י הפתח שבאמצע הרקיעים, שמשתחווים לפניו הצדיקים שבגן עדן. ונקודה תחתונה זו, המלכות שבגן עדן, היא גן אל עדן העליון, נקודה עליונה, חכמה, מקום שלא ניתן לדעת ולהסתכל.

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיַּקְהֵל קג- קה
רקיעים דעשיה
ללא מעשים טובים בעולם הזה, אין לבוש ראוי לעולם העליון.
אשרי חלקו מי שזכה לאלו הלבושים. אלו הלבושים הם ממע"ט, שעשה האדם בעוה"ז במצוות התורה, מצוות התלויות במעשה, ובהם עומדת הנשמה בגן עדן התחתון, ומתלבשת באלו הלבושים היקרים.
דרך הלבוש הרוחני של הנשמה, אותו רוכשים בעולם הזה ע"י עסק התורה, ניתן להיכנס לגן עדן הארץ. כדי להיכנס לגן עדן העליון ע"י האור הנק' טל המטהר ומרפא את הנשמות המגיעות ע"י אותיות הממתינות ללבוש שרכש ע"י ניווט הרצון וכוונת הלב לדבקות. המאציל הוא שלם, הוא בחינת כתר חוכמה בינה, הנאצל חסר ואת החיסרון מעלה לבינה ובירידה חזרה זוכה התחתון. הכל תלוי בביקוש והתפילה של נשמות הצדיקים. וכך באדם עצמו, כאשר מגיע אליו הרהור גבוה, אותו הוא מוריד למוחש וחי אותו, בכך בונה הוא גשר לעולם העליון ממנו. לקיום צריך את המצוות המעשיות איתם ניתן להיכנס לגן עדן התחתון, אך דרושה כוונת הלב כדי להגיע לשכלול ע"י תורה ותפילה.

וע"כ מזילים טל על כל אלו שעוסקים בתורה לשמה בעוה"ז. שאלו המילים רשומות בגן עדן, ועולות עד רקיע שעל גן עדן, ולוקחות מאלו כ"ב האותיות אשר שם, טל, להזין הנשמה. כמ"ש: יערוף כמטר לִקְחי תיזל כטַל אִמְרתי, דהיינו הצדיקים שלומדים תורה, המילים ודברי התורה עולים עד גן עדן מעין ביקוש, ואז יורד אור להזין את הנשמה שעסקה בתורה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל ק-קב
1. מאיזה מקום מקבלת הארץ שבגן עדן דהיינו הגן עצמו?
2. מהיכן מאירים למטה אל הנשמות שבגן? ומדוע הארה זו היא מהאותיות מרג"נ?
3. מי הם י"ב מיני בשמים הגנוזים בהיכל הנסתר הנקרא אהלות?
4. מהם הלבושים של הנשמות שבהן הן מתלבשות לפני כניסתן לג"ע וממתי זה נוהג לאחר הפטירה?
5. מהו דעת המתפשט וכיצד הוא קשור להארה למטה לנשמות הצדיקים שבג"ע?

וַיַּקְהֵל ק- קב
רקיעים דעשיה
כל אחד "תופר" לעצמו את הלבושים שיקבל בעולם הבא.
מעשים טובים והשפעה בעולם הזה, הם לבוש הנשמה בעולם הבא. לבוש זה הוא האור שמאיר לאדם לאחר פטירתו. כדי להיכנס לגן עדן מורידים מהנפטר את הבגדים הצואים של עולם זה, ומלבישים אותו בסוג חדש של תודעה רוחנית, הוא הצלם שרכש במעשיו הטובים.
.
רצט) (המשך משעור קודם) המקום, שמשם מקבל השמיים של גן עדן, הוא הרקיע שעל הגן, מאלו אש ומים, שנלקחו משמיים העליונים, ז"א דאצילות. ומאיזה מקום מקבלת הארץ שבגן עדן, הגן עצמו? כל בחינה מקבלת מבחינה שכנגדה למעלה. ולפיכך, כמו שהשמיים של גן עדן מקבלים מאש ומים של שמיים עליונים, ז"א, כך הארץ שבגן עדן, הגן עצמו, מקבל מארץ שלמעלה, המלכות דאצילות. וע"י המרכבה שלה, שהיא ד' מלאכים, מיכאל גבריאל רפאל ונוריאל, שעליהם רוכבת ומתגלה המלכות, הנקראים ד' מרכבות.

אמנם גם הם אינם יכולים להתפשט ולהאיר למטה אל הנשמות שבגן, זולת דרך ד' הפתחים. כי אלו ד' המלאכים הם ג"כ ד' בחינות חו"ג תו"מ. וע"כ מיכאל מאיר דרך הפתח שבצד דרום שברקיע, וגבריאל מאיר דרך הפתח שבצד צפון שברקיע, ורפאל מאיר דרך הפתח שבצד מזרח שברקיע, ונוריאל מאיר דרך הפתח שבצד מערב.

גם יש לדעת שאלו ד' מלאכים מאירים בעצמם אל הנשמות, כל זמן שלא גמרו השפעתם. אבל אחר שגמרו השפעתם, חוזרים למקומם למעלה, ומשאירים במקומם בד' הפתחים רק ד' בחינות רשימות בלבד, שהן האותיות הראשונות של שמותיהם, מ' ממיכאל, ר' מרפאל, ג' מגבריאל, נ' מנוריאל אותיות אלו נשארים באותם פתחים כשאינם מאירים, כרשימו. כמו כן נשארת האות הראשונים בגין הופכיות האורות והכלים.
כי רשימות בכל מקום בחינת נפש. וד' אותיות שבכל מלאך, הן ד' כלים לד' אורות נרנ"ח שבהם. ונודע שיש ערך הופכי בין כלים לאורות, שבשעה שאין במדרגה אלא רק בחינת נפש דאורות, צריכה להתלבש בכלי היותר גדול. וע"כ כיוון שלא נשאר מכל מלאך אלא רשימה מאורו, הנפש שלו, ע"כ היה צריך להישאר אות ראשונה משמו לבחינת כלי לרשימה הזו. כי אות ראשונה היא כלי גדול וזך יותר מכל האותיות שבשמו. ולפיכך יש להבחין בפתחים אלו שברקיע שעל הגן ב' מיני אורות:

א. מה שהרקיעים עצמם מקבלים משמיים עליונים, ז"א דאצילות. שנאמר, מאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו, ד' אורות.
ב. רשימות האורות שהארץ של גן עדן, הגן עצמו, מקבל מארץ העליונה, המלכות, ע"י ד' המלאכים. שרשימות אלו הן אותיות ראשונות משמותם. שנאמר, בתוך האור המאיר לצד ימין, אור החסד המקובל משמיים עליונים, המאיר בפתח שבצד ימין של הרקיע, נרשמת אות אחת, מאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות מתוך האור הזה. והיא אות מ', אות הראשונה של מיכאל. ועומדת באמצע אור שבפתח. ועד"ז בשאר ג' פתחים.
הרי שיש ב' מיני אורות בפתחים אלו: משמיים העליונים ומארץ העליונה מהרשימות שנשארו בפתחים. וכשנשמות הצדיקים באות לגן עדן, אלו שתי אותיות יוצאות מתוך אור ההוא ועומדות על הנשמה ההיא, כי תכף בביאת נשמת הצדיק לגן עדן, מאירים לו ד' הרשימות של ד' המלאכים, שנשארו בפתחים מהשפעה שעברה שהסתלקה ונשארה ממנה רשימה, ונשמה שלא זכתה אין לה רשימות למעלה. ואח"כ מאלו שני פתחים מקדימים ויורדים מלמעלה שתי מרכבות, כלומר, המלאכים עצמם באים להשפיע אל הנשמה שבגן עדן. ומחלק ד' המלאכים לשניים שניים:
א. שניים לצד החסדים, בדרום ומזרח, מיכאל ורפאל, חסד ות"ת,
ב. שניים לצד הגבורות, המאירים בהארת חכמה, בצפון ובמערב, גבריאל ונוריאל.

מיכאל ורפאל מאירים בחסדים, יורדים ועומדים על הנשמה, ואומרים לה, שלום בואך. יבוא שלום. שמאירים לו אור החסדים שבימין, ע"י קו האמצעי, השׂם שלום בין הקווים ימין ושמאל. אז אלו שתי אותיות עולות ועומדות במקומן ונגנזות תוך אור של הפתחים, כי מאחר שבאו המלאכים עצמם אין צורך ברשימות שלהם. ועד"ז מפורש גם שתי אותיות ג' נ' והמלאכים גבריאל נוריאל, שהם בצפון ובמערב, גבורה ומלכות.
ונאמר, באמצע כל הרקיעים ישנו פתח אחד הסיום ביסוד, אשת חיל עטרת בעלה, שהוא על ארץ ישראל, שהיא באמצע העולם, יש פתח אחד הנקרא גבילון. הסיום החדש שבאמצע המדרגה, שנעשה לפתח בשביל התחתון, שיוכל לעלות ולקבל מהעליון, ותחת פתח הזה יש ע' פתחים אחרים למטה, לקבל דרך שם ע' שמות שבמלכות דאצילות, הארת השם ע"ב, ע' שרים של ע' אומות שכל אחד, מתמציתו מקבלים ע אומות וכולם תחת הרקיע של ארץ ישראל שהיא כלל של יתר האומות וארצות העולם. ומהפתח הזה עולה דרך למעלה למעלה, עד שמגיע לכיסא העליון, כי דרך שם אפשר לעלות עד המלכות דאצילות. שהרקיע הוא סוד מלכות שעלתה לבינה ואפשרה לאור הדעת, אח"פ למדרגה שלמטה ובזכות ירידה זו, כאשר חוזרים להתאחד למעלה דרך אותו פתח מעלים גם הגלגלתא ועיניים של התחתון.

ומהפתח הזה מתפשט ד' פתחים לכל צד שברקיע, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ. עד שער הפתח, שנקרא מגדון, ששם הוא סיום הרקיע של ארץ ישראל, כלומר, הפתח שבצד מערב היא המלכות, ששם מסתיים המדרגה.
ש) אז אלו ב' מרכבות עולות לתוך היכל נסתר אחד, הנקרא אֲהָלות, ושם י"ב מיני בשמים גנוזים, כמ"ש: נֵרְד וכַרְכּוֹם קנֶה וקינמון עם כל עצי לְבונה, מוֹר ואהלות עם כל ראשי בשמים, שהם י"ב מינים, כנגד י"ב גבולי אלכסון שבז"א. אלא שהם בשליטת החכמה שמלמטה למעלה, המכונים בשמים וריח. וגם הם י"ב מיני בשמים שבגן עדן שלמטה.
והיות ששורשם מז"א, ע"כ הם גנוזים. כי הארת החכמה אינה מתגלה בז"א אלא במלכות. אלא רק ב' מרכבות אלו גבריאל ונוריאל, שהם מבחינת השמאל שבמלכות, שהחכמה מתגלה בה, שגבריאל הוא גבורה ממנה, ונוריאל הוא מלכות ממנה, יש להם רשות להיכנס שם, ולקבל לבושים להתלבשות הנשמה. שהם הארת חכמה, הנמשכת מי"ב מיני בשמים האמורים.

שא) ושָׁם כל אלו הלבושים של הנשמות הנק' ימים כמו שנאמר באברהם בא בימים, הראויות להתלבש בהם, כל אחת ואחת כראוי לה. בלבוש ההוא נרשמו כל המע"ט שעשה בעוה"ז. וכולם רשומים בו, ומכריזים, זה הוא הלבוש של פלוני. והמלאכים לוקחים לבוש ומתלבשות בו נשמות הצדיקים שבגן, כעין הצורה שבעוה"ז. לבושים אלו הם הרשימות ממעשיו שקנה האדם בעולם הזה, ולפי הלבושים מקבלים את ההארה בעולם הבא. לא ניתן להיכנס לגן עדן עם תודעה של עולם גשמי זה שהם תחת זמן ומקום.

שב) והדברים אמורים רק משלושים יום והלאה. כי כל שלושים הימים לאחר הפטירה, אין לך נשמה שלא תקבל עונש מטרם שתבוא לגן עדן. כיוון שקיבלה העונש שלה, נכנסת לגן עדן. ולאחר שהתלבנה, שנטהרה מזוהמת עוה"ז ע"י העונש שהוא תיקון שצריכה להיפטר מהתודעה של עולם הזה ולהתלבש בתודעה נקיה של עולם הבא. ויפה שעה אחד של לבושים של עולם הבא מכל חיי העולם הזה, התלבשה בלבוש, ונותנים לה מקום הראוי לה. אז האותיות מרג"נ, ראשי תיבות של שמות המלאכים, יורדים, והמרכבות של ד' מלאכים עולים למקומם. כי אחר שהמלאכים חוזרים, צריך להישאר הרשימות של הארתם, שהם ד' אותיות מרג"נ.
שג) רקיע זה חוזר פעמיים בכל יום בנסיעה של רקיע אחר, שמתדבק בו. ורקיע זה אינו יוצא לחוץ מגן העדן. שאינו חופף אלא רק על גן העדן בלבד. רקיע זה מרוקם מכל מיני צבעים, לבן אדום ירוק שחור, שהם חו"ג תו"מ.

הרקיע דגן עדן הוא דעת המזווג, והרקיעים דעולם העשיה ת"ת, הכולל חג"ת נה"י, והרקיע הזה דגן עדן מתחבר עם הרקיע דעשיה על דרך הדעת המתפשט אל חג"ת נה"י דגוף. אמנם אין הדעת מתפשט אל הו"ק דת"ת, אלא א"כ שהוא עולה אליו בקו אמצעי, שהדעת מתחלק בעצמו לב' קווים חו"ב, ימין ושמאל, והת"ת שעלה אליו נעשה לקו אמצעי, המחבר אותם זה בזה ומלביש אותם זה בזה. ואותו שיעור הארה שהת"ת גרם שיתווסף בגוף שבדעת, מקבל אותו הת"ת. כי כל השיעור שהתחתון גורם לצאת בעליון, זוכה בו התחתון. ואחר שהת"ת קיבל הארת הדעת, הוא מתפשט למקומו לגוף. והארה זו נקראת דעת המתפשט. ונודע, שג' קווים נקראים ג"פ או ג' מקומות. וגילוי הארתם רק בנסיעה כשעולה למעלה כמו בשבתות וימים טובים.
ונאמר, רקיע זה חוזר פעמיים בכל יום, שהרקיע דגן עדן, דעת, מתחלק ומאיר בב' קווים ימין ושמאל, וב' הקווים דדעת מתחברים בנסיעה של רקיע אחר דעשיה, שמתדבק בו. כלומר, שרקיע דעשיה, ת"ת, נעשה לקו אמצעי, המחבר ב' קווים דדעת, בנסיעה, אשר אז מתפשטת הארת הרקיע שעל גן עדן אל שאר הרקיעים דעשיה, שהם ת"ת, כדרך הדעת המתפשט אל הגוף. אבל הוא עצמו אינו יוצא לחוץ מגן עדן אל הרקיעים דעשיה, אלא הארתו מתפשט.

וַיַּקְהֵל ק- קב
רקיעים דעשיה
כל אחד "תופר" לעצמו את הלבושים שיקבל בעולם הבא.
מעשים טובים והשפעה בעולם הזה, הם לבוש הנשמה בעולם הבא. לבוש זה הוא האור שמאיר לאדם לאחר פטירתו. כדי להיכנס לגן עדן מורידים מהנפטר את הבגדים הצואים של עולם זה, ומלבישים אותו בסוג חדש של תודעה רוחנית, הוא הצלם שרכש במעשיו הטובים.
ושָׁם כל אלו הלבושים של הנשמות הנק' ימים כמו שנאמר באברהם בא בימים, הראויות להתלבש בהם, כל אחת ואחת כראוי לה. בלבוש ההוא נרשמו כל המע"ט שעשה בעוה"ז. וכולם רשומים בו, ומכריזים, זה הוא הלבוש של פלוני. והמלאכים לוקחים לבוש ומתלבשות בו נשמות הצדיקים שבגן, כעין הצורה שבעוה"ז. לבושים אלו הם הרשימות ממעשיו שקנה האדם בעולם הזה, ולפי הלבושים מקבלים את ההארה בעולם הבא. לא ניתן להיכנס לגן עדן עם תודעה של עולם גשמי זה שהם תחת זמן ומקום.
והדברים אמורים רק משלושים יום והלאה. כי כל שלושים הימים לאחר הפטירה, אין לך נשמה שלא תקבל עונש מטרם שתבוא לגן עדן. כיוון שקיבלה העונש שלה, נכנסת לגן עדן. ולאחר שהתלבנה, שנטהרה מזוהמת עוה"ז ע"י העונש שהוא תיקון שצריכה להיפטר מהתודעה של עולם הזה ולהתלבש בתודעה נקיה של עולם הבא. ויפה שעה אחד של לבושים של עולם הבא מכל חיי העולם הזה.

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  צז- צט

רקיעים דעשיה

הרקיעים הם המבדילים מצד אחד ומצד שני מהווים את נקודת החיבור אין העליון לתחתון, ואף בתוך האדם בין ההכרה העליונה לבין תודעת הגוף. כשיש לאדם השראה עליונה ממנה הוא מקבל אור. כאן עליו לדעת שאין האור/המוחין מגיע שלם, אלא בחלקים אותם הוא מסוגל "לעכל" דהיינו להשיב את הלב, אל בחינת המוחש. את הפרטים עליו לחבר ולזווג כדי לקבל חלק גדול מהפאזל. החיבור נעשה ע"י מרכבות שהן המקשרות בין העליון לתחתון, וכוח המלאך, דהיינו כוח נפשי באדם יורד דרך מרכבות אלו. כל שעל האדם לעשות זה לבוא בפתיחות ובביטול לעליון כדי לקבל אורות אלו. גאוותן המבקש לקבל לפרטיותו, יקבל תענוג מזויף.

כוחם של ישראל הוא שהם פועלים אגב הכלל, אשר השם יתברך הוא הכלל הגדול משגיח בהם ישירות, ושאר האומות הם בחינת פרטים.

רצג) ארבעה צבעים בהתפשטות הרקיע שעל הגן, לבן אדום ירוק ושחור, שהם ג' קווים, ימין שמאל אמצע, לבן אדום ירוק. ושחור, המלכות, המקבלת ג' הקווים האלו. אצל אלו הצבעים יש ד' פתחים למטה מהתפשטות הרקיע. והם פתוחים לד' צדדי הרקיע שעל הגן. דרום צפון הם חו"ג, מזרח מערב תו"מ. מאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו, ד' אורות.

רצד) לצד ימין בפתח ההוא, מתוך התפשטות צד המים שברקיע, שנעשה מאש ומים, מאור החסדים, מאירים ב' אורות בב' פתחים. בפתח שבימין שבצד דרום, חסד, ובפתח כנגד הפנים, בצד מזרח, ת"ת. כי מזרח ומערב מכונים פנים ואחור. ואור החסדים מאיר גם בת"ת.

רצה) בתוך האור המאיר לצד ימין, נרשמת אות אחת, מאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות מתוך האור הזה. והיא אות מ', אות הראשונה של מיכאל. ועומדת באמצע אור שבפתח. אות זו עולה ויורדת ואינה עומדת במקום אחד. אור שבצד ימין לוקח האות ההיא ומוציא אותה. וע"כ אינה עומדת במקום אחד. כמ"ש: והחיות רצוֹא וָשוֹב. שאינן עומדות במקום אחד.

רצו) בתוך האור המאיר כנגד הפנים, מזרח, ת"ת, נרשמת אות אחת, המאירה ובולטת ומתנוצצת בהתנוצצות בתוך האור ההוא. והוא אות ר', אות ראשונה של המלאך רפאל. ולפעמים נראה ב', אות ראשונה של המלאך בוֹאל. ועומדת באמצע אור של הפתח. ועולה ויורדת. לפעמים מתגלה ולפעמים אינה מתגלה. ואינה עומדת במקום אחד. כמ"ש: והחיות רצוא ושוב. אלו שתי אותיות מ ר עומדות באמצע אור שני הפתחים לימין ולאמצע. וכשנשמות הצדיקים באות לגן עדן, אלו שתי אותיות יוצאות מתוך האור ההוא ועומדות על הנשמה ההיא. ועולות ויורדות, כמ"ש: רצוא ושוב. רפאל בא מצד קו אמצעי מאחר והוא בא מכוח הימין שבא לרפא את הדין שבא משמאל ע"י צד ימין.

רצז) מאלו שני פתחים מקדימים ויורדים מלמעלה שתי מרכבות המקשרות בין עליון לתחתון, וכוח המלאך יורד דרך מרכבות אלו. מרכבה עליונה של מיכאל, רב הסגנים. מרכבה השנייה של ממונה העליון בואל, המשמש המכובד רפאל. ואלו יורדים ועומדים על הנשמה, ואומרים לה, שלום בואך. יבוא שלום. אז אלו שתי אותיות עולות ועומדות במקומן ונגנזות תוך אור של הפתחים.

רצח) שני פתחים אחרים, הנה שני אורות אחרים לוהטים מאור האש באלו הפתחים, אחד לצד שמאל ואחד לאחור. שתי אותיות אחרות לוהטות באלו האורות ומתנוצצות בתוכם. אות אחת ג', ואות אחת נ', שהן אותיות ראשונות של המלאך גבריאל, ושל המלאך נוּריאל. וכשהאותיות הראשונות חוזרות למקומם, אלו שתי אותיות אחרות מתנוצצות ועולות ויורדות, יוצאות מאלו האורות שבפתחים, ועומדות על הנשמה.

רצט) אז יורדות שתי מרכבות משני הפתחים האלו. מרכבה אחת היא מרכבה של גבריאל, ממונה עליון ומכובד. מרכבה השנייה היא מרכבה קדושה של נוריאל, ממונה עליון. ויורדים מהפתחים האלו ועומדים על הנשמה. והאותיות ג' נ' חוזרות למקומן. בסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה בנקודת החולם, מחמת עליית המלכות לבינה, נעשה פתח בשביל התחתון, שיוכל לעלות לעליון ולקבל ממנו המוחין. ולולא סיום החדש הזה של צמצום ב והוא גם הפתח, שנעשה באמצע כל מדרגה, לא היה שום מבוא ופתח, שיוכל התחתון להתרומם משהו למעלה ממדרגתו. לכן בתחילה נעשה פתח באמצע. ומפתח ההוא התפשטו ויצאו ד' פתחים לד' צדדים מתחת הרקיעים.

