עמוד 2063

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ד' הגבורה

רצונך לתפוס ראש? רק ע"י ביטול עצמי!

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. רק כאשר אדם מוריד את גאוותו, ודוחה את האור שמגיע, יכול הוא להתחיל להפעיל שֵׂכֶל טוֹב ולחשוב נקי בהכרה ברורה, חשיבה שלא דרך הגוף. וכך ליצור כלי ביטוי חדש, רכישת תודעה גבוהה, לחשוב דרך מה מקשר אותי לעליון. ברגש יבדוק האדם איפה הוא ביחס לאמת, ולמעלה בודקים בשכל מהי האמת — ההכרה העליונה.

כאמור בכדי לדון דין אמת, על האדם להגיע למקום הנפשי בו ישנה האחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית עד כדי תיקון שגגות וזדונות מהעבר.
אַָמַת המידה לשפיטה נכונה היא בדיקת ההרגש שבלב מול מטרת הבריאה, וכך ניתן לבחון כל דין ביחס לאמת.
בודקים את המצוי לפי הרצוי – השלם. כאן השפיטה היא מעל הגוף, מעל הרצון לקבל, בלי קשר "למחשבה" מהבטן אינטואיציה וכד' — זו לא רוחניות, אין מחשבה בלי ביטול עצמי.

מקום דיני נפשות זה בפנימיות האדם בהיכל הזכות, בנוסף ישנם ג' בתי דין הדנים דינים אחרים בענייני העולם, שאינם דיני נפשות דהיינו בעשּירות בעניות במחלות בבריאות ובשאר עניינים שהעולם נידון בהם.

ישנה השגחה עליונה מסוד האמונה, האם אדם נהנה מהאמת או לא — על זה ההשגחה. נותנים לאדם תענוג על פי מקומו, ומי שלא נהנה, זה סימן שכך דנו אותו, בהשגחה אמונית לפי סוג ההנאה שלו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל ד' הגבורה

רצונך לתפוס ראש? רק ע"י ביטול עצמי!

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. רק כאשר אדם מוריד את גאוותו, ודוחה את האור שמגיע, יכול הוא להתחיל להפעיל שֵׂכֶל טוֹב ולחשוב נקי בהכרה ברורה, חשיבה שלא דרך הגוף. וכך ליצור כלי ביטוי חדש, רכישת תודעה גבוהה, לחשוב דרך מה מקשר אותי לעליון. ברגש יבדוק האדם איפה הוא ביחס לאמת, ולמעלה בודקים בשכל מהי האמת — ההכרה העליונה.

כאמור בכדי לדון דין אמת, על האדם להגיע למקום הנפשי בו ישנה האחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית עד כדי תיקון שגגות וזדונות מהעבר.
אַָמַת המידה לשפיטה נכונה היא בדיקת ההרגש שבלב מול מטרת הבריאה, וכך ניתן לבחון כל דין ביחס לאמת.
בודקים את המצוי לפי הרצוי – השלם. כאן השפיטה היא מעל הגוף, מעל הרצון לקבל, בלי קשר "למחשבה" מהבטן אינטואיציה וכד' — זו לא רוחניות, אין מחשבה בלי ביטול עצמי.

מקום דיני נפשות זה בפנימיות האדם בהיכל הזכות, בנוסף ישנם ג' בתי דין הדנים דינים אחרים בענייני העולם, שאינם דיני נפשות דהיינו בעשּירות בעניות במחלות בבריאות ובשאר עניינים שהעולם נידון בהם.

ישנה השגחה עליונה מסוד האמונה, האם אדם נהנה מהאמת או לא — על זה ההשגחה. נותנים לאדם תענוג על פי מקומו, ומי שלא נהנה, זה סימן שכך דנו אותו, בהשגחה אמונית לפי סוג ההנאה שלו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל רביעי — גבורה

אין דבר כזה שאדם יעשה משהו סתם — אין סתם!
משום שיש שבעה עיני השם המשוטטות בארץ, כלומר שבע מדות בהשגחתו ית', כל מה שנעשה בעולם הן לטוב והן רע, נרשם צורתו באותו המעשה ממש ובאותו הזכות ממש ומתקיימים ועומדים לנצח, כלומר שאין שום דבר נאבד מהעולם,
שום פעולה של האדם אינה הולכת לאיבוד, הכל נרשם בנפש.

היכל זה שונה מכל ההיכלות וכולל ארבעה היכלות זה לפני מזה, שהם ד' בתי דינים שהפנימי הוא לדיני נפשות. כאן הרוח הנקרא זכוּת, כי במקום הזה מתהפכים חובות של כל בני העולם לזכות, ומי שזכה בו, זוכה להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות.

אמרו חז"ל לא היתה שמחה לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ, משמע שכל בריות העולם הם בתכלית השלמות. אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו ית', אלא לאחר שעשה תשובה שלימה מאהבה, אבל מטרם זה לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם, אלא להיפך, שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים גופניים ונפשיים שהם העברות שעושה, וכל זה הגיע לו מפני שהולך כנגד טבע הבריאה. כי לא נברא העולם אלא בסוד השפעה, דהיינו לעסוק בתורה ומעשים טובים בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, דהיינו בכדי שהבריות ישפיעו לו נ"ר. אבל בתחילה עייר פרא אדם יולד, דהיינו שכל ענינו הוא להנאת עצמו, ואין בו רצון להשפיע כלל, ואם טוען כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
לפיכך הטביע הבורא ית' יסורים קשים ומרים, בענין הקבלה לעצמו הטבוע באדם מעת לידתו, באופן שאם יעסוק בתורה ומצוות בכדי לקבל שכר לעצמו, בכל מקום ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו.
עסק בתורה מאפשר לאדם לקבל כוח השפעה טובה, כמו סביבת פעולה, ואז יפקח השם את עיניו.

מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו, אך על האדם להיות שותף ולהשפיע נחת רוח ליוצרו ולעבוד לתועלת השם, בכדי שלא תהיה בושה בקבל.

אל לו לאדם לבגוד בטבע שנתן לו הבורא, כי אם סר מהדרך, הייסורים יחזירו אותו לתלם. כי הדבקות הרוחני אינה אלא השוואת צורה.

על האדם להגיע לאותה נקודה בנפש בה מהפכים השגגות והזדונות לזכויות, כאן ישנה אחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית ואפרות לתקן את העבר. משמע שניתן להגיע לשלמות, ולכך יש לשאוף.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היכל רביעי — גבורה

אין דבר כזה שאדם יעשה משהו סתם — אין סתם!
משום שיש שבעה עיני השם המשוטטות בארץ, כלומר שבע מדות בהשגחתו ית', כל מה שנעשה בעולם הן לטוב והן רע, נרשם צורתו באותו המעשה ממש ובאותו הזכות ממש ומתקיימים ועומדים לנצח, כלומר שאין שום דבר נאבד מהעולם,
שום פעולה של האדם אינה הולכת לאיבוד, הכל נרשם בנפש.

היכל זה שונה מכל ההיכלות וכולל ארבעה היכלות זה לפני מזה, שהם ד' בתי דינים שהפנימי הוא לדיני נפשות. כאן הרוח הנקרא זכוּת, כי במקום הזה מתהפכים חובות של כל בני העולם לזכות, ומי שזכה בו, זוכה להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות.

אמרו חז"ל לא היתה שמחה לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ, משמע שכל בריות העולם הם בתכלית השלמות. אי אפשר לאדם לקחת חלק בשמחתו ית', אלא לאחר שעשה תשובה שלימה מאהבה, אבל מטרם זה לא ישמח כלל בעצמו ובבריות העולם, אלא להיפך, שמרגיש לפניו עולם מלא צער ומכאובים גופניים ונפשיים שהם העברות שעושה, וכל זה הגיע לו מפני שהולך כנגד טבע הבריאה. כי לא נברא העולם אלא בסוד השפעה, דהיינו לעסוק בתורה ומעשים טובים בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא להנאת עצמו, כמ"ש כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, דהיינו בכדי שהבריות ישפיעו לו נ"ר. אבל בתחילה עייר פרא אדם יולד, דהיינו שכל ענינו הוא להנאת עצמו, ואין בו רצון להשפיע כלל, ואם טוען כל פעל ה' למעני ולהנאתי, שהרי רוצה לבלוע העולם ומלואו לטובתו ולתועלתו.
לפיכך הטביע הבורא ית' יסורים קשים ומרים, בענין הקבלה לעצמו הטבוע באדם מעת לידתו, באופן שאם יעסוק בתורה ומצוות בכדי לקבל שכר לעצמו, בכל מקום ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה שיש בטבע הקבלה לעצמו.
עסק בתורה מאפשר לאדם לקבל כוח השפעה טובה, כמו סביבת פעולה, ואז יפקח השם את עיניו.

מטרת הבריאה להיטיב לנבראיו, אך על האדם להיות שותף ולהשפיע נחת רוח ליוצרו ולעבוד לתועלת השם, בכדי שלא תהיה בושה בקבל.

אל לו לאדם לבגוד בטבע שנתן לו הבורא, כי אם סר מהדרך, הייסורים יחזירו אותו לתלם. כי הדבקות הרוחני אינה אלא השוואת צורה.

על האדם להגיע לאותה נקודה בנפש בה מהפכים השגגות והזדונות לזכויות, כאן ישנה אחדות רעיונית שמאפשרת שפיטה אמיתית ואפרות לתקן את העבר. משמע שניתן להגיע לשלמות, ולכך יש לשאוף.