"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים ע"ט – פ"א, כ"ח תשרי.

רוב העולם ישן מבחינה רוחנית. אברהם אבינו בא ואומר – צריך התעוררות בעולם. על זה נלחם אברהם. אברהם אבינו נלחם בכח הפרוד שיש בעולם.

בהתחלה חשב אברהם אבינו שצריך ללכת אחר השמש, כי היא מקור האור בעולם. לאחר מכן ראה שהשמש שוקעת ומגיע הלילה אז חשב שצריך ללכת אחר הירח, כלומר להגביר את כח ההשתוקקות שהוא הכח שיש בלילה. לאחר מכן ראה שגם הגירוי, ההשתוקקות, גם נגמרת, כמו שהתענוג שהיה מהשמש נגמר, אז הבין שיש משהו מעל שניהם. מעל החסרון ומעל התענוג.
יוצא אברהם משליטות העולם הזה של חסרון ותענוג, רגש ושכל וכד' והולך למקום אמוני. אז נגלה אליו ה'. אברהם אבינו רוצה להתעורר מתפיסות העולם הזה אל תפיסה שמעבר לעולם הזה ובזכות ההשתוקקות של אברהם לרוחניות – זכה ונגלה אליו הבורא.

האויב של האדם הוא התפיסה הגשמית המפרידה שגורמת לו לעבודה זרה, ויש רק דבר אחד שיכול לבנות את עולמו של האדם שלא יתמוטט לכאן ולכאן שהוא מדת אברהם, מדת החסד, שהיא הבסיס ליצירת האהבה. הויתור העצמי, הויתור על עצמך, היא בונה את האהבה, אח"כ תוכל להשתמש בעצמך בשביל האהבה, וגם מה שהבורא ברא וגם מה שאתה בראת – שתי השלימויות האלו יכולות להתחבר לאהבה שלימה.

כדאי לשמוע את השיעור המלא…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

הזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים ע"ו – ע"ח, כ"ז תשרי תשע"ה.

היות ואנו רוצים להתחבר לקב"ה אנו רוצים לדעת את מקור ההתחברות.
הזוהר הקדוש מספר לנו שישנם שבעה רקיעים, והם מבדילים בינינו לבין הקב"ה. רקיעים האלו לא נותנים לאור להתפשט למקום לא ראוי, הם אינם נותנים לשכינה להתחבר למקומות לא טובים.
אמנם הרקיעים נותנים גבול, אבל הם גם מגלים את כבוד ה' בעולם בגבול זה.
שבעת הרקיעים הם כנגד הספירות דאצילות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מעל הרקיעים האלו יש את הרקיע העליון שהוא בינה, שהוא מתחלק לשנים: בחינה עליונה שבה שנקראת אל"ה, ובחינה תחתונה שבה שנקראת מ"י.
הרקיע התחתון שהוא מלכות הוא סתום כאשר אינו אור, ואז גם אינו משפיע לעולמות בי"ע שמתחתיו. אבל כאשר הרקיע העליון משפיע לרקיע התחתון הארת חכמה, אז הופך הרקיע התחתון למשפיע אל העולמות שמתחתיו.
לכל אדם כדאי לגייס לעצמו אמונה בדרכי ה' ולהיות גאה בדרכי ה'!
מובא כאן רק סיכום קטן מתוך השיעור, להרחבה רבה – שמעו את השיעור…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים ע"ג – ע"ה. כ"ו תשרי תשע"ה

היום אנו למדים מאמר "כתפוח בעצי היער".

אומר לנו הזוהר הקדוש שאי אפשר לבוא אל המלך בלי השכינה הקדושה. אם האדם נכלל באומות העולם, ועושה רק זיווג חיצוני, ובונה קשר חיצוני ולא אמיתי, אז לא יוכל לבוא אל המלך, אל הקב"ה. כדי לבוא אל הקב"ה צריך קשר אמיתי, קשר של אהבה ולא של תאוה.

כתוב: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי (שיר השירים פרק ב').
התפוח מציין את צד החסדים המכוסים, כלומר התבטלות גמורה מהגאווה בשביל הקשר עם הקב"ה. ההתבטלות קודמת לשימוש עם הרצון האישי שגם בו צריך להשתמש בשביל הקשר לבורא.
המדע אומר – המדע קודם לאמונה, או בלשון מדוברת "העיקר הבריאות", אבל אנו אומרים שהאמונה קודמת למדע או בלשון אחרת "העיקר הרוחניות".
בשביל לקנות את האמונה השלימה, ואת הקשר השלם עם הקב"ה, צריך מקודם לוותר על הצד האישי, לבטל את הגאווה, ורק לאחר מכן לעורר את הרצון הפרטי, את התאוה הגדולה – וגם אותה להקדיש לקשר.

כך גם בזכר לנקבה. חייב האדם להיות בתאוה לאישתו, אדם שהוא תאב לאישתו הוא כמו שתאב לבת מלך, כי האישה מציינת לבעלה את השכינה הקדושה. אבל קודם כל חייב לעזוב את הרצון לסיפוק אישי, חייב להפסיק לרצות את ההנאה הפרטית שלי מהקשר אלא לרצות את היחד עם מוכנות לוותר על כו-כולי בשביל הקשר, ורק מתוך רצון כזה צריך לעורר את הרצון הפרטי, את התאווה הפרטית ליחד. ככה מגדילים את האהבה האמיתית, השלימה.

כך יוצא פרי, בבחינת "ופריו מתוק לחיכי".

הרצון "ליחד" ל"קשר" הוא הרצון הכי חשוב, ולכן כל העולם רדוף אחריו, אבל חייב לרדוף דווקא אחרי הקשר הפנימי, האמיתי, ולא החצוני המבקש רק סיפוק אישי ופרוד נפשי.

זהו רק סיכום קטן – כדי לשמוע את השיעור המלא…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים ע' – ע"ב, כ"ה תשרי תשע"ה

מספרת לנו התורה על אברהם ולוט. רועי אברהם ורועי לוט רבים ביניהם. כאשר אדם רוצה לתקן את היצר הרע שבו הוא רואה שלוט, שהוא היצר הרע, מפריע לו בדרך ה'.
כמו שהשכינה הקדושה לא יכולה להתגלות לאדם מחוץ לארץ ישראל, כך גם אינה יכולה להתגלות לאדם אם הוא מחובר ליצר הרע, לוט.

לכן אומרת לנו התורה שה' נגלה אל אברהם "אחרי היפרד לוט מעימו". לאחר שנפרד אברהם אבינו מהיצר הרע ששרה בביתו, אז יכל להתגלות אליו ה' אבל כיצד אפשר שיתגלה ה' אל אברהם כשהו עם לוט?!

עוד למדנו על שלימותו של הבורא ושל הנברא. לבורא (המאציל) יש שלימות בלתי תלויה. לנברא (הנאצל) יש שלימות תלויה. במה תלויה השלימות של הנברא? בדבקות שלו בבורא שלו יש שלימות בלתי תלויה כנ"ל.

כך גם בקשר בין פנימיות לחיצוניות, בין עליון לתחתון, בין מאציל לנאצל, בין ישראל לאומות העולם, בין נשמה לגוף וכו'.
כך מתחלקים כל חיינו.

צריך להשתמש עם הגוף? כן, בשביל הנשמה. צריך להשתמש עם החיצוניות? כן, בשביל הפנימיות. כך על זה הדרך בשאר הדברים.

חייב להסיר את הקלקול הזה שהחיצוניות באה להשתלט על הפנימיות במקום שתשרת את הפנימיות.
ההשתלטות של החיצוניות גורמת לתת כח לצד הס"א ולשים את הפנימיות בשבי כביכול.

זהו רק סיכום קטנטן… כדאי לשמוע את כל השיעור…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך עמודים נ"ח – ס', י"ט תשרי תשע"ה חול המועד סוכות.

אנו לומדים היום מאמר חדש – נפשי איויתך בלילה.
רבי שמעון היה הולך בדרך (בדרך ה') והיה עימו רבי אלעזר בנו, ורבי אבא, ורבי יהודה.
בעוד שהיו הולכים, אמר רבי שמעון, תמיהני – איך בני העולם אינם מסתכלים להבין דברי תורה? ולדעת על מה הם עומדים בעולם?

התורה מלמד אותנו כיצד להיבן את החיים. הרי אדם מתלונן על העולם הזה כמה שהוא רע וכו' ובאה התורה ומספרת לו כיצד נכון להתיחס לחיים, מספרת לנו התורה לאן ללכת וכיצד ללכת, אבל בני אדם הולכים אחרי העולם כמו נשים מוכות שהולכות שוב ושוב אחרי בעליהן שמכים אותם. שואלים את האדם או את האישה המוכה – למה את הולכת אחרי בעל מכה? למם אתה האדם הולך בעולם שאתה כלכך מתלונן עליו ואינך בא לשמוע דרך להתנהל נכון בצורה שהכל באמת יהיה בסדר? הרי התורה נותנת לנו דרך – למה שלא נשמע אותה ונלך בה?!