עניין הרקיע הוא קו האמצעי, המקיים את הסיום החדש, שנעשה באמצע המדרגה, בנקודת החיריק, במקום בינה שבה. שאפילו אחר שחזרה המלכות וירדה ממקום בינה למקומה עצמה ע"י אור ע"ב ס"ג במצב בגדלות דכלים, לא התבטל הסיום החדש מחמת זה, ואותם חצי בינה ותו"מ שנטהרו מסיום החדש מכוח ירידת המלכות, אינם מתחברים למדרגתם בהיותם במקומם, אלא צריכים לעלות למעלה מסיום החדש, ושם הם מתחברים למדרגתם זוהי בחינת אח"פ דעליה, וחיזוק הפרסה כדי להימנע מהשבירה. ורקיע האחרון של ט' רקיעים, יסוד, נמצא במקום סיום החדש שנקבע, באמצע המדרגה במקום בינה של המדרגה. ופתח הזה הוא סיום החדש עצמו, שנהפך לפתח בשביל התחתון, הוא עומד באמצע המדרגה, במקום סיום החדש, והוא תחת כל ט' הרקיעים, ברקיע היסוד בסיומו, ששם עומד הסיום החדש שבאמצע המדרגה.

מפתח ההוא שבאמצע הרקיעים שבגן, יוצא אור אחד שנחלק לד' צדדים בד' פתחים. הפתח שנעשה בשביל התחתון, במקום הסיום החדש, העומד באמצע המדרגה, במקום בינה, משם יוצא האור אל התחתון, שהם חו"ג תו"מ. תחילה עולה התחתון דרך הפתח ההוא לעליון עם הבינה ותו"מ דעליון, מרקיע ולמעלה. ושם מקבל האורות חו"ג תו"מ. ואח"כ יורד התחתון למקומו עם המוחין האלו. והאור נחלק לד' צדדים, חו"ג תו"מ, בד' פתחים. שלכל מוח נבחן פתח מיוחד, שלמוח החסד מאיר הפתח שבדרום, ולמוח הגבורה מאיר הפתח שבצפון, ולמוח הת"ת מאיר הפתח שבמזרח, ולמוח המלכות מאיר הפתח שבמערב.

וארבעה צבעים בהתפשטות הרקיע שעל הגן, ד' מוחין חו"ג תו"מ, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, והם מאירים בתוך הרקיע שעל הגן, שהוא בינה דבינה של מלכות דעשיה. גם הרקיע הזה מתחלק לט' רקיעים, ומקבל הארתו מחו"ב דז"א דאצילות. אצל אלו הצבעים יש ד' פתחים למטה מהתפשטות הרקיע. ואין הפתחים במקום הצבעים. כי הצבעים הם ברקיע עצמו, מיסוד דרקיע ולמעלה. אבל הפתחים הם תחת יסוד הרקיע, בסיומו ממש, בסיום החדש שנעשה באמצע המדרגה, שנהפך לפתח בשביל המדרגה התחתונה, שהיא נשמות הצדיקים שבגן עדן. והם מקבלים הארות ד' צבעים שבתוך הרקיעים. ע"כ אלו הצבעים ממשיכים מהם, אבל הפתחים אינם עומדים עימהם במקום אחד.

ומאלו אש ומים, חו"ב דז"א, שהרקיע נעשה מהם, נפתחים בד' פתחים האלו, ד' אורות. כי אלו אש ומים הם ב' קווים ימין ושמאל דז"א דאצילות, אשר הרקיע דז"א, הדעת, הוא קו האמצעי המייחד אותם, והוא ג' צבעים, לבן אדום וירוק, והמלכות המחוברת בדעת, גוון שחור. ומאורות אלו נמשכים אל הפתחים חו"ג תו"מ, שכל מוח מאיר דרך הפתח שבצד שלו.

וד' אלו מתחלקים לב' בחינות, מים ואש, מים חסדים, אור החסד שבדרום, ואור הת"ת שבמזרח. ואש חכמה, אור הגבורה שבצפון ואור המלכות שבמערב. ובתחילה מאירים על הנשמה אלו ב' אורות, מים, שבדרום ובת"ת, שהם חסדים. ואח"כ מאירים ב' אורות, אש, שבצפון ובמערב, שהם הארת חכמה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל צז-צט
1. אילו ד' צבעים יש בהתפשטות הרקיע של הגן ומהם מייצגים?
2. אילו ד' פתחים יש למטה בהתפשטות הרקיע היכן הם עומדים ומה תפקידם?
3. מי הם ד' האורות המתפשטים בתחתון מארבע פתחים ובאיזה מצב הם מתפשטים לתחתון?
4. מה קורה לנשמה של נשמות הצדיקים הבאות לגן עדן מצד המלאכים והמרכבות שדרכם עוברים האורות לתח'?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  צז- צט

רקיעים דעשיה

הרקיעים הם המבדילים מצד אחד ומצד שני מהווים את נקודת החיבור בין העליון לתחתון, ואף בתוך האדם בין ההכרה העליונה לבין תודעת הגוף. כשיש לאדם השראה עליונה ממנה הוא מקבל אור. כאן עליו לדעת שאין האור/המוחין מגיע שלם, אלא בחלקים אותם הוא מסוגל "לעכל" דהיינו להשיב את הלב, אל בחינת המוחש. את הפרטים עליו לחבר ולזווג כדי לקבל חלק גדול מהפאזל. החיבור נעשה ע"י מרכבות שהן המקשרות בין העליון לתחתון, וכוח המלאך, דהיינו כוח נפשי באדם יורד דרך מרכבות אלו. כל שעל האדם לעשות זה לבוא בפתיחות ובביטול לעליון כדי לקבל אורות אלו. גאוותן המבקש לקבל לפרטיותו, יקבל תענוג מזויף.

כוחם של ישראל הוא שהם פועלים אגב הכלל, אשר השם יתברך הוא הכלל הגדול משגיח בהם ישירות, ושאר האומות הם בחינת פרטים.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  צד- צו

רקיעים דעשיה

אין מזל לישראל.

ישראל מעל השליטה של הכוכבים והמזלות, על ארץ ישראל שולט הקב"ה בלבדו, כאשר על שאר העמים שם השם ממונים, מתווכים לשליטה עליהם. מכאן שארץ ישראל היא מרכז השליטה העולמי, ולכן גם כל העולם לוטש עיניו לארץ ישראל ובעיקר להר הבית. כל השפע או להבדיל הפגעים האחרים בעולם תלויים בנעשה בארץ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. השליטה על ישראל היא מהמקור הגבוה ביותר, ושאר הכוכבים והכוחות הממונים שולטים בשבעים האומות האחרות שהם הפרטים. עלינו שולט הכלל. וכך היהוד בנפשו יחפש את שליטת הכלל ולא ייפול לדמיונות שהפרטים והמקרים שולטים עליו.

רפט) בכל רקיע ורקיע יש פתחים ידועים והממשלה של כל ממונה רשומה מפתח לפתח ומפתח הזו והלאה אינו שולט אפילו כמלא השערה ואין זה נכנס בתחומו של פתח חברו חוץ כשניתנה לו רשות לשלוט אחד על חברו ואז גם המלכים בארץ שולטים אחד על חברו דהיינו המלכים בארץ המיוחסים לרקיעים וממונים האלו. כל אחד ממונה רק על התחום שקיבל, וכפי שיש ממונה למעלה כך יש למטה.

רצ) באמצע כל הרקיעים שהוא על ארץ ישראל שהיא אמצע העולם יש פתח אחד הנק' גבילון ותחת פתח הזה יש ע פתחים אחרים למטה וע' ממונים שומרים מרחוק ב' אלפים אמה שה"ס תחום שבת מפתח הנק' גבילון שאינם קרובים אליו ומפתח הזה עולה דרך למעלה למעלה עד שמגיע לכיסא העליון שהוא מלכות דאצילות, ומפתח ההוא מתפשט שליטתו לכל צדדי הרקיע עד שער הפתח שנק' מגדון ששם הוא סיום הרקיע של ארץ ישראל.

רצא) וכל אלו ע' פתחים הרשומים בפח ההוא שנק' גבילון כול רשומים בכסא הקדוש ההוא המלכות, וכולם קוראים אותם שער צדק על שם המלכות הנק' צדק, כי אחר אינו שולט עליהם. והקב"ה פוקד את ארץ ישראל ברקיע ההוא מפתח לפתח ואין מומנה אחר דהיינו מפתח הנק' גבילון עד הפתח הנק' מגדון. בפקידה כמו שצריך דהיינו בהשפעה מלאה ככל הצורך ומתמצית פקידה ההיא לוקחים אלו ע' ממונים הנ"ל ונותנים לכל ממונים האחרים שעל עמי העולם. השליטה האמתית שעל אומות העולם מגיעה מבחינת ישראל, מ ע' ממונים על שבעים הפתחים היוצאים מגבילון שעליהם שולט הקב"ה. כלומר על אומות העולם שולטים מתווכים מטעם הקב"ה.

רצב) בגן עדן שלמטה, גן עדן הארץ, הרקיע העומד עליו, יש בו סודות עליונים. כשעשה הקב"ה את הרקיע, הביא אש ומים מכיסא הכבוד, עולם הבריאה, וחיבר אותם יחד, ועשה מהם רקיע למטה על הארץ שלנו. והתפשטו עד שהגיעו למקום גן עדן, ולא התפשטו יותר. מה עשה הקב"ה? לקח משמיים עליונים הקדושים, חו"ב דז"א, הנקרא שמיים דאצילות, אש ומים אחרים, הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים. ומאלו אש ומים, שנלקחו משמיים העליונים, עשה מהם התפשטות הרקיע, ופרשׂ אותם על גן עדן שלמטה. והרקיע הזה, דעת, מתחבר עם הרקיע האחר, שעל הארץ שלנו, ת"ת.

הרקיע הוא סיום החדש, שנעשה בכל מדרגה, מחמת עליית המלכות לבינה של כל מדרגה. ולפעמים נאמר, שקו האמצעי נקרא רקיע, שהוא השמיים, ת"ת. כי הסיום החדש נעשה בנקודת החולם קו ימין, ששם עלתה המלכות לבינה.

אמנם עם יציאת נקודת השורוק, קו שמאל, נעשה מחלוקת, שרצה לבטל לגמרי הסיום הזה, ולהאיר מלמעלה למטה שזה אסור. עד שבא קו אמצעי והכריע, שהשמאל יאיר רק מלמטה למעלה, והסיום החדש לא יתבטל את המציאות של צמצום ב' של קו אמצעי. שאז הוכרחו הבינה ותו"מ, שהיו למטה מסיום החדש, לעלות למעלה מסיום החדש, ולהתחבר למדרגת אח"פ דעלייה. הרי שקו האמצעי עשה הסיום החדש, שנעשה בנקודת החולם, שיהיה קבוע וקיים תמיד. ונמצא, שסיום החדש נעשה לקביעות בקו אמצעי, מסך דחיריק. וע"כ פעם קוראים את הרקיע בשם סיום החדש דצ"ב, ופעם בשם קו אמצעי. וכמו שיש שמיים וארץ באצילות, שקו האמצעי, ז"א, הכולל חג"ת נה"י, נקרא שמיים דאצילות, ומתחתיו המלכות הכוללת, הנקראת ארץ. כך יש בעולם העשיה שמיים וארץ, שהשמיים קו אמצעי, הכולל חג"ת נה"י, ומתחתיו המלכות דעשיה, הנקראת ארץ. ונאמר, השמיים למטה בעולם עשיה, הן עשר יריעות. כי אלו חג"ת נה"י שבקו האמצעי, כוללים ע"ס. כי החסד כולל כח"ב, והיסוד שבו כולל מלכות, עטרת יסוד. והם עשר יריעות, כמ"ש: נוטה שמיים כיריעה. אמנם המלכות שבו, עטרה, אינה מלכות האמיתית, אלא שכלולה ביסוד. וע"כ אנו מחשיבים אותם רק לתשעה רקיעים. והמלכות הוא הארץ, שמתחת הרקיע לגמרי, שהוא העשירית גם באצילות וגם בעשייה יש שמים וארץ.

וכמו שהשמיים דעשיה כולל עשרה רקיעים, כך הארץ דעשיה כוללת ע"ס, שהם שבע ארצות. והעליונה שבהם, בינה, הכוללת ג"ר, היא הארץ שאנו יושבים עליה. אמנם גם בינה זו של ארצות דעשיה, שאנו יושבים עליה, נחלקת לע"ס, ואנו יושבים רק בז"ת דבינה זו, שארץ ישראל היא יסוד שבהן. והבינה דבינה הזו הכוללת ג"ר, הוא גן עדן הארץ. כל עשר יריעות דשמיים דעשיה, הם ע"ס דת"ת, הכולל חג"ת נה"י. ומאין יצא קו האמצעי, הלוא הוא תולדה מהכרעת ב' קווים ימין ושמאל שבבינה, אש ומים, בעניין שלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם? ומאיזה בינה יצא קו האמצעי דעשיה, בעת שבינה אמיתית לא בעשיה ולא ביצירה? מאש ומים שבבינה דעולם הבריאה, הנקראת כיסא הכבוד, שקו האמצעי שיתף וחיבר אותם יחד, כשלושה היוצאים מאחד, יצא הרקיע למטה, שהם עשרה רקיעים דעשיה, אחד זוכה בשלושתם. ומבריאה נמשך לעולם עשיה, כי למטה מעולם הבריאה אין קומת בינה, שקו אמצעי יחבר ב' קווים שבה.

אמנם קומת בינה שיש בעולם הבריאה, נבחנת רק לחיצוניות הבינה. אשר קו האמצעי, היוצא ממנו, אינו דעת, אלא ת"ת, ז"ת. וזה מספיק להיות רקיעים על ז"ת דארץ העשיה, וגם על ארץ שאנו יושבים עליה, ז"ת דבינה דארץ העשיה. אבל גן העדן, בינה דבינה דארץ העשיה, שקו אמצעי שלה צריך להיות דעת, קו אמצעי דג"ר ממש, ואיך יספיק לזה קו אמצעי, היוצא מאש ומים דבינה דבריאה, שהיא רק חיצוניות דת"ת?

מתוך שהרקיעים ההם נמשכו מאש ומים דבינה דבריאה, שהם חיצוניות ות"ת הכולל עשר יריעות, וא"כ איך יוכלו לחופף על גן עדן, שהוא בינה דבינה דארץ העשיה, שקו האמצעי החופף עליו, צריך להיות קו אמצעי דג"ר ממש, שהוא דעת? וע"כ כיוון שהגיעו לגן עדן הארץ, ישבו, ולא יכלו להתפשט על גן עדן מאחר והם נמוכים מדי, צריך את בחינת הדעת שתקיף. ואע"פ שגם הארץ שלנו היא מבינה דארץ העשיה, אמנם רק מז"ת דבינה זו, חיצוניות הבינה, וע"כ מספיק להם קו האמצעי מאש ומים דבריאה. משא"כ גן העדן, הבינה דבינה הזאת, ג"ר ממש, צריכים לקו אמצעי מג"ר ממש.

ולקח הקב"ה מקו האמצעי, המכריע בין חו"ב דז"א, הנקרא שמיים, שהוא קו האמצעי דג"ר דז"א, הנקרא דעת. ומדעת הזה התפשט הרקיע שעל גן העדן הארץ. ועשה מהם התפשטות הרקיע, הכרעה בין אש ומים, שהוא קו אמצעי, הנקרא רקיע, דעת, ופרשׂ אותם על גן עדן שלמטה, בינה דבינה דארץ העשיה. ומתחבר עם הרקיע האחר, כטבע הדעת, המתחבר ומתפשט לחג"ת נה"י, ת"ת, כך מתחבר הרקיע הזה, דעת, עם שאר הרקיעים דעשיה, שהם ת"ת.

ונאמר, הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים, שאש ומים, חו"ב דז"א, אינם דאו"א עילאין דז"א, שהם אינם נמצאים בהשגה כלל, ובהם אין מתגלה החכמה, אלא שהם חו"ב דישסו"ת דז"א, שבהם מתגלה החכמה בדעת, והם נמצאים בהשגה. אמנם לא במקומם בז"א, אלא אחר שמתפשטים למלכות כי המלכות היא המשתוקקת ולה יש את הכלי לחוכמה.

הנמצאים ואינם נמצאים, המתגלים ואינם מתגלים, שמצד אחד יצא בהם הי' מאויר ומתגלה החכמה, ונמצאים משום זה בהשגה. ומצד אחר, אינם נמצאים ואינם מתגלים, שהרי במקום ז"א אינם נמצאים בהשגה, אלא אחר התפשטותם למלכות, ששם מקום גילוי החכמה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  צד- צו

רקיעים דעשיה

אין מזל לישראל.

ישראל מעל השליטה של הכוכבים והמזלות, על ארץ ישראל שולט הקב"ה בלבדו, כאשר על שאר העמים שם השם ממונים, מתווכים לשליטה עליהם. מכאן שארץ ישראל היא מרכז השליטה העולמי, ולכן גם כל העולם לוטש עיניו לארץ ישראל ובעיקר להר הבית. כל השפע או להבדיל הפגעים האחרים בעולם תלויים בנעשה בארץ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. השליטה על ישראל היא מהמקור הגבוה ביותר, ושאר הכוכבים והכוחות הממונים שולטים בשבעים האומות האחרות שהם הפרטים. עלינו שולט הכלל. וכך היהודי בנפשו יחפש את שליטת הכלל ולא ייפול לדמיונות שהפרטים והמקרים שולטים עליו.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  צא- צג

רוחא עלאה

כדי לאדם ליהנות מהנשמה היתרה בשבת

רעח)  רוח העליון ההוא דהיינו תוספת הנשמה היורד על האדם בשבת, בשמחה ומשמח נפשו, אז נמצאת נפש האדם כמו בעולם הבא שנפשו עתיד להנות ממנו מהרוח, כמו שהאדם היה מהנה לרוח ההוא בעולם הזה, כך הרוח ההוא מהנה את האדם לעולם הבא. שכתוב: אז תתענג על ה' וכתוב והשביע בצחצחות נפשך, כמו שהאדם רווה עונג ההוא שהוא הרוח ומענגו, כך הוא ירוה ממנו לעולם הבא דהיינו עושה פעולה חיצונית ומפעים מקום פנימי בנפשו, לכן על האדם להזין את הנקודה הפנימית באור חיובי ולא בג'אנק רוחני. אז כשזוכה האדם ומשלי שלמות יקר השבת כמו שאמרנו, הקב"ה קוא עליו ואומר, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.

את הנשמה מענגת התורה. על האדם לבדוק מה מענג אותו שמחת הנשמה או תענוג הגוף, וכאן ההבחנה האם השמחה היא מהכלל או מפרטיותו, האם מדבר נצחי או רגעי, האם הסיבה היא מטרתית הקשורה לתכלית, או שאדם מופעל מהנסיבות, מהשפעה או מקבלה עצמית, האם מתוך אידיאה גבוהה או חשק זמני.

רעט) קם רבי אבא ושאר החברים ונשקו ראשו של רבי יצחק, בכו ואמרו אשרי חלקנו שהזמין הקב"ה לפנינו את הדרך הזה, אמר רבי אבא לי הזמין הקב"ה דרך הזה כדי להתחבר עמכם אשרי חלקי שזכיתי לדרך הזה איזו הערכה וכבוד נותנים תלמידי חכמים לחבריהם המלמדים אותם דברים חדשים.

רפ) אמר להם, אומר לכם מה שראיתי ביום הזה שיצאתי לדרך, ראיתי אור אחד שנחלק לג' אורות והלכו לפני, הסתתרו. ואמרתי ודאי שראיתי השכינה, אשרי חלקי ועתה אלו ג אורות שראיתי, אתם הם דהיינו רבי חייא רבי יוסי ורבי יצחק, אתם אורות  ומאורות עליונים להאיר בעולם הזה ובעולם הבא.

רפא) אמר רבי אבא עד כאן לא ידעי שכל אלו מרגליות הסתומות היו תחת ידכם. כיון שראיתי שברצון מצות ריבונכם נאמרו דברים האלו, אני יודע שכל הדברים עולים ביום הזה לכסא העליון שהוא בינה ולוקח אותם שר הפנים שהוא מטטרון ועושה מהם עטרות לריבונו. ויום הזה מתעטר ששים מרכבות קדושות כנגח חג"ת נה"י לכבוד הכסא שהוא בינה על ידי אלו הדברים שנאמרו כאן ביום הזה. רפב) בתוך כך נשא עיניו וראה שהעריב השמש, אמר רבי אבא, נלך לכפר ההוא במדבר שההוא קרוב לנו, הלכו לנו שם. בחצות לילה קם רבי אאבא ושאר החברים לעסוק בתורה, אמר רבי אבא, מכאן ולהלאה נאמר דברים לעטר עמהם הצדיקים שבג עדן כי עתה הוא הזמן שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולם של הצדיקים אשר בארץ. עטרה היא מידת הגבורה המחברת ליסוד, זו בחינת אשת חיל עטרת בעלה. הזוהר הקדוש מנחה אותנו לחשיבות לימוד פנימיות התורה מחצות הלילה.

רקיעים דעשיה

לכל הרקיעים ישנם ממונים, חוץ מהרקיע של ארץ ישראל, דהיינו חוץ מהרצון ישר-אל שהוא רצון של דבקות בהשם כאן הממונה היא האמונה בהשם. על הרצון הפנימי שמכוון שהכל להשם רק האמונה שולטת ויש לקבל יראת שמים.

רפג) פתח רבי אבא ואמר, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, במקרא הזה יש להסתכל בו כי כך היה צריך לומר, השמים לה' והארץ נתן לבני אדם, מהו השמים שמים, ומשיב אלא כאן יש להסתכל משום שיש שמים ויש שמים, שיש שמים למטה בעולם עשיה וארץ למטה משמים, ויש שמים למעלה בעולם אצילות וארץ למטה משמים. וכל המדרגות העליונות ותחתונות כולם כעין זה נמשכים אלו מאלו, וכל מה שיש למעלה יש למטה ודומים זה לזה כמו חותם והנחתם ממנו, שכל מה שיש בחותם יש בנחתם ממנו וכל אחד למטה מקבל מבחינה שכנגדו למעלה.

רפד) השמים למטה בעולם העשיה הן עשר יריעות דהיינו עשר ספירות כש"א נוטה שמים כיריעה, ועשה אותם הקב"ה ואת מחנות המלאכים שבהם להנהיג ארץ התחתונה דעשיה, ורקיע התשיעי שהוא חכמה מנהיג התחתונים ומסבבם כמחרוזת אבנים טובות המסבבות הצואר כלומר שאין דבר נעשה בתחתונים זולת על ידו בסו"ה כולם בחכמה עשית, רקיע העשירי הוא עיקר כל הרקיעים להיותו ספירת כתר, שהוא שורש ועיקר כל ט"ס תחתונות. קופטרא פירושו חוט מלשון כקפרורין יוצאה מתו הושט. דקרלהו פירושו אבנים טובות אדומות שחורזים אותם על חוט שנושאים סביב הצוואר מלשון גומין וקורלין, ובכלהו בינה ולוקח אותם שר הפנים שהוא מטטרון ועושה מהם עטרות לרבונו. ויום הזה מתעטר ששים מרכבות קדושו כנגד חג"ת נה"י לכבוד הכסא שהוא בינה על ידי אלו הדברים שנאמרו כאן ביום הזה הכתר אינו נספר שהוא מופשט מעל כולם בחינת שורש חוכמה ושורש דשורש כתר.

רפה) ובכל הרקיעים יש מחנות ממונים עד רקיע השביעי שהוא חסד כשסופרים מלמטה, אבל בג"ר דרקיעים אין ממונים ושם שולט העליון מפני שאלו מדרגות מופשטות, ממונים יש על בחינות הגוף. מרקיע שביעי והלאה שהם ג"ר כח"ב יש אור המתפשט למטה מהכסא העליון שהוא מלכות דאצילות ומאיר לרקיע העשירי שהוא כתר דעשיה, ורקיע העשירי שהוא כתר דעשיה ורקיע העשירי מאותו האור שקבל הוא נותן לרקיע התשיעי שהוא חוכמה ורקיע התשיעי מאיר לרקיע השמיני שהוא בינה ולמטה. הכל מתחיל ממלכות דאצילות הכסא העליון

רפו) רקיע שמיני בינה הזה בו נמצאים הכוכבים וכשמקדים צבאות הכוכבים והוא מוציאם אותו האור שקבל מרקיע החכמה עומד ונותן כוחו לכל אחד ואחד להתמנות במקום ההוא שצריך, שכתוב המוציא במספר צבאם. מרב אונים זה הוא זהר העליון שקבל מרקיע החכמה הנק' רב אונים.

רפז) ובכל רקיע ורקיע יש ממונה שהתמנה על העולם ועל הארץ להנהיג את כולם, חוץ בארץ ישראל שאין רקיע מנהיג אותה ולא כח אחר, אלא הקב"ה לבדו. וכבר העמידהו ואם תאמר איך שורה הרקיע על ארץ ישראל בחנם, והרי מטר וטל יורד עליה מרקיע כשאר כל ארץ אחרת.

רפח) אלא בכל רקיע ורקיע יש ממונים השולטים על העולם, ואותו הממונה השולט על רקיע ההוא נותן מהכוח שיש לו אל רקיע ההוא ורקיע ההוא מקבל מאותו הממונה ונותן למטה לארץ. ואותו הממונה אינו מקבל אלא מתמצית האור שלמעלה כי עמי העולם אינם ניזונים אלא מתמצית. אבל ארץ הקדושה אינו שולט ברקיע ממונה אחר ולא כח אחר, אלא הקב"ה בלבדו והוא פוקד את ארץ הקדושה ברקיע ההוא שעליה הקב"ה הוא המנהל את הרקיע של ארץ ישראל לבדו. ארץ ישראל מיוחדת מכל הארצות ולא לחינם כולם רבים עליה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל צא-צג
1. מה התוצאה של האדם המשמח את נפשו דהיינו את נשמתו היצרה שקבל ביום השבת?
2. מה הינך למד על ענין של אחווה בין תלמידי חכמים לפי אותיות רעט-רפא?
3. מתי קם רבי אבא ושאר החברים לעסוק בתורה מדוע דווקא בשעה זו?
4. מדוע בפס' "השמיים שמיים לה' והארץ נתן לב"א" כתוב פעמיים שמים? וכן מדוע שמים בלשון רבים וארץ בלשון יחיד?
5. כיצד מורכבים השמים וכיצד מונהגת השפעתם על הארץ?
6. במה שונים ג"ר דרקיעים מאלו שבעת התחתונים?
7. מה תפקידו של רקיע העשירי מהו של התשיעי ומהו של השמיני?
8. במה שונה א"י משאר ארצות העולם בענין השפעת הרקיע והממונה עליהם?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  צא- צג

רוחא עלאה

כדי לאדם ליהנות מהנשמה היתרה בשבת

רוח העליון, תוספת הנשמה היורד על האדם בשבת, בשמחה ומשמח נפשו, אז נמצאת נפש האדם כמו בעולם הבא שנפשו עתיד ליהנות ממנו מהרוח, כמו שהאדם היה מהנה לרוח ההוא בעולם הזה, כך הרוח ההוא מהנה את האדם לעול הבא. שכתוב: אז תתענג על ה' וכתוב והשביע בצחצחות נפשך.  דהיינו עושה פעולה חיצונית ומפעים מקום פנימי בנפשו, לכן על האדם להזין את הנקודה הפנימית באור חיובי ולא בג'אנק רוחני. את הנשמה מענגת התורה. על האדם לבדוק מה מענג אותו שמחת הנשמה או תענוג הגוף, וכאן ההבחנה האם השמחה היא מהכלל או מפרטיותו, האם מדבר נצחי או רגעי, האם הסיבה היא מטרתית הקשורה לתכלית, או שאדם מופעל מהנסיבות, מהשפעה או מקבלה עצמית, האם מתוך אידיאה גבוהה או חשק זמני.

לכל הרקיעים ישנם ממונים, חוץ מהרקיע של ארץ ישראל, דהיינו חוץ מהרצון ישר-אל שהוא רצון של דבקות בהשם כאן הממונה היא האמונה בהשם. על הרצון הפנימי שמכוון שהכל להשם רק האמונה שולטת ויש לקבל יראת שמים.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  פה- פז

מֵאוֹרִי הָאֵשׁ

את השבת יש לקדש ברצון הלב וכך לכוון. בהבדלה מברכים בורא מאורי האש, לשון בריאה. האור שהאיר בשבת שונה מאור של יום רגיל והוא אור של קו אמצעי, דהיינו המכליל את השמאל בכפיפות לימין. הארת מלכות זו של קו אמצעי היא כדבר חדש אשר לא היה בימי המעשה, ולכן הוא נבחן כבריאה חדשה.

בשבת מתבטלת הפרסה המפרידה מהאורות העליונים ואז כשרוצים למשוך מאורות אלו לימות השבוע, עושים זאת דרך הסתכלות באור נר ההבדלה דרך אדמומיות הבשר הקרוב לציפורניים, בכפיפת האצבעות, בביטול ואמונה.

רנז) אחר שיצא השבת, צריך האדם להבדיל בין קודש לחול, משום שניתנה רשות לממונים שלמטה לשלוט על העולם, ובכל מעשה העולם. וצריכים להראות הייחוד במקום קדוש בקדושה העליונה, השבת, ולהבדיל את התחתונים מייחוד העליון, ולברך על מאור האש.

רנח) משום שכל אש אחרת נסתרת ונגנזת ביום השבת, חוץ מאש אחת שבקדושה עליונה, שמתגלה ממסך דחיריק שבקו אמצעי דבינה שחזרה לחכמה, ונכללת בקדושת השבת, שהיא המלכות המלבישה את הבינה. וכשאש הזאת מתגלה, כל אִשות אחרות נסתרות ונגנזות לפניו. ואש ההיא של עקידת יצחק, של קו אמצעי, העוקד וקושר את קו השמאל, יצחק, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, כדי שיכלול בימין. שהיא מתלהטת על המזבח ביום השבת. כלומר, שאש המזבח, הבוער גם בשבת, הוא נמשך מאש של קו האמצעי למלכות, הנקראת מזבח. ומשום זה צריך לברך על מאור האש במוצאי שבת. ואש הזו אין הכוונה על אש של חול, אלא על אש של שבת, שאש הזאת היא אש היוצאת מאש של מעלה, שנמשך מקו אמצעי אל המזבח, המלכות.

רנט) וזוהי אש הסובלת אש, האש שבמלכות. וכיוון שאש זה היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, מתברך בברכת האור, אז כל שאר האִשות האחרות יוצאות ומתמנות במקומן. כלומר, שניתנה להם רשות להאיר.

הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם, יותר ממנה לקיום כל המציאות. ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין. נמצא גורם בזה להארת החכמה, אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים שבימין. והארת החכמה היא מקור כל המוחין דגדלות שבפרצופים העליונים. הרי שכל השלמות תלויה בדינים המתוקנים ההם. ואם הדינים העליונים אינם מתוקנים, כל העונשים וכל הסתלקות האורות מעליונים באים מהם. ובזה נבין הברכה, בורא מאורי האש, שמברכים במוצאי שבת, שהוא על האש המתוקן הזה שבמלכות, היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, ואז נעשה בזה תיקון לכל אשות, היוצאות ממלכות שיכלו להאיר, כגון ארבעת מלאכי המרכבה דמלכות, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם מאירים, שאז הארת החכמה שבמלכות הרוכבת עליהם, מתגלה.

רס) באותה שעה שאנו מברכים על האש, מזדמנים ארבע מרכבות, ארבע מחנות למטה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על מחנה מלאכים. ומאירים מאש שבמלכות שהתברכה, והם נקראים מאורי האש. משום שהארתם נמשכת מאש של המלכות שהתברכה. משום זה צריכים לָכוֹף ארבע אצבעות של יד ימין, ולהאיר אותם מתוך אור הנר, שמתברך. כי זה רומז, אשר אש הזאת המתברכת, הנמשכת מאש של מעלה, קו האמצעי, גורמת למיעוט הג"ר שבהארת החכמה שבשמאל. וכפיפת אצבעות רומזת למיעוט הג"ר.

רסא) ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש, לארבע מרכבות, שמאירים ושולטים מתוך אור הנר שהתברכה. ומשום שהן מדרגות שלמטה, לכן, כשהאדם מראה אצבעותיו לפני אור הנר, צריך לכוף אותן לפניו, משום שהאור הזה שולט עליהן והן מאירות ממנו. הארת החכמה שבמלכות מכונה מאור האש, מטעם, כי אין הארת חכמה יוצאת אלא מקו שמאל. ואין קו שמאל יכול להאיר, אלא ע"י הכרעת קו האמצעי במסך דחיריק שלו, שזה אש. הרי שהארת החכמה אינה מאירה זולת ע"י האש דקו האמצעי. וע"כ מכונה חכמה זו בשם מאור האש. ונודע, שאין החכמה מאירה אלא במלכות. ע"כ מכונה המלכות מאור האש או אור הנר.

ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, הם ג' קווים נה"י ומלכות, המקבלת אותם בעת שהם עולים ומלבישים נהי"מ של המלכות. ואז מתגלה עליהם המלכות בהארת חכמה שלה, כמו המלך המתגלה לעם במרכבה שלו. ולפיכך הם נקראים מרכבה של המלכות. ונאמר, ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש. שארבע אצבעותיו של אדם מצד אחוריהן, שבמקום הציפורניים, רומזות לאלו ארבעה מלאכים מרכבת המלכות, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות. כמ"ש: וראיתָ את אחוריי ופניי לא יֵיראו.

ונאמר, צריך לכוף אותן לפניו, הרומז על מיעוט הג"ר שבהארת החכמה המתגלה על האצבעות. כי להיות המלכות בבחינת מאור האש, זה גורם להם כפיפה, מיעוט הג"ר. משום שהאור הזה שולט עליהן, חכמה שבמלכות מכונה מאור האש, משום שאינה מאירה זולתו. וא"כ היא מוכרחה להאיר כהכרעת קו האמצעי רק בו"ק דג"ר, רק מלמטה למעלה, בכפיפת אצבעות. ולא מלמעלה למטה, ג"ר דג"ר, בזקיפת האצבעות.

רסב) בשאר הברכות, כגון בברכת כוהנים, צריכים לזקוף האצבעות. כדי להראות קדושה עליונה של מדרגות העליונות השולטות על הכול, המדרגות דימין דז"א, הממשיכות הקדושה שלהן מאו"א עילאין, שהם קודש. שהשם הקדוש, המלכות, מתעטר בהן ומתקדש בהן. והתברכו כל המדרגות יחד, ומאירים מתוך המאור העליון, ג"ר דבינה, שורש כל החסדים. ומשום זה צריכים לזקוף האצבעות למעלה. וכאן צריכים לכוף האצבעות לפני הנר, כדי להראות המדרגות של מטה, שהן ד' המרכבות, המאירים מתוך המאור שלמעלה, המלכות, שמכאן שולטים ומאירים ממנה, והם מאורי האש. כי ע"י הכרעת קו האמצעי את ב' הקווים ימין ושמאל, מיתקנים אורותיהם. שהאור דקו ימין, חסדים, יאיר מלמעלה למטה בג"ר ממש. והאור דקו שמאל, הארת חכמה, לא יאיר אלא מלמטה למעלה, בו"ק דחכמה. והארת החכמה אינה מאירה אלא במלכות, בעת שהיא רוכבת בד' מרכבות שלה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. ונמצא, שהאורות שלמעלה ממלכות, אור החסדים וקו ימין, מאירים מלמעלה למטה, שזה זקיפת האצבעות. משא"כ באור המלכות, הארת החכמה וקו שמאל, המתוקנת להאיר רק מלמטה למעלה, צריכים לכוף האצבעות, המורה על הרכנת הג"ר ומיעוטם.

רסג) בכל יום אנו מברכים מאורי אור. כלומר, יוצר אור, יוצר המאורות, שהם אורות עליונים שעומדים באור הראשון, חסד. ומתברכים כל המדרגות ומאירים כולם יחד ממאור העליון, בינה. אבל אלו שכאן, נקראים מאורי האש. ומשום זה אנו מברכים, בורא מאורי האש.

רסד) למה, בורא מאורי האש, ולא, מאיר מאורי האש? הרי הם מאירים מאש של המאור המבורכת, האש הנמשכת מקו האמצעי? אלא כיוון שנכנס השבת, אז כל המדרגות שלמטה, ד' מרכבות, וכל המאירים ושולטים מהארת האש הזאת, כולם נכנסים ונכללים בנר, המלכות, ונסתרים ונגנזים ונשמרים בה. ואינם נראים בה, אלא נקודה ההיא לבדה, המלכות, וכולם נסתרים בה בכל יום השבת. ביום השבת המלכות עם ז"א בזיווג פב"פ, ואין ניכר בה שמאל כלל. ולא עוד אלא כל המדרגות שנמשכות מהארת החכמה שלה, הנקראת מאורי האש, כולן נכללות ונבלעות בה ואינן נראות. באופן, שנשאר במלכות מעצמה רק עצם הנקודה שבה.

רסה) כיוון שיוצא השבת, המלכות מוציאה אותם מאורי האש לכל אחד ואחד, כאילו נבראו בשעה ההיא. ויוצאים כולם ונבראו כבתחילה, והתמנו על מקומותיהם לשלוט. אז מתברכת הנר ההיא והם מתכופפים לפניה, להאיר, בכפיפת האצבעות. כיוון שמאירים אז מתמנים כל אחד ואחד על מקומו.

רסו) כעין זה, אלו מדרגות העליונות, הנקראות מאורי אור, שולטים ביום, ומאירים ממאור העליון, בינה. ובשעה שהחשיך הלילה, מאור העליון ההוא אוסף אותם ומכניס אותם בתוכו, עד שמאיר היום. כיוון שמברכים ישראל על האור ביום, אז מוציא אותם בשלמות הארתם. ועכ"ז מברכים יוצר המאורות, ולא אומרים, בורא, אע"פ שמתחדשים בכל בוקר. ובמוצאי שבת אומרים בורא, משום שמאורי האש הם מדרגות שלמטה, של אחוריים, ובאורות דאחוריים ייתכן לשון בורא. כמו, בורא חושך.

רסז) באצבעות נרמזות מדרגות עליונות של מאורי אור, ומדרגות תחתונות של מאורי אש. מדרגות העליונות נודעות בזקיפת האצבעות למעלה, הרומז על הארת ג"ר, שהיא מלמעלה למטה. ובזקיפות האצבעות מתברכות מדרגות עליונות ומדרגות תחתונות יחד. ובהשפלת האצבעות, הרומז על ו"ק, שמאיר רק מלמטה למעלה, מתברכות להאיר רק מדרגות תחתונות לבד, המלכות והמרכבות הנמשכות ממנה. כי אין הארת החכמה נגלית אלא רק במלכות

 

הציפורניים

רסח) הציפורניים שבאחורי האצבעות, מאורי האש, והאצבעות בעצמם בפנים היד, מאורי אור. הציפורניים שבאחורי האצבעות הן פנים אחרים, הצריכים להאיר מתוך הנר, המלכות. והפנים האלו נקראים אחוריים. האצבעות שבפנים היד, שהן בלי ציפורניים, אלו הן פנים פנימיים המתכסים, שאין בהם ראייה, חכמה. וכמ"ש: וראית את אחוריי. שאלו אחורי האצבעות בציפורניהן. וכתוב: ופניי לא ייראו, אלו הם האצבעות בפנימית היד, שהן בלי ציפורניים, שהם פנים פנימיים.

רלט) כתוב: אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. ממקומו, פירושו ממקום הראוי ללכת, מחוץ לכל העיר, ואלפיים אמה שלה. כמ"ש: ברוך כבוד ה' ממקומו. וכתוב: כי המקום, אשר אתה עומד עליו. כי מקום ידוע יש למעלה, המלכות, וקוראים לו מקום, שנודע בו כבוד העליון של מעלה, המלכות. וע"כ אזהרה היא לאדם המתעטר בעטרה הקדושה שלמעלה, שלא ייצא מהמקום. שאם ייצא ממנו, הוא מחלל שבת. ולא בידיו בעבודה, ולא ברגליו, ללכת חוץ מאלפיים אמה. כל אלו הם חילול שבת.

רמ) אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. זהו מקום כבוד הקדוש, המלכות, כי מחוץ ממנו הוא מקום של אלוהים אחרים. כמ"ש: ברוך כבוד ה' ממקומו. כבוד ה', הוא כבוד שלמעלה, בינה. ממקומו, זהו כבוד שלמטה, המלכות. וזה העטרה של שבת.

רמא) כתוב: הנה מקום איתי. ודאי זה מקום נסתר שלא נודע, בינה. איתי, מורה מקום שלא נגלה, מקום עליון למעלה למעלה, היכל העליון הנסתר והגנוז, בינה עילאה. אבל מקום זה שכאן, הוא מקום שלמטה, המלכות. וזהו מקום שמתפרשׂ למעלה, בבינה, ומתפרשׂ למטה, במלכות. וע"כ כתוב: אל ייצא איש ממקומו ביום השביעי.

רמב) וכתוב: ומַדוֹתֶם מחוץ לעיר את פְּאַת קֵדמה אלפיים באַמה. אלפיים אמה, משום שהמלכות המכונה עיר, ירשה ב' צדדים, ימין ושמאל, שהחכמה מלובשת בחסדים והחסדים בחכמה. והם אלפיים. כי ספירות החכמה הן אלף. והמלכות מתעטרת תמיד בב' צדדים, בין למעלה ובין למטה. כלומר, שהשכינה אינה שורה חוץ מתחום הראוי לה, שהוא ב' קווים.

רמג) כשיצא השבת, צריכים ישראל שלמטה להתעכב, להוסיף מחול על הקודש, כי יום גדול עליון הוא, וביום הזה אורח גדול ומכובד שורה עליו, הנשמה היתרה. משום זה צריך להתעכב ולהראות, שאין דוחקים האורח הקדוש להוציא אותו. אז פותחים ישראל ואומרים, והוא רחום יכפר עוון. שהוא תיקון בלילה הזה, כיוון שהדין חוזר למקומו. מה שלא היה נראה בביאת השבת, שהדין היה אז מסתלק ולא נמצא.

רמד) בשעה שפותחים ישראל ואומרים, ויהי נועם, ואתה קדוש, כל אלו רשעים שבגיהינום פותחים ואומרים, אשריכם ישראל עם קדוש, אשריכם צדיקים השומרים מצוות התורה. אוי להם לרשעים, שלא זכו לשמור התורה. אז מקדים דוּמה וכרוז מתעורר, כמ"ש: יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל-גּוֹיִם, שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים. וכל אלו גדודים מלאכי חבלה מענים אותם בגיהינום, ואין מי שירחם עליהם. אשריהם כל שומרי שבת בעוה"ז, ומענגים עונג השורה מלמעלה, רוח העליון.

רמה) מי ששורה בתענית בשבת, שניים מתעוררים עליו לפני מלך הקדוש:

א.רוח העליון הקדוש שצריכים לענג אותו ולא מתענג,

ב. ממונה העומד על מי ששורה בתענית, ושמו סַנְגַרְיָה.

ועולים לפני המלך הקדוש והם מעוררים עליו.

רמו) ורוח ההוא מסתלק בחיסרון מתענוג שלמטה. וכשרוח הזה אינו נשלם מלמטה, רוח אחר עליון לא נשלם. כיוון שלא נשלם למעלה ולמטה, אז ראוי האיש ההוא להיות מקולל ונענש. אלא כיוון שנשלם בזמן אחר, ע"י אותו אדם, וממונה ההוא שהתמנה על עינוי ותענית, הוא נשלם בין ממונים אחרים בתענוג העליון. ע"כ קורעים לו כל גזר דין שנגזר מאלו 70 שנים עליונות, שהם חג"ת נהי"מ.

רמז) בדומה למלך השמח במשתה שלו, וכל בני אדם שמחים עימו. ראה איש אחד יושב אסור בכבלים, פקד עליו והתירו אותו, כדי שיימצאו כולם בשמחה.

רמח) ואח"כ חוזרים אלו הממונים המענישים בני אדם, ונפרעים מהאדם על מה שנמצא בשבילו חיסרון למעלה ולמטה, מחמת שלא מתענג בשבת. התקנה שלו, שיישב תענית על תענית שלו שבשבת. כי זה ביטל עונג שבת, יבטל משום זה עונג חול.

רמט) ואם הוא מבטל עונג שבת, ומתענג בחול, הוא דומה כמי שמחשיב דבר אחר יותר ממה שמחשיב להקב"ה. כי רוח העליון קודש קודשים השורה עליו לא מענג אותו, וביטל אותו ממנו, ורוח אחר של חול, השורה אח"כ על העולם, הוא מחשיב ומענג אותו. אז חוזרים ונפרעים ממנו בעוה"ז ובעוה"ב.

רנ) משום זה צריך תענית אחר ביום ראשון מימות החול, בשעה ששורה על העולם הרוח של חול. ובזה יש לו רפואה, כיוון שלא החשיב את הרוח של חול יותר משל שבת. כמ"ש: והשיב את הגזלה אשר גזל. גזלן אינו מתחשב עם הקב"ה ואינו מתחשב עם בני אדם, ע"כ אין עונשו גדול כגנב. גנב, המחשיב בני אדם יותר מהקב"ה, יש לו עונש בעוה"ז ובעוה"ב.

רנא) היום הזה מתעטר בע' (70) עטרות, כי הוא יום השביעי, שנשלמו והתעטרו בו חג"ת נהי"מ, שכל אחד כולל עשרה, והם ע' עטרות. ושם העליון הקדוש, בינה, נשלם מכל הצדדים, מג' קווים, שהם האבות. והאירו כל המדרגות, וכולן בשמחת הברכות, ובקדושה על קדושה, ותוספת קדושה. הברכות נמשכות מבינה, והקדושות מחכמה.

רנב) הקדושה של כניסת השבת, המלכות, זוהי הקדושה של שבת בראשית, בינה, ל"ב (32) אלקים של מעשה בראשית, שהתקדשו מל"ב שבילים שבחכמה. וכן התקדשה המלכות מל"ב שבילי החכמה, וג' מדרגות של תפוחים הקדושים, ג' קווים, שבהם ג' גווני התפוח, לבן אדום ירוק, הממשיכים חכמה, קדושה. וע"כ נקראים תפוחים קדושים. ומלכות המקבלת אותם נקראת שדה תפוחים קדושים. וצריכים להזכיר על קדושה זו, הכלל של מעשה בראשית, והמנוחה שביום השביעי, בל"ב שבילי החכמה וג' מדרגות התפוחים הנכללים בהם, שהם העדות שבמעשה בראשית. כמ"ש: ויכוּלו השמיים והארץ וכל צבאם, ויְכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. יש בעדות הזו 35 מילים, כנגד ל"ב שבילים, ושלוש מדרגות התפוחים הקדושים.

רנג) ג' מדרגות, שביעי, שביעי, שביעי, שיש בעדות, ויכולו השמיים:

עולם העליון, בינה, הנקראת שביעי מלמטה למעלה, כשמתחילים למנות מיסוד, ועולם התחתון, מלכות, הנקראת שביעי, שמתחילים מחסד, וכל האמונה, היא עטרת יסוד דז"א, מלכות דז"א, הנקראת שביעי. וג"פ אלקים שיש בעדות, ויכולו השמיים:

א.עולם התחתון, מלכות, הנקראת אלקים,

ב. פחד יצחק, גבורה דז"א, הנקרא אלקים,

ג. עולם העליון הקדוש, קודש קודשים, בינה, הנקראת אלקים.

וצריך האדם להעיד עדות זו בשמחה ברצון הלב לפני אדון האמונה. וכל מי שמעיד זה ושם ליבו ורצונו לזה, מכפר זה על כל עוונותיו.

רנד) ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו. קידוש זה הוא במשקל אחד כנגד עדות האמונה, ויכולו השמיים. והם 35 מילים אחרות, כמו שיש בעדות, ויכולו השמיים, הכול ביחד עולה 70 מילים, לעטר בהם את השבת של כניסת השבת, המלכות. אשרי חלקו של אדם, המכוון רצונו לדברים אלו לכבוד ריבונו.

רנה) קידוש של יום, בורא פרי הגפן, ולא יותר. כי היום, ז"א, עומד לקדש את המלכות, כוס של קידוש. כי ביום עולים זו"ן עד או"א, שהוא קודש, ומתקדשים על ידיהם. משא"כ בלילה, שאנו צריכים לקדש את המלכות ב-70 מילים. והלילה, המלכות, אינה מתקדשת, אלא ע"י עם הקדוש למטה, בשעה ששורה עליהם רוח העליון, תוספת נשמה, ואנו צריכים לקדש אותה ברצון הלב ולכוון הדעת לכך. כי בלילה עוד לא עלו אלא עד ישסו"ת. וצריכים להמשיך הקדושה.

רנו) ויום השבת, ז"א, שעלה לאו"א עילאין, ונעשה קדוש כמוהם, הוא מקדש את המלכות, שנקראת כוס. ולא אנו. וישראל מקדשים ע"י התפילות, שחרית ומוסף וחזרת שליח הציבור, ומעלים זו"ן עד או"א. ואין צריכים עתה בקידוש לקדש אותם יותר, אלא שמתקדשים בקדושת ז"א שבאו"א, ביום הזה. אשריהם ישראל, עם קדוש, שירשו היום הזה ירושת עולם.

רסח) הציפורניים שבאחורי האצבעות, מאורי האש, והאצבעות בעצמם בפנים היד, מאורי אור. הציפורניים שבאחורי האצבעות הן פנים אחרים, הצריכים להאיר מתוך הנר, המלכות. והפנים האלו נקראים אחוריים. האצבעות שבפנים היד, שהן בלי ציפורניים, אלו הן פנים פנימיים המתכסים, שאין בהם ראייה, חכמה. וכמ"ש: וראית את אחוריי. שאלו אחורי האצבעות בציפורניהן. וכתוב: ופניי לא ייראו, אלו הם האצבעות בפנימית היד, שהן בלי ציפורניים, שהם פנים פנימיים.

רסט) כשמברכים על הנר, צריכים להראות אחורי האצבעות בציפורניים, הרומזים על ד' מרכבות, שיאירו מתוך נר, הרומז על מלכות. אבל הפנים של האצבעות אין צריכים להראות אותם שיאירו מתוך נר ההוא, המלכות, כי הם אינם מאירים אלא מתוך נר העליון למעלה למעלה, חכמה דז"א, שהיא מכוסה וגנוזה, שהחכמה שלה אינה מתגלה כלל. והם אינם מאירים מתוך הנר שמתגלה, המלכות, שהחכמה מגולה בה.

וע"כ צריכים להראות אחורי האצבעות בציפורניים שעליהם, להיותם ממשיכי החכמה מהנר, המלכות, והפנים של האצבעות לא צריכים להראות לפני הנר הזה, כי נסתרים הם ומאירים בנסתר, ואין מקבלים חכמה מהנר הזה. כי פנימיות הם ומאירים מפנימיות, עליונים הם ומאירים מעליונים.

האדם הוא מרכבה לזו"ן, והידיים הם חו"ג, הנעשים לחו"ב בעת גדלות, כמ"ש: שׂאו ידיכם קודש. ובכל יד ג' פרקים חב"ד. וג' פרקי ימין הם חב"ד דחכמה, וג' פרקי שמאל הם חב"ד דבינה, אשר הקיבורת המחוברת לכתף היא דעת, והזרוע בינה, ופרק האצבעות חכמה. הרי שהאצבעות של אדם רומזים על חכמה.

ונודע שאין מדרגה שלא יהיה בה פנים ואחוריים. כי בכל מדרגה יש ע"ס כח"ב תו"מ, אשר הכו"ח וחצי בינה נחשב לפנים של המדרגה, ותחתיהם יש פרסא, שבקטנות מוציאה חצי מדרגה למדרגה שמתחתיה, שהם חצי בינה ותו"מ, ובגדלות יורדת המסך דמלכות מהפרסא למקומה למטה ומחזירה החצי בינה ותו"מ למדרגה. וע"כ אותם בינה ותו"מ שנפלו בקטנות המדרגה, מכונים אחוריים של מדרגה, גם בעת גדלות אחר שחזרו למדרגה.

וגם מדרגת האצבעות נחלקת לב' חצאים האמורים, פנים ואחוריים. אשר כו"ח וחצי בינה שבהן, הנבחנים לפנים של האצבעות, הם ראשי האצבעות בצד הבשר. ובינה ותו"מ שנפלו ממדרגה בעת הקטנות וחזרו לעת גדלות הנבחנים לאחוריים, הם ראשי האצבעות בצד הציפורניים. והציפורניים, פרסא, המבדילה בין כלים דפנים לכלים דאחוריים.

המלכות נבחנת לאחוריים דז"א. ובדרך פרט, כל בחינות של אחוריים שבז"א ניתנו למלכות בעניין הנסירה. וע"כ כל בחינה שבאצבעות מקבלת מבחינה שכנגדה. הפנים של האצבעות מקבלת מחכמה דז"א שהיא פנים, ואשר החכמה אינה מתגלה בו. שנאמר, הפנים של האצבעות אין צריכים להראות אותם שיאירו מתוך נר ההוא, כי אין להם שייכות למלכות.

ונאמר, כי הם אינם מאירים אלא מתוך נר העליון למעלה למעלה, אלא מקבלים מחכמה דז"א, שהיא הבחינה שכנגדן המיוחסת להן. אבל האחוריים של האצבעות מקבלות מחכמה שבמלכות, שהיא הבחינה שכנגדם המיוחסת להם. וכשמברכים על הנר, צריכים להראות אחורי האצבעות בציפורניים, שיאירו מתוך נר, כי הם המקבלים מהנר, המלכות, להיותה הבחינה שכנגדם.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  פח- צ

הציפורניים

נקודת המסך המפריד היא גם נקודת החיבור, וכך היה אדם הראשון לבוש בבחינה שנק' ציפורן שהיא מקום ההפרדה אשר בקדושה באה ממנה אהרה ובטומאה היא מקום האחיזה לס"א.

הציפורניים הם סוד הפרסה המבדילה בין כלים דפנים לבין כלים דאחוריים. כשמסתכלים על האור דרך הציפורניים בכפיפת האצבעות, אנו מבקשים למשוך מאור השבת אותו מבטא הנר, לנקודה הפנימית כשאנו יודעים שישנה פרסה מבדילה בין כלי שבת לכלי יום חול.

רע) כחלק מההבדלה במוצאי שבת לפני הברכה על מאורי האש וצריך להריח בבשמים, כשיוצא השבת, משום שהסתלק רוח מהאדם, שהוא תוספת נשמה של שבת, והנפש של האדם נשארת ערומה מכוח הסתלקות ההיא, שהסתלק הרוח ממנה.

לאדם יש נשמה יתרה בשבת, והוא צריך לעשות פעולה כנגד החיסרון בהסתלקות הנשמה היתרה, וע"י הבשמים שהם בחינת ההשפעה ובמיוחד עם הדס שהוא בחינת ג האבות, האמונה, אך כל ריח נעים אחר מועיל בהוצאת האדם מהתפיסה הגשמית לרוחנית ובכך יוכל להתקשר למציאות שמעבר לחומר. ישנם גם טיפולים שעושים ע"י ריחות והוא ממש קיום הנפש, מפני שהוא נכנס לנפש ולא לגוף.

רעא) כתוב: וַיָרח את ריח בגדיו ויברכהו. הריח הוא קיום של הנפש, משום שנכנס אל הנפש ולא לגוף. וירח את ריח בגדיו, שהם היו הלבושים של אדה"ר, שנתן לו הקב"ה.

רעב) כשחטא אדם, הוסר ממנו לבוש הכבוד לבושי אור, שהתלבש בו בתחילה, כשהכניס אותו הקב"ה לגן עדן. ואחר שחטא הלביש אותו בלבוש אחר. לבוש הראשון, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, היה מאלו המרכבות, הנקראות אחוריים, שהם הלבושים, הנקראים לבושי ציפורן, מכאן כציפורן זה דבר טוב, אלא שיש בה שאריות של קדושה אותם רוצה הקליפה לחמוס לכן מצד אחד הם מכילים קדושה ומצד שני הם מקום אחיזת הקליפות ולכן נוהגים זהירות עם הציפורניים.

רעג) וכשהיה בגן עדן, כל אלו המרכבות וכל אלו המחנות הקדושים, כולם היו מסבבים את אדם, ונשמר מהכול. ולא היה יכול דבר רע להתקרב אליו. כיוון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של ציפורן, היה מתיירא מדברים רעים ומרוחות רעים, והסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים, שהיו מסבבים ושומרים אותו. ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו ציפורניים שבראשי האצבעות, וזוהמה דס"א מקיפה הציפורניים מסביב להם.

הציפורניים הם הפרסא המבדילה בין הכלים דפָנים לכלים דאחוריים. והיא דבוקה על הכלים דאחוריים, להיותה שורש הארתם. כי כל הארתם באה מכוח שהפרסא הורידה המלכות המסיימת ממנה אל מקומה, שע"י זה עלו הכלים דבינה ותו"מ ממקום נפילתם אל מדרגתם, ונעשו שם לשמאל, ולכלים דאחוריים. הרי שהפרסא שורש אל הארתם. בכלים אלו ניתן להשתמש רק בעת עליה, כקו שמאל המאפשר דרך להתעסק איתו בקדושה, כדרך שהפרסה כקו אלכסוני הדומה לאות א מאפשרת לתחתונים להיות למעלה ולעליונים לרדת למטה.

וע"כ היא דבוקה בהם, כמו שהציפורניים דבוקים על ראשי האצבעות.

וכמו שהפרסא היא שורש לכלים דאחוריים, כך היא שורש להארת מדרגה התחתונה. כי בעת שעולים הכלים דאחוריים, בינה ותו"מ, למדרגתם, הם לוקחים עימהם יחד גם את המדרגה התחתונה, ומעלים אותה עימהם למדרגתם. ונמצא שהפרסא נעשתה לשורש גם אל מדרגה תחתונה, כמו שהיא שורש לכלים דאחוריים. וע"כ הפרסא דבוקה גם בכלים של המדרגה התחתונה. ברגע שזו"ן העלו את האח"פ שלהם זו העליה של התחתון הנק' אדם וחווה. כמו שהפרסה אחראית להארת האח"פ כך הציפורניים היו השורש להארת הגלגלתא ועיניים של התחתון שהם אדם וחווה. למעשה עצם החטא היה שאדם ראשון ויתר על נקודת ההזנה הגבוהה אותה קיבל דרך הציפורניים וביקש לקבל מנקודה נמוכה ולמעשה זרק עצמו מגן עדן ונשאר רק עם נפש דנפש.

הנשמות אדם וחוה הם ממדרגה תחתונה אל זו"ן, להיותן משתלשלות ויוצאות מהן. ונמצא שבעת שהפרסא דזו"ן העלתה את הכלים דבינה ותו"מ שלהם, שהיו נפולים בנשמות אדם וחוה, עלו עימהם גם נשמות אדם וחוה למקום המלכות דאצילות, גן עדן. כמ"ש: וייקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן. ונמצא שאותה הפרסא דמלכות דאצילות, הדבוקה על הכלים דאחוריים, שהם בינה ותו"מ שלה, דבוקה ג"כ על אדם, שהיא שורש אליו, כמו שהיא שורש אל הכלים דאחוריים.

ונאמר, לבוש הראשון, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, היה מאלו המרכבות, הנקראות אחוריים, שהם הלבושים, הנקראים לבושי ציפורן. כי כמו שהציפורניים דבוקים על הכלים דאחוריים של המלכות, כך היו מלבישים כל קומתו של אדה"ר, משום שהציפורניים היו שורש להארתם.

הלבוש הזה היה חשוב מאוד, להיותו בחינת הפרסא דמלכות דאצילות, שעל הכלים דאחוריים שלה. וכיוון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של ציפורן, היה מתיירא מדברים רעים ומרוחות רעים, והסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים, שהיו מסבבים ושומרים אותו. ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו ציפורניים שבראשי האצבעות. כשמגדלים ציפורניים כמשכן לס"א זו בחינת המכשפות.

כי אחר החטא אבד הנשמה מאצילות, שהגיעה לו מכוח הפרסא, וממילא אבד גם הלבוש של ציפורן הבא מפרסא, וכפי השיעור הקטן שנשאר בו מנשמתו הגבוהה, נשאר בו ג"כ חלק ממלבוש הציפורן, שהוא השיוּר של הציפורניים שעל ראשי האצבעות. ומתוך שהציפורניים הם מבחינת כלים דאחוריים, יש כוח לס"א להתדבק בהם ולינוק מהם. וזה החלק של הציפורניים, שאינו דבוק בבשר האצבע, ששם נמצא תמיד זוהמה, ס"א, היונקת משם. וע"כ אסור לגדל אותם עד שייצאו למעלה מבשר האצבע.

רעד) ומשום זה אין צריך האדם לגדל הציפורניים שיש בהם זוהמה. כי כמו שהם גדלים, כך גדל עליו כוח הדין, מכוח הקליפות היונקים מציפורניים העודפים על הבשר. וידאג ע"ז כל יום, וצריך לחתוך אותם. ולא ישליך אותם, כדי שלא לנהוג ביזיון במקום ההוא, היות ששורשם ממקום גבוה, כי אדם ההוא יכול להיות ניזוק מזה. והכול הוא כעין של מעלה. כי בכל הכלים דאחוריים למעלה מסבב עליהם ס"א. וע"כ, גם בציפורניים מקיף הזוהמה את הציפורניים, להיותם נמשכים מאחוריים, ולא צריכים להיות במקום העולם, במקום יישוב.

הטיפול בציפורניים כולל כמה שלבים מאחר והם גורמים להיאחזות הס"א. הטוב ביותר לקבור אותם, יש שנוהגים לשרוף אותם, אך יש בזה חשש כפי שאין שורפים את גופת המת. לכן ראוי לקבור את הציפורניים או להשליך אותם שלא במקום ישוב בני אדם. שהרי אישה הרה עלולה להפיל את הוולד עם תדרוך על ציפורניים.

 

להריח בהדסים

רעה) אח"כ לאחר החטא שלבושי הציפורן הסתלקו עשה הקב"ה לאדם לבושים אחרים מעלי האילנות שבגן עדן. שהעלים הם הבחינה של השלא לשמה כלומר שהתודעה שמפיקים אינה אמת. דהיינו הפרטים אינם האמת כמו הכלל, אך ניתן דרכם להגיע בהדרגה לכלל. לבושים הם סוג של תודעה דרכם ניתן לתפוס את המציאות מבחוץ כדי להפגישם עם הפנימיות. וכתוב: וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, אמנם בתורתו של רבי מאיר כתוב: כותנות אור. מחמת שהיו מעלי אילנות שבגן עדן, שהם אורות. כי מתחילה היו הלבושים של אדם מאחוריים של הגן שלמעלה, המלכות דאצילות, מהפרסא שלה. ולאחר החטא היו מגן עדן הארץ, שבעולם עשיה, ויוצאים מהגן. ואלו הלבושים היו מעלים ריחות ובשמים של הגן, שהנפש מתיישב בהם ושמח בהם. כמ"ש: ויָרַח את ריח בגדיו ויברכהו עשיו גזל בגדים אלו מנמרוד שגזל אותם מקין שלקחם מאדם הראשון. כי התיישבו נפשו ורוחו של יצחק בריח ההוא.

רעו) משום זה, כשיצא השבת, צריכים להריח בבשמים, שנפשו תתיישב בריח ההוא תמורת ריח העליון הקדוש שהסתלק ממנו. וריח המשובח שבבשמים הוא הדס שמרדכי היה אומן את הדסה. כי הקיום של מקום הקדוש, המלכות, שהנשמות יוצאות ממנה, הוא הדס. וזהו ג"כ הקיום של נפש האדם, כמו של מעלה, להתקיים מהעירום ההוא, שנשאר בו אחר הסתלקות תוספת הנשמה של שבת.

חג"ת דז"א מכונים הדסים. מבחינת מה שמשפיעים הארת חכמה אל המלכות. כי הארת החכמה מכונה ריח. ונמצא שהדסים אלו מקיימים את המלכות, שעיקרה היא הארת חכמה. המלכות נקראת מקום. הדס, חג"ת דז"א, מעלים ריח, הארת חכמה, להשפיע למלכות. וע"כ לוקחים הדס, לקיים נפשו של אדם במוצ"ש, אחר הסתלקות הנשמה יתרה.

רעז) כשיצא השבת, התלבש אדה"ר באלו הלבושים של גן עדן הארץ, המעלים ריחות ובשמים לקיים נפשו במקום רוח הקדוש העליון המכובד, שהוא זוהר עליון דאצילות, שהסתלק ממנו. והדס הוא קיום הנפש, כמו שבעליון, מתקיים קיום הנפש, המלכות.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל פח-צ
1. מדוע צריך להריח בבשמים במוצאי שבת?
2. מה היו הלבושים של אדה"ר כאשר היה בג"ע?
3. מה היו הלבושים שנתלבש בהם אדה"ר לאחר שחטא?
4. מדוע הציפורן היא מקור האור לאדם וחוה?
5. על מה מצביע השיאור של הציפורניים על ראשי האצבעות ומדוע אסור לגדלם עד שיצאו למעלה מבשר העצם?
6. מה על האדם לעשות עם ציפורניו שגדלים מחוץ לבשר ומדוע?
7. מה מיוחד בהדס שדווקא ממנו ראוי להריח במוצאי השבת?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אודות ספר הזהר עם פירוש הסולם
שנת הוצאה: תש"ג – תשט"ו (1955 – 1943)
הוצאה לאור ראשונה: בית אולפנה רבתא עיטור רבנים.
תוכן הספר ומהותו: ספר הזוהר – למרות חשיבותו הרבה של ספר הזהר הוא נותר חתום מהמוני בית ישראל מעז התגלותו.

ישנם פירושים רבים מגדולי המקובלים, שהסבירו את הזוה"ק לעומקו, אך לא היה בידם ליתן כלים אל הלומד להבין את דבריהם, כך שגם עם מח כביר וחשק עז פירושם נותר חתום כדברי הזהר עצמו. פירושים אחרים נכתבו בניסיון לפשט את הזהר ולתרגמו ללשון הקודש בצורה עממית השווה לכל נפש, אולם לא היה בהם כדי ליתן סיפוק לחפצים להבין בשיעור מה את רזיה ועומקה, כי הרי אין ההבנה הפשוטה של המילים שלו אלא כקליפה המכסה את הפרי.
עד שהגיעה עת רצון, ובעל הסולם טרח להסיר את הלוט המכסה על הזוהר, והציב "סולם" בו ניתן לעלות בהבנת הזוהר.

פירוש "הסולם" חולל פלאות בהבנת הזוהר ולימודו. מחד גיסא הוא אכן מתרגם בפשטות את כל דברי הזוהר ללשון הקודש, מהחל ועד כלה, באופן שכל יהודי ויהודי יוכל להבין את הנאמר, גם ללא הכנה מוקדמת. אולם מאידך הוא לא עצר בזאת, אלא בפעם הראשונה בתולדות לימוד הזוהר הוא גם נתן פירוש מקיף להבנת פנימיות הזוהר עם פתיחה והקדמות המפשטים ומבארים את נושאי הלימוד, באופן שהרוצה מתוך תשוקה פנימית לבא בשערי הזוהר הקדוש – יוכל להתעלות בסולם שהציב לו בעל הסולם ולצלול בעומק סודות הזוהר.
פעמים רבות מביא בעל הסולם בסופי המאמרים פירוש מקיף יותר לכל תוכן המאמר, ולעיתים, כשנדרש הסבר ארוך, נכתב פירוש "מראות הסולם" לצד פירוש "הסולם".
לצד פירושו, ערך בעל הסולם גם את גוף דברי הזוהר: חילק את הטקסט לקטעים, פיסק אותו, וערכו לפי סדר מאמרים.

בראש פירושו הצמיד בעל הסולם את הספרים הבאים: פתיחה לחכמת הקבלה – שהוא קיצור של כל סדר השתלשלות חכמת הקבלה, וחשיבותו רבה ללומד המתחיל. פתיחה לפירוש הסולם – שהוא ביאור מקיף לנושאים שונים בחכמת הקבלה המובאים רבות בקיצור בגוף דברי "הסולם". מבוא לספר הזוהר – הנותן הסבר לתוכן ולמדרגה שבה עוסק ספר הזוהר. הקדמה לספר הזהר – ובה ביאור בדרכי עבודת ה' למהות האדם ועבודתו בעולם.
פירוש "הסולם" הינו חיבורו המרכזי של בעל הסולם, על שמו הוא מכונה "בעל הסולם", ובו הוא ראה את עיקר תפקיד חייו ביחס לדורות הבאים, כפי שיעידו עשרות העובדות שבהן ניכר גודל החשיבות שרחש לכתיבת הפירוש והטרחה והיגיעה העצומה שהשקיע בהכנתו. ואכן, משהשלים את כתיבת הפירוש, השלים כנראה בעל הסולם את תפקידו בעולם ונפטר לחיי עולמים. שני הכרכים האחרונים נדפסו כבר אחר הסתלקותו.

ספר הזוהר נכתב ע"י רבי שמעון בר יוחאי לפני כ-2,000 שנה. ספר הזוהר הוא אנציקלופדיה של סודות, המכילה בתוכה את כל סודות היקום והעולם בו אנו חיים.

ספר הזוהר הוא נשמת התורה, והאור העיקרי של חכמת הקבלה. הוא טומן בחובו את כל סודות חכמת הקבלה כולם. מפרש את הצפנים הקבליים הנסתרים בתורה, מיישב את הסתירות הקיימות בה, וחושף את צידו הנסתר של היקום.

הקבלה מלמדת שספר הזוהר מרכז את כל האור והאנרגיה של הבורא, והופך אותם נגישים לכל אדם בעולם. המקובלים מלמדים, שעצם נוכחותו הפיזית של ספר הזוהר במקום מסוים, יש בה כדי להפיץ את אור הבורא באותו המקום – גם אם אין מי שקורא בו.

סט ספרי הזוהר כולל 23 כרכים של עם פרוש "הסולם" של הרב אשלג. הטקס כתוב בארמית עם תרגום לעברית.

למה נקרא ספר הקדוש מרשב"י הפירוש על התורה "זוהר". כי האבות נקראים "הר", והאותיות הנשארים ממילה זוהר הם אות ז' ואות ו' המרמזים על יחוד קב"ה ושכינתיה כידוע ליודע ח"ן. וזהו "זוהר" שמיחד על ידי זה הפירוש על התורה האבות בקודשא ב"ה ושכינתיה. (קדושת לוי)

בלימוד הזוהר מקיים מצות עשה "ולדבקה בו".ודע שכל ספר הזוהר וחיוב לימודו וכו' הכל מצות עשה לדבקה בו ולידע שיש אלוקי מצוי. (נתיב מצותיך בשביל היחוד שביל ב' אות ג')

בדור האחרון בסוף הימים יתגלה הזוהר ובזכות העוסקים יבוא משיח
הנה מבואר שהחיבור מהזוהר היה עתיד להיות גנוז וכו', עד שיבא הדור האחרון בסוף הימים שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבוא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו אשר זה תהיה סבה קרובה לביאתו, וזה שאמר ובגינה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' כדי שבזכות זה יגאלו ישראל, כשם שלא נגאלו ישראל ממצרים עד שהוצרך הקב"ה לקדשם בדם פסח ובדם מילה, וכן גאולה העתידה לא יהיה הגאולה עד שיזכו לתוספות הקדושה הזו, והוא רצון האל יתברך, ואשרי הזוכה בה (ספר שני לוחות הברית, עשרה מאמרות ,מאמר ראשון.)

עם ספר הזוהר נצא מהגלות
ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות יד'-יח'), ותרגומו ובני ישראל נפקין בריש גלי, יש לומר בריש גלי ע"ד דאיתא בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר) בספרא דא יפקון מן גלותא, וזהו שמרומז בפסוק 'ובני ישראל יוצאים' היינו מן הגלות כנ"ל, 'ביד רמה' ותרגומו בריש גלי, "בריש" ר"ת ר'בי ש'מעון ב'ר י'וחאי "גלי" כשיתגלה ספרו הקדוש ספר הזוהר אז בדא יפקון מן גלותא, והבן. (דגל מחנה אפרים פרשת בשלח)

כישתגלה הזוהר יתבטלו הקליפות וממילא תהיה גאולה שלימה
"ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף", עוד רמוז על דרך שכתוב בזוהר הקדוש בספרא דא ספר הזוהר יפקון ישראל מן גלותא וכמו שכתבתי פרשת בשלח רמז מזה על התרגום ובנ"י נפקין בריש גלי ע"ש, ואיתא רבי שמעון בן יוחאי היה בחינת משה, וגם כי בכל דור ודור יש בחינת משה, וזהו דרש דרש משה היינו כשיתגלה וידרש מה שדרש כבר משה היינו רבי שמעון בר יוחאי ספר הזוהר אז והנה שורף, היינו שיתבטלו כל הקליפות וממילא יהיה גאולה שלימה במהרה בימינו אמן נצח סלה ועד. (דגל מחנה אפרים פרשת שמיני)

לימוד הזוהר
אפילו בגירסא בעלמא – בונה עולמות ומקרב הגאולה ועוד. סמא דחיי, חיוב גדול על כל ישראל ללמוד זוהר הקדוש בכל יום אפילו גירסא בעלמא, כי בזה בונה עולמות ומטהר ומקדש נשמתו, ואין קץ לגודל שכרו, כי בזה מקרב הגאולה ועושה נחת רוח גדול ליוצרו, כמובא בזוהר הקדוש פרשת נשא דף קכ"ד בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי. ובתיקונים (סוף תיקון ו') מהאי חבורא דילך כד יתגלי לתתאי בדרא בתראה בסוף יומייא ובגיניה וקראתם דרור בארץ.

ובתיקון ל' בספר כסא מלך וזה לשונו, כמה גדול חיוב על תלמיד חכם ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים קבלה, וגורם אורך גלותא, כי הם מעכבים הגאולה רח"ל, כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא נעשה בלמוד חודש ימים בפשטי התורה, כי גדול כחה לקרב הגאולה. ממנו יודע החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזוהר בגירסא בעלמא הוא בונה עולמות, וכ"ש אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד יעשה תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה, ואין צורך להאריך בראיות לזה המפורשים מפי גבורות הקדוש האר"י זלה"ה, אלא וודאי לימודו כל השנה אינו כלום אם אין מעטרו ביום אחד בלימוד הקבלה כי שקול הוא כנגד כולם. וז"ש "וגרים דלא ישתדלון בהון" דוק מיניה הא אם ישתדלון בהון כל אחד כפי יכולתו אפילו יום לשנה, תורתו כולה עושה פירות למעלה. וכ"ש אם קובע עת לה' שעה אחת בכל לילה אז מובטח בו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים במלכותא דרקיעא, ודי בהערה זו למי שחננו ה' בינה והשכל. (כסא מלך תיקון מ"ג אות ס')

איתא בזוהר הקדוש והמשכילים יזהירו בזוהר הרקיע, בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר דאימא עליהי תשובה, באלין לא צריך נסיון, ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהן ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר כך העיד נשמת רעיא מהימנא לרשב"י (זוהר פר' נשא קכד:). וכן איתא בתיקונים (ו' כא.) דאמר אליהו הנביא לרשב"י וכמה ב"נ לתתא יתפרנסון מהאי חבורה דילך, כד יתגלו לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגיניה' "וקראתם דרור בארץ", היינו שע"י לימוד זוהר הקדוש והתיקונים נזכה לביאגו"צ. וזה מרומז בברכת האבות ומביא גואל לבני בניהם "למען שמו" אותיות "שמעון" עם ל' מ' בגי' ע' דהיינו הע' תיקונים שנתגלו ע"י רשב"י זי"ע ע"י זה מביא גואל לבני בניהם. וגם אפשר לרמז זה בסוף השירה, דכידוע מרמז לגאולה העתידה וכמו שפי' רש"י אז ישיר לשון עתיד בב"א, בפסוק ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, "ביבשה" נוטריקון בזכות התנא שמעון בן יוחאי, "הים" נוטריקון ימות מלך המשיח, היינו שבזכות התנא האלוקי רשב"י זי"ע נלך לקראת ימות מלך המשיח, ולכן סמכו חז"ל מיד אחרי הפסוק הזה כי לד' המלוכה ומושל בגוים והי' ד' למלך על כל הארץ בב"א. (תורת גד)

חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש

איך לומדים זוהר הקדוש
דרכו של המגיד הקדוש מזלאטשוב היה ללמוד זוהר הקדוש אחר חצות, אמנם לפני כן היה בודק לראות אם כולם כבר ישנים. פעם אחת היה תלמידו הרה"ק מקאמרנא ער באותה שעה, וסיפר ששמע כיצד שהתחיל ללמוד, דאמר לעצמו, איך אתה לומד זוהר, יודע אתה שאינך ראוי לכך ללמוד זוהר הקדוש, ואחר כך שב ללמוד, ושוב הפסיק ובכה באמרו לעצמו, אם באמת היית יודע שאין אתה ראוי ללמוד זוהר הקדוש היה גם כן טוב, ופרץ שנית בבכי. וסיים, כי מאז לא היה יכול לישון בשעה שרבו למד זוהר הקדוש לאחר חצות הלילה. (נתיב מצוותיך)

הבעל שם טוב ראה את כל העולם בזוהר הקדוש
בק"ק מעזיבוז היה סוחר גדול, והוא היה מאותן אנשים שהיו עדיין נגד הבעש"ט. והיה להסוחר הנ"ל בן יחידי חכם ומופלג בלימוד ובשארי המעלות. והיה נוסע לברעסלוי בשביל סחורה, ודרכו היה להתעכב בנסיעה כזו ארבע שבועות. פעם אחת נתעכב יותר מעשרה שבועות ולא היה ממנו שום ידיעה כלל, ונצטערו הוריו מאוד על זה. ויהי ברבות הימים ותאלצהו אשתו מאוד ללכת להבעש"ט, ואמר להבעש"ט, זה יותר מעשרה שבועות שנסע בני יחידי לברעסלוי ואין לי שום ידיעה ממנו. מיד ציוה הבעש"ט שיביאו לו ספר הזוהר, ופתח אותו וראה והשיב לו, בנך הוא בעז"ה בחיים ושלום, ושבת זה ישבות בכפר סמוך לעירנו. ולא האמין לדבריו, כי איך יכול להיות שישבות בנו בכפר הסמוך ולא יבוא לביתו לשבת. אבל באמת כך היה המעשה, שנשברה העגלה כמה פעמים בדרך, ובא ברגליו לכפר הנ"ל בחצי הלילה של שבת, ותיכף במוצאי שבת קודש בא לביתו. ואז ראה הסוחר למפרע כי כל דברי הבעש"ט כנים וצודקים, והלך להבעש"ט וביקש ממנו מחילה היות שדיבר עליו לשון הרע, וסיפר לו כל המעשה. אמר לו הבעש"ט, שוטה, הלא האור שברא הקב"ה בששת ימי בראשית היה האדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, והיכן גנזו בתורה, ולכן כשאני פותח את ספר הזוהר אני רואה את כל העולם כולו. (שבחי הבעש"ט)

פשט בזוהר
הבעש"ט הקדוש ראה פעם גדול אחד שהיה גר בעירו, ורצה הבעש"ט שיתחבר לדרכי החסידות. ועל כן פעם אחת בליל שבת קודש חלם לו אותו גדול מאמר אחד בזוהר הקדוש אשר אמר הבעש"ט על זה איזה פשט, והאר"י הקדוש אמר על זה המאמר פשט אחר, ואמרו זה לזה גלך ונשאל את רשב"י, ואמר רשב"י כהאר"י, ואמר הבעש"ט לרשב"י, הלא עשיתם את הזוהר על פי רוח הקודש אם כן נשאל את כביכול בעצמו, ואמרו בשמים הפשט כהבעש"ט, כך חלם הגדול הלז. ובסעודה שלישית הלך הגדול הנ"ל להבעש"ט, ודחק את עצמו לשמוע התורה של הבעש"ט, ושמע שאמר הזוהר הלזה, ואמר לו הבעש"ט אתה כבר שמעת בלילה את הזוהר. (צרור החיים)

ספר הזוהר מהתנא האלוהי
הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז' זי"ע נהג בכל שנה ושנה לעשות סיום ספרי הזוהר הקדוש ביום לג בעומר, ואחר הסיום לקח הספר הזוהר הקדוש בידיו הקדושים, וביאר נוסח דף השער של הזוהר הקדוש, 'ספר הזוהר' ספר המאיר ומזהיר אור הבהיר, 'מהתנא האלוקי' ממי שמלמד ומורה לנו אלקות, 'ער לערנט אונז גאט ברוך הוא', הלא הוא 'רבי שמעון בר יוחאי', ורקד כמה שעות, ואחרי הריקודין משמחת היום ומשמחת התורה נשק בפי קדשו את ספר הזוהר ואמר בזה הלשון 'איך קען דיך, און די קענסט מיך' (אני מניר אותר ואתה מכיר אותי). (כוחו דרשב"י)

מי שלא ראה אור ספר הזוהר לא ראה אור מימיו
אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לאורו לילך ולהגות באמרי נועם בזיו זוהר עליון אור הקדוש, חכו ממתקים וכולו מחמדים, מים שאין להם סוף וקץ להבין ולהשכיל במעשה בראשית ובמעשה המרכבה, ואיך להיות מרכבה להתייחד ולהשיב נפש אל מקור מחצבה ושרשה, וזאת נחלט ונשרש בנפשי אשר מי שלא ראה אור ספר הזוהר לא ראה אור מימיו. (עטרת צבי פר' בהעלותך)

לימוד הזוהר סגולה לפרנסה
עוד אמר (הרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע] לאדם אחד שיאמר זוהר בכל יום ויום ויהיה לו פרנסה. (מדרש פנחס)

חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש

ע"י לימוד הזוהר ממשיכיי שפע בני חיי ומזוני.
ולו עמי שומע לי, בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר, היו שוקדין כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתקונים כתבי מרן בלול עם חסידות והקדמות של מרן הרב ישראל בעל שם טוב זצ"ל, והיו מבטלין כל גזירות רעות, והיו ממשיכין שפע ואור לכל העולמות, וכן השפעות פשטיות בני חיי ומזוני, טעמו וראו כי טוב הוי"ה ממש חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזוהר ובכתבי מרן, ללמוד בקדושה ובשמחה ובנועם וביראה ואהבה, כל אחד לפי השגתו וקדושתו, וכל ישראל קדושים. (נוצר חסד, פרק ד' משנה כ')
לימוד הזוהר נותן כח וחיל לנשמה.
וגם דע לימוד הזוהר על כולה מועיל להשגה, כי דבריו הרמים לבד מאירים פני האדם ונותנים כח וחיל לנשמת האדם העוסק, ובהיפוך חלילה מאן דמתפרש מיניה כאלו פורש מכולא, כי כן דרשו עליו בימיו מאן דמתפרש מרבי שמעון כאלו מתפרש מכולא, "והשתא אף על פי שהוא אינו כאן, כבודו יש כאן", ודבריו הקדושים צריכים אנו ללמוד, ועל ידם אולי יזכה להשיג דבר מה, כי אם לא יועיל כולו יועיל מקצתו, כי הקליפה אי אפשר להסיר בפעם אחת כי מעט מעט אגרשנו. (טהרת הקודש הקדמון, עמ' קנ"ו)
ע"י לימוד הזוהר גורם יחוד קוב"ה ושכינתיה – וביטול הקליפות.
ודע כי עיקר כוונת הרשב"י ע"ה בחבור ספר הזוהר היה לזה, להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ובאין עוזר לה, ורצה לעשות לה תומך ליחדה בבעלה יחוד מועט ע"י החיבור הזוהר, במה שהיה הוא וחביריו עוסקים בסודות התורה, שזהו גורם לייחוד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד ר"ז בגמטריא או"ר. וגם ע"י החיבור ההוא יהל ביטול הקליפות וקלות הגלות והשבתת הקטרוגים אשר החיצונים לוהטים בכל עת ובכל שעה נגד מדת הקדושה והשמות הקדושים הם בסוד השכינה, ונגד בנ"י הניתנים בגלות בין אומות העולם הנקראים חיוון בישין אריות ודובין. ועסק התורה יקרא קלע וחרב ורומח והם בחינת סודות כדי להצילם מרעתם ע"י חיבור זה כנזכר, וספר זה עתיד להתגלות בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעדא לשכינה, והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה, כי העבודה זו המועטת בזמן הזה הוא יותר חשוב מכל אילי נביות שהיה בזמן שהיה בית המקדש קיים. (חסד לאברהם, מעין הראשון, נהר ע"ד)
אין ביטולם וביעורם של הקליפות אלא בלימוד הקבלה. לייחד וללבן ולצרף ניצוצות קדושות ברזי דאורייתא ובהתעסקות דברי הזוהר ותיקוני הזוהר על פי דברי מורינו ורבינו האריז"ל אשר שלחו אלקים לפנינו להאיר לנו מתוך החשיכה והאפילה. בפרט בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא כידוע לנו סודות אלו באריכות, אין ביטולם וביעורם של הקליפות אלא בלימוד הקבלה על פי עולם התיקון, ולכן קרא הרשב"י ז"ל לבעלי הקבלה מחצד"י חקל"א, היינו הקמשונים והחרולים מן השדה אשר ברכו י"י. עד כאן לשון הרב המקובל בויקהל משה. (הוספות מהרצ"א, אות ו' בשם ויקהל משה)

לימוד הזוהר בכוחו לבטל גזירות רעות. והנה בשנת תצ"א בקיץ היה גזירות נוראות מאת האפיפיור של אותו הזמן, ואחת הגזירות היה לבער ספרי התלמוד של בני ישראל. ומובן כי זה היה צרה נוראה מאד, וכל גדולי ישראל עסקו בזה האיך לבטל הגזירה. והגאון ר"י באסאן רבו של רבינו (רמח"ל זיע"א) שאל את רבינו לבאר לו סוד הענין שיהיה כח כזה להסטרא אחרא נגד התורה: ורבינו השיב לו בביאור מספיק סוד כל הענין, וכן כותב לו רבינו כי הוא ראה זאת מקודם והקדים רפואה למכה, ותיקן בהישיבה שלו שילמדו ספר הזוהר ותיקונים וזוהר חדש בלי הפסק מעלות השחר עד צאת הכוכבים. (ירים משה, תקנות ראשונת, אות י"ד)

לימוד הזוהר הקדוש מגין בעת צרה. ומובא ב"בן יהוידע" (ברכות סג.) וז"ל ובאופן אחר יובן בס"ד, דידוע שיש באדם עור ובשר וגידין ועצמות, והם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וכנגד ד' לימודים שהם פרד"ס. והעצמות הם כנגד האצילות, וכן הסוד, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בע"ח. ועוד איתא בתיקונים כי לימוד הסוד הוא המגין על ישראל להוציאם מן הגלות ורבוי הצרות, וזה שאמרו כל המרפה עצמו מדברי תורה, "עצמו" דייקא, שהוא מתרפה בלימוד הסוד שהוא כנגד העצמות שהוא סוד אצילות, אין בו כח לעמוד בעת צרה, כי הלימוד הזה הוא המגין בעת צרה ובגלות. דף הזוהר הקדוש אליבא ריקניא מונע כל מילי בישא והשמר פן ישיאך לבבך לחדול מזה. (הנהגות ר' משה גרינואלד זצ"ל מחוסט, אות כ"א)

דברי הגר"א מוילנא על לימוד סודות התורה. העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם, ועיקר הגאולה תהיה בלימוד חכמת הקבלה. (אבן שלמה פ"ח)

עצה לינצל מהגאוה ללמוד הרבה זוהר. עוד אמר שביקש מרבו ,הרה"ק ר' פנחס מקורמן שינצל מן הגאות והפציר לו מאוד על זה, וא"ל ללמוד הזוהר, וא"ל אני לומד זוהר, וא"ל למוד הרבה זוהר. (מדרש פנחס דף לו ע"א אות ע"ג)

חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש

ע"י לימוד הזוהר ממתיק הדינים ומשבית הקליפות. ובלימוד התורה ובפרט בעסקו במתיקות לשון הזוהר ובאור של סודות התורה מתוקים מדבש מתוקים, ודאי טעמו וראו בכל אלה יתמתקו הדינים, וממש יתהפך ברגע לאיש אחר בלב רחב ושמח, ובזה ממתיק הדינים וכורת ומשבית הקליפות, וזהו הנקרא מחצדי חקלא. ( נתיב מצוותיך, שביל התורה, א' אות י')

העצה לינצל ממינות ואפיקורסות – לימוד הזוהר. אמר הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש קודם ביאת משיח תתגבר מינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן בעולם, העצה לזה להיזהר בשלושה דברים, והדבר הראשון הוא, לאמר בכל יום זוהר אף על פי שאינו מבין מה שאומר, כי אמירת זוהר מסוגלת לטהרת הלב. (אור ישרים, מירא דכיא) ולו עמי שומע לי, בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו למדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים. (נוצר חסד פרק ד' משנה כ')

בעת לימוד ספר הזוהר השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור חיות. אבל העיקר תדע אחי, לימוד זה שנתגלה בזמן הזה וכו', הוא מחמת שרע גובר מאד וכנסת ישראל נופל, ובלימוד זה נזדכך הנפש, ובאמת בעת לימוד הסודות ובפרט זוהר ותיקונים מאיר הנפש, ועל ידי לימוד וידיעות כוונת המצוות מעורר בשרשים עליונים ויאיר למטה בעילוי רב אור גדול, ובפרט בעת לימוד ספר הזוהר שממש השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור חיות, ובלבד שתהיה לך הכנעה באמת, ועוד שתזכה על ידי לימוד זה להיות עפר ואפר ולסבול יסורים וחריפין ודישות עקב שתהיה בעיניך כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליך, והשם יתברך יעזור לך בהרחבת המוחין של הקדושה ובנועם זיו השכינה שלא תרגיש מכל אלה שום הרגש כלל וכלל. (ספר נתיב מצוותיך שביל היחיד אות ד')

העוסק בזוהר ובחכמת האמת לא ישאר לו שום ספק וקושיא כלל. ותאמין לי אחי מי שאינו לומד זאת החכמה הוא כמו הדר בחו"ל ודומה כמי שאין לו אלוק"י, אחר שהתאות גובר והיצר מסית ומביא ספק אמונה. אבל המשים נפשו בכפו ועסוק בחכמה וכו' ובזוהר להבין, נתבשר בלב כל חכם לב השגת החכמה ויראת שמים הרוממת צח וצלול ואמת, ולא ישאר לו שום ספק בדרכי ה' המפליא פלאות ויעמוד על עיקרי ענייני אלוקות אלוק"י ישראל ולא ישאר לו שום ספק וקושיא כלל. (סור מרע ועשה טוב)

ספר הזוהר ילהיב לבך בשלהובא דאשא. ותכלית הדברים כשתדבק נפשך בספרי יראים שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עלמין ובפרט בספר הזהר עיקרא דכלה והוא ילהב לבך בשלהובא דאשא ספר הזוהר הוא המפתח והוא הסוגר. (סור מרע ועשה טוב)

על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה. ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד מאד. ודע שעל ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה, והלשון של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך. שיחות הר"ן ק"ח

לימוד הזוהר היא העצה היעוצה לטמטום הלב. הטמטום הלב היא שנעשה לב האבן וכו', יש לזה עצה היעוצה והבחירה ביד האדם על ידי שמבטלין ליה וכו', ועצה היעוצה לזה ללמוד ספר הזוהר, כי זוהר הוא מלשון הארה שמאיר במקום החושך וכו', ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר הקדוש אף שאינו מבין, כי מה איכפת לו שאינו מבין, אפילו הכי הוא סגולה. (ספר מאה שערים אמרי קדש)

בעיקבתא דמשיחא דייקא חובה לעסוק בזוהר הקדוש. דע שבדורות הראשונים היו יכולים להשיג שלימות נפשם להלהיב בזיכוך רב ובקדושה להמשיך על עצמם נועם זיו אור השכינה באור עליון וצח בדביקות ויראה ואהבה, והכל על ידי פשטות התורה תורה שבעל פה נגלה. אבל בדור הזה עקבות דמשיחא שהרע גובר ומתנשא וחוצפא יסגי וכו', ומי יגן עלינו מן הקליפות הרעות המחשיכים האור והשכל, ועל ידי נגלות התורה אי אפשר בדור הזה באין פנים להלהיב כל כך נפש המשכלת בדביקה בחשיכה שהרע והמקטריגים הרוחניים מתגברים, ולא עוד אלא שהם מתלבשים בגשמיות בערב רב שהם הרבים, ומושל וגובר אפיקורסות ומינות ושנאת חנם ולשון הרע, וכל מי שהוא חצוף ביותר גובר ביותר, ולולא מתיקות עריבות נועם זיו לשון הזוהר והתיקונים וכתבי מרן המאירים לנפש המשכלת ומיישבין הדעת, משמחת לב ומאירת עינים, לא היה באפשרות להאיר מרוב הצרות וחלישות דעת מרשעים המינים ואפיקורסים. ולכן אחיי טעמו וראו אור הגנוז ומתיקות שיש בזוהר הקדוש המאיר לנפש, עד שמרוב אורה תקבל על עצמך כל הרעות והצרות והיסורים ולא יתחלש דעתך, ולא תפול ממדרגתך, ותתעלה למעלה למעלה עד רום המעלות, חזק חזק חזק ואמץ לא תירא ולא תפחד. ( נתיב מצוותיך, שביל התורה א')

הטעם מפני מה נתגלה הזוהר בתוקף הגלות בעיקבתא דמשיחא. עתה הברירה ברגלים, וכמו שאמרו בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ושהיא התאוה שמתגברת בראותה כי כלתה אליה רעה, וכמו שביאר באורך רבינו האר"י זצ"ל, ומתגברת להחטיא, אבל כשל כחה בענין הרעות ותוקף הצרות, כי כבר הוברר הרבה כאמרו מפי כבוד האר"י זצ"ל, ולכן סמוך לדורות שאחר האלף שנה מהחורבן נתגלה אור הזוהר להגן על הדורות, ושאם נזכה להתעסק בסתרי תורה כדת מה לעשות, בזכות זה תפרה ישע ישועות ישראל. (שם הגדולים, מערכת גדולים, א' רי"ט)
ומה שאומרים וכי אכשר דרא ללמוד בזוהר הקדוש. אדרבא, שבדורות הראשונים שהיו להם נשמות קדושים ממקומות גבוהים, יכלו לטהר נשמתם בפשטי התורה, ועכשיו בעיקבא דמשיחא נשמות נמוכים וגם התגברות החיצונים רח"ל, אי אפשר לטהר נשמתם רק בסמים יקרים היינו בזוהר הקדוש, כי לשון הזוהר מסוגל לזה אפילו בפטפוט לחוד ואפילו בלגלוג, ובזה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים בעולם הזה החומרי וגם בעולם הבא הרוחני, כנודע מ"זוהר הקדוש" (פרשת פנחס דף רי"ט) בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה עד ביאת הגואל, אור תורה של רבי שמעון בר יוחאי מאיר באור רב ולהחיות נפשות ישראל, על כן יתחזק כל אדם מאד ללמוד זוהר הקדוש לכל הפחות ה' דפים בכל יום כדי שיגרום חדוא ופורקנא בהון לעילא ותתא, אמן כן יהי רצון. (צוואת הר"ר מאיר ב"ר אהרן שורץ זי"ע מפידהייץ)

חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש

ובדור הזה מי האיש החפץ חיים ידבק בספר הזוהר. ובדור הזה האחרון מי שאינו עוסק בספר הזוהר ותיקונים שהם חיים ממש לנפש בלולה במקרא ובמשנה ובתלמוד, ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משפה ולחוץ כדואג, ואין לו עסק בחיים והארה לנפש, והוא כולו טעות ורמאות, ואינו עוסק בתורה אלא להיות מאנשי שם להיות רב וראש וגדול הדור ולהשתרר על הבריות, ואין לו חיים ולא חלק בחיים וכו', ובוודאי לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזוהר, ובדור הזה אי אפשר להמשיך שכינתא עליונה אלא על ידי הזוהר וכו', ובדור הזה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מבלי לבלות יום בלתי קדושה, לראות טוב עולם הבא בעולם הזה ידבק בספר הזוהר. (היכל הברכה פ' עקב דברים ז' פ' י"ט)

גילוי סודות התורה דווקא בדורות האחרונים. ובפרט שכתב הרב זכרונו לברכה, שהנסתרות נעשו כמו נגלות, בי בדור הזה מושל כו', עיין שם. וטעם לזה היה נשמע מפה קדוש של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן על פי משל, מלך בשר ודם אשר עשה לו אוצרות מלאים סגולות זהב וכסף ואבנים יקרות בחדריו ואוצרות שונים זה מזה. והנה מקורביו ואוהביו אשר יש להם רשות לכנוס לחדריו, יש בהם חלוקים שונים יש מהם נאמן אצלו באוצר הזה ואין נאמן אצלו באוצר האחר הגדול ממנו ואינו מאמינו לחפוש באוצר הזה, לכן אין לו רשות כי אם לכנוס בתוך האוצר אשר מאמינו ויש בזה דרגין מחולקין. אבל לאותם העומדים בחוץ שאין להם רשות לכנוס בתוך חדריו, כאשר חפץ לגלות כבודו ויקר תפארת גדולתו, בכדי שעל ידי זה יהיה להם אימה וביטול לגביהם, פותח כל אוצרותיו דווקא כי אינו חושש פן ישלחו יד באוצרותיו. כן הוא כביבול בנמשל, כי דורות הראשונים מצד גודל צדקתם היו יכולים לכנוס בהיכלי מלך להשיג בהשגה ממש אלו"קותו יתברך ולבא בגנזיו שהם גנזי מלכא, אשר על כן לא היה רשות להם לכנוס לחדריו ולחפש בגנזיו וסתריו רק כל אחד ואחד לפום ערכו וישעורו, אבל על סתרים שהם אינם בערכו לא היה להם רשות להשיג זה, כי אולי יוכל לטעות באיזה דבר, ולא היה נאמן כי אם כל אחד ואחד לפי ערכו, כי אם ב"משה רבינו" עליו השלום נאמר: "בכל ביתי נאמן הוא", ולכן לא היה רשות בזמן ההוא לגלות דברים עמוקים כי אם ליחידי סגולה כל אחד לפי בחינותו, אבל עתה בדורות האלו אין מי שיכנוס לחדרי המלך בהשגת אמיתות ממש, כי דלתות ההיכלות דמלכא נעולים, הגם שבדורות האלו יקרה גם כן גדולי הנפש שיכולים לכנוס בהיכלות המלך, אבל הם יחידי סגולה אשר נמשכו נשמות גדולות לצורך תיקון הדור, אבל דרך כלל הנשמות שבזמן הזה הם מעקביים כנזכר לעיל, ולכן אין חשש לגלות להם אוצרות מגנזי המלך, כיון שעל-ידי ראותם גדולתו ותפארתו יתפעלו בביטול היש ולהתאחד אליו יתברך. (שערי היחוד והאמונה, פתח ומבוא השערים)

התיבות עצמן של הזוהר הקדוש מקשרים את האדם לאין סוף יתברך. ובענין לימוד זוהר הקדוש אמר בשם הקדוש ר' אהרן מזיטאמיר שזוהר הקדוש צריך לאומרו בלא ביאור, כי התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך, רק מי שרוצה ללמוד עם ביאור יעיין מקודם בהביאור והזוהר יאמר כסדר בלי ביאור. (שארית ישראל שער התקשרות שער הא' דרוש ה' מאמר ב' )

לימוד הזוהר הכנה לתפילה. וקודם התפילה למעט בדיבור כל מה דאפשר וללמוד איזה ענין בזוהר הקדוש או בתיקונים או בזוהר חדש. (סדר היום ואזהרות הקודש בספר בית אהרן) בחי' ב' הוא מדבר באדם שפגם ונפסק החבל שהיא קשור כמאמר יעקב חבל נחלתו, ולבו מטומטם ואינו יכול לדבר דיבורים זכים, אז צריך להתבונן מגדלות הבורא יתברך איך שממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה, וזהו יראת ד' ראשית דעת, דעת היא לשון התבוננות, ובינה ליבא וזהו חכמה בלב, ועיקר הוא על ידי התורה כמו שכתוב בשם הבעש"ט שציוה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים וכו'. (ליקוטי תורה טשערנאביל הדרכה ז')

זוהר מלשון הארה שמאיר במקום החושך. ג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפילה וכו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה שמאיר במקום החושך שהוא חכמת אמת. (ליקוטי תורה מהרב בעל התניא פר' כי תבא)

אחד המכוין ואחד שאינו מכוין ובלבד שירבה. בשם הבעש"ט: "ממורי (ר' הלל מפאריטש), אמך הבעש"ט ז"ל בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה אמרז"ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור דעל כל פנים מחיה את העני. (נתיב רש"י עמ"ס ל"ב)

דברי הזוהר והתיקונים מסוגלים לטהר הנשמה. ילמוד בספר קבלה ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים, כי הם מסוגלים לטהר הנשמה. (סידור האריז"ל לר' יעקב קאפיל ז"ל בסדר כוונת הלימוד)
וכן אמר מהר"מ מקאברין זצוקלה"ה אמירת זוהר הקדוש בכל יום, אף כי לא ידע מה הוא אומר, עם כל זה אמירת זוהר הקדוש מזכך הנשמה. (אור לישרים )
וכמו ששמענו בפירוש מפי' אדמו"ר הזקן בליאזני, שיש בחינת טמטום המוח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מה קאמר. (חנה אריאל שמות עמ' ס"ד)
שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למח"ז בעת התפילה הוא ג' דרכים וגו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כוונה, לכן מועילים לטהרת המחשבה ממח"ז. (מגדל עז מאמרי דא"ה מאדמור"י חב"ד תכו )
מקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום, לשון הזוהר מסוגל לזכך הנשמה. (הגהות מהרצ"א לספר סו"מ דפוס מונקטש אות ט')

הגם כי סתומים וחתומים הדברים אל נא תמנע מקריאתם. וגם כי סתומים וחתומים הדברים, אל נא תמנע מקריאתם, כי ברית כרותה לשפתיים הנוטפות מר באימא ורעותא דלבא בהני כבשי דרחמנא שאינם חוזרות ריקם, מעורר את האהבה עד שתחפץ בלגלוג וגמגום, איש הוגה ושוגג באהבתה כו'. (הרמ"ז בהגהותיו לס' הכוונות)

לימוד הזוהר גם בלי הבנה הוא תיקון גדול ועצום מאוד לשכינתא ולנשמתו. צריך לקרות בספר הזוהר וכו' אע"ג דלא ידע מאי קאמר, כי תיקון גדול ועצום מאוד למטרוניתא ולנשמתו כנודע מכמה טעמים. ( בתיקון ליל שבועות להרמ"ז בסו"ס טוב הארץ למהרנ"ש)
יעסוק בספר הזוהר אע"ג דלא ידע ולא מבין מאי קאמר, מכל מקום הלשון של הזוהר מסוגל לשכינתא ולנשמתא לקרוא בו יותר מכל עסק התורה. ( בתיקון ליל הוש"ר שם)

אפילו בקריאה לבד יש בו כח לעשות ניסים. וכל מאן דאשתדל וכו' אפי' בקריאה לבד ובגמגום הרי הוא כהוגה ומפרש את השם שיש כח בו לעשות ניסים אפילו בלא ידיעה, וכמ"ש בגמרא שיש כח בפסוקים להגן, ועל ידי זה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים ובעולם הזה החומרי וגם בעולם הבא הרוחני, כי גם שהוא לא ידע סוד הרוחניות הלא יתעורר להסך עליו. (הגהות הרמ"ז דף קעח:)

לימוד ספר הזוהר אפילו שאינו מבין. לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה ספורים ואדם הקורא ומבין הספורים נותן דעתו על פשט הפשוט, אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג. ( מורה באצבע, סימן ב', אות מ"ד כעין זה בנפש חיים מערכת ז')

אפילו לא ידע מאי קאמר – חשוב הוא לפני הקב"ה. וכן כתב בספר פלא יועץ (ערך זוהר) וזה לשונו: לימוד ספר הזוהר נשגב מאד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו לא ידע מאי קאמר ושוגה בה שגיאות הרבה, הוא חשוב לפני הקב"ה, עכ"ל.

חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש

על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה. אף שאינו מבין כלל מה שאומר, כמשל (פרדר"א, כה) הנכנס לחנות של בושם, אף על פי שלא לקח כלום, מכל מקום ריח טוב קלט עמו. כך הוא ממש בההולך למקום והיכל שהצדיק בו, אי אפשר שלא יקלט איזה ריח טוב מריחא דצדיק, אף שאינו מבין כלל מאמירת הצדיק. (דגל מחנה אפרים)

לימוד הזוהר אפילו לצעירים. כתב בהוספה ל"יסוד יוסף" (תיקון יג), דההגבלות על לימוד הקבלה כגון שילמד מפי מקובל ולא מפי כתבים וכו', זה לא נאמר על לימוד ספר הזוהר עיין שם.
וכן אמר הגאון הצדיק ר' "שלמה בלוך" זצ"ל בשם רבו ה"חפץ חיים" זצ"ל שהיה מעורר לכולם שילמדו כל שבת את ה"זוהר" של אותה פרשה ואפילו לבחורים. (הוספות בנין יוסף)

לימוד זוהר בכל לילה. ב"ה א' וילך תקי"ז מעזבוז. לכבוד קדושת תלמידי המובהק צדיק וקדוש מאוד נורא שמו מו"ה דוד נ"י מ"מ מק"ק מיקאלאיוב. ק' גיה"ק ומאוד יש לי צער גדול מזה, אבל איעצך ויהי אלוקים אתך, בכל לילה קודם השינה ממש תלמוד מאמר אחד מתיקוני הזוהר הקדוש, ואז תישן בטח ובל תירא בעזהי"ת והשי"ת יטע בלבנו אהבתו ויראתו דוקא אכי"ר. מנאי מורי ישראל במוהר"ר אליעזר בע"ש ממעזבות ( כתר שם טוב)
יזהר לעסוק בתורה סמוך לשכיבה איזה שיעור גירסא במשניות או בספר זוהר הקדוש אשר קדושת התורה אשר למד בשכבו תנצור אותו. (צפורן השמיר סימן ח' )

כמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבא של לימוד ספר הזוהר הקדוש. אחי ורעי, אם כל כך גדולה לשמים שיאו ומעלתו, וכמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבא של לימוד ספר הזה"ק, ושורש בארץ גזעו לשלח רצוצים חפשי מן הגלות המר, האיך לא יתלהב לב האדם להעיר אוזן לשמוע כלמודים לקבוע שיעור קבוע בכל יום בזוהר הקדוש ובתיקונים ושאר ספרי המקובלים וכו'. (יסוד ושורש העבודה שער הניצוץ)

שיעור קבוע בזוהר הקדוש בכל יום. ויתנהג בדרך זה שיראה לסיים זהר ישן וזוהר חדש והתיקונים בכל שנה, אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזוהר הקדוש על סדר השבועות, לא יספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפרשה אחת, דהיינו בפרשיות גדולות. לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזוהר הקדוש ותיקונים ג' דפין בכל יום, שיוכל להשלים כל הזוהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה, ואחר לימוד ג' דפין יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים, וילמוד ספרי המקובלים על סדר שיכול עד שיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים וכו', אך הזהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל, וכזה יתנהג כל ימי חייו. (שם)

לימוד הזוהר הקדוש בכל יום מרפא ותיקון לחטאים ופשעים. וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום, והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה, ולכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם, והוא מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש, וכן נתן מרן האר"י תיקון לבעל תשובה שיאמר חמשה דפין זוהר או תיקונים בכל יום, וכן נהג מורי ורבי דודי הקדוש מוהר"ר צבי. (נתיב מצוותיך, שביל התורה, א' אות ל"א )

אמירת זוהר בשבת קודש. ביום השבת יערכנו לפני ד' (ויקרא כה-י). בסוף האידרא רבה איתא דהחברייא קדישא אמרו דרשב"י הוא שבת, ולפי זה אם אומרים דף מהזוהר הקדוש בשבת קודש, זהו שני שבתות שמיד נגאלים, וזה מקרב הגאולה. וכשאומרים דף זוהר הקדוש אף על פי שלא מבינים זהו מסוגל לטהרת הנשמה. וזהו ביום השבת ביום השבת מי שיש לן חוב קדוש לומר דף זוהר הקדוש לכל הפחות בשבת, מסוגל לטהרת הנשמה ורמ"ח איברים ושס"ה גידים. יערכנו לפני ד' תמיד, שבת וזוהר הקדוש מביאים ל'שויתי ד' לנגדי תמיד', שיראו את הקב"ה תמיד. (אמרי חיים )

קדושת ספר תיקוני זוהר. אמר ר' שמעון חבריא בודאי קב"ה אסתכם עמנא עלאין ותתאין למהוי בהאי חבורא זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה דעתיד כולי האי לאתחדשא על ידא דמשה בסוף יומיא בדרא בתראה. לקיימא קרא מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה. ( תיקו"ז דף קי"א)

קדושת ספר תיקוני זוהר. על ספר התיקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עוצם ריבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם הרעיון, כידוע לכל גדלות קדושת התיקונים הקדוש אשר בל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמזותיו. (שיחות הו"ן סי' רפ"ה)
והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלות קדושת התיקוני הזוהר. והיה רגיל לעסוק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול. ואמר שבספר התיקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'. (שם קכ"ח)
וכן בלימוד הזוהר היה בוכה הרבה עד שיזכה להבין. (שם)

ספר תיקוני הזוהר הוא תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת. ע"כ בני ואחיי תרגילו עצמכם ללמוד בדברי הזוהר והתיקונים בשקידה ומי שלא ראה אור הזוהר מתוקים מדבש לא ראה מאורות מימיו ולא טעם טעם התורה, ועוד שהוא מטהר הנפש ומזככה, אפילו אמירה בעלמא מן השפתיים סגולה ותיקון הנפש מאד ובפרט ספר התיקונים שהם תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת. (בהקדמת ספר עצי עדן מקאמארנא ז"ל)

אין לשער גודל ועוצם הטובה שתצמח ע"י לימוד הזוהר. ואני מצוה לכל אחד מהאברכים לומר איזה דפים תקוני זוהר בכל יום המסוגל מאד לנפש ולא להתרשל מזה חלילה, כי אין לשער גודל ועוצם הטובה שתצמח מזה וימתקו הדינים. (אגרות שומרי אמונים ט"ו)

אם תרגיל עצמך בתיקוני זוהר תראה פלאות. והנה לרפאות חולאים הפנימים, דהיינו להעלות הנפש מבחי' הקטנות, הוא להתעורר תמיד בשמחה ישמח ישראל בעושיו, אבל לזה צריך ג"כ סיעתא דשמיא, והנה עצה היעוצה לזה להרבות באמירת תיקוני זוהר הקדוש, ודייקא לומר תיקונים שע"ז נתייסד התיקונים לתקן בחי" מוחין דקטנות כמובא בס' כסא מלך בהקדמתו, ולזמר אמירה פשוטה בלי שום פירוש כלל בחיות אלקות ובהתעוררות, ובאם תרגיל עצמך בזה תראה פלאות, וכאן נתתי להחברים תקוני הנפש לגמור בכל חודש ספר התיקונים, וקודם תגמור התיקונים בשלש פעמים דהיינו לומר בפעם ראשון שליש תיקונים בפעם אחד, וככה שני ושלישית ואח"כ תגמור בכל חודש בלי ישונה, וזה יועיל לך יותר מכל לימוד ספרי מוסר וכו', ובזה תצא בהמשך הזמן מכל מיני קטנות וחשכות. (אגרות שומר אמונים אגרת מ"ה)

מנהג ישראל – לגמור ספר תיקוני הזוהר מר"ח אלול עד יום כיפור. ואנשי מעשה נהיגי לומר בכל יום מאותן מ' יום שמר"ח אלול עד יוה"כ איזהו דפין מסה"ק תיקוני הזוהר ומכוונים לגמור כל הספר עד יוה"כ וכו', ועיין בספרים שהלהיבו מאד על לימודי התיקוני זהר במ' יום אלו, ואף שאינו מבין מכל מקום הלשון של הזה"ק והתיקונים מסוגל מאד לנשמה כמבואר כל זה בסה"ק באורך. (מטה אפרים סי' תקפ"א )
בשם הרב ז"ל אשרי למי שישלים ספר תיקונים בימים הללו. (שם תר"ג ס"ק ט')
והמקובלים כתבו כי חמש דפין מזוהר הקדוש בכל יום הוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזכנה ולתקנה והוא מרפא ותיקון לחטאים ולפשעים של הנפש, ועי"ש בנועם דבריו הקדושים. ( שם תרט"ו סק"ז)
וכבר נהגו גם כן חסידים ואנשי מעשה בכל יום מאותן מ' ימים מר"ה עד יוה"כ בספר הקדוש תיקוני הזוהר כי לימוד בימים הקדושים אלו מטהר הגוף והנשמה וסגולתו לקרב הגאולה בב"א. (תקפ"א קצה המטה ס"ק כ"ג)

קיימו וקבלו היהודים להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן. הני מילי מחיים מודעת זאת בכל הארץ, מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני המאורות ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן. והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלו, אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבים בקריאתם מאד מאד. ברם אם יחזיקו במקום אחד בלימוד זוהר הקדוש מאה אנשים, הנה בלימוד התיקונים מחזיקים אלף אנשים, כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים, וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה. והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי כל אדם אשר יחטא הוא פוגם יותר בעשיה באבי"ע שבה, וידוע כי השבעים תיקונים שעשה ר' שמעון בר יוחאי זיע"א כיון שנדרשים יותר בדרך המספר על כן לימודם מתקן בעולם עשיה יותר ששם הוא סוד המספר והחשבון, לכן בימי התשובה הכל רגילים בספר התיקונים. (בן איש חי בהקדמה לספרו בניהו)

(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַ

יַּקְהֵל  פח- צ

הציפורניים

נקודת המסך המפרידה היא גם נקודת החיבור, וכך היה אדם הראשון לבוש בבחינה שנק' ציפורן שהיא מקום ההפרדה אשר בקדושה באה ממנה הארה ובטומאה היא מקום האחיזה לס"א.

כשמסתכלים בהבדלה על האור דרך הציפורניים בכפיפת האצבעות, אנו מבקשים למשוך מאור השבת אותו מבטא הנר, לנקודה הפנימית כשאנו יודעים שישנה פרסה מבדילה בין כלי שבת לכלי יום חול.

לבושים הראשונים, שאדם התלבש בו תחילה בגן עדן, נקראים לבושי ציפורן, מכאן שציפורן זה דבר טוב, אלא שיש בה שאריות של קדושה אותם רוצה הקליפה לחמוס, לכן מצד אחד הם מכילים קדושה ומצד שני הם מקום אחיזת הקליפות ולכן נוהגים זהירות עם הציפורניים.

ומשום זה אין צריך האדם לגדל הציפורניים שיש בהם זוהמה. כי כמו שהם גדלים, כך גדל עליו כוח הדין, מכוח הקליפות היונקים מציפורניים העודפים על הבשר. וידאג ע"ז כל יום, וצריך לחתוך אותם. ולא ישליך אותם, כדי שלא לנהוג ביזיון במקום ההוא, היות ששורשם ממקום גבוה, כי אדם ההוא יכול להיות ניזוק מזה. ראוי לקבור את הציפורניים או להשליך אותם שלא במקום ישוב בני אדם. שהרי אישה הרה עלולה להפיל את הוולד עם תדרוך על ציפורניים.

לאדם יש נשמה יתרה בשבת, והוא צריך לעשות פעולת הרחה כנגד החיסרון בהסתלקותה במוצ"ש, וע"י הבשמים שהם בחינת ההשפעה ובמיוחד עם הדס שהוא בחינת ג האבות, האמונה, אך כל ריח נעים אחר מועיל בהוצאת האדם מהתפיסה הגשמית לרוחנית ובכך יוכל להתקשר למציאות שמעבר לחומר.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

 

וַיַּקְהֵל  פה- פז

מֵאוֹרִי הָאֵשׁ

את השבת יש לקדש ברצון הלב וכך לכוון. בהבדלה מברכים בורא מאורי האש, לשון בריאה. האור שהאיר בשבת שונה מאור של יום רגיל והוא אור של קו אמצעי, דהיינו המכליל את השמאל בכפיפות לימין. הארת מלכות זו של קו אמצעי היא כדבר חדש אשר לא היה בימי המעשה, ולכן הוא נבחן כבריאה חדשה.

בשבת מתבטלת הפרסה המפרידה מהאורות העליונים ואז כשרוצים למשוך מאורות אלו לימות השבוע, עושים זאת דרך הסתכלות באור נר ההבדלה דרך אדמומיות הבשר הקרוב לציפורניים, בכפיפת האצבעות, בביטול ואמונה.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  פב- פד

מֵאוֹרִי הָאֵשׁ

הטהרה, השמחה היא המאפשרת לקבל את האור המיוחד בשבת, אור שהוא אש הטובה ומועילה לעולם. אור שבא על בחינת הנקבה, על בחינת הרצון לקבל שבאדם נק' אש, וכאן ישנה הבחנה ברורה במקור האש. אש השבת היא הארה של שלום בית, של שלמות, וכשיוצאת השבת מגיעים סוגי אש ממקורות אחרים, שלא מהקו האמצעי העושה שלום בין ב הקווים. את האש הטובה הזו אנו רוצים להמשיך במהלך כל השבוע. האש הגשמי כשהיא מתוקנת כראוי אין דבר טוב מזה, אך כאשר פועלים את האש, הרצון לקבל משמאל המבקש לקבל לפרטיות, אש זו שורפת. לכן בהבדלה כאשר מברכים על מאורי האש, מכופפים את ארבע אצבעות יד הימין כדי לבטא רצון שנשכיל להשתמש בכוח הפנימי שלנו המבטא ארבעה מלאכים ממונים, ובכפיפה אנו מבטאים את רצוננו לפעול בענווה מעל טעם ודעת

רנז) אחר שיצא השבת, צריך האדם להבדיל בין קודש לחול, משום שניתנה רשות לממונים שלמטה לשלוט על העולם, ובכל מעשה העולם. וצריכים להראות הייחוד במקום קדוש בקדושה העליונה, השבת, ולהבדיל את התחתונים מייחוד העליון, ולברך על מאור האש שהם שונים ממאורי האור. בזמן ההבדלה מחדשים את האש שנגנזה בכניסת השבת ועתה חוזרת לשלוט בעולם. ההבדלה מדגישה את הקדושה ששלטה בשבת, לבין מאורי האש השולטים בימות החול.

רנח) משום שכל אש אחרת נסתרת ונגנזת ביום השבת, חוץ מאש אחת שבקדושה עליונה, שמתגלה ממסך דחיריק שבקו אמצעי דבינה שחזרה לחכמה, ונכללת בקדושת השבת, שהיא המלכות המלבישה את הבינה. וכשאש הזאת מתגלה, כל אִשות אחרות נסתרות ונגנזות לפניו. ואש ההיא של עקידת יצחק, של קו אמצעי, העוקד וקושר את קו השמאל, יצחק, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, כדי שיכלול בימין. שהיא מתלהטת על המזבח ביום השבת. כלומר, שאש המזבח, הבוער גם בשבת, הוא נמשך מאש של קו האמצעי למלכות, הנקראת מזבח. ומשום זה צריך לברך על מאור האש במוצאי שבת. ואש הזו אין הכוונה על אש של חול, אלא על אש של שבת, שאש הזאת היא אש היוצאת מאש של מעלה, שנמשך מקו אמצעי אל המזבח, המלכות.

רנט) וזוהי אש הסובלת אש, האש שבמלכות. וכיוון שאש זה היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, מתברך בברכת האור, אז כל שאר האִשות האחרות יוצאות ומתמנות במקומן. כלומר, שניתנה להם רשות להאיר מה היא המציאות הזו שלאחר שעשינו הבדלה בתפילה, צריכים להבדיל על האש כדי שנוכל מעתה להשתמש באש אחרת, ומסביר.

הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם, יותר ממנה לקיום כל המציאות. כמו אור השמש, החימום, הבישול שאפשר בניית כלים וכדומה ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין כמו כעס תלמידי חכמים הכופים על תלמידיהם קדושה. נמצא גורם בזה להארת החכמה, אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים שבימין. והארת החכמה היא מקור כל המוחין דגדלות שבפרצופים העליונים. הרי שכל השלמות תלויה בדינים המתוקנים ההם. ואם הדינים העליונים אינם מתוקנים, כל העונשים וכל הסתלקות האורות מעליונים באים מהם. ובזה נבין הברכה, בורא מאורי האש, שמברכים במוצאי שבת, שהוא על האש המתוקן הזה שבמלכות, היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, ואז נעשה בזה תיקון לכל אשות, היוצאות ממלכות שיכלו להאיר, כגון ארבעת מלאכי המרכבה דמלכות, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם מאירים, שאז הארת החכמה שבמלכות הרוכבת עליהם, מתגלה אנו רוצים למשוך את כוח האש החיובי מהשבת, מקו אמצע, להמשך ימות השבוע, כדי שלא תהיה אש שמזיקה, דינים שבאים ממעלה למטה, ואש השבת באה מקו אמצעי.

רס) באותה שעה שאנו מברכים על האש, מזדמנים ארבע מרכבות, ארבע מחנות למטה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על מחנה מלאכים. ומאירים מאש שבמלכות שהתברכה, והם נקראים מאורי האש. משום שהארתם נמשכת מאש של המלכות שהתברכה. משום זה צריכים לָכוֹף ארבע אצבעות של יד ימין לרמוז שאנו ממעטים את האש, הדינים, הרצון לקבל, להיות אש של קו אמצעי, ולהאיר אותם מתוך אור הנר, שמתברך. כי זה רומז, אשר אש הזאת המתברכת, הנמשכת מאש של מעלה, קו האמצעי, גורמת למיעוט הג"ר שבהארת החכמה שבשמאל. וכפיפת אצבעות רומזת למיעוט הג"ר.

רסא) ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש, לארבע מרכבות, שמאירים ושולטים מתוך אור הנר שהתברכה. ומשום שהן מדרגות שלמטה, לכן, כשהאדם מראה אצבעותיו לפני אור הנר, צריך לכוף אותן לפניו, משום שהאור הזה שולט עליהן והן מאירות ממנו. הארת החכמה שבמלכות מכונה מאור האש, מטעם, כי אין הארת חכמה יוצאת אלא מקו שמאל. ואין קו שמאל יכול להאיר, אלא ע"י הכרעת קו האמצעי במסך דחיריק שלו, שזה אש. הרי שהארת החכמה אינה מאירה זולת ע"י האש דקו האמצעי. וע"כ מכונה חכמה זו בשם מאור האש. ונודע, שאין החכמה מאירה אלא במלכות. ע"כ מכונה המלכות מאור האש או אור הנר.

ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, הם ג' קווים נה"י ומלכות, המקבלת אותם בעת שהם עולים ומלבישים נהי"מ של המלכות. ואז מתגלה עליהם המלכות בהארת חכמה שלה, כמו המלך המתגלה לעם במרכבה שלו. ולפיכך הם נקראים מרכבה של המלכות. ונאמר, ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש. שארבע אצבעותיו של אדם מצד אחוריהן, שבמקום הציפורניים, רומזות לאלו ארבעה מלאכים מרכבת המלכות, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות. כמ"ש: וראיתָ את אחוריי ופניי לא יֵיראו.

ונאמר, צריך לכוף אותן לפניו, הרומז על מיעוט הג"ר שבהארת החכמה המתגלה על האצבעות. כי להיות המלכות בבחינת מאור האש, זה גורם להם כפיפה, מיעוט הג"ר. משום שהאור הזה שולט עליהן, חכמה שבמלכות מכונה מאור האש, משום שאינה מאירה זולתו. וא"כ היא מוכרחה להאיר כהכרעת קו האמצעי רק בו"ק דג"ר, רק מלמטה למעלה, בכפיפת אצבעות. ולא מלמעלה למטה, ג"ר דג"ר, בזקיפת האצבעות.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל פב-פד
1. מדוע צריך במוצ"ש להבדיל בין קודש לוחול?
2. מה ההבדל בין אש של יום השבת לכל סוגי האש האחרים של יום חול?
3. מהו היחס בין אש מתוקנת לשאינה מתוקנת ואיך זה מתבטא בגשמיות?
4. על מה אנו מברכים בורא מאורי האש במוצ"ש? – על איזו אש ומדוע?
5. מדוע במאורי האש אנו מכופפים את האצבעות? מדוע רק של יד ימין? מדוע ארבע ולא חמש?
6. מדוע בשונה ממאורי האש שאר הברכות כגון ברכת כהנים צריכים לזקוף את האצבעות?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  פב- פד

מֵאוֹרִי הָאֵשׁ

הטהרה, השמחה היא המאפשרת לקבל את האור המיוחד לשבת, אור שהוא אש הטובה ומועילה לעולם. אור שבא על בחינת הנקבה, על בחינת הרצון לקבל שבאדם נק' אש, וכאן ישנה הבחנה ברורה במקור האש. אש השבת היא הארה של שלום בית, של שלמות, וכשיוצאת השבת מגיעים סוגי אש ממקורות אחרים, שלא מהקו האמצעי העושה שלום בין ב הקווים. את האש הטובה הזו אנו רוצים להמשיך במהלך כל השבוע. האש הגשמי כשהיא מתוקנת כראוי אין דבר טוב מזה, אך כאשר פועלים את האש, הרצון לקבל משמאל המבקש לקבל לפרטיות, אש זו שורפת. לכן בהבדלה כאשר מברכים על מאורי האש, מכופפים את ארבע אצבעות יד הימין כדי לבטא רצון שנשכיל להשתמש בכוח הפנימי שלנו המבטא ארבעה מלאכים ממונים, ובכפיפה אנו מבטאים את רצוננו לפעול בענווה מעל טעם ודעת

מה היא המציאות הזו שלאחר שעשינו הבדלה בתפילה, צריכים להבדיל על האש כדי שנוכל מעתה להשתמש באש אחרת, ומסביר.

הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם, יותר ממנה לקיום כל המציאות. כמו אור השמש, החימום, הבישול שאפשר בניית כלים וכדומה ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין כמו כעס תלמידי חכמים הכופים על תלמידיהם קדושה.

אנו רוצים למשוך את כוח האש החיובי מהשבת, מקו אמצע, להמשך ימות השבוע, כדי שלא תהיה אש שמזיקה, דינים שבאים ממעלה למטה, ואש השבת באה מקו אמצעי.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  עט- פא

סוֹד השבת

החיבור לקב"ה בזמן ע"י כך שלא עוברים יותר משלשה ימים בלי שקוראים בפרשה, ומבחינת המקום שאין לצאת יותר מאלפים אמה מעיבורה של עיר בשבת.

רמג כשיצא השבת צריכים ישראל שלמטה להתעכב דהיינו להוסיף מחול על הקודש כי יום גדול עליון הוא וביום הזה אורח גדול ויקר שורה עליו שהוא נשמה היתרה, משום זה צריך להתעכב ולהראות שאין דוחקים האורח הקדוש להוציאו. אז פותחים ישראל ואומרים, והוא רחום יכפר עון וגו' שהוא תקון יפה בלילה הזה, כיון שהדין חוזר למקומו מה שלא היה נראה בביאת השבת שהדין אז מסתלק ולא נמצא.

רמד) בשעה שפותחים ישראל ואומרים ויה נועם, וקדושא דסדרא דהיינו ואתה קדוש וכו כל אלו רשעים שבגיהנם פותחים ואומרים אשריכם ישראל עם קדוש, אשריכם צדיקים השומרים מצות התורה אוי להם לרשעים שלא זכו לשמור התורה, אז מקדים דומה וכרוז מתעורר ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלקים. ואל אלו גדודים מלאכי חבלה מענים אותם בגיהנם ואין מי שירחם עליהם, אשריהם כל שומרי שבת בעולם הזה ומענים ענג ההוא השורה מלמעלה דהיינו רוח העליון כמו שאמרנו. היציאה משבת בקדושה, ולשמור קדושה זו שומרת על האדם גם לימי החול

רמה) מי ששורה בתענית בשבת שנים מתעוררים עליו לפני מלך הקדוש, אחד הוא רוח העליון הקדוש הנשמה היתרה שצריכים לענגו ולא נתענג ואחד הוא ממונה ההוא העומד על מי ששורה בתענית ושמו סנגריה ועולים לפני המלך הקדוש והם מעוררים ומקטרגים עליו.

רמו) ורוח ההוא הסתלק בחסרון מתענוג והנאה ההיא שלמטה וכשרוח הזה אינו נשלם למטה, רוח אחר עליון לא נשלם. כיון שלא נשלם למעלה ולמטה, אז ראוי איש ההוא להתקלל ולהיות נענש, אלא כיון שנשלם בזמן אחר, ע"י אותו אדם, וממונה ההוא שנתמנה על עינוי ותענית הוא נשלם בין ממונים אחרים בתענוג העליון, ע"כ קורעים לו כל גזר דין שנגזר מאלו ע' שנים עליונים שהם חג"ת נהי"מ לכן מי שהתענה בשבת צריך להשלים, דהיינו להוסיף תענית על התענית שעשה. תענית עושה אדם כדי לצער נפשו ולכוון ולהתמקד בעבודת השם, ואך מאחר ובשבת אין להתענות, אז כאשר מתענה בתענית מותרת כמו תענית חלום למשל, עליו להתענות ולכפר על עצם העינוי בשבת. עונג של יום חול הוא קטן מעונג שבת אז אם ישלם בעונג חול שהוא פחות מעונג שבת, יראה בכך שאינו מזלזל בעונג שבת.

רמז בדומה למלך השמח במשתה שלו וכל בני אדם שמחים עמו, ראה איש אחד יושב אסור בכבלים פקד עליו והתירוהו כדי שימצאו כולם בשמחה.

רמח ולאחר כך חוזרים אלו הממונים המענישים בני אדם ונפרעים מהאדם על מה שנמצא בשבילו חסרון למעלה ולמטה, מחמת שלא התענג בשבת. מהו התקנה שלו, הוא שישב תענית על תעניתו שבשבת כי זה ביטל עונג שבת יבטל משום זה עונג חול.

רמט) ואם הוא מבטל עונג שבת ומתענג בחול, הוא דומה כמי שמחשיב דבר אחר יותר ממה שמחשיב לקב"ה כי רוח העליון קדש קדשים השורה עליו לא העניגו וביטל אותו ממנו ורוח אחר של חול, השורה אח"כ על העולם הוא מחשיב ומענג אותו אז חוזרים ונפרעים ממנו בעולם הזה ובעולם הבא. כמו אחד שאומר שאין לו זמן ללמוד, ולאחר מכן מבזבז זמנו בהבלים. אם אין לו זמן למלך, הוא למעשה גזלן שאינו מתחשב, ודאי שיפרעו ממנו.

רנ) משום זה צריך תענית אחר ביום ראשון מימות החול בשעה ששורה על העולם הרוח של חול ובזה יש לו רפואה כיון שלא החשיב את הרוח של חול יותר משל שבת, וסימנך והשיב את הגזלה אשר גזל. גזלן אינו מתחשב עם הקב"ה ואינו מתחשב עם בני אדם לכן בא בסתר, ע"כ אין עונשו גדול כגנב, המחשיב בני אדם יותר מהקב"ה, יש לו עונש בעולם הזה ובעולם הבא אשרי הוא מי שמשלים למטה את עונג השבת העליון ההוא כראוי.

רנא) יום הזה מתעטר בע' עטרות כי הוא יום השביעי שנשלמו והתעטרו בו חג"ת נהי"ם שכל אחד כולל עשרה והם ע עטרות ושם העליון הקדוש שהוא בינה נשלם מכל הצדדים דהיינו ג קווים שה"ס האבות, והאירו כל המדרגות וכולן בשמחת הברכות ובקדושה על קדושה ותוספת קדשה. הברכות נמשכות מבינה והקדושות מחכמה מראה את גדולת השבת.

רנב) הקדושה של כניסת השבת שהיא המלכות זו היא הקדושה של שבת בראשית שה"ס בינה שה"ס ל"ב אלקים דמעשה בראשית שהתקדשו מל"ב שבילין שבחכמה וכן התקשה המלכות מל"ב שבילי החכמה וגק מדרגות של תפוחים הקדשים שה"ס ג קווים שבהם ג גווני התפוח לבן אדום ירוק הממשיכים חכמה שה"ס קדושה. וע"כ נק' תפוחים קדושים ומלכות מקבלתם נק' תפוחים קדושים. ומלכות מקבלתם נק' חקל תפוחים קדישין וצריכים להזכיר על קדושה זו הכלל של מעשה בראשית, והמנוחה שביום השביעי בסוד ל"ב שבילי החכמה וג מדרגות התפוחים הנכללים בהם שה"ס העדות שבמעשה בראשית דהיינו ויכלו השמי והארץ וכל צבאם. ויכל אלקים וגו, שיש בעדות הזו ל"ה תבות כנגד ל"ב שבילים ושלוש מדרגות תפוחים הקדושים.

רנג) ג מדרגות שהן שביעי שביעי שביעי שיש בויכלו שמים יש בהם סוד עולם העליון שהוא בינה הנק' שביעי ממטה למעלה כשמתחילים למנות מיסוד, וסוד עולם התחתון שהוא מלכות הנק' שביעי, כשמתחילים מחסד וסוד של כל האמונה שהיא עטרת יסוד דז"א, שהיא בחינת מלכות דז"א הנק' אלקים ואחד פחד יצחק שהוא גבורה דז"א הנק' אלקים. ואחד עולם העליון הקדוש קודש קדשים ואחד עולם העליון הקדוש קודש קדשים שהיא בינה הנק' אלקים וצריך האדם להעיד עדות זו בשמחה ברצון הלב להעיד לפני אדון האמונה וכל מי שמעיד זה ומשים לבו ורצונו לזה מכפר זה על כל עונותיו. לכן מי שמקדש בשבת ומכוון כראי, מעיד הוא בנפשו ובכך מכפר על עוונותיו. לכאורה קשה, מה מספיק לעשות קידוש, אלא מדובר על מדרגה של שבת, למי שמגיע למדרגת שבת ועושה קידוש כראוי.

רנד) ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו, קידש ז הוא במשקל אחד נגד עדות האמונה דהיינו ויכולו השמים והם ל"ה תיבות אחרות כמו שיש בויכולו הכל ביחד עולה ע' תבות לעטר בהם את השבת של כניסת השבת שהיא המלכות. אשרי חלקו של אדם המכוון רצונו לדברים אלו לכבוד רבונו אדם צריך ויכול לכוון את רצונו, זהו כיוון הלב ולישרו.

רנה) קידוש של יום שהוא בורא פרי הגפן ולא יותר. כי היום שהוא ז"א עומד לקדש את המלכות שה"ס כוס של קידוש. כי ביום עולים זו"ן עד או"א שה"ס קדש ומתקדשים על ידיהם. מה שאן כן בלילה שאנו צריכים לקדש את המלכות באלו הדברים כמו שהעמדנו דהיינו ע תיבות והלילה הזה שהיא המלכות אינה מתקדשת אלא ע"י עם הקדוש למטה בשעה ששורה עליהם רוח העליון שהוא תוספת נשמה, ואנו צריכים לקדש אותם ברצון הלב ולכוון הדעת לכך. כי בלילה עוד לא עלו אלא עד ישסו"ת וצריכים להמשיך הקדושה. אשכנזים נוהגים לקדש בישיבה

רנו) והיום שבת שה"ס ז"א שעלה לאו"א עלאין ונעשה קדש כמהם הוא מקדש את המלכות שנק' כוס ולא אנו. וישראל שע"י התפלות שחרית ומוסף וחזרת הש"ץ אנו מעלים את זו"ן עד או"א ביום הזה. אשריהם ישראל עם קדוש שירשו יום הזה ירושת עולם.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עט-פא
1. מדוע צריכים ישראל להוסיף במוצ"ש מחול על קודש, דהיינו לאחר את יציאת השבת?
2. במה עוזרת לעם ישראל האמירה של "ויהי נועם" לפני צאת השבת?
3. מה דינו של מי ששורה בתענית של שבת? מהו תיקונו ומדוע הוא כזה?
4. דינו של מי יותר חמור גנב או גזלן? הסבר ונמק.
5. מה היא החשיבות של הזכרת שבת בראשית בקידוש ליל שבת?
6. על מה מצביעים שלושים וחמש התיבות שבכל אחת יש שתי הברכות של קידוש ליל שבת? על מה מצביע היותם יחד שהיא בינה?
7. מה הינך מבין לענין עבודת ה' מהכתוב שצריכים לקדש את המלכות ברצון הלב ולכוון הדעת לכך?
8. מיהו המקדש את המלכות בליל שבת ומיהו המקדשה ביום השבת?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  עט- פא

סוֹד השבת

האדם יכול וחייב לכוון את רצונו.

הקידוש בליל שבת הוא העדות של האדם באמונה בבריאת העולם ובכך מביע את רצונו להיות שותף לתכלית של חיבור שמים וארץ. אשרי חלקו של אדם המכוון רצונו לדברים אלו לכבוד ריבונו.

וצריך האדם להעיד עדות זו בשמחה ברצון הלב וכל מי שמעיד זה ומשים לבו ורצונו לזה, מכפר זה על כל עונותיו. לכאורה קשה, האם מספיק לעשות קידוש גם למי שאינו הולך בדיוק בדרך השם, אלא מדובר על מדרגה של שבת, למי שמגיע למדרגת שבת ועושה קידוש כראוי.

מבחינת הזמן החיבור לקב"ה בא לידי ביטוי בכך שלא עוברים יותר משלשה ימים בלי שקוראים בפרשה, ומבחינת המקום שאין לצאת יותר מאלפים אמה מעיבורה של עיר בשבת.

כשיצא השבת צריכים ישראל להתעכב ולהוסיף מחול על הקודש כי יום גדול עליון הוא וביום הזה אורח גדול ויקר שורה עליו שהוא נשמה היתרה.

היציאה משבת בקדושה, שומרת על האדם גם לימי החול.

יש ואדם עושה תענית כדי לצער נפשו ובכך לכוון ולהתמקד בעבודת השם. אך מאחר ובשבת אין להתענות, אז כאשר מתענה בתענית מותרת כמו למשל תענית חלום, עליו להתענות ולכפר על עצם העינוי בשבת. עונג של יום חול הוא קטן מעונג שבת אז אם ישלם בעונג חול שהוא פחות מעונג שבת, יוכל להראות בכך שנאלץ להתענות ואינו מזלזל חלילה בעונג שבת.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  עו- עח

סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה

 

רלד) ב פעמים קוראים בתורה בשבת, בבוקר ובמנחה, בשעה שהדין תלוי בימות החול, לעת ערב בשבת ישנם הרחמים. כי צריכים לכלול השמאל בימין, כי התורה ניתנה משני הצדדים, כמ"ש: מִימִינוֹ, אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הרי שהתורה היא אש, שמאל, ומימינו. כלומר, ימין ושמאל. וע"כ קוראים בה בבוקר, שהוא ימין, ובמנחה, שהיא שמאל. וע"כ ספר תורה במנחה היא בעשרה פסוקים או יותר. אבל לא פרשה שלמה, כי פרשה שלמה אינה אלא בימין, והימין תלוי מטרם שעת המנחה. אבל במנחה היא שמאל.

רלה) בשני בשבוע ובחמישי בשבוע, משום שהמדרגות יורדות למטה, כי בימות החול משמשים יעקב ורחל במקום זו"ן הגדולים, שהם מלבישים מחזה ולמטה דז"א, שהם כלל התורה. כי יעקב בחינת תורה, כמו ז"א. והרי נביאים נבדלו למטה? כלומר, שיעקב מלביש רק נה"י דז"א, שהם בחינת נביאים ולא תורה, כי תורה היא בחינת חג"ת, וא"כ למה קוראים בתורה? אלא ודאי שיעקב מלביש על נה"י דז"א. אבל ט"ס של יעקב, כולם הם כלל התורה. כלומר שיעקב בכללו הוא בחינת חג"ת, תורה, כמו ז"א. וכל ספירה וספירה כלולה מכל ספירה וספירה. וכיוון שכלולים זו מזו הרי יש בכל אחת חג"ת שהוא תורה.

רלו) מדרגות העליונות, שבע ספירות חג"ת נה"י דז"א, הן נקראות פרשת השבוע. ואח"כ יוצאות מהן תשע מדרגות המאוחדות יחד, ט"ס דיעקב, ובגלל זה קוראים ט' אנשים, ג' בשבת במנחה, נגד חב"ד דיעקב. וג' ביום השני נגד חג"ת דיעקב. וג' ביום החמישי נגד נה"י דיעקב. הרי תשעה. ט"ס נכללות זו מזו, וע"כ יש בכל אחת חג"ת, תורה, ואפילו בנה"י הקריאה בתורה מתחלקת לשלושה, ליום שני חג"ת, חמישי נה"י ושבת חב"ד. יש לקרא בתורה לפחות כל שלשה ימים כדי שהימים יהיו בחינת לבוד ולא מנותקים במרחק. לכאורה לא צריך קריאה במנחה בשבת לאחר שקוראים בבוקר, אך נדרש הקשר וההמשך לפרשה הבאה.

רלז) בספרו של רבי ייבא סבא כתוב שבמנחה בשבת מתעורר השמאל, ונקודה תחתונה, המלכות, מקבלת בצד שמאל ההוא את התורה. אז בשעה ההיא המלכות נוסעת מצד שמאל, ומצידו אנו קוראים בתורה. כלומר, אע"פ שהמלכות בעצמה אינה בחינת תושב"כ, כיוון שמקבלת מצד שמאל דז"א בחינת התושב"כ, ע"כ אנו קוראים בתורה.

רלח) כי המלכות עומדת בט"ס, וע"כ קוראים אנו תשעה אנשים, שהם שישה אנשים, חג"ת נה"י שלה בחול, בשני ובחמישי, ושלושה אנשים, ג"ר שלה. בשעה שמתעורר השמאל במנחה בשבת, לכלול כולם כאחד. והיא מתעטרת בהם בג' צדדים, ימין שמאל אמצע, כמו ג' צדדים עליונים, חג"ת, שהם בכלל הפרשה של שבת, שאנו קוראים בבוקר בשבת קוראים פרשה שלמה הכוללת חב"ד חג"ת נה"י. אע"פ שבמנחה של שבת המלכות מקבלת משמאל, מקבלת מכל ג' הקווים בשליטת השמאל. אשרי חלקו מי שזכה לכבודו של שבת, אשרי הוא בב' עולמות, בעוה"ז ובעוה"ב.

רלט) כתוב, אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, שואל מהו מקומו, ומשיב פירושו ממקום ההוא הראוי ללכת דהיינו מחוץ לכל העיר ואלפים אמה שלה וסוד הדבר שכתוב: ברוך כבוד ה' ממקומו, וזהו מקום. וזה סוד שכתוב כי המקום אשר אתה עומד עליו, כי מקום יש למעלה שהוא המלכות וקוראים לו מקום שנודע בו כבוד עליון של מעלה שהיא המלכות, וע"כ אזהרה היא לאדם המתעטר בעטרה הקדושה שלמעלה שלא יצא מהמקום שאם יצא הוא מחלל שבת ולא בידיו בעבודה ולא ברגליו ללכת חוץ מב אלפים אמה.

רמ) אל יצא איש ממקומו, זהו הוא מקום כבוד הקדוש דהיינו המלכות כי מחוץ ממנו הוא מקום של אלקים אחרים. ברוך כבוד ה' ממקומו, כבוד ה' הוא כבוד שלמעלה שהיא בינה. ממקומו זהו כבוד שלמטה שהוא המלכות וזה סוד העטרה של שבת ועל כן אל יצא איש ממקומו, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים. אדם צריך להישאר במקום שהוא רשות היחיד. ברגע שיוצא ממקומו בשבת, הוא למעשה יוצא להביא עוד חומר גלם, דהיינו רצונות, והרי בשבת הכל מוכן ולא חסר כלום.

רמא  מקום אתי ודאי, זה הוא מקום נסתר וגנוז שלא נודע כלל שהוא בינה. זה משמע משכתוב אתי, יורה שהוא מקום שלא נגלה ועומד בסתר וזה הוא מקום עליון למעלה למעלה דהיינו היכל העליון הנסתר והגנוז שהיא בינה עלאה ששם נוהגים חסדים מכוסים, אבל מקום זה שכאן הוא מקום שלמטה דהיינו המלכות. וזה הוא מקום שמתפרש למעלה בבינה ומתפרש למטה במלכות וע"כ אל יצא איש ממקומו ביום השביעי שביום זה המקום עם הקב"ה וצריך להיות איתו ולא לצאת למקום ע.ז.

רמב ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו, אבל אלפים אמה הוא משום שהמלכות המכונה עיר ירשה ב צדדים שהם ימין ושמאל, שהחכמה מלובשת בחסדים והחסדים בחכמה והם ב אלפים כי ספירות החכמה הן בסוד אלף והמלכות מתעטרת תמיד בב צדדים בין למעלה ובין למטה וסימנך שהשכינה אינה שורה חוץ מתחום הראוי לה שהוא ב קווים. שבת היא בחינת שלום שלמות, ומחוץ לעיר אין את בחינת היחד.

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עו-עח
א. באילו ב' זמנים קוראים בתורה בשבת ומדוע?
ב. הקריאה בשבת במנחה היא בחינת דין וחלקיות ואין קוראים פרשה שלמה כיצד משלימים את הבחינות של קריאה זו, וכיצד נעשית ההשלמה?
ג. אם מנחה תיקון המלכות , ומלכות היא תורה שבעל פה, אם כך מדוע קוראים תורה שבכתב במנחת השבת?
ד. עד היכן מותר לצאת מחוץ לעיר בשבת ומדוע?
ה. מהי הכוונה בכתוב "הנה מקום אתי"?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  עו- עח

סוֹד השבת

יש לקרא בתורה לפחות כל שלשה ימים כדי שהימים יהיו בחינת לבוד ולא מנותקים במרחק הזמן. לכאורה לא צריך קריאה במנחה בשבת לאחר שקוראים בבוקר, אך נדרש הקשר וההמשך לפרשה הבאה.

בנוסף לאיסור עשיית מלאכה בשבת, כתוב אל יצא איש ממקומו, זהו הוא מקום כבוד הקדוש דהיינו המלכות כי מחוץ ממנו הוא מקום של אלקים אחרים. אדם צריך להישאר במקום שהוא רשות היחיד. ברגע שיוצא ממקומו בשבת, הוא למעשה יוצא להביא עוד חומר גלם, דהיינו רצונות, והרי בשבת הכל מוכן ולא חסר כלום. שבת היא בחינת שלום שלמות, ומחוץ לעיר אין את בחינת היחד.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

וַיַּקְהֵל  עג- עה

סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה

מעמד הוצאת ספר תורה קדוש, מעין מעמד הר סיני, ואין לדבר אפילו בדברי תורה. כפי שמחולקים פרשיות התורה כך גם נפשו של האדם.

רכד) כשמוציאים התורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי השמיים של רחמים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך.

רכה) ברוך שמו של ריבון העולם. ברוך כִתרך ומקומך כתר תורה, ומקומו מלא עולם . יהי רצונך עם עמך ישראל לעולם, שגאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך גאולה מצד ימין בדרך חסדים ולא דינים משמאל, ולהשפיע לנו ממיטב אורך, ולקבל תפילותינו כעם אחד ברחמים. יהי רצון מלפניך שתאריך לנו חיים במסגרת בטוב, ושאני עבדך יהיה נפקד בין הצדיקים, לרחם עלי, ולשמור אותי ואת כל אשר לי, ואשר לעמך ישראל. אתה הוא הזָן את הכול ומפרנס את הכול. אתה הוא השולט על הכול. אתה הוא השולט על מלכים, והמלכות שלך הוא. אני עבד הקב"ה, שאני משתחווה לפניו ומלפני כבוד תורתו בכל עת ועת. לא על אדם אני בוטח, ולא על בני אלקים אני סומך, אלא על אלקים שבשמיים, שהוא אלקים אמת, ותורתו אמת, ונביאיו אמת, ומרבה לעשות חסד ואמת. בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והנכבד אני אומר תשבחות. יהי רצון מלפניך, שתפתח ליבי בתורתך זה הדבר הגדול, ותיתן לי בנים זכרים  משפיעים עושי רצונך, ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום, אמן.

רכו) ואסור לקרוא בספר התורה, אלא רק אחד לבד, וכולם מקשיבים ושותקים, כדי שישמעו דבריו מפיו, כאילו קיבלו אותה עתה מהר סיני. ומי שקורא בתורה, יהיה אחד עומד עליו, העולה לתורה, ושותק, שלא יישמע אלא רק דיבור אחד בלבד ולא שני דיבורים. לשון קודש צריך להיות קורא אחד, והוא אחד ולא שני דיבורים, ואם נמצאים שניים בספר תורה, הוא גירעון האמונה, וגירעון כבוד התורה נמצא בספר תורה. שצריכים רק קול אחד. וכן צריך להיות מתרגם אחד, שזה קליפה ומוח. כי המתרגם הוא בחינת קליפה, והקורא בלשון הקודש הוא מוח. ואין מוח בלי קליפה.

רכז) הכול שותקים ואחד קורא. כמ"ש: ידַבֵּר אֱלֹקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הוא למעלה בראש ההר, וכל העם למטה. כמ"ש: וְיִתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וכתוב: ומשה עלה אל האלקים. הרי שהיה קורא אחד, ועולה לתורה אחד, למעלה בראש ההר. וכל העם בתחתית ההר מקשיבים ושותקים. וכך צריך להיות בספר תורה.

רכח) הקורא בתורה צריך לשים ליבו ורצונו לאלו הדברים שקורא. כי הוא שליח אדונו בסדר דברים להשמיע לכל העם, שהרי הוא עומד כדמיון עליון, כמו הקב"ה במתן תורה. משום זה מי שעולה לקרוא בתורה, צריך לסדר הדברים תחילה בביתו. ואם לא סידר, לא יקרא בתורה. מאין לנו? מאותו דיבור של הקב"ה, מטרם שהשמיע התורה לעם הקדוש. כתוב: אז ראהּ ויספרהּ הכינהּ וגם חקרהּ. ואח"כ כתוב: וַיֹּאמֶר, לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה  וְסוּר מֵרָע בִּינָה. הרי שמטרם שהשמיע אותה לאדם, סידר כל דיבור בפני עצמו. וכך מחויב כל קורא בתורה לעשות.

רכט) אסור למי שקורא בתורה להפסיק פרשה או אפילו מילה אחת, אלא במקום שפסק משה הפרשה לעם הקדוש, יפסיק. ולא יפסיק דברי הפרשה של השבת הזו בפרשה של שבת אחרת. נוהגים לפי המסורת במקום בו נגמרת כל פרשה

רל) כי בשעה שהפסיקו חילקו הפרשיות, כל אחת ואחת התעטרה ועמדה לפני הקב"ה. כיוון שהשלימו להפסיק הפרשיות של כל השנה, התעטרו לפני הקב"ה ואמרו, אני משבת פלוני, אני משבת פלוני.

רלא) בשעה ההיא קרא הקב"ה ליופיאל הממונה העליון, ול-53 מרכבות הקדושות שתחת ידו, כנגד 53 פרשיות שבתורה, שהתמנו בשימוש לתורה. וכל מרכבה ומרכבה התמנתה. מרכבה זו, על פרשה פלונית שבשבת פלוני, ומרכבה פלונית, על פרשה פלונית שבשבת פלוני. וכל אחת ואחת משמשת אל התורה של השבת שלה, ואסור לנו לערב אלו באלו ולא להכניס מרכבה במרכבה אחרת אפילו כמלוא שׂערה, ואפילו במילה אחת, או אפילו באות אחת. אלא כל אחת ואחת, כמו שפסק אותם הקב"ה, כמו שהתעטרו לפניו. וכמו שהפקיד את המרכבות על הפרשיות האלו, כל אחת ואחת על המשמרת שלה.

רלב) וע"כ כשמתעטר פרשה זו, עולות המילים של הפרשה ההיא שנשלמה בציבור, ומקבלת אותן מרכבה ההיא הממונה על הפרשה ההיא, ומעלה אותן לפני הקב"ה. ואלו המילים ממש עומדות לפניו, ואומרות, אני פרשה פלונית שהשלימו אותי ציבור פלוני, כך וכך. כלומר, אם כהלכתה או שלא כהלכתה.

רלג) אם נשלמה הפרשה כראוי לה על פי המסורת ודקדקו בכל מילה, עולות מילים אלו ומתעטרות על כיסא הקדוש, המלכות, ומרכבה ההיא משמשת לפניה, כל מרכבה ומרכבה משמשת לפרשה של כל שבת ושבת, כל מרכבה לפרשה שלה. וכולן מתעטרות בתוך כיסא הקדוש, ועימהן הוא עולה להתייחד למעלה למעלה, לז"א. ונעשה, הפרשה והכיסא וז"א, כלל אחד. חובת קריאת הפרשה היא על הציבור ולא על היחיד. ועדיין צריך כל אחד להנפיש את הדברים ולנסות ולהעלותם בכוחו בכוונה גדולה

משום זה אשרי חלקו מי שמשלים הפרשה כל שבת ושבת כראוי, כמו שהפסיקו אותה למעלה.

 

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל עג-עה
1. מדוע לדעתך נפתחים שערי שמיים לרחמים כאשר מוציאים את ספר התורה לקרוא?
2. הסבר את הברכה הנאמרת בהוצאת ספר התורה (בריך שמיה דמארי עלמא)?
3. מדוע צריך לקרוא רק אחד בספה"ת?
4. הראה בעזרת פס' כיצד הוצאת ספה"ת דומה למעמד הר סיני?
5. מהיכן אנו לומדים שצריכה להיות הכנה לקריאה בתורה?
6. מה קורה עם הפרשה ועם מילותיה לאחר קריאתה וכיצד זה מוכיח לנו שצריך לשמור על כל פרשה במקומה בלי לשנות או להעביר מילה ואף לא אות מפרשה לפרשה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע
mp3 להורדה

 

 

וַיַּקְהֵל  עג- עה

סוֹד סֵפֶר הַתּוֹרָה

מעמד הוצאת ספר תורה קדוש, מעין מעמד הר סיני, ואין לדבר אפילו בדברי תורה. כפי שמחולקים פרשיות התורה כך גם נפשו של האדם.

אמנם חובת קריאת הפרשה היא על הציבור ולא על היחיד. ועדיין צריך כל אחד להנפיש את הדברים ולנסות ולהעלותם בכוחו בכוונה גדולה, ומשום זה אשרי חלקו מי שמשלים הפרשה כל שבת ושבת כראוי.

כשמוציאים התורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי השמיים של רחמים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לברך את שמו של ריבון העולם. בין השאר מבקשים: גאולת ימינך תראה לעמך בבית מקדשך, דהיינו גאולה מצד ימין בדרך חסדים ולא דינים משמאל, שתאריך לנו חיים במסגרת בטוב, שתפתח ליבי בתורתך שזה הדבר הגדול מאד, ותיתן לי בנים זכרים משפיעים עושי רצונך, דהיינו הבנות שכליות של השפעה. ותמלא משאלות ליבי, ולב כל עמך ישראל, לטוב, לחיים, ולשלום, אמן.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams