סגור
עמוד 1931

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ד' הגבורה

רצונך לתפוס ראש? רק ע"י ביטול עצמי!

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. רק כאשר אדם מוריד את גאוותו, ודוחה את האור שמגיע, יכול הוא להתחיל להפעיל שֵׂכֶל טוֹב ולחשוב נקי בהכרה ברורה, חשיבה שלא דרך הגוף. וכך ליצור כלי ביטוי חדש, רכישת תודעה גבוהה, לחשוב דרך מה מקשר אותי לעליון. ברגש יבדוק האדם איפה הוא ביחס לאמת, ולמעלה בודקים בשכל מהי האמת — ההכרה העליונה.

כאמור בכדי לדון דין אמת, על האדם להגיע למקום הנפשי בו ישנה האחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית עד כדי תיקון שגגות וזדונות מהעבר.
אַָמַת המידה לשפיטה נכונה היא בדיקת ההרגש שבלב מול מטרת הבריאה, וכך ניתן לבחון כל דין ביחס לאמת.
בודקים את המצוי לפי הרצוי – השלם. כאן השפיטה היא מעל הגוף, מעל הרצון לקבל, בלי קשר "למחשבה" מהבטן אינטואיציה וכד' — זו לא רוחניות, אין מחשבה בלי ביטול עצמי.

מקום דיני נפשות זה בפנימיות האדם בהיכל הזכות, בנוסף ישנם ג' בתי דין הדנים דינים אחרים בענייני העולם, שאינם דיני נפשות דהיינו בעשּירות בעניות במחלות בבריאות ובשאר עניינים שהעולם נידון בהם.

ישנה השגחה עליונה מסוד האמונה, האם אדם נהנה מהאמת או לא — על זה ההשגחה. נותנים לאדם תענוג על פי מקומו, ומי שלא נהנה, זה סימן שכך דנו אותו, בהשגחה אמונית לפי סוג ההנאה שלו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ד' הגבורה

רצונך לתפוס ראש? רק ע"י ביטול עצמי!

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. רק כאשר אדם מוריד את גאוותו, ודוחה את האור שמגיע, יכול הוא להתחיל להפעיל שֵׂכֶל טוֹב ולחשוב נקי בהכרה ברורה, חשיבה שלא דרך הגוף. וכך ליצור כלי ביטוי חדש, רכישת תודעה גבוהה, לחשוב דרך מה מקשר אותי לעליון. ברגש יבדוק האדם איפה הוא ביחס לאמת, ולמעלה בודקים בשכל מהי האמת — ההכרה העליונה.

כאמור בכדי לדון דין אמת, על האדם להגיע למקום הנפשי בו ישנה האחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית עד כדי תיקון שגגות וזדונות מהעבר.
אַָמַת המידה לשפיטה נכונה היא בדיקת ההרגש שבלב מול מטרת הבריאה, וכך ניתן לבחון כל דין ביחס לאמת.
בודקים את המצוי לפי הרצוי – השלם. כאן השפיטה היא מעל הגוף, מעל הרצון לקבל, בלי קשר "למחשבה" מהבטן אינטואיציה וכד' — זו לא רוחניות, אין מחשבה בלי ביטול עצמי.

מקום דיני נפשות זה בפנימיות האדם בהיכל הזכות, בנוסף ישנם ג' בתי דין הדנים דינים אחרים בענייני העולם, שאינם דיני נפשות דהיינו בעשּירות בעניות במחלות בבריאות ובשאר עניינים שהעולם נידון בהם.

ישנה השגחה עליונה מסוד האמונה, האם אדם נהנה מהאמת או לא — על זה ההשגחה. נותנים לאדם תענוג על פי מקומו, ומי שלא נהנה, זה סימן שכך דנו אותו, בהשגחה אמונית לפי סוג ההנאה שלו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל רביעי — גבורה

אין דבר כזה שאדם יעשה משהו סתם — אין סתם!
משום שיש שבעה עיני השם המשוטטות בארץ, כלומר שבע מדות בהשגחתו ית', כל מה שנעשה בעולם הן לטוב והן רע, נרשם צורתו באותו המעשה ממש ובאותו הזכות ממש ומתקיימים ועומדים לנצח, כלומר שאין שום דבר נאבד מהעולם,
שום פעולה של האדם אינה הולכת לאיבוד, הכל נרשם בנפש.

היכל זה שונה מכל ההיכלות וכולל ארבעה היכלות זה לפני מזה, שהם ד' בתי דינים שהפנימי הוא לדיני נפשות. כאן הרוח הנקרא זכוּת, כי במקום הזה מתהפכים חובות של כל בני העולם לזכות, ומי שזכה בו, זוכה להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות.

אמרו חז"ל לא היתה שמחה לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ, משמע שכל בריות העולם הם בתכלית השלמות. אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו ית', אלא לאחר שעשה תשובה שלימה מאהבה, אבל מטרם זה לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם, אלא להיפך, שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים גופניים ונפשיים שהם העברות שעושה, וכל זה הגיע לו מפני שהולך כנגד טבע הבריאה. כי לא נברא העולם אלא בסוד השפעה, דהיינו לעסוק בתורה ומעשים טובים בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, דהיינו בכדי שהבריות ישפיעו לו נ"ר. אבל בתחילה עייר פרא אדם יולד, דהיינו שכל ענינו הוא להנאת עצמו, ואין בו רצון להשפיע כלל, ואם טוען כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
לפיכך הטביע הבורא ית' יסורים קשים ומרים, בענין הקבלה לעצמו הטבוע באדם מעת לידתו, באופן שאם יעסוק בתורה ומצוות בכדי לקבל שכר לעצמו, בכל מקום ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו.
עסק בתורה מאפשר לאדם לקבל כוח השפעה טובה, כמו סביבת פעולה, ואז יפקח השם את עיניו.

מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו, אך על האדם להיות שותף ולהשפיע נחת רוח ליוצרו ולעבוד לתועלת השם, בכדי שלא תהיה בושה בקבל.

אל לו לאדם לבגוד בטבע שנתן לו הבורא, כי אם סר מהדרך, הייסורים יחזירו אותו לתלם. כי הדבקות הרוחני אינה אלא השוואת צורה.

על האדם להגיע לאותה נקודה בנפש בה מהפכים השגגות והזדונות לזכויות, כאן ישנה אחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית ואפרות לתקן את העבר. משמע שניתן להגיע לשלמות, ולכך יש לשאוף.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל רביעי — גבורה

אין דבר כזה שאדם יעשה משהו סתם — אין סתם!
משום שיש שבעה עיני השם המשוטטות בארץ, כלומר שבע מדות בהשגחתו ית', כל מה שנעשה בעולם הן לטוב והן רע, נרשם צורתו באותו המעשה ממש ובאותו הזכות ממש ומתקיימים ועומדים לנצח, כלומר שאין שום דבר נאבד מהעולם,
שום פעולה של האדם אינה הולכת לאיבוד, הכל נרשם בנפש.

היכל זה שונה מכל ההיכלות וכולל ארבעה היכלות זה לפני מזה, שהם ד' בתי דינים שהפנימי הוא לדיני נפשות. כאן הרוח הנקרא זכוּת, כי במקום הזה מתהפכים חובות של כל בני העולם לזכות, ומי שזכה בו, זוכה להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות.

אמרו חז"ל לא היתה שמחה לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ, משמע שכל בריות העולם הם בתכלית השלמות. אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו ית', אלא לאחר שעשה תשובה שלימה מאהבה, אבל מטרם זה לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם, אלא להיפך, שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים גופניים ונפשיים שהם העברות שעושה, וכל זה הגיע לו מפני שהולך כנגד טבע הבריאה. כי לא נברא העולם אלא בסוד השפעה, דהיינו לעסוק בתורה ומעשים טובים בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, דהיינו בכדי שהבריות ישפיעו לו נ"ר. אבל בתחילה עייר פרא אדם יולד, דהיינו שכל ענינו הוא להנאת עצמו, ואין בו רצון להשפיע כלל, ואם טוען כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
לפיכך הטביע הבורא ית' יסורים קשים ומרים, בענין הקבלה לעצמו הטבוע באדם מעת לידתו, באופן שאם יעסוק בתורה ומצוות בכדי לקבל שכר לעצמו, בכל מקום ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו.
עסק בתורה מאפשר לאדם לקבל כוח השפעה טובה, כמו סביבת פעולה, ואז יפקח השם את עיניו.

מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו, אך על האדם להיות שותף ולהשפיע נחת רוח ליוצרו ולעבוד לתועלת השם, בכדי שלא תהיה בושה בקבל.

אל לו לאדם לבגוד בטבע שנתן לו הבורא, כי אם סר מהדרך, הייסורים יחזירו אותו לתלם. כי הדבקות הרוחני אינה אלא השוואת צורה.

על האדם להגיע לאותה נקודה בנפש בה מהפכים השגגות והזדונות לזכויות, כאן ישנה אחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית ואפרות לתקן את העבר. משמע שניתן להגיע לשלמות, ולכך יש לשאוף.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ג' נצח

לא מבטלים גזרות ע"י קמעות וקסמים, אלא ע"י כך שהופכים להיות צדיקים.
כיצד? פועלים בקו אמצעי עם נטייה לימין — לאחדות ולהשפעה. וכיצד יבדוק עצמו אדם אם עושה הוא את העבודה כראוי ?– יראה שאין בו כעסים, שהרי הם נובעים משאיפה לפרטיות שמקורה מהשמאל וחוסר אמונה שיש משגיח.

בעיקרו זה היכל המשגיח. כאשר אדם רוצה להמשיך שירה וזמרה — כלומר המשכת מוחין-תענוג, שיכול להיות קבוע או זמני, תלוי לאן נטייתו של האדם. ימין — מים או שמאל אש — עליו למצוא את המקשר בניהם.
יש להיזהר אפילו מלקבל רק בקו אמצעי, וגם כאן צריך להטות כלפי חסד.
נטייה לשמאל גורמת "לזעה" — כלומר הצטברות של קטגורים לנהר דינור, וכל מיני גיהינום שולטים בו. הנטייה לימין מייצרת צבאות של מלאכים שעוזרים לאדם בעת שנזקק להם, ע"י מתן גבורות ממותקות שנמצאות בסתר, ונשלפים כאשר האדם נצרך להגנה, והם מכונים בשם זהב.
כמו בכל רדיפה גשמית, בתוכה מסתתרת נקודה רוחנית עמוקה, וכך הרדיפה אחרי הזהב מסמנת את כוח הגבורות הממותקות, שבאות לאדם בעת שמתעוררים עליו המזיקים, בעיקר כאשר רוצה לטפס ולעלות במדרגה הרוחנית. והם נקראים גם בעלי המגינים, שמגינים על ישראל.
יוצא שע"י נטייה כלפי חסד, אדם יוצר מאגר פנימי של כוח הגנה (זהב), שבעת הצורך יוכל לשלוף. לעומת הנטייה שמאלה שצוברת זעה עד שטף של נהר דינור של כעסים, מחלוקות, השפלות ודינים, מפני ש"השמאלן" פועל לרצון לקבל לעצמו, וכבר זונח את עבודת הנפש מהיכל היסוד — ההשתייכות.

וכל אלו המגינים עושים מלחמה כולם לחוץ מההיכל בחרבות ורמחים, בכל אלו שלוחי הדין שנשלחים לאמן את האדם, ומבערים אותם, ומגיעים לכוכב לכת הנק' מאדים, שמשם מגיעים הפעולות לעוה"ז
ואותו המקום נקרא תא הרצים, כי אלו השליחים שבו רצים לגמור הדינים והעונשים לשונאי ישראל.
רץ זה כוח לרוץ מרצון לרצון, המבטא את יכולת הפעולה של האדם. ולפיכך הם רצים וממהרים בשליחותם שיספיקו לכלות כל מקטרגים מטרם שיעלה ההיכל. כך בתת מודע של האדם, טרם שיעלה למדרגה רוחנית חדשה, באים המפריעים למנוע ממנו להצליח בקניית המדרגה, לכן הצלחתו תלויה אם ישכיל לפתח בנפשו את תא הרצים — שהם כמו כוח חלוץ שיוצא לטהר את השטח לפני שעולים, וזאת בזכות שהשכיל להטות עצמו כלפי חסד. מאדים הוא כוח הגבורה שבאדם שנמצא בתפיסת הבורא שבו — שיש משגיח.

האחדות מאפשרת ביקוש אמיתי, מפני שאם אין אחדות ברצונות אי אפשר לבקש תורה. העלאת תפילות ובקשות לפרטיות אינה מועילה.
כאשר אדם מוכן לכפוף עצמו כלפי הבורא, ישאל עצמו מה רוצה הבורא ממנו — ויגלה שהבורא רוצה ממנו אחדות והטייה לימין, ובזה כוחו להתגבר, בשקט פנימי – וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. ניסיון של תפילה לפרטיות הוא תועבה. כוח התפילה הוא באחדות.

הקודם1...1,0001,9301,9311,932...1,955הבא Page 1,931 of 1,955