אישה מוכה צריכה להתגרש מבעל מכה, אסור לה להסכים עם המצב. אדם צריך להתגרש מהעולם הזה ששוב ושוב מאכזב, ששוב ושוב כביכול מבטיח לנו אושר ולא נותן לנו. חייב לעצור! חייב ללכת לתורה הקדושה שנותנת לנו את הדרך הנכונה – ובה להדבק. לא מתאבדים ח"ו – לומדים כיצד לחיות נכון, על פי האמת.

אם כל המהוויום והתשוקות שלנו הם רק לענייני העולם הזה – אז נלך שולל בכל מחיר אחרי העולם הזה, אבל אנחנו חייבים להבין שהתמורה, המטרה, הכיוון – הוא לבית המדרש, לדבקות בה', לקשר רוחני. לשם צריכים לכוון את נפשנו.

בלילה האדם חולם חלומות. אם העולם הזה חשוב מאד לאדם ובו הוא מתעסק – עליו הוא גם יחלום, ובגלל החלום, שמשאיר רושם בנפש האדם, הרצון של האדם לעולם הזה נהיה גדול יותר.
אבל אם האדם מפרסם את הרוחניות, משקיע בה, הוזה עליה, מהרהר ברוחניות – עליה הוא יחלום והחלום גם יתן לו כח.

המסקנה העיקרית מהשיעור היום היא שאסור להסכים להיות "אישה מוכה" אסור להמשיך לשאוף לעולם גשמי טוב וזהו, מספיק לתת לו 10 או 20 אחוז בערכי החשיבות שלנו, לא מוכנים להמשיך להיות "אנשים מוכים של העולם הזה, את הנפש שלנו אנו נותנים לרוחניות, לקבל חיות ממנה.

כדאי לשמוע את השיעור המלא, הוא בטח מדוייק יותר ועמוק יותר.

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים נ"ה – נ"ז. י"ח תשרי, חול המועד סוכות תשע"ה.
מראה לנו הזוהר הקדוש שיש קשר בין השורשים לבין הענפים היוצאים מהם אך לנו הבחירה כיצד יתבטא השורש בענף.

בעולם התחיל תהליך – אברהם אבינו יורד למצרים בגלל הרעב בארץ כנען, שרה אשתו נלקחת לבין פרעה, פרעה מקבל נגעים גדולים באותו הלילה ומיד מחזיר את שרה לאברהם. לאחר מכן משלח פרעו את אברהם ברכוש גדול ובשומרים שישמרו עליו.

בשורשים העליונים יש חוקים. החוקים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי בענפים הנובעים מהשורשים אך אפשרות הביטוי יכולה להיות כזו או אחרת.

כמו שאברהם אבינו שהוא השורש לעם ישראל היה צריך לרדת למצרים כדי לעלות למדרגות עליונות יותר כך עם ישראל שהם הענפים שיצאו ממנו היו צריכים קודם כל לרדת למצרים ואח"כ לצאת משם ברכוש גדול ולבוא לארץ ישראל.

הירידה למצרים היא כדי לקחת משם את הרצונות הגדולים, את חומר הגלם בשביל האהבה. חומר הגלם הוא ההשתוקקות הגדולה.

אדם הראשון כאשר הרגיש את ההשתוקקות הגדולה – נפל בפיתוי הנחש ולקחת את ההשתוקקות לעצמו. על נח כתוב – "וישת מן היין וישכר, ויתגל בתוך אהלה", כי חטא שלח את ההשתוקקות לעצמו.

לעומת זאת אברהם אבינו לאחר שעלה ממצרים בחזרה לארץ כנען עלה דרך הנגב. נגב הוא המקום שממנו הוא ירד למצרים, כלומר שנשאר אברהם באותה מדרגה, בקדושה, ולא נפל לקליפות של מצרים.
ולמה דווקא דרך הנגב? נגב מסמל את המקום המנוגב מהאור, שאין בו הרגשות גדולות של אורות מיוחדים… ודווקא זה המקום שממנו צריך לעלות – צריך בהתחלה להיות מוכן לוותר על כל ההשתוקקות ומשם לעלות ולא עולים ישר מהמקום המלא בהרגשות קדושות של הנאה ותענוג…

זהו סיכום קצרצר מהשיעור המיוחד – כדאי לשמוע את כולו…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים נ"ב – נ"ד, ט"ז תשרי חול המועד סוכות תשע"ה

במאמר הקודם למדנו על אברהם אבינו שירד למצרים כדי להמשיך את ההתקדמות שלו. איך זה קשור למצרים? משום שכדי להתקדם צריך לגלות רצונות חדשים שיעירו אותו. הרצונות החדשים טמונים אצל הס"א, במקום הטומאה, שמה יש קלקול ושמה צריך תיקון. לכן למרות שה' לא אמר לו לרדת למצרים הוא יורד מתוך תשוקה לתקן עוד.

את שרה הוא שם בתוך תיבה, ואותה גילוי אנשי המכס. ראו שהיא יפה מאד ולכן לקחו אותה אל פרעה מלך מצרים. בפנימיות האדם הפרוש הוא שהאדם רוצה להשתמש ברצון יפה של קדושה בשביל הטומאה. אברהם שהוא צד הצדיק שבאדם מבין שאין ברירה משום שזה מקום הטומאה במצרים אבל הוא מחזיק בצד הקדושה בכל מחיר ומצדיק את ה', וה' שומר על שרה בבית פרעה ולא נוגע בה כלל, ולאחר מכן פרעה משלח את אברהם ברכוש גדול המורה על אותם רצונות שאברהם מגלה במצרים ומשם מעלה לתיקון. זה הרכוש שבשבילו ירד וזה הרכוש שאכן משיג.

בשיעור היום אנו לומדים בעניין הצדיק. כתוב "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה".

מה הקשר בין תמר לצדיק? אומר הזוהר הקדוש – מה תמר אינו עולה אלא זכר ונקבה כך הצדיק אינו עולה אלא זכר ונקבה. הזכר הוא צדיק והנקבה היא צדקת. כמו אברהם ושרה.

מהו כארז בלבנון ישגה? מה ארז בלבנון הוא עליון על כל האילנות, אף הצדיק, הוא עליון על כל, והכל יושבים תחתיו. כלומר שמתקיימים בזכותו.

עוד למדנו – צד הנקבה, שהיא צד ההשתוקקות שבאדם, צריך להתעורר בלילה ללמוד תורה ולשבח את ה' בשירות ותשבחות.
בחצות לילה צריך האדם להתעורר לעסוק בתורה ולשבח את ה' בשירות ותשבחות. בכך האדם מייצר בתוכו צד של חסדים. מפנה האדם את ההשתוקקות שלו לה' ית'. לילה הוא זמן של תאוה והשתוקקות גדולה – כאשר קמים ומרגישים את ההשתוקקות הגדולה ואותה מקדישים לה' ית' אז זוכים ללבוש של אור החסדים. לאחר שאדם משיג לבוש של אור דחסדים יכול ביום להשיג את אור החכמה.

דוד המלך היה קם בחצות לילה תמיד, לשבח את ה'.

כל פעם שיש לאדם השתוקקות (חצות לילה) – צריך לשבח את ה'. אם לאדם אין התעוררות של ההשתוקקות אז הוא צריך לדקור קצת את עצמו כדי שיתעורר… צריך לוותר על ההשתוקקות הגדולה המורגשת כהשתוקקות לדברים חיצוניים של סיפוק עצמי ולחדור לפנימיות ולרצון לקשר עם ה'.

לקום בחצות לילה זהו מושג פנימי אך כדי לעורר את הפנימיות צריך מעשה חיצוני, לכן צריך לקום בפועל בחצות לילה, כל לילה, לעסוק בתורה ולשבח את ה'!

—-
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצר שנכתב ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים מ"ו – מ"ח, י"ד תשרי תשע"ה

אברהם אבינו יורד למצרים מכיוון שיש רעב בארץ.
לפני כן אמר לו הקב"ה לבוא לארץ כנען, ובארץ כנען אברהם פועל רבות ומגייר אנשים. כעת בגלל רעב אברהם יורד למצרים. למה? כיצד מעז אברהם? משום שאברהם רוצה לעשות תנועה נוספת בשביל הרוחניות. ארץ כנען היא מדרגת נשמה אבל אברהם רוצה להשיג גם מדרגת חיה, שהרצונות הגדולים של מדרגת חיה שנפלו משבירת הכלים – נפלו למצרים ולכן משם צריך להביאם.

עוד אומר לנו הזוהר הקדוש שאברהם אבינו שם את שרה בתוך תיבה כדי שלא יראו אותה בכניסה למצרים – שלא יקחו אותה אל פרעה מחמת יופיה. אך למרות זאת ראו אותה אנשי המכס ולקחו אותה אל פרעה. פרעה לא יכל לפגוע בשרה ועוד שקיבל בגלל עונשים ובסוף החזיר אותה לאברהם עם רכוש גדול.

ומה זה אומר לנו מבחינה פנימית? התיבה היא מקום שמור, כמו תיבת נח. השמירה מפני החיצוניים היא מוכרחת במיוחד במקומות טמאים כמו מצרים. לכן דווקא את שרה שהיא צד הגוף, צד הרצון, אותה הוא שומר בתוך תיבה.
השמירה היא על ידי אמונה. אם האמונה היא חזקה וברורה – גם השאלות הגדולות לא יוכלו לפגוע בעבודת ה' של אברהם. לכן גם אם המצרים רואים את שרה אברהם לא מפחד, הוא יודע שהשכינה שומרת עליה, כי הוא שם אותה בתוך תיבה, במסגרת אמונית.

כאשר שרה הייתה בבית פרעה ומשם נתן פרעה רכוש גדול לאברהם – בעצם זכה אברהם ברצונות הגדולים הנמצאים בטומאה, שאותם מקבל בזכות שירד למקומות הנמוכים. אבל כאן צריך להזהר כמובן שלא ליפול בטומאה, אלא לחזור עם הכלים לקדושה.

כאן צריך עקשות גדולה – לגאולה!!!

כך גם כאשר אבותינו ירדו למצרים, ולאחר מאתים ועשר שנים עלו ממצרים ברכוש גדול, והשיגו ג"ר דחכמה, שזוהי מדרגה עצומה מאד, ואסור להתקע במצרים אלא חייב להתקדם למדרגות גדולות יותר. אסור להשאר במצרים! אחר כך, מתוך אחדות גדולה המדרגה הבאה שלהם הייתה מעמד הר סיני!

אברהם אבינו הוא השורש – זרעו שירד למצרים עוברים את אותם התהליכים שהיו אצלו.

אסור להתיאש בדרך, צריך עיקשות, צריך ריכוז, צריך תפיסה אחדותית בכל הדרך ולא להיתקע בדרך.

בעזרת ה' נזכה כולנו למציאות שלימה בקשר עם הקב"ה.

זהו סיכום קצר, כדאי לשמוע את השיעור המלא…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצרצר מהשיעור, סוכם ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים מ"ג – מ"ה, י"ב תשרי תשע"ה

מאמר "וירד אברם מצרימה".

פלא פלאים! לאחר כל הדרך שעשה אברהם עד שהגיע לארץ כנען הוא חוזר ויורד למצרים?
אומר הזוהר – משום שמצרים דומה (!) לגן ה', גן עדן!

כאן צריך זהירות שלא להתבלבל, מקום הטומאה דומה למקום הקדושה. במקום הטומאה מוחזק הפוטנציאל לאור הגדול – אבל אסור לקבל את האור הזה במקום הטומאה!

יש חכמה בצד ימין ויש חכמה בצד שמאל. חכמה שבצד ימין היא בחינת נהר פישון, וחכמה שבצד שמאל שהיא בינה השבה להיות חכמה, היא בחינת הזהב. גדלות הרצון מתבטאת בחכמה שבצד ימין.

הרצון הגדול נמצא במצרים, אבל שמה זהו מקום של טומאה גדולה.

לפעמים אדם לומד הרבה תורה ומבין בשכל הרבה מאד דברים אבל בגוף הוא אינו מרגיש שום קשר לדברים, לכן הוא הולך למקום שבו יש השתוקקות גופנית אבל רק כדי לעורר אותה ומשם לקחת את השתוקקות למקום של קדושה.

הבעיטה בקופסא –
שני חברים טובים שגדלו יחד ונפרדו לחייהם, כל אחד במקומו, ונפגשו לאחר הרבה מאד שנים כאשר בא חבר אחד עני מרוד אל חברו העשיר הגדול כדי לבקש ממנו עזרה כלכלית.
הורה העשיר למשרתו לתת לעני בקופסא שהביא אוצרות מבית האוצר.

נכנס העני לבית האוצר ואסף כמה שיכל בקופסא – ויצא החוצה. ראה אותו המשרת ובעט לעני בקופסא וכל האוצרות התפזרו על הריצפה… בכה העני במר נפשו על שכך עשה לו המשרת אך המשרת אמר לו – למה אתה בוכה? הרי יש לך עוד זמן לקחת מהאוצרות – תמלא שוב את הקופסא. נכנס מהר העני, מילא ויצא, ושוב בעט לו המשרת בקופסא, ושוב הוא בכה וכו' כך כמה פעמים.
עד שבסוף כשכבר לא נשאר זמן לאסוף עוד אוצרות, ממש התחנן העני בכל צורה אפשרית למשרת – שלא יבעט לו בקופסא! אז אמר לו המשרת – כל מה שכאן על הריצפה – שלך הוא! לא רציתי שיגמר לך המקום בקופסא ובגלל זה תפסיד עוד הרבה אוצרות…

כדי להגיע לגדלות – שוב צריך לרדת לקטנות ושוב לעלות לגדלות, אחרת היינו עומדים כל הזמן במקום ללא רצון להתקדם למדרגות חדשות. כך הדרך – בעולה ויורד. אין אפשרות לייצר בעמידה במקום אלא רק בעולה ויורד.

אומרו חז"ל – אין ירושלים נבנית אלא מחורבנה של צור (המקום של טומאה), וכן אין צור נבנית אלא מחורבנה של ירושלים.

לכן צריך לרדת למצרים – אבל גם לזכור – באנו כדי להעלות ניצוצים ולא כדי להישאר שמה וליפול לתאוות שלהם חס ושלום.

הסיכום כאן קצרצר – כדאי לשמוע את השיעור המלא…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

סיכום קצרצר ע"י אחד התלמידים:

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת לך לך, עמודים מ' – מ"ב, י"א תשרי תשע"ה

אנו ממשיכים את המאמר המדבר על ג' המדרגות – נפש, רוח ונשמה שבאדם.

במאמר זה אנו מדברים על ג' מדרגות שבאדם. את הנפש והרוח מקבל האדם מאביו ואמו, את הנשמה מקבל מהקב"ה. נשמתו של אדם הראשון נולדה מז"א ומלכות דאצילות, והכח הנוסף הוא בינה דאצילות. כך יש נשמה רוח ונפש. נשמה – מבינה, רוח – מז"א, נפש – ממלכות דאצילות.

בתוך מדרגת הנפש נמצאת מדרגת הרוח, ובתוך מדרגת הרוח נמצאת נקודה שנקראת נשמה.

מה תפקיד האדם?
את הנפש אין לאדם אפשרות לתקן. הנשמה כבר מתוקנת, היא חלק אלוקה ממעל. לכן את מדרגת הרוח צריך האדם לתקן.

על הנפש שורה הדין של הנחש שנותן לאדם כח של פרטיות. הנחש אוכל עפר, כלומר שכל מה שאוכל טועם בו טעם של עפר שהוא בחינת אנוכיות, כח של מוות, ששואל תמיד – מה אני אקבל? את הכח הזה אין אפשרות לתקן בעולם הזה.

את מדרגת הרוח, שהוא בחינת הרוחניות שהאדם מרגיש בעולם – את זה הוא יכול לתקן. זה כמו צד ההשקפה, התודעה, שיש לאדם. רק רוחניות זו עומדת לתיקון אצל האדם.

כאשר נפטר האדם הוא עובר דרך מערת המכפלה, שמה נותנים לו האבות מכתב, איתו הוא הולך למעלה. למעלה בודקים את המכתב – אם זוכה האדם, דהיינו שזיכך את רצונו והכליל אותו בצד הנשמה מכניסים אותו לגן עדן, ואם לא זוכה – לא זוכה…

כך בכל מעשה שהאדם עושה, אם הוא לא רוצה להירדם רק בתוך המעשה אז הוא עושה תיקון עם הרוח באותו המעשה ואז הוא נכלל בצד השמה שבו. כך לאט לאט הוא מתקן את רוחו להיות מזוככת ולא נשאר בכל פעולה רק עם צד הגוף.

לכן בכל פעולה אומרת לנו התורה – יש לך הזדמנות לקחת את הפעולה לרוחניות. אתה אוכל? תברך. אתה קושר נעליים? יש דרך נכונה לקשור. זו מתנה זה לא כדי להטריד אותנו…

לכן אדם יקפיד היטב וידע שהרוח היא כרגע עומדת לתיקון, זה כמו הצורה שבתוך החומר. הגוף יעמוד לתיקון רק באלף השביעי.

זוהי רק טעימה קטנה מתוך שיעור נשגב – כדאי לשמוע את השיעור המלא…

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams