קלא) כשהוא ישן והנשמה יצאה ממנו, כל רוחות הטומאה אוחזים בה, והיא מתדבקת בהם, באלו מדרגות התחתונות המשוטטות בעולם. והם מודיעים לה דברים הקרובים לבא בעולם, ממה ששמעו מאחורי הפרגוד. ולפעמים הם מודיעים לה דברי שקר, ומצחקים בה.
קלב) ואם האדם זכה, כשהוא ישן ונשמתו עולה, הולכת ומשוטטת ובוקעת לה דרך בין רוחות הטומאה. וכולם מכריזים ואומרים, פנו מקום. פנו, אין זה מן הצד שלנו. והיא עולה ובאה בין אלו הקדושים, והם מודיעים לה דבר אמת אחד.
קלג) וכשיורדת הנשמה, כל אלו מחנות המעורבבות, שהם המלאכים כאלו, שקדושה וחול וטומאה משמשים בהם בערבוביה, רוצים להתקרב אל הנשמה, לדעת אותו הדבר אמת ששמעה, והמה מודיעים לה דברים אחרים. ואותו הדבר שלקחה מן הקדושים, בין הדברים שלקחה ממחנות המעורבבות, דומה עליה, כמו תבואה המעורבת תוך קש ותבן. וזהו הזוכה ביותר בעוד שהוא בחיים, והנשמה עוד נמצאת בעוה"ז.
קלד) כעין זה, כשהנשמות יוצאות מהגוף מעוה"ז אחר הפטירה, הם מבקשים לעלות. וכמה שומרי הפתח ומחנות מזיקים נמצאים. אם הם מן הצד שלהם, כולם אוחזים באלו הנפשות ומוסרים אותן ביד דוּמָה להכניסם בגיהנום.
קלה) ואח"כ עולות מגיהנום, ואוחזות בהם, והם לוקחים אותן ומכריזים עליהן. אלו הן שעברו על מצוות ריבונן, וכן משוטטים עימהן בכל העולם. ואח"כ מחזירים אותן לגיהנום. וכן עושים עימהן, שמוציאים אותן מגיהנום ומכריזים, ואח"כ שוב מחזירים אותן וחוזר חלילה. עד שנים עשר חודשים. לאחר שנים עשר חודש הן משתככות ובאות במקום הראוי להם. אבל אלו הנשמות הזוכות, עולות למעלה כמו שביארנו, וזוכות במקומותיהן.
קלו) אשריהם הצדיקים, שצפון להם הרבה טוב לעולם ההוא. ואין מקום פנימי כל כך לכל אלו הצדיקים, כמו אותם היודעים סוד ריבונם, ויודעים להידבק בו בכל יום. על אלו כתוב, עין לא ראתה.
קלז) והרוחקים להבין דבר חכמה, ומחכים לה להבין בירורו של הדבר, ולדעת את ריבונם, אלו הם שריבונם משתבח בהם בכל יום, אלו הם הבאים בין עליונים הקדושים, ואלו נכנסים בכל שערים העליונים, ואין מי שימחה בידיהם. אשרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא.
קלח) אברהם נכנס לדעת ולהתדבק בריבונו כראוי, אחר שהקדים מעשים טובים מתחילה. וזכה באלו ימים העליונים, ונתברך מן המקום שכל הברכות יוצאות משם, כמ"ש, וה' ברך את אברהם בכל. מהו בכל? הוא מקום הנהר, שמימיו אינם פוסקים לעולם, יסוד דאו"א עלאין, שזיווגם לא נפסק לעולם.
קלט) אברהם לא רצה להתערב בנשי העולם, ולהתדבק בעמים האחרים עובדי ע"ז. משום שנשיהם של עמים האחרים עובדי ע"ז, הם מטמאים לבעליהן, ולאלו המתדבקים בהן. כי כשאברהם ידע חכמה, ידע העיקר והשורש, ומאיזה מקום יוצאים ומשוטטים רוחות הטומאה בעולם. וע"כ השביע את עבדו, שלא יקח אשה לבנו מעמים האחרים.
דף היומי בזוהר, פרשת וירא,
עמ' מ'-מ"ב, מתוך שיעורו של הרב אדם סיני שליט"א
שאלה:
מהו המקום אליו עולה נשמתו של האדם בעת שינתו?
מספר לנו הזוהר הקדוש שכאשר האדם ישן על מיטתו אזי נרדם הוא מתודעת העולם הזה
ונשמתו עולה – אל למעלה מזמן ומקום.
כפי מעשיו ביום, כך עולה נשמתו בלילה.
אם נטמא הוא- אוחזות רוחות הטומאה בנשמה, מצחקות עמה ומספרות לה דברי שקר המעורבים באמת.
אם נטהר הוא- נשמתו עולה בין אלו הקדושים ומודיעים לה את דבר אחדותו של הבורא יתברך.
כפי שינתו כך גם מיתתו. אם טימא עצמו יכנוס בפתחה של גיהנם, ואם זיכך עצמו יכנוס בפתח גן העדן.
הקודם