תְּרוּמָה עג – עה

נִשְׁמַת כָּל חַי

דרושה נחישות בעבודת השם.

על האדם לנהל את רצונותיו, לבוא בשמחה עם לב המכיל את כל הרצונות למטרה המשותפת, הרצון לדבקות עם המקור העליון. האחדות שלנו עם הקב"ה באה מתוך אמונה ואידיאה עליונה, תוך שילוב מאמץ ויגיעה תמידית.

ריז) החברים האירו בו דברי אמת: נשמת כל חי נשמה שפורחת מחי העולמים, מיסוד דז"א, ומשום שהוא שלו, שממנו יוצאות כל הברכות ושורות בו, והוא משקה ומברך למטה, למלכות, נשמה הזו שיוצאת ממנו, יש לה רשות לברך למקום הזה, למלכות. נותן לנשמה תענוג מהאמת, מחבר אותה למקום של אמת, כפי שיסוד מתחבר למלכות בקדושה, ונותן לה חסדים וחוכמה/תענוג.

ריח) ע"כ פורחות נשמות מחי ההוא, יסוד דז"א, בכניסת השבת. אלו הנשמות שפורחות, מברכות ממש למקום שנקרא שֵם למטה, המלכות, שע"כ אומרים, נשמת כל חי תברך את שמך שם=רצון, למלכות הנקראת שם. ומקום ההוא שהנשמות יוצאות ממנו, יסוד, מברך את המלכות, מלמעלה, ונמצא אשר שם הזה מקבל ברכות מלמטה ומלמעלה, ונכלל מכל הצדדים כך קורה בערב שבת. יסוד שהוא צד הזכר נותן למלכות מדרגת נשמה

ריט) בימות החול, המלכות מקבלת ברכות משאר הנשמות, שמברכות אותה מלמטה. ביום השבת היא מקבלת ברכות מנשמות העליונות דאצילות המברכות אותה במ"ה (45) תיבות, כחשבון השם מ"ה מלכות. והתבאר, מ"י ישסו"ת, עולם העליון, בינה. מ"ה, עולם התחתון, מלכות. מ"נשמת כל חי" עד המילה "האחרונים" הן מ"ה תיבות 45 שם הויה במילוי אלפין. ומ"ואילו פינו מלא שירה", עד המילה "ומלפנים" עולה שבח אחר, שהן חמישים תיבות, ואע"פ שאין עומדת שם מילה בחשבון, שאין שם סוף עניין שמורה על חשבון מיוחד, כי המילה "ומלפנים" היא באמצע העניין, עכ"ז עולה החשבון מ"י, חמישים תיבות. ומשם והלאה עולה שבח אחר לחשבון מאה תיבות, עד, בפי ישרים תתרומם, שהוא תשלום הכול, גדלות המלכות, שיש לה ע"ס, שכל אחת כלולה מעשר, והן מאה. שהוא מרכבה אחת על מה ששורה שלמות העליון, ז"א. מקבלת מדרגת נשמה מהשפעת העליון ע"י המזמור. כאן הגיע לגדלות שתאפשר לקבל במוסף מדרגת חיה.

רכ) וכל שבח הזה, וכל דברים האלו, כולם איברים ידועים, מדרגות, בחשבון לתשלום השבת, ולהשלים מהם כראוי. אשרי העם היודעים לסדר השבח של אדונם כראוי. מכאן והלאה הוא סדר התפילה, כמו שניתקנה. השבח של הבורא הוא בסדר עליית המלכות, וכך ידעו חז"ל לסדר בדיוק בהתאם את התפילה המפעימה את הנפש. יש בנשמה כוח להתחבר לבורא, והתפילה מביאה את לב האדם לרצון הדבקות. עצם השבח מביא להתקרבות את הרגש, את הלב.

וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק

רכא) וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק  אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. דוד המלך אמר זה בשעה, שהיה מתקן ומסדר השבח של המלך, כדי לחבר השמש, ז"א, בלבנה, מלכות. כיוון שהיה מתקן ומסדר השבחים של המלך אל החיבור, אמר, ואתה ה' אל תרחק. החיבור היא הנקודה המשמעותית והחשובה. האם הבורא רוצה להתרחק מהנברא, אלא לפי תפיסת הנברא את הבורא לאחר שחטא והתרחק, מבקש מהבורא לקבל את האפשרות לראותו קרוב. זוהי אמירה חשובה של האדם, אך אמירה אינה מספיקה, אלא על האדם להרגיש שבית המדרש הוא מקום בו באים ומשקיעים בכדי לדרוש את השם, שיש את הרצון והכוח כדי לומר שכל רצונו זה בקשר.

רכב) וְאַתָּה יְהוָה, החיבור ביחד בלי פירוד. כי "אתה" המלכות, ה' ז"א. אל תרחק, כיוון שעולה להתעטר בבעלה, בעולם העליון, ומשם צריכים להעלותה לא"ס, כדי שיתקשר הכול למעלה למעלה, וע"כ אומר, אל תרחק, להסתלק מאיתנו לעזוב אותנו.

רכג) משום זה בסדר השבח, צריכים ישראל להיכלל שם ולהתדבק עם ז"א והמלכות, מלמטה, שאם ירצה להסתלק מהם כבוד הזה, המלכות, הרי ישראל למטה אחוזים בה, ומחזיקים בה, שאינם עוזבים אותה להסתלק מהם. וע"כ התפילה בלחש, כמי שמדבר בסוד עם המלך. כי בעוד שהיא עימו בסוד, אינה מתרחקת ממנו כלל. כי אז היא כלולה לגמרי בז"א, ואע"פ שגם ז"א עולה לא"ס, אינו מתרחק ממנו, כי תכף חוזר למקומו. קשר פנימי בא בסוד, לכן התפילה בלחש, רק למלך, בלי להשמיע קול לחיצוניות, דהיינו בלי להחשיב את החיצוניות. בלי הנקודה הפנימית הקשר רופף והופך להיות מעין קשר טכני במקום קשר נפשי אמיתי.

רכד) כמו אייל וצבי, בשעה שמתרחקים, חוזרים מיד אל המקום שעזבו, כך הקב"ה חובה עלינו להאמין שכך, אע"פ שהסתלק למעלה בא"ס, מיד חוזר למקומו, משום שישראל למטה מתאחדים בו, ואינם עוזבים אותו, להישכח ולהתרחק מהם. וע"ז כתוב: איילותי לעזרתי חושה. ישנם החושבים שניתן להיות יחד מטעם מטרות חיצוניות, אינטרס משותף. עם ישראל מיוחד שקשור בו יתברך.

רכה) ומשום זה צריכים להתאחד בהקב"ה, ולאחוז בו, כמי שמושך מלמעלה למטה, שלא יהיה איש נעזב ממנו אפילו שעה אחת. וע"כ כשסומך גאולה לתפילה, ברכת גואל ישראל לתפילת שמונה עשרה, צריך להיאחז בו ולדבר עימו בלחש, שלא יתרחק ממנו, ולא יעזוב אותנו. וע"כ כתוב: ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום, אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו.

תגיות: נחישות בעבודת השם

שאלות חזרה ושינון בזהר תרומה עג-עה
1. מיהו חי העולמים ולמי הוא נותן נשמות בפסוק נשמת כל חי וגו'?
2. מהם המדרגות הנרמזות בחשבון מ"ה מ"י ומאה, וכיצד זה משפיע על עליית המלכות ביום השבת?
3. מה היתה כוונת דוד המלך באמרו את צמד המילים ואתה השם?
4. מדוע צריך לבקש מהשם, אל תרחק להסתלק ממנו לעזוב אותנו, והרי יותר ממה שרוצה העגל לינוק הפרה רוצה להיניק?
5. מדוע התפילה בלחש כמי שמדבר בסוד עם המלך?
6. למה אנחנו מדמים את הקב"ה באמרינו "אילותי"?
7. מדוע ישראל למטה צריכים להתאחד בו? הרחב את תשובתך על המילה "בו"
8. כתוב שלושה דברים בהם אתה מראה את נחישותך להראות את רצונך לקרבת השם אליך.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה עג – עה
נִשְׁמַת כָּל חַי
דרושה נחישות בעבודת השם.
על האדם לנהל את רצונותיו, לבוא בשמחה עם לב המכיל את כל הרצונות למטרה המשותפת, הרצון לדבקות עם המקור העליון. האחדות שלנו עם הקב"ה באה מתוך אמונה ואידיאה עליונה, תוך שילוב מאמץ ויגיעה תמידית. חז"ל סידרו את התפילה בדיוק המפעים את הנפש. יש בנשמה כוח להתחבר לבורא, והתפילה מביאה את לב האדם לרצון הדבקות. עצם השבח מביא להתקרבות את הרגש, את הלב.
וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
הנקודה המשמעותית והחשובה היא החיבור. אין הבורא רוצה להתרחק מהנברא, אלא לפי תפיסת הנברא את הבורא, לאחר שחטא והתרחק, מבקש מהבורא לקבל את האפשרות לראותו קרוב. זוהי אמירה חשובה של האדם, אך אמירה אינה מספיקה, אלא על האדם להרגיש שבית המדרש הוא מקום בו באים ומשקיעים בכדי לדרוש את השם, שיש את הרצון והכוח כדי לומר שכל רצונו זה בקשר.
קשר פנימי בא בסוד, לכן התפילה בלחש אל המלך, בלי להשמיע קול לחיצוניות, דהיינו בלי להחשיב את החיצוניות. בלי הנקודה הפנימית הקשר רופף והופך להיות מעין קשר טכני במקום קשר נפשי אמיתי. עם ישראל מיוחד שקשור בו יתברך.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה ע – עב

רַנְּנוּ צַדִּיקִים

מלמד כאן על התפתחות התפילה והשבח להשם בשבת. ראשית יש לאדם לראות בנפשו את גדולת הקב"ה. בשבת שהיא שיא האמונה, יש לומר את הפסוק שמים מספרים כבוד אל שזו בחינת היסוד ימין.

רח) ותיקנו החברים התחלת התשבחות מתשבחות האלו של דוד, מהשבח, השמיים ז"א שעלה לאו"א מספרים, שהשמיים, ז"א, לוקח תחילה, ומאיר לכל השאר. ואח"כ לוקח נהר היוצא מעדן, יסוד. וזהו שכתוב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים, בַּיהוָה;  לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה, שהשבח הזה יסוד, ורננו משום שהנהר הזה מקבץ ולוקח הכול מהשמיים, ז"א, בחסדים. ומקור החיים, שהוא הארת חכמה, הכול כראוי ביום הזה. והשמש, ז"א, מתקן את היסוד, להאיר כראוי ביום הזה.

לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ

כאן מלמד על השבח שבא מהאור האמיתי, לאחר שנפרדה הנקבה מהקליפות ולקחה את ההשתוקקות לקשר, על זה משבחים אותה. זהו סוד הלבנה שנפרדה מהשמש, צד שמאל

רט) ואח"כ צריכים לומר השבח, הלבנה, המלכות, הנפרדת מס"א ביום הזה, כדי להאיר מהשמש וזהו שכתוב: לדוד בשנותו את טעמו. כי אחר שנפרדה מס"א, הרי התחברה בשמש, ז"א. ושבח הזה הוא בסדר כ"ב אותיות בהתחלת הפסוקים, שהשמש מכניס אותם בלבנה. ושבח, יש בו הפרדת הלבנה מס"א, ושבח של כ"ב אותיות שהשמש מכניס בלבנה. כשצד הלב של האדם מתפטר מהס"א נשאר צד חלול, מקום פנוי לקבל את החסרונות/אותיות מצד הקדושה

תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה

רי) ואח"כ התחברות ועליית המלכה עם בעלה ז"א. וזהו שכתוב: תפילה למשה איש האלוקים. כי תפילה היא המלכות, ומשה הוא ז"א. שזה מורה התחברות ודבקות האישה בבעלה, תפילה למשה, ולפרושׂ ימין ושמאל, חו"ג, לקבל אותה, ולהיות יחד בחיבור אחד. בתחילה לימד מצד יסוד, לאחר מכן מצד המלכות, וכאן החיבור מצד משה קו אמצעי. משה המקשר בין שמים וארץ והוא המקשר אותנו, הזיווג, לכן המאמר תפילה למשה מצביע על הזיווג

שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ

למה שיר חדש הרי אומרים אותו בכל יום. כל פעם שעולה המלכות לזיווג היא חוזרת להיות בתולה, דבר שאינו פגום, רצון אמוני הוא לא פגום, יש לבוא כך חדש לזיווג. השכל מוסיף דבר על דבר, ואין מתפללים עם שכל אלא עם הלב.

ריא) וזהו שכתוב: מזמור שירו לה' שיר חדש. התעוררות החברים שביארו בזה, הוא יפה, שאמרו, שאלו פָרות עָלות שהיו נושאות הארון כמ"ש: וייִשרנה הפרות בדרך. מהו, השירה שהיו אומרות? הוא מזמור, שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. זהו כעין של מעלה, שבשעה שהחיות נושאות הכיסא, המלכות, להרים אותו למעלה, לז"א, הן אומרות שבח הזה.

ריב) למה כתוב שיר חדש? הלוא תמיד אומרות שבח הזה? חדש נקרא בהתחדשות הלבנה, המלכות, כשמאירה מהשמש, ז"א, אז היא חדש, וזהו, שיר חדש. כי כל פעם שהמלכות עולה לזיווג עם ז"א, נבחנת לחדשה, שכל פעם חוזרת להיות בתולה. וכתוב: הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו, זהו התעוררות של ימין ושמאל, חו"ג, לקבל אותה. החידוש הוא באמונה, לכן כשישנה אמונה היא דבר חדש, כמו כהן גדול אישה בבתוליה יקח. כך כשאדם רוצה לבוא ולהתחבר יבוא עם רצון חדש בלי התסכולים אלא עם רצון חדש.

ריג) ושבח הזה, כשהיו נושאות את הארון, היו משבחות אותו, כשהיו עולות לבית שמש. כמו העגלות, שהן חיות עולות לבית שמש, ז"א שנקרא שמש, והכול עולה, כי בשבת עליית הכיסא, המלכות, לעלות למעלה. וע"כ תיקון שבח הזה הוא בשבת. אלו תשבחות כולן התקינו בשבת, שישבחו לו העם היחיד בעולם. ביום חול אין לה זיווג, עם ישראל מיועד לשבח למלך, כדי לנסה אותו בעינינו.

מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת

ריד) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. שבח הזה אמר אדה"ר בשעה שנתגרש שהיה שותף לפעולה זו מגן עדן, ובא השבת והגן עליו. שבח הזה, עולם התחתון, המלכות, משבח לעולם העליון, שהוא יום שכולו שבת, שהוא המלך שהשלום שלו, ז"א. וזה מזמור שיר. ולא כתוב מי אמר אותו, רמז למלכות, שכל מקום שנאמר סתם רומז על המלכות. הנשמה היתרה שקיבל אדם ראשון בשבת שמרה עליו מחיות רעות.

רטו) ליום השבת, יום העליון, שבת העליון, ז"א. שבת סתם זהו שבת של ליל שבת, המלכות. יום השבת, זהו שבת של מעלה, ז"א. יום ז"א, לילה המלכות. ושמרו בני ישראל את השבת, זה לילה, הנוקבא. זכור את יום השבת, זהו יום, הזכר, ז"א. משום זה כתוב: מזמור שיר ליום השבת, שהמלכות משבחת לז"א, שנקרא יום השבת.

רטז) עולם התחתון, מלכות, בא סתם בלי שם. אור הנר אינו ניכר ביום באור השמש, וע"כ אינה עולה בשם. וכל אלו השבחים של שבת, כבוד יום, הוא שבח עליון על כל שאר הימים. קטן מתבטל בפני גדול, וכשיש גילוי, גם המלכות, הנקבה עולה, אך אינה עולה בשם מתבטלת בפני העליון.

את השבת יש לשבח שגם אצל אדם ראשון היא שמרה עליו, ולמרות שחטא לפני כניסת השבת, נשמר מחיות רעות. גם כשאדם לא מרגיש, נשמרים הדברים בנפשו, השבת היא ההגנה הטובה ביותר. זה להתענג מהיחד עם הבורא.

שאלות חזרה ושינון בזהר תרומה ע-עב
1. למה מכוון המזמור "רננו צדיקים"?
2. למה מכוון המזמור "מאמר לדוד בשנותו את טעמו" ?
3. למה מכוון מאמר תפילה למשה איש האלוקים"? הסבר ונמק.
4. מה מציינת המילה "חדש" במזמור "שירו לה' שיר חדש"?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה ע – עב

רַנְּנוּ צַדִּיקִים

מלמד כאן על התפתחות התפילה והשבח להשם בשבת. ראשית יש לאדם לראות בנפשו את גדולת הקב"ה. בשבת שהיא שיא האמונה, יש לומר את הפסוק שמים מספרים כבוד אל שזו בחינת היסוד ימין.

לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ

כאן מלמד על השבח שבא מהאור האמיתי, לאחר שנפרדה הנקבה (הנברא) מהקליפות ולקחה את ההשתוקקות לקשר, על זה משבחים אותה. זהו סוד הלבנה שנפרדה מהשמש, צד שמאל. כשצד הלב של האדם מתפטר מהס"א,  נשאר מקום פנוי לקבל את החסרונות/אותיות מצד הקדושה.

תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה

החיבור מצד משה המקשר בין שמים וארץ והוא המקשר אותנו, לכן המאמר תפילה למשה מצביע על הזיווג, קו אמצעי.

שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ

למה שיר חדש הרי אומרים אותו בכל יום. כל פעם שעולה המלכות לזיווג היא חוזרת להיות בתולה, דבר שאינו פגום, רצון אמוני הוא לא פגום, יש לבוא כך חדש לזיווג. השכל מוסיף דבר על דבר, ואין מתפללים עם שכל אלא עם הלב. כך כשאדם רוצה לבוא ולהתחבר יבוא עם רצון חדש בלי התסכולים אלא עם רצון חדש.

מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת

את השבת יש לשבח כפי שגם אצל אדם ראשון היא שמרה עליו, ולמרות שחטא לפני כניסת השבת, נשמר מחיות רעות. גם כשאדם לא מרגיש, נשמרים הדברים בנפשו, השבת היא ההגנה הטובה ביותר. זה להתענג מהיחד עם הבורא.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה סז – סט

הַשָּׁמַיִם  מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל

על האדם לפעול כגיבור לפתח ולהגיע לסוג מחשבה אמונית. מחשבה פרקטית בלבד בענייני העולם הזה, לא תאפשר הורדת הארה של הקדושה העליונה הנסתרת. כדי שקדושת השבת תימשך גם ליום יום, צריך לפתח מחשבה אמונית. ידיעה חיצונית טכנית של דבר אינה מועילה, אלא יש להגיע להרגש של הדבר, להבנת הלב. פנימיות התורה היא משקה את הארץ, דהיינו נותנת לחלוחיות וחיוּת ברצון באמונה שלמה. וכאשר האמונה באה הן מצד החיוב לקיים את הפרקטיקה והן מצד הנקודה הפנימית המחוברת לאידיה, אזי היא אמונה שלמה. גיבור מוכן לפעול פעולה גם אם אינו מרגיש כלום, אלא מקבל מעל הדעת אמונת חכמים. כדי להוריד מחשבה ללב, יש לחשוב נכון.

קצז) אבל בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם. אע"פ שהם או"א, נסתרות עליונות, חסדים מכוסים, אווירא דחיא, שלא נודעו לעולם זו"ן, שאין החכמה מתגלה בהם, עכ"ז הנזילה וההמשכה שלהם נמשך ונוזל למטה, למלכות שנקראת ארץ, שהחכמה הנסתרת בהם נמשכת למלכות. ומשום המשכה הזו, יש לנו אמונה שלמה בעוה"ז מלכות, המלכות בהארת החכמה, שנקראת אמונה שלמה אמונה בד"כ בראש, אך כאן היה ביטוי שלה במלכות, וכל בני העולם מדברים באמונה של הקב"ה מדברים בסתרי תורה, הפנימיות, המלכות, במדרגות חכמה של מדרגות או"א, כמו שהיו מגולות אפילו למעלה באו"א, ולא היו שם נסתרות וגנוזות כמ"ש: וּבִקְצֵה במלכות תֵבֵל מִלֵּיהֶם, מתחילת העולם עד סוף העולם מדברים חכמי הלב באלו מדרגות הגנוזות מדברים בשפת הקבלה בגילוי במלכות, בחינת גל עיני נפלאות מתורתך, אע"פ שלא נודעו במקומם באו"א, כי במלכות הן נגלות. שפת סתרים היא השפה האמתית בה מדברים על מעבר למקרה.

קצח) אבל במה נודעות מדרגות החכמה שבאו"א, שכתוב: לַשֶּׁמֶשׁ  שָׂם אֹהֶל בָּהֶם כלי קבלה שיכול לבטא את ההארה. כל תחתון יכול להוות כלי לעליון, בחינת אוהל. כאן מדבר על הגנוז באו"א לכן הז"א הוא המגלה את החכמה, משום שהשמש הקדוש, ז"א, הוא משכן לאלו מדרגות העליונות הקדושות של או"א, והוא אור, שלוקח כל האורות הגנוזים, והמשכה ההיא שלהם, ובזכותו נראה האמונה לכל העולם, שז"א הוא משכן לחכמה שבמדרגות או"א, וז"א משפיע אותה למלכות שנקראת אמונה, והאמונה נראית בכל העולם. כי החכמה מכונה ראייה.

קצט) מי שלוקח השמש, הוא כמי שלקח כל המדרגות, משום שהשמש הוא אוהל מקום הגילוי, ז"א מגלה את ההארה הגנוזה באו"א, שכל המדרגות נכללו בו, והוא לוקח הכול, ומאיר לכל אלו מיני האורות למטה, אל המלכות, וע"כ כתוב: וְהוּא  כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ כדי להאיר למלכות בהארות והתנוצצות של כל האורות הגנוזים מכל המדרגות, שכולם נותנים לו בחשק וברצון שלם את חפצם והאורות שלהם, כמו שיש לחתן רצון וחשק לתת אל הכלה מנחות ומתנות. וע"כ, וְהוּא  כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ.

ר) מיהו חופתו? זהו עדן, חכמה. וזה שכתוב: ונהר יוצא מעדן. עדן, זהו חופה המכסה על כל, שמכסה ומגן מפני כל הקליפות וכתוב: יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח ישיש לשון שושנה, צד הזכר, ההארה הנתנת לשושנה, השכינה הקדושה. ישיש, מצד אור הראשון, ששימש בששת ימי בראשית מטרם שנגנז, שלא נמצא בו דין כלל. כגיבור, מצד הגבורה, ואע"פ, שהגבורה היא דין שלם, כגיבור כתוב: ולא גיבור, משום שהמתיק הדין בחסד, ולקח הכול ביחד, הן חכמה והן חסדים, בחשק וברצון השלם בחינת הגיבור היא כשהחכמה מוגנת ע"י החסד. וכל זה לרוץ אורח כמ"ש: הנותן בים דרך, שנותן דרך במלכות שנקראת ים, כדי להשקות ולהשלים הארת הלבנה, המלכות, בכל הצדדים, בימין ובשמאל, ולפתוח בה אורח, להאיר למטה. תיקון המפתחא דרך המאפשרת לחוכמה להאיר מהראש לגוף שנקראת אורח. שזולתו לא הייתה יכולה להאיר. כאשר מקבלים את ההארה בחשק בלי להתלונן, שמחים בחלקנו – אז אין מקום אחיזה לס"א.

מִי שׁמִתְלוֹנֶן עַל מַה שׁמקָבֶּל, הָקְלִיפָּה נֵאחזת בּוֹ.

רא)  מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ של הארת הזכר. מסוף שמיים העליונים, ז"א, הוא מוציא השפע, משום שבסיום הת"ת, גוף, יסוד, מוציא שיפעו, שבמקום ההוא ניכר בין זכר לנקבה כמ"ש: ולמקצה השמיים עד קצה השמיים. קצה השמיים, זהו עולם העליון, ז"א, הנקרא שמיים, ולמקצה השמיים, השלום שלו, יסוד. כמו שז"א לוקח כל האורות וכולם בו, אף יסוד לוקח כל האורות וכולם בו, והוא יוצא מקצה השמיים.

רב) וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. ותקופתו, שמסבב בכל הצדדים הקדושים הראויים להאיר ולהשקות ולהתנוצץ ממנו. ואין נסתר, שאין מי שיתכסה מאור הזה, כי הוא מאיר לכולם בכלל אחד, לכל אחד ואחד כמו שראוי לו. כמו הגשם שמשקה את כולם, וכאשר הבור מקבל את המים, התורה שניתנת מהנסתר ללב, כל אחד כפי הראוי לו.

רג) וכשכולם נשלמים ומאירים מתוך השמש, אז מתעטרת הלבנה, המלכות באמונה שלמה, כמו אמא עילאה, שנעשית שלמה בחמישים שערים כמוה כמ"ש: תורת ה' תמימה, כי אז היא תמימה מכל הצדדים בחמש המדרגות חג"ת נ"ה, כמו אמא עילאה, כי אלו החמש הן חמישים שערי בינה, כי כל אחת כלולה מעשר. מלכות נספרת ביחדות, וז"ת דבינה בעשרות

רד) ומשום זה היא באה בפסוקים של חמש חמש תיבות, כדי להשלים חמישים, תורת ה' תמימה משיבת נפש, הרי חמש. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, הרי חמש.  פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב, הרי חמש. מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם, הרי חמש. מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם, הרי חמש. מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו, הרי חמש. שכל אלו השמות, תורת, עדות, פיקודי, מצוות, יראת ומשפטי הם שמות המלכות, וכולם באים בחמש חמש, כדי להיכלל בחמישים, כמו אמא עילאה.

רה) וע"כ כתוב בפסוקים אלו הויה הויה שש פעמים שהם כנגד ו"ק עליונים, שהם השם העליון, ז"א, וע"כ התמלאה מהם הלבנה, המלכות, ונשלמה בסדר העליון כראוי. וזהו ביום השבת, שהכול נשלם כראוי בשבת, למעלה בז"א, ולמטה במלכות.

רו) וע"כ ביום הזה מתווסף אור בכל. השמיים, ז"א, מקבלים תחילה ממקור החיים, או"א, והשמיים מאירים ומתקנים את כבוד העליון, מלכות, מסֵפר העליון, אבא של כולם, ומהספר שהוא אמא עילאה. וז"א, שנקרא שמיים, הוא סיפור. ומשום זה כתוב: מסַפרים, שהוא ג' שמות אלו, ספר וספר וסיפור, שהם, או"א וז"א, השולטים ביום השבת על כל שאר הימים.

רז) משום זה שבח הזה של השמיים מספרים, אמר דוד ברוח הקודש על ההארה וההתנוצצות והממשלה של יום השבת על כל שאר הימים, משום שהשם העליון, ז"א, מאיר באור ומתנוצץ בהתנוצצות ונשלם בשלמות למעלה ולמטה. ואז תורת ה' תמימה, שהוא שבת של ליל שבת, המלכות, שהיא אחד עם ז"א.

SSSSS

שאלות לזרה ושינון בזהר תרומה סז-סט
1. לאחר שלמדנו בסוד הדעת שהוא הזיווג בליל שבת מהו "בכל הארץ יצא קום"?
2. מהו "ובקצה תבל מליהם"? כיצד זה מצביע על התפשטות חכמת הקבלה שהיא בחינת השבת?
3. מדוע קורא לשמש אהל בפסוק "ולשמש שם אהל בהם" ומה הכוונה בפסוק זה?
4. מדוע מי שלוקח השמש הוא כמי שלוקח כל המדרגות ומדוע משווה אותו ל "כחתן"?
5. מהו ישיש כגיבור ולא גיבור?
6. כיצד נותן דרך בים? והרי הים באופן רגיל גועש וסוער ומים מכסים אותו.
7. מהו קצה שמים ומהו למקצה השמיים? כיצד זה מסביר את חכמת שלמה שהיה חכם מאד?
8. כיצד נראית ההשגחה הכללית שבאה מהפרט כמו טלא דבדולחא בכתוב: "ואין נסתר מחמתו"?
9. על מה מצביעים הפסוקים תורת ה' תמימה וגו', רינו את ה' ברננה וגו', פיקודי ה' ישרים, מצוות ה' ברה וגו', יראת ה' טהורה וגו' משפטי ה' אמת וגו'?
10. על מה מצביעות המילים הראשונות בפס'? על מה מצביעים שם הוי"ה בכל אחד מהפסוקים? ועל מה מצביע שהם ששה פסוקים?
11. סכם את המאמר. העזר באות ר"ו והראה את תכלית ההארה בליל שבת באות ר"ז.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה סז – סט

הַשָּׁמַיִם  מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל

מי שמתלונן על מה שמקבל, הקליפה נאחזת בו.

כאשר מקבלים את ההארה בחשק בלי להתלונן, שמחים בחלקנו – אז אין מקום אחיזה לס"א. על האדם לפעול כגיבור לפתח ולהגיע לסוג מחשבה אמונית. מחשבה פרקטית בלבד בענייני העולם הזה, לא תאפשר הורדת הארה של הקדושה העליונה הנסתרת. כדי שקדושת השבת תימשך גם ליום יום, צריך לפתח מחשבה אמונית. ידיעה חיצונית טכנית של דבר אינה מועילה, אלא יש להגיע להרגש של הדבר, להבנת הלב. פנימיות התורה היא משקה את הארץ, דהיינו נותנת לחלוחיות וחיוּת ברצון באמונה שלמה. וכאשר האמונה באה הן מצד החיוב לקיים את הפרקטיקה והן מצד הנקודה הפנימית המחוברת לאידיה, אזי היא אמונה שלמה. גיבור מוכן לפעול פעולה גם אם אינו מרגיש כלום, אלא מקבל מעל הדעת אמונת חכמים. כדי להוריד מחשבה ללב, יש לחשוב נכון.

SSSSSSS

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה סד – סו

הַשָּׁמַיִם  מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל

אָדָם זָז בַּזּמַן וְלֹא הַזְּמָן זָז.

בלימוד ישנה הבחנה של: עולם, שנה, נפש. עולם מקום הפעולה, זמן מה שמודדים בימים חודשים, הנפש היא האדם עצמו. בטעות חושב אדם שהזמן זז או המקום משתנה. לצורך תיקון ניתנה לאדם תודעה כאילו הזמן מתקדם, כדי שיוכל לתרגל תנועה נפשית ולהתקדם. התנועה הנפשית הנדרשת בשבת, שזו נקודת האהבה בנפש, מצריכה חיבור של צד המחשבה עם צד השתוקקות הלב. המחשבה, הכוונה שנק' שמים מפני שבשבת עולה להשראה עליונה, לשורשים שבה. המחשבה העליונה מאירה ב' אמונות: שהבורא טוב ומטיב, ועל הנברא לבוא כשותף לאהבה ואז יוכל להשיג את השמחה.

מלמד כאן כיצד בונים אהבה דרך הפסוק הַשָּׁמַיִם  מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל.

קפד) כשהאיר היום ביום השבת, עליית השמחה עולה בכל העולמות בנחת בחדווה אז כתוב: הַשָּׁמַיִם  מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל  וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ. שמיים, ז"א, ששֵם העליון נראה בהם, אמא, ושם הקדוש נרשם בהם, אבא. כלומר, שמיים, ז"א, שיש בו מוחין דאו"א דהיינו שז"א עשה עליה מאחר ויש לו רק נפש דו"ק, ואומר שמים לשון רבים מפני שיש לו מוחין דאו"א, ויש להגיע לקו אמצעי למוחין דחיה.

קפה) מהו מספרים לשון ספיר המאיר? שמאירים ומתנוצצים בהתנוצצות של אור העליון, ועולים בשם, הכלול בהארת השלמות העליונה, בשם הויה, שיש בו י"ה, שלמות העליון, שהם או"א.

קפו) מהו סיפור, שהשמיים מספרים? שמתנוצצים בהארת השלמות של ספר העליון, אבא, והנמשך מספר נקרא סיפור. ומשום זה, עולים בשם שלם, הויה, ומאירים באור שלם, בקו ימין באמונה בשלמות, ומתנוצצים בהתנוצצות שלמה, בקו שמאל. הם מתנוצצים ומאירים בעצמם מתוך האור של התנוצצות ספר העליון מצד הארת החוכמה, ומתנוצצים ומאירים לכל צד וצד לזכר ונקבה שמתדבקים בו, כי מהספיריות ומהאור מאיר כל טבעת וטבעת ומתנוצץ בהתנוצצות, כל הספירות שבמלכות הנקראות טבעות. משום שביום הזה מתעטרים השמיים, ז"א, ועולים בשם הקדוש, הויה שזה מוחין, אור של גדלות המאיר במדרגה, יותר מבשאר הימים אשר בשבת ישנה הארה של שלמות וישנה אפשרות להשיג אותם. כבוד אל הוא הארה של הויה המאירה לכל הצדדים. שם הויה הוא שם הכולל להיותו יתברך משפיע. שמות הקודש הם דרכי ההשגחה של הבורא על הנבראים, כאשר אומר הבורא מתכוון על המצאת יש מאין, חומר של הכלים בלבד, הרצון לקבל. כל שאר השמות מבטאים את צורת ההשגחה.

קפז) ומעשה ידיו. טל 39 = יוד-הו-ואו העליון המאיר מכל צדדים הנסתרים, שהם מעשי ידיו של ז"א, ותיקון שלו שמיתקן בו, ביום הזה, מכל שאר הימים. החסדים המכונים טל, נגלו ע"י העלאת מ"ן ממסך דחיריק, שהעלה ז"א. וע"כ נקרא הטל, מעשי ידיו כמו שמרימים ידיים למעלה בתפילה, ביקוש של ז"א מאו"א כדי להעניק לבינה בזווג שמשם ייתן לנשמות הצדיקים.

קפח) מגיד לשון גידים, קו שמאל הרקיע. מגיד, שמושך הטל ונוזל למטה ליסוד, מראש המלך, מהג"ר שלו, שנקראות ראש ז"א, ומתמלא מכל הצדדים. הרקיע, רקיע שהוא הנביעה של הבאר, יסוד המשפיע אל הבאר, מלכות. וזהו נהר היוצא מעדן, המושך ונוזל מאיר למטה נזילת טל העליון, המאיר ומתנוצץ בהתנוצצות מכל הצדדים. ורקיע הזה מושך אותו בהמשכת אהבה והשתוקקות, להשקות שיקוי של שמחה לליל שבת, המלכות. ההארה המיוחדת של שבת, שז"א, הקב"ה מאיר לשכינה הקדושה המלכות וכנגד זה הנברא בא בלימוד ואור של שמחה של עונג, למרות ששבת היא בחינת עונג. הארה מיוחדת זו מורגשת אצל מי שקשור ליחד, לשכינה הקדושה, לכן על האדם להתדבק בשכינה הקדושה ולהזמין אותה בקבלת שבת אליו ואז יהיה כמו שושבין למלכות ויוכל לקבל את ההארה בזיווג הגדול. מלמעלה ממהרים לתת את האהרה בשבת יותר מבכל יום, דהיינו בדילוג מדרגה. לכן שווה להתחבר וללמוד בשמחה דווקא פנימיות התורה בשבת.

קפט) וכשמושך ונוזל טל של בדולח מדרגת החוכמה מראש ז"א. מתמלא הכול ונשלם באותיות הקדושות, בכ"ב (22) אותיות, בכל אלו שבילים הקדושים. החכמה שבל"ב (32) שבילים נעלמת ומתלבשת בטל, חסדים, אז מתמלא מכל, הן מחכמה והן מחסדים, אלא, החכמה בהיעלם, והחסדים בגלוי. כיוון שהכול התחבר בו, הן חכמה והן חסדים, נעשה בו אורַח להשקות ולברך למטה, למלכות. שניתקן בו מפתחא הדרך להאיר את החכמה דרך קו אמצעי שנקרא אורח. שדרכו משפיע הארת הג"ר אל המלכות.

כאן גם מלמד שאהרה זו שזכה ז"א, מאיר למלכות.

קצ) יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר;  יום גילוי, ז"א משפיע ליום, וטבעת מלכות, לילה משפיע לטבעת. שכל ספירה מז"א הנקראת יום וטבעת, משפיע לספירה שכנגדה במלכות. כי עתה מדבר הכתוב בדרך פרט, איך השמיים, ז"א, מספרים ומתקנים בספיריות ובהתנוצצות עליונה, לכבוד הזה, שהוא המלכות הנקראת כבוד. ואיך מושך ונוזל רקיע נזילה מטל העליון. יום ליום יביע ימהר, דהיינו בדילוג מדרגות ניתן להגיע להארה גדולה זו אומר, יום ליום ומדרגה למדרגה ימהרו לכלול זה בזה, ולהאיר זה מזה, מספיריות ההיא שמתנוצצים ומאירים השמיים לכבוד הזה, שהוא המלכות. יביע, שמבע, לשון מהירות, כי תרגומו של, וחש עתידות למו, הוא ומבע דעתיד להון. ויביע, פירושו שממהרים להאיר זה מזה, ולהתנוצץ זה מזה, מספיריות והתנוצצות ההיא של ז"א הנקרא שמיים.

קצא) יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר לשון אמירי העצים, אור זך פירושו כלל האותיות והשבילים, שהארות אמא נקראות אותיות, והארות אבא נקראות שבילים, היוצאים מאו"א, וראש, היוצא מהם, שהוא הבן בכור. ז"א נקרא בן בכור. א' של אמר רומזת על אבא. וכשהוא עולה ויורד, כשמאציל קטנות אמא, שאורה עולה מלמטה למעלה, וגדלות אמא שאורה יורד מלמעלה למטה, אז מתחברת מ' של אמר, אמא, עם א'. ר' של אמר, רומזת על בן הבכור, ז"א. כשמתחברים כל אותיות, אמר, אור של או"א ובן הבכור, ומאירים זה בזה בחיבור אחד. ושולטים ביום השבת. וע"כ הכול נכלל זה בזה כדי להיות אחד, כי ז"א עולה ומלביש את או"א ומשום זה ממהרים להשפיע זה בזה ג' האותיות של אמר, שהם ממשלה העליונה, כדי להיות הכול אחד. משום שנמשך הארת חכמה מאמא אל ז"א, ע"כ צריך להיות בחיפזון, כדי שלא יינקו הקליפות, וכן הוא הדרך בכל מקום שנמשך הארת חכמה. כי אם יינקו הקליפות משהו, כבר אינם אחד. כי אחד פירושו, שאין עימו שותפות מצד האחר. האהבה שהיא בחינת שבת שלמה, ולכן אין לעשות כל מלאכה, שעל כל פשעים תכסה האהבה, וכל שיש לעשות ליהודי זה להתחבר להארה. יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר, כלומר שהארת החוכמה הזו ניתנת בחיפזון ומחברת הכל באהבה.

קצב) וכאשר כל זה נמשך ונוזל לרקיע, יסוד דז"א, אז הוא משקה ומאיר למטה, לכבוד אל הזה, מלכות, כדי לעשות תולדות בצורות האורות של השמיים האלו, ז"א, המאירים לכבוד אל ההוא. כל הארת החוכמה הזו באה כדי שייהנו תלמידי חכמים להוליד הבנות של השפעה, הבנות המגדילות את המוחין שלו, זו בחינה הדומה ליש מאין, תולדות הן הבנות חדשות, לכן יש עניין גדול שאדם יחדש בתורה בשבת, שאלו רגעי השארה הבאים מאהבה.

קצג) וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. המרכבות שלה, גוף הכיסא, המלכות, וכולם נקראים לילות שהן חסרונות כמ"ש: אף לילות ייסרוני כליותי. המרכבה העליונה, ז"א, הספירות שלו נקראות ימים, יום ליום. מרכבה התחתונה, המלכות, הספירות שלה נקראות לילות, לילה ללילה. לילה היא בחינת האשה שבאדם, שבלעדיה אין אהבה, מפני שצד האיש הוא השפעה בלבד, ודרוש חיבור שניהם, של הלילה בו רוכשים אמונה, לבין החסד המתגלה ביום.

קצד) יְחַוֶּה-דָּעַת. יחווה פירושו יחַיה, שיחיה תולדות מאורות שקיבל משמיים האלו. כמ"ש: ויקרא האדם שם אשתו חוה, כי היא הייתה אם כל חי. הרי שחוה וחיה עולות בדבר אחד, שהסתלקה י' מן חיה, ונכנסה ו' במקומה שהיא רק הארת חוכמה ולא חוכמה כמו האות יוד. בזמן תיקון, הבריאה שהי ו-ה אינה יכולה לקבל אהרה שלמה – ג"ר, אלא רק ו"ק. לעתיד לבוא אותה אבן, הבנה שמאסו הבונים תוכל לקבל ג"ר, ואז כתוב יהיה השם אחד ושמו אחד. אכלו פגה אומר שאכלו טרם זמנו, שאז ניתן היה לקבל רק אהרה חלקית, שהוא כראוי להיות, כי הו' היא חיים, רומזת על ז"א, עה"ח, וע"כ חוה וחיה, חוה היא עיקר, כי הי' של חיה לוקחת חיים מן הו' של חוה. וע"כ נקראת חוה ולא חיה. אף כאן יחווה, פירושו יחַיה.

קצה) וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. דעת הוא השמיים, ז"א, כמו שלשמיים יש ו"ק, אף כאן, משפיע לילה ללילה ו"ק באלו התולדות שהלילה מחיֶה, שהם כעין הו"ק של הז"א, וע"כ יום ליום, נכלל במדרגה העליונה, "אומר", שהיא או"א. לילה ללילה, נכללה במדרגה העליונה בזכר שמאיר לה, שמיים ודעת, ז"א.

קצו) ומשום שאומר הזה הוא עליון, או"א, ואינו כשאר אמרות, חוזר הכתוב עליו ואומר, אין אומר ואין דברים, כשאר אמרות העולם, אלא אומר הזה הוא עליון במדרגות העליונות, שאין שם אמרות ודברים, שהחכמה נעלמת בהם ואינה מאירה, כי הארת החכמה מכונה דיבור כשהיא על בחינת המלכות ואינם נשמעים, כשאר המדרגות שבאמונה, המלכות, שהן קול הנשמע, שהחכמה נגלית בה. אבל אלו, "אומר", שהוא או"א, אינם נשמעים לעולם. כמ"ש: בלי נשמע קולם, שהחכמה נעלמת בהם ואינה נשמעת, כי אין החכמה נגלית אלא במלכות לבדה. לכן שבת היא זיווג עם המלכות.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה סד-סו
1. הסבר לפרטיו את הפסוק "השמים מספרים כבוד א"ל ומעשי ידיו מגיד הרקיע".
2. מדוע אומר שההארה היא שמחה והרי מדובר על יום השבת שאמורים לדבר מענג?
3. מהו "יום ליום יביע אמר" כיצד זה קשור לפסוק הקודם שבשאלה א'?
4. מדוע חוה נקראת חוה ולא חיה וכיצד זה קשור במילה יחוה?
5. מהו המושג "דעת" בשונה מלימוד שכלי? כתוב חויה שבה חווית חוויה בלימוד.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה סד – סו

הַשָּׁמַיִם  מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל

אָדָם זָז בַּזּמַן וְלֹא הַזְּמָן זָז.

בלימוד ישנה הבחנה של: עולם, שנה, נפש. עולם מקום הפעולה, זמן מה שמודדים בימים חודשים, הנפש היא האדם עצמו. בטעות חושב אדם שהזמן זז או המקום משתנה. לצורך תיקון ניתנה לאדם תודעה כאילו הזמן מתקדם, כדי שיוכל לתרגל תנועה נפשית ולהתקדם. התנועה הנפשית הנדרשת בשבת, שזו נקודת האהבה בנפש, מצריכה חיבור של צד המחשבה עם צד השתוקקות הלב. המחשבה, הכוונה שנק' שמים מפני שבשבת עולה להשראה עליונה, לשורשים שבה. המחשבה העליונה מאירה ב' אמונות: שהבורא טוב ומטיב, ועל הנברא לבוא כשותף לאהבה ואז יוכל להשיג את השמחה.

הארה מיוחדת זו של שבת מורגשת אצל מי שקשור ליחד, לשכינה הקדושה, לכן על האדם להתדבק בשכינה הקדושה ולהזמין אותה בקבלת שבת אליו ואז יהיה כמו שושבין למלכות ויוכל לקבל את ההארה בזיווג הגדול. מלמעלה ממהרים לתת את ההארה בשבת יותר מבכל יום, דהיינו בדילוג מדרגה. לכן שווה להתחבר וללמוד בשמחה דווקא פנימיות התורה בשבת.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה סא – סג

בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ

מַתָּנָה טוֹבָה לִי בְּבֵית גִּנְזֵי שַׁבָּת שָׁמָּה.

מתנה לא מקבלים על צורך אלא על אהבה ושדרוג הקשר. השבת היא מתנה גדולה המאפשרת לעם ישראל להרגיש התרוממות רוח של המצב המתוקן שלהם. וישנם שוטים המאבדים מה שנותנים להם, לכן היא ניתנת לתלמידי חכמים המכירים בערכה ומכינים עצמם לשבת.

יש נשמות יתרות שיורדות בכניסת השבת לעולם ומעטרות את עם ישראל ובכך מעלים את מדרגתם וערכם הרוחני, שהולך ומגדל כל שבת. בחינה זו מאפשרת להסתכל אל מקום המטרה, שבת מעין עולם הבא.

כאן ישנה אפשרות לתיקון בימי השבת ולא רק מצד הזמן, כך שהתיקון מאפשר שלא יורדים שוב. דבר זה אפשרי כאשר מגיעים למדרגת נשמה באותו תיקון שבאים לעשות, תיקון נר"ן בבחינה זו.

קעח) גן עדן הארץ, ביום השבת, אינו ריק, בלא נשמות הצדיקים. אלא נשמות הולכות ונשמות באות, נשמות עולות ונשמות יורדות, נשמות הולכות מהגן, ונשמות אחרות באות לתוך הגן. כל אלו נשמות הצדיקים, המתלבנות להיטהר בימות החול, ועוד לא נכנסו לגן עדן התחתון, בשעה שנשמות אלו יוצאים מגן עדן התחתון, לגן עדן העליון, נכנסים אלו לגן עדן התחתון, והגן אינו נשאר ריק מפני שעולים אליו אלו שבגן עדן הארץ, והוא כמו לחם הפנים ביום הילקחו. ששׂמים אחרים במקומם.

קעט) כשחוזרים הנשמות מגן עדן העליון לגן עדן התחתון בימות החול, איך מתפשטים המקומות, לאורך ולרוחב ולרום, בתוך הגן, עד שיכיל כולן ואינו ניכר? הוא כעין ארץ הצבי שהייתה נמשכת לכל הצדדים, ולא היה ניכר. וכמו הצבי, שככל שגדל, גדל עימו עורו לכל צד ואינו ניכר. ויש כמה נשמות, שכיוון שעולות לגן עדן העליון, שוב אינן יורדות משם, ונשארות שם גם בימות החול.

קפ) נשמות עולות, ונשמות יורדות, שיתעטר בהן עם הקדוש. ובכניסת השבת, טרם שמתקדש היום, יש גלגול של הנשמות, אלו הולכות ואלו באות, אלו עולות ואלו יורדות. מי ראה כמה מרכבות קדושות המשוטטות לכאן ולכאן, כולן בשמחה כולן ברצון. נשמות האלו הן לעטר העם הקדוש, לעטר כמה צדיקים בגן עדן למטה, וזה נמשך עד השעה שעומד הכרוז וקורא מקודש מקודש שנכנסה שבת. אז נמצא המנוחה והשקט לכל. והרשעים שבגיהינום, כולם נשקטים במקומם, ויש להם מנוחה. וכל הנשמות מתעטרים, שמשיגות ג"ר, אלו למעלה ואלו למטה. אשרי העם שחלק זה להם.

קפא) בחצות לילה של ליל שבת, שהחכמים מתעוררים לתשמיש שלהם, רוח העליון שהתעטרו בו בעת התקדש היום, הנה בשעה שהם ישנים במיטותיהם, ונשמות האחרות שלהם רוצות לעלות ולראות בכבוד המלך, אז רוח העליון, שירד בכניסת השבת, לוקח את הנשמה ועולים למעלה והנשמה האחרת מתרחצת בבשמים שבגן עדן, ורואות שם מה שרואות.

קפב) וכשיורד הרוח לשרות במקומו בחצות לילה, גם נשמה ההיא חוזרת למקומה, וצריכים החכמים לומר פסוק אחד, של התעוררות רוח ההוא העליון הקדוש של עטרת השבת, רוח ה' אלוקים עלי, יען משח ה' אותי לבשֵר ענווים. בלכתם ילכו ובעומדם יעמודו ובהינשאם מעל הארץ יינשאו. אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. משום שמתעטרים ברוח ההוא, בהתעוררות שלהם בחדוות התשמיש, ויהיה המשכת רוח העליון של שבת, בתשמיש של מצווה. שייך למי שזוכה להתעוררות ועליית נשמה, כל אחד לפי מקומו ומעשיו.

קפג) רב המנונא סבא כשעלה מן הנהר בכניסת שבת היה יושב רגע אחד נושא עיניו ושמח לראות את השמחה של המלאכים העליונים שאלו עולים ואלו יורדים ובכל עת כניסת השבת יושב האדם בעולם הנשמות אשרי מי שיודע בסודות אדונו.

תגיות: עליית נשמה בשבת

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה סא-בג
1. האם ג"ע התחתון נשאר ריק היות ונשמות ממנו עולים לג"ע העליון? באר ופרט.
2. מה קורה בג"ע התחתון כאשר חוזרות הנשמות מג"ע העליון ביום החול? כיצד יש מקום לנשמות שהתגדלו ממקום זה?
3. מהו גלגול הנשמות שיש מיד עם כניסת השבת?
4. מדוע יש מנוחה והשקט לכל כולל הרשעים בגיהנום כאשר מכריז הכרוז "מקודש מקודש"?
5. מה קורה לאותן נשמות שעולות למעלה בעת תשמיש החכמים בליל שבת?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה סא – סג

בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ

מַתָּנָה טוֹבָה לִי בְּבֵית גִּנְזֵי שַׁבָּת שָׁמָּה.

מתנה לא מקבלים על צורך אלא על אהבה ושדרוג הקשר. השבת היא מתנה גדולה המאפשרת לעם ישראל להרגיש התרוממות רוח של המצב המתוקן שלהם. וישנם שוטים המאבדים מה שנותנים להם, לכן היא ניתנת לתלמידי חכמים המכירים בערכה ומכינים עצמם לשבת.

יש נשמות יתרות שיורדות בכניסת השבת לעולם ומעטרות את עם ישראל ובכך מעלים את מדרגתם וערכם הרוחני, שהולך ומגדל כל שבת. בחינה זו מאפשרת להסתכל אל מקום המטרה, שבת מעין עולם הבא.

כאן ישנה אפשרות לתיקון בימי השבת ולא רק מצד הזמן, כך שהתיקון מאפשר שלא יורדים שוב. דבר זה אפשרי כאשר מגיעים למדרגת נשמה באותו תיקון שבאים לעשות, תיקון נפש רוח ונשמה בבחינה זו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה נח – ס

בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ

כדאי לנצל את השבת דווקא ללימוד פנימי.

הפוטנציאל בזמן הקוסמי מאפשר לאדם לפעול למטה בעצמו כשותף, לעורר את העליונים ולבוא לקשר איכותי וחזק יותר.

לכן יש לבוא בשמחה ולקבל את השבת, שנשמה עליונה באה לכל נשמות ישראל. אז הקול (הכוונה) הולכת ברקעים העליונים ונאמר אשריכם ישראל, הנשמות העליונות באות ומפארות את נשמות ישראל, זהו זמן תשמיש כל חכמים. דווקא ברגעים הגבוהים על האדם לבוא לקשר.

כשאדם רוצה לקבל הארה עליו ללכת למקום התודעה הגבוהה, משם לשכל ואז ללב. זה מביע את קבלת השבת במוחין עליונים ובא כשותף בתהליך הקוסמי שהזמן מסוגל. זו הנקודה לקבלת השבת, ברצון ושמחה,

קסט) ברכו את ה'. את, רומז על המלכות, הנקראת את. את, זהו שבת של כניסת השבת, ליל שבת, מלכות. ברוך ה' המבורך. ברוך, הוא מוצָא הברכות ממקור החיים, והמקום שממנו יוצא כל שיקוי להשקות לכל, יסוד הבינה מהתודעה לשכל ומהשכל ללב. ומשום שהוא מקור המשפיע באות הברית, ביסוד דז"א, קוראים אותו המבורך הוא המבוע של הבאר, שהוא הנביעה של הבאר. שהיסוד, הנביעה של מלכות הנקראת באר. וכיוון שהברכות מגיעות ליסוד דז"א, הרי ודאי שהבאר מתמלאת, שאינם נפסקים מימיו לעולם. החסדים הנקראים מים. מתכוון שהמבוע של מקור הברכות באים ומשקים את ליבו של האדם דרך היסוד.

קע) וע"כ לא אומרים, ברוך את ה' המבורך, אלא ברוך ה', כי אם לא היה מגיע ליסוד דז"א, הנביעה ממקור העליון, מיסוד דבינה, לא היה מתמלאת הבאר כלל, המלכות. כי אין המלכות יכולה לקבל אלא מיסוד דז"א. וע"כ אומרים, המבורך, שהוא יסוד דז"א. מבורך, משום שמשלים ומשקה לעולם ועד, שזהו שבת של כניסת השבת, המלכות. ואנו מביאים הברכות ממקום שנקרא מבורך, יסוד דז"א. וכיוון שמגיעות שם, כולן נמשכות לעולם ועד, המלכות. וזהו, ברוך ה' המבורך, עד היסוד דז"א, שנקרא מבורך, מגיעות הברכות מעולם העליון, בינה. וכולן נמשכות לעולם ועד, המלכות, להתברך ולהישקות ולהיות שלמה כראוי, מלאה מכל הצדדים. ליבו של האדם יכול להתמלא בכניסת השבת ויש להישמר לא לפגום בזה.

קעא) ברוך, זהו מקור העליון, יסוד דבינה, שכל הברכות יוצאות ממנו. וכשהלבנה נשלמת אנו קוראים אותה ג"כ, ברוך למרות שהיא נקבה, אלא נק' בשם זכר היות ומשפיע לתחתונים, וכל המשפיע – זכר, כלפי התחתונים. אבל ברוך שכאן, הוא מקור העליון. הויה, זהו אמצעי שבכל צדדים העליונים, ז"א, קו אמצעי המחבר בין הלב לבין בינה, עולם הבא. המבורך, זהו שלום בית, יסוד דז"א, שנקרא שלום, הנביעה של הבאר, להשלים ולהשקות הכול. לעולם ועד, עולם התחתון הצריך להתברך, והשמן והגדלות, השפע, הנמשך בברוך ה' המבורך, הכול בשביל לעולם ועד, שהוא המלכות. שהיא התכלית של קבלת כל הברכות, בחינת שבת

קעב) וע"כ ברכה זו צריכים כל העם לברך, ובכניסת השבת, ברצון הלב ובשמחה צריכים להתחיל בהתחלה בברכה הזו, כדי שיתברך שבת הזה של כניסת השבת, שהוא ליל שבת, המלכות, מעם הקדוש כראוי, בברכה הזו. לכן יש לומר אותה בשמחה

קעג) כשמתחילים ישראל לברך, הקול הולך בכל הרקיעים המתקדשים בקדושת כניסת השבת. אשריכם עם קדוש, שאתם מברכים ומקדשים למטה, כדי שיתברכו ויתקדשו למעלה יש ענין חשוב שכדי לפעול פעולה למעלה, יש להתחיל למטה ע"י הנברא כשותף, ואז הקשר הוא משמח וגם הנברא מפעיל תנועות בעולם. כמה מחנות עליונים הקדושים. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. ואין ישראל מברכים ברכה זו, עד שמתעטרים בעטרות הנשמות הקדושות. אשרי העם שזכו להם בעוה"ז, לזכות להם בעוה"ב. לא ניתן לקבל כוחות אלו ללא עשיית העבודה, זהו פוטנציאל בעם ישראל ועליו לייצר שמחה לפעולה.

קעד) בלילה הזו, הוא תשמיש של החכמים שבזמן זה יש כוח של נשמה יתרה, ואין חיבור בגוף אלא בנשמה, כשמתעטרים בנשמות הקדושות האלו. והכול אחד. ובכל מקום שתמצא בעניין זה לחכמים, פעם בדרך זה ופעם בדרך זה, הכול הוא אחד. בעת הזו שמתעטרים כולם בנשמות ורוחות חדשים קדושים, היתרים על ימות החול, אז הוא זמן התשמיש שלהם, כדי שימשיכו לתשמיש הזה המשכת קדושה במנוחה העליונה, וייצאו בנים קדושים כראוי. אדם הרוצה שיצאו לו הבנות ומסקנות קדושות, ימשוך אותם דווקא כשישנה נשמה יתרה וכך

קעה) סוד זה ניתן לחכמים. בשעה שנחלק הלילה בלילה זה של שבת, רוצה הקב"ה להיכנס לגן העדן. כי בימות החול הקב"ה נכנס בגן עדן התחתון שבעולם עשיה, להשתעשע עם הצדיקים השורים שם, ובשבת, בלילה של שבת, הקב"ה נכנס בגן עדן העליון, שבעולם הבריאה, מקור העליון, בינה. כי ג' עולמות בי"ע, הם בינה ותו"מ, והבריאה היא בינה.

קעו) משום שבימות החול, כל נשמות הצדיקים כולם שורים בגן עדן הארץ, וכשמתקדש היום בכניסת השבת, כל אלו המחנות של מלאכים הקדושים הממונים בגן עדן התחתון, כולם מעלים את הנשמות האלו, השורים בגן עדן התחתון, להביאם אל רקיע ההוא העומד על הגן, כי להיותם מעולם עשיה, אין להם רשות לעלות יותר מזה. ומשם, מזדמנים מרכבות קדושות המסבבים כיסא הכבוד של המלך, בריאה, ומעלים כל אלו הנשמות לגן עדן העליון, שבבריאה.

קעז) כיוון שרוחות האלו עולים לגן עדן העליון, אז רוחות אחרים קדושים יורדים לעוה"ז, להתעטר בעם הקדוש. אלו עולים לגן עדן העליון, ואלו יורדים להתעטר בעם הקדוש. כמו שיש עלייה לנשמות שבגן עדן, כן יש עלייה לעם הקדוש, שמתעטרים בנשמה יתרה.

תגיות: מעלת הלימוד בשבת

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה נח-ס
1. הסבר מהו "ברכו את ה' המבורך" ובעיקר מי זה "את"?
2. מהו שעונים הקהל "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" הסבר לחלקיו ומה זה אומר מבחינה נפשית לאדם?
3. מה מיוחד בברכה זו לכניסת השבת דווקא וכיצד נכון לאמרה ומדוע?
4. אם כח הנשמה היתירה מגיע מלמעלה, מדוע ישראל צריכים לעשות מלמטה ולומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד"? (ראה אות קע"ג)
5. מדוע תשמיש של החכמים הוא בליל שבת ומה זה אומר מבחינה פנימית?
6. מה ההבדל בין כניסת הקב"ה לגן עדן ליום השבת?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה נח – ס

בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְברָךְ

כּדַאי לְנַצֵּל אֶת הַשַּׁבָּת דָוְוקַּא לֶלִימּוּד פְּנִימִי.

הפוטנציאל בזמן הקוסמי מאפשר לאדם לפעול למטה בעצמו כשותף, לעורר את העליונים ולבוא לקשר איכותי וחזק יותר.

לכן יש לבוא בשמחה ולקבל את השבת, שנשמה עליונה באה לכל נשמות ישראל. אז הקול (הכוונה) הולכת ברקעים העליונים ונאמר אשריכם ישראל, הנשמות העליונות באות ומפארות את נשמות ישראל, זהו זמן תשמיש כל חכמים. דווקא ברגעים הגבוהים על האדם לבוא לקשר.

כשאדם רוצה לקבל הארה עליו ללכת למקום התודעה הגבוהה, למבוע של מקור הברכות, משם דרך השכל ואז ללב. וכשעונה לחזן: בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְּבֹרַךְ לְעוֹלָם וָעֵד, מביע את קבלת השבת במוחין עליונים ובא כשותף בתהליך הקוסמי שהזמן מסוגל. זו הנקודה לקבלת השבת, ברצון ושמחה

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה נה – נח

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה

זְמַן הוּא סוּג שֶׁל הִזְדּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה לבנית הַלֵּב.

מלמד כאן ממה יכול אדם להביא תרומות בכדי לבנות לב שלם, את המקדש בנפשו. ובנוסף בכל זמן מיוחד על האדם לעשות את עבודת בניית הלב, לפי המועד שמסוגל, דהיינו להביא את הבחינה המיוחדת לבנייה כראוי. בשבת יש להרגיש שלמות ממש, שזו מעין התכלית, בלי לעורר את הדין מלמטה, שבכל מקרה התעוררות מלמעלה היא המתחילה את התהליך.

השבת היא אמונה גדולה, בה עוצרים את מהלך העשייה בחיים ובודקים את התכלית והעונג. הרגשת התכלית האמתית לא מאפשרת רוגז וכדומה

וכך במועדים ישנם בחינות מסוימות שיש להביא לבניית המשכן.

התרומות היו של זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וגו'. זהב צפון שמאל, יש לבנות אז את צד הדין שבלב. כסף, כיסופים להשם בונים ביום הכיפורים. וכמו כן יש לבנות סביבה עם גבול שמרחיקה את אומות העולם שבנו ע"י הפרים שמקריבים לאומות העולם.

מאיתם, מאת ם גם מהיסוד וגם מהמלכות, פירוש נוסף, תקחו את הכוח משבתות וחגים

קנז) מֵאִתָּם, מאלו הזמנים והשבתות תיקח אותה, והכול אחד. והם שכתוב: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. זהב, היום של רה"ש, יום של זהב, יום הדין, שהשמאל שולט כמ"ש: מצפון זהב יאֶתָּה. כסף, יוה"כ, שעוונות ישראל מתלבנים כשלג כמ"ש: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. וגם הכסף צבעו לבן וכתוב: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם.

קנח) נחושת, יום של קורבנות החג, המרכבות של עמים עכו"ם, שאנו מקריבים ע' פרים בעדם, והם נקראים הרי נחושת, ומשום כך מתמעטים והולכים פרי החג בכל יום. תכלת, פסח, שאז ממשלת האמונה, המלכות, רמז על דינים, כי תכלת מלשון כלָיה של הס"א, לא שלטה עד שכילתה והרגה כל בכורי מצרים כמ"ש: ועבר ה' לנגוף את מצרים. משום זה כל הצבעים טובים בחלום, חוץ מתכלת שהיא דין לרשעים, שהשמיים דנים, אך צדיקים אינם צריכים לפחד.

קנט) ארגמן שבועות, כי תושב"כ שניתנה בו, כלולה מימין ומשמאל מדרגת הת"ת כמ"ש: מימינו אש דת למו. ארגמן כלול מהרבה צבעים. תולעת שני, חמישה עשר באב, שבנות ישראל היו יוצאות אז בבגדי תולע שהוא צבע אדום כמ"ש: האמונים עלֵי תולע.

קס) עד כאן כנגד ו"ק: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. מכאן והלאה עשרת ימי תשובה, שהם: ושֵׁש, ועיזים, ועורות אילים מאודמים, ועורות תחשים, ועצי שיטים, ושמן למאור, ובשׂמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, ואבני שוהם, ואבני מילואים. עד כאן הם תשעה כנגד תשעה ימים, ויוה"כ משלים לעשרה.

קסא) ומכל אלו אנו לוקחים תרומת ה', המלכות, כמ"ש: וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם, בכל החגים, כדי להשרות אותה עלינו. ברה"ש אנו לוקחים תרומת ה', הבא מצד הזהב, גבורה, כי המלכות היא גבורה. ביוה"כ אנו לוקחים אותה, כי הבת, המלכות, יורשת לאמא, בינה, הנקראת יוה"כ. בסוכות אנו לוקחים אותה, שהיא סוכה הסוככת ומגנה עלינו, כמ"ש: ביום השמיני עצרת תהיה לכם, וזה היא תרומת ה', המלכות הנקראת עצרת.

קסב) בפסח אנו לוקחים אותה, צבע של אור התכלת. בשבועות אנו לוקחים אותה, והיא שתי הלחם. שכתוב: במתן תורה, וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור, ואנו לוקחים מתושב"כ את התשבע"פ, המלכות. ט"ו באב, המלכות עומדת בשמחה על בנות ישראל. וכל שאר הימים הם לתיקון של המלכות. וע"כ כתוב: אשר תקחו מאיתם, לשון רבים.

כְּמוֹ שֶּׁהֵם [כגוונא]

 קסג) כמו שהם, הו"ק דז"א, מתייחדים מחזה דז"א ולמעלה, באחד, שאין עימהם שותפות דס"א, אף המלכות מתייחדת מחזה דז"א ולמטה, באחד, כדי שתהיה עימהם למעלה, אחד כנגד אחד, כי הקב"ה, ז"א, אחד למעלה, אינו יושב על כיסא כבודו, מלכות, עד שגם היא נעשית אחד כמוהו, כדי להיות אחד באחד. כמ"ש: ה' אחד ושמו אחד. כי ה', ז"א, ושמו, המלכות, והם אחד באחד. זהו מושג האהבה אליו יש להגיע, עליון ותחתון, לב וראש

קסד) שבת, המלכות, הנקראת שבת בעת שמתייחדת באחד, שישרה עליה ז"א, שהוא אחד. וזו התפילה של ליל שבת, כי אז מתייחד כיסא הכבוד הקדוש, המלכות, באחד, וניתקנת שישרה עליה מלך הקדוש העליון, ז"א. אין הקב"ה בא למקום שאינו שלם

קסה) כאשר נכנסת השבת, מתייחדת ומתפרדת מס"א, וכל הדינים עוברים ממנה, ונשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בעטרות למלך הקדוש. וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין בורחים כולם, ואין ממשלה אחרת בכל העולמות, חוץ ממנה.

קסו) ופניה, ג"ר שלה, מאירים באור העליון ומתעטרת בעם הקדוש למטה, שכולם מתעטרים ממנה בנשמות חדשות. אז תחילת התפילה לברך אותה בשמחה, בהארת הפנים, ולומר, ברכו את ה' המבורך. את, המלכות, כדי להתחיל בברכה אליה.

קסז) אסור לעם קדוש להתחיל אליה בפסוק של דין, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה, לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ, משום שכבר נפרדה מס"א, וכל בעלי הדין נפרדו ועברו ממנה. ומי שמעורר דין למטה למרות שהוא נפרד מהטומאה, גורם שיתעורר כך למעלה, והכיסא הקדוש, המלכות, אינו יכול להתעטר בעטרת הקדושה. שכל זמן שמעוררים למטה את בעלי הדין, שמקודם לכן היו נעדרים, והיו הולכים כולם להסתתר תוך נקב העפר של תהום הגדול, מכוח קדושת השבת, ועתה שעוררו אותם מלמטה, כולם חוזרים לשרות במקומם, כמו בחול, והתרחק על ידיהם מקום הקדוש, המלכות, הרוצה מנוחה. על האדם להיזהר בשבת לא לכעוס ולא לדון לחובה, אלא להתענג

קסח) ולא לבד התעורר למעלה ע"י התחתונים, אלא אין התעוררות מתעורר למעלה עד שישראל מעוררים למטה כמ"ש: בכֵּסֶה ליום חגנו. לא כתוב: ליום חג, אלא, ליום חגנו, משום שקדושת החג מתעוררת למעלה ע"י ישראל, שמקדשים אותו למטה, וע"כ הוא חגנו. וע"כ לעם קדוש, המתעטרים בעטרות קדושות של נשמות, כדי לעורר מנוחה, אסור לעורר דין, אלא כולם יהיו ברצון ואהבה רבה, שיעוררו ברכות למעלה ולמטה ביחד.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה נה-נז
1. כנגד איזה ימים טובים הם התרומה שהביאו למשכן: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ותולעת שני?
2. איזה עוד עשרה דברים וכנגד מה הם מביאים בבניית המשכן?
3. מדוע לפי זה כתוב "התרומה אשר תקחו מאיתם" בלשון רבים?
4. למה צריכה המלכות להתאחד למטה כדי שישב הקב"ה על הכסא?
5. מהו הסוד של השבת ומה קורה כאשר נכנסת השבת למלכות וללב האדם?
6. מדוע אסור להתחיל תפילה של שבת ב- "והוא רחום"?
7. מדוע כתוב "חגנו" ולא סתם "חג" איזה כלל חשוב מאד אנו גוזרים מכאן?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה נה – נח

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה

זְמַן הוּא סוּג שֶׁל הִזְדּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה לבנית הַלֵּב.

מלמד כאן ממה יכול אדם להביא תרומות בכדי לבנות לב שלם, את המקדש בנפשו. ובנוסף בכל זמן מיוחד על האדם לעשות את עבודת בניית הלב, לפי המועד שמסוגל, דהיינו להביא את הבחינה המיוחדת לבנייה כראוי. בשבת יש להרגיש שלמות ממש, שזו מעין התכלית, בלי לעורר את הדין מלמטה, שבכל מקרה התעוררות מלמעלה היא המתחילה את התהליך.

השבת היא אמונה גדולה, בה עוצרים את מהלך העשייה בחיים ובודקים את התכלית והעונג. הרגשת התכלית האמתית לא מאפשרת רוגז וכדומה

וכך במועדים ישנם בחינות מסוימות שיש להביא לבניית המשכן.

התרומות היו של זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וגו'. זהב צפון שמאל, יש לבנות אז את צד הדין שבלב. כסף, כיסופים להשם בונים ביום הכיפורים. וכמו כן יש לבנות סביבה עם גבול שמרחיקה את אומות העולם שבנו ע"י הפרים שמקריבים לאומות העולם.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תרומה נב – נד

רעיא מהימנא

לָדַעַת דְּרָכָיו שֶׁל הַקַּב"הַ ניתן רַק עַ"יְ לִימּוּד פּנִימִיוּת הַתּוֹרָה.

כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם, יְהוָה. לכן רק מי שדבוק בחוקים העליונים שהם מחשבת הבריאה, יכול לבנות את ליבו כראוי להגיע לדבקות בבורא. ומי שאינו יודע עליו לרדוף אחרי מי שכן יודע בכדי להשיג, ואז ניצל מכל קטרוגים הרעים. הסגולה לחיי עולם זה ועולם הבא זה לימוד התורה כדי לדעת דרכיו.

קמז) מצווה ללמוד תורה בכל יום, שזהו האמונה העליונה, לדעת דרכיו של הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, זוכה בעוה"ז, וזוכה בעוה"ב, וניצל מכל קטרוגים הרעים. משום שהתורה היא האמונה, ומי שעוסק בה, עוסק באמונה העליונה, והקב"ה משרה שכינתו בתוכו, שלא תסור ממנו.

קמח) מי שיודע דבר של תורה, צריכים לרדוף אחריו וללמוד ממנו דבר ההוא, לקיים הכתוב: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. התורה היא עה"ח, לתת חיים לכל מי שמתגבר בתורה, מתגבר בעה"ח, כמ"ש: עץ חיים היא למחזיקים בה.

קמט) וכמה סודות עליונים במי שעוסק בתורה, שזוכה להתקשר בתורה העליונה, ז"א, אינו שוקט ממנה בעוה"ז, ואינו שוקט לעוה"ב, ואפילו בקבר שפתיו דובבות תורה, כמ"ש: דובב שפתי ישנים. אדם שלומד והולך בדרכי התורה, גם התת מודע הנפשי שלו מיתתקן, ואף במצב של שינה רוחנית ללא מודעות עדיין פעולתיו יבטאו רוחניות אמתית. אצל הצדיק הטבע הפנימי חושב טוב.

התורה היא עץ חיים, והיא פועלת בנפש האדם אפילו כשהוא ישן, או בתת המודע. כדאי לאדם לעשות חשבון פשוט על חלוקת הזמן שלו.

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה

בכדי לתת תרומה אמתית יש לתת מיסוד הבינה. מתוך ההגיון האמוני של התודעה, מכאן מקדישים את התרומה. ידבנו ליבו, כבעל הבית המוכן לתת את ליבו.

קנ) וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הוא הייחוד של מעלה, ז"א, ושל מטה, מלכות, בכלל אחד. כי "לי" הוא ז"א, תרומה היא מלכות. לא כתוב: ויקחו תרומה, אלא, ויקחו לי תרומה, שזה מורה, למעלה ולמטה בכלל אחד בלא פירוד כלל. להראות שזכר ונקבה כאן באחדות

קנא) מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. מקרא זה היה צריך לומר, כל איש. מהו, מאת כל איש? אלא זה ליושבים על כיסא הדין. אשרי הם הצדיקים היודעים לשים רצון ליבם למלך העליון הקדוש, וכל רצון ליבם אינו לעוה"ז, ולתאווה הבטלה שלו, אלא שיודעים ומשתדלים לשים רצונם להידבק למעלה, כדי להמשיך רצון אדונם אצלם מלמעלה למטה. רצונות העולם הזה באים לשימוש, אך יש לקחת אותם בצורה זניחה, רק כדי לקדם את הרוחניות.

קנב) ומאיזה מקום לוקחים רצון של אדונם להמשיכו אליהם? הם לוקחים ממקום קדוש ועליון אחד, שממנו כל הרצונות הקדושים. והוא כל איש, צדיק, יסוד דז"א, הנקרא כל כמ"ש: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היא (הוּא) מֶלֶךְ לְשָׂדֶה, נֶעֱבָד. וכתוב: עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי. איש, איש צדיק זהו צדיק, אדון הבית, יסוד, אדון המלכות, הנקראת בית. שרצונו תמיד אל המטרוניתא, מלכות, כבעל האוהב את אשתו תמיד. ידבנו ליבו, שאוהב אותה. ליבו, המטרוניתא שלו, המלכות, שנקראת לב, יידבנו, להתדבק בו.

קנג) ואע"פ שיש להם אהבה גדולה זה בזה, שאינם נפרדים לעולם, עכ"ז מן כל איש, יסוד, בעל הבית, בעל המטרוניתא. תקחו את תרומתי, מלכות. מדרך העולם, אם רוצים לקחת מאדם את אשתו, הוא מקפיד ואינו עוזב אותה. אבל הקב"ה אינו כן שכתוב: וזאת התרומה, כנ"י, המלכות, אע"פ, שכל האהבה שלה אליו ואהבתו אליה, לוקחים אותה ממנו, להשרות אותה ביניהם, ממקום עליון, שכל אהבה של אישה ובעלה שורה שם, יסוד, משם, תקחו את תרומתי. אשרי חלקם של ישראל, ואשריהם כולם שזכו לזה. דווקא מהיסוד מהברית וההתחייבות, משם לוקחים את התרומה, מצד הצדיק שבאדם יש לקחת את הרצון לדבקות, כפי שהוא הרצון בעליון

קנד) וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם. א"כ, הלוא, אשר תקחו מאיתו, היה צריך לומר? מיסוד? מהו מאיתם? משני שמות יסוד ומלכות ביחד, שלא ייקח אותה מעצמה אלא משניהם יחד, וע"כ כתוב: מאיתם. את התרומה לוקחים מהיחד, מהמקום החשוב, גם מהלב וגם מהשכל. רק מהלב בגלל רחמנות אין צורך, צריך גם את הלב וגם את האידיאה, רגש ושכל. רמחנא ליבא בעיי וגם את השכל שאתה חושב שאתה מבין איתו.

קנה) רב ייבא סבא אמר: מאִתם, מאת ם', עולם העליון, נהי"מ דבינה, ישסו"ת, מקום מגוריו של אותו צדיק, יסוד הבינה, שמתעטר מאת ס', או"א עילאין, חב"ד חג"ת דבינה, שמשם מקבל חיים, להזין העולמות כולם. ומיסוד דבינה יקבלו התרומה, מלכות. והכול הוא דבר אחד. הסוד ניתן לחכמים, אשרי חלקם.

אומר מאיתם הכוונה מעולם העליון שהוא יסוד הבינה המשפיע לכולם ומעולם התחתון. או"א מכונה ס', ישסו"ת מכונה ם'. ז"א בגדלות יורש אלו המוחין, ויש בראשו ב' מיני מוחין אלו ס' ם'. ומה שצריכים לקחת המלכות מיסוד, הוא מיסוד הבינה שבראש ז"א, שמשם לוקח המלכות דג"ר. וע"ז כתוב: אשר תקחו מאתם, שהוא אותיות מאת ם' ישסו"ת. את הלב אותו רוצים להקדיש להשם לוקחים מהיסוד של התודעה, יסוד דישסו"ת.

קנו) ואע"פ שהם לוקחים את המלכות, אינם יכולים לקחת אותה, אלא ברשות בעלה, ז"א, וברצון שלו. וצריכים לעשות עבודה של אהבה אליו. ואז באהבתו תקחו את תרומתי, המלכות. וכל זה עושים באלו עבודות של התפילה, והתיקון, שישראל מסדרים בכל יום. פירוש אחר: מאיתם, מכלל ו"ק העליונים דז"א, וע"כ כתוב: מֵאִתָּם לשון רבים.

תגיות: ויקחו לי תרומה, לימוד פנימיות

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה נב-נד
1. מדוע מצווה גדולה ללמוד תורה בכל יום? ומה הכוונה "לדעת דרכיו של הקב"ה"?
2. מה צריך לעשות אם יודעים על אדם שדבר תורה בלבו ובפיו?
3. על מה מצביע הכתוב "וייקחו לי תרומה" לשם מה המילה "לי"?
4. מי הוא האיש שעליו נאמר "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" וכן "מאת כל איש"?
5. במה שונה דאגתו של הקב"ה לאשתו לבינינו?
6. מהם ב' הפירושים על הכתוב "מאתם"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תרומה מט – נא

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בשכמל"ו [בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד]

אַהֲבָה הִיא לֹא נְתִינָה, אֶלָּא נְתִינָה וֶקָבַּלה בָהנאה מֶהָיחַד.

את האהבה צריך לבטא בשני הצדדים וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ, בשני ייצרך, כולל הרצון לקבל בדרך האמת. אהבה היא כשיש תענוג ולא אלטרואיזם חד צדדי. תפקיד הזכר שבאדם, לקחת את הרצונות של הנקבה, הלב ולעלות אותם ולעשות מהם תענוג מהקדושה. הזכר צריך לקחת את רצונות הגוף ולהעלותם לראש, לתודעה ולייצר מהם תענוג של קדושה, וזאת עדות לנקבה, צד הגוף שיכול לבוא לחופה.

להביא את הלב לחיבור יכול רק מי שמעוניין בקדושה.

מותר וכדאי להשתמש כראוי ברצונות לקבל, מותר ליהנות מהיחד. כאשר מדובר על אחדות, הס"א מסתלקת, שהרי רצונה בכלל לדבר על דברים אחרים שלא מחייבים, להתרחק ממחשבה על האמת. אדם שמבקש להתחמק ממחויבות,  יסלק עצמו ממקום בו מדברים על שמירת הברית והמסגרת.

דווקא כשישנה האחדות צריך את כוונת הלב האמתית. כאשר רוצה לקבל תענוג, את אור החוכמה, זו זכות כאשר ההשתוקקות היא מטעם האחדות, שאז זו קדושה. בעדות של הקדושה האמת מוכיחה את עצמה ואין צורך לסתור את השקר. כאשר אומרים בשכמל"ו העדות היא של הקב"ה שהיא אחד, שהשכינה היא הדבר אליו מתכוונים. ללא האחדות אינה ראויה לזיווג, ועדות האמת מסירה ממנה את הדינים.

הגדלת הרצון לקבל ורדיפה אחרי תענוגות לפרטיות מביאים לשבירה ונק' קץ הימים. יש לכוון להשפעה, והתענוג המתקבל צריך להיות בנסתר, להראות שהוא רק לואי ובטל לכוונה האמתית – ההשפעה שהיא נק' קץ הימין.

קלו) אבל לעת"ל, שייפרד הס"א ממנה, ויעבור מהעולם, אז תהיה נקראת המלכות אחד ודאי, שלא תהיה עימה שותפות ודבקות אחרת. כמ"ש: ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. שגם המלכות הנקראת שמו, תהיה אחד בגלוי עימו, עם ז"א, ולא בלחש, ולא בסוד.

קלז) וע"כ אנו מייחדים אותה השכינה הקדושה, המלכות עתה להוציאה מס"א, כמי שמזמין אחר שיהיה עֵד שלו, ז"א, שנעשה עד שלה שהיא אחד אחרת לא תוכל לבוא לזיווג פנים בפנים, משום שז"א העד שלנו, והס"א אינו עד אצלנו מי שמעורב בס"א אינו יכול להיות עד, כמו קטן ושוטה או מחלל שבת בפרהסיה. ואז היא נפרדת מהס"א. כיוון שבאה לז"א, אנו מעלים אותה לחופה אל בעלה מלך העליון, ז"א, בכל הרצון וכוונת הלב, וע"כ היא אחד. למלכות יש דינים של שמאל רצון לקבל חוכמה ושל המסך דחיריק, הנמצא בחזה דז"א, להיותה מחזה ולמטה שלו. ובדינים אלו נאחז הס"א, ואז אינה אחד. אבל אחר שז"א מעלה אותם הדינים, ומכריע על ידיהם בין הקווים ימין ושמאל ומגלה כל המוחין שבעולמות, הרי הוא מעיד על הדינים הללו, שאינם דינים אלא זכויות גדולות, ונעשתה אחד כמו ז"א.

קלח) בשעה שהיא באה עם העלמות שלה, ז' היכלות דבריאה, ורוצה להיפרד מהס"א, אינה באה, אלא כמי שהזדמן לראות בכבוד המלך, ולא יותר באה עם רצון אמת לאחדות. מי שבא עם רצונות של ביקורת וניסיון לבזות אחרים לא יכול לבוא לפני המלך, וכך מכריזים, שיזדמנו לראות בכבוד המלך. כמ"ש: צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה. צאו לראות בכבוד המלך. אז הס"א אינו רוצה לראות, ונפרד מהמלכות. כיוון שבאה, כל אלו המשמשים שלה, העלמות, מכניסים אותה לחופה עם המלך העליון, ז"א, בלחש ובסוד, שאם לא כן, לא היה נפרד ממנה הס"א, והשמחה הייתה מתבלבלת. אבל לעת"ל, שייפרד ממנה הס"א, אז ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

כי אין הדינים עוברים מהנוקבא אלא אחר שראתה המוחין הגדולים שהמשיך ז"א ע"י הדינים שלה. ולפיכך איך תוכל לבוא לייחוד עם ז"א כל עוד שלא ראתה והיא עם דינים? ע"כ נאמר שאינה באה באמת לייחוד אלא רק לראות כבוד המלך, את המוחין שהמשיך ז"א ע"י הדינים שלה, וכיוון שראתה זאת מתבטלים הדינים, והס"א נפרד ממנה. ואז מתייחדת עם ז"א בחופה. זו העדות, המסך דחיריק דז"א שהוכיח שהדינים שלקח מהמלכות בבחינת בקשה לחוכמה גרמו לקו אמצעי בישסו"ת וע"י כך נמשכה חוכמה. כלומר שהדינים שימשו לקדושה, וזו העדות הטובה ביותר ולכן מתפייסת המלכות ובאה באחדות לחופה. עיקרו של ז"א חסדים, והוא הגורם לחוכמה כדי לבטא רצונו להעביר למלכות חוכמה בהיותו בנוי משני צדדים, חג"ת מבינה, ונה"י שבא ממלכות בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה.

קלט) כיוון שנכנסה לחופה, והיא עם מלך העליון, ז"א, אז אנו מעוררים שמחה של המוחין של ימין ושמאל, כמ"ש: וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ, זהו ימין, והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך, זהו שמאל. ובלא יראה כלל מפני הס"א, כי הס"א לא יתקרב שם, ואין לו רשות.

קמ) כלה, המלכות, כל זמן שרוצים להכניסה אל המלך לשמחת הזיווג, צריך להיות בלחש ובסוד מפני שעוד לא הגענו לגמר תיקון וקיים חשש שהס"א תפגום, כדי שלא יימצא בצעדי רגליה רמז של צד הרע, ולא יתדבק עימה, ולא יימצא בבנים, בישראל למטה, רמז פסול כלל. שצריכים להסתיר עצמה אחרת מגיעים לגסות תוך התעלמות שהכלל הגדול יותר הוא לבוא להשפעה, שהיא המשכת חכמה, שזה נבחן כמו בלחש ובסוד, ולכלול אותה בז"א שתקבל ממנו חסדים. כי כל עוד שלא נשלם התיקון הגמור, כתוב עליה, ורגליה יורדות מוות רגליה הן בחינת הזיווג שם הס"א עורבת להאחז עוד משורש החטא הקדמון, ועד שלא יתוקן צריך זהירות והסתרה, שיש בסופה דבקות הס"א הנקרא מוות.

קמא) וכך אמר יעקב לבניו, אולי קרה פסול במיטתי, אז אמרו בניו, כמו שאין בליבך אלא אחד, אין לנו דבקות בס"א כלל, כי הוא נפרד ממיטתך, ואנו בייחוד למלך העליון, ז"א, ואין לנו דבקות כלל בס"א, כי לפירוד מהס"א היה הרצון והמחשבה שלנו. אמרו הבנים ליעקב, גם כשרצינו להיפרד מיוסף, שראינו בו ס"א של נפרדות וגאווה, לא היה בליבנו אלא אחד.

קמב) כיוון שידע יעקב, שהס"א לא התדבק שם כלל, אז נכנסה האישה, מלכות, אל בעלה, ז"א, בלחש, בייחוד של ו"ק שבשמע ישראל, פתח יעקב ואמר, בשכמל"ו. כי מלכות היא אחד, עם העלמות שלה, בלא עירוב כלל, ובלא שותפות של הס"א. כל זה בא מהעדות של הזכר, שהיא שלימה בהשתוקקות לקשר וקדושה.

קמג) בשעה ההיא, היו יעקב ובניו למטה בצורה עליונה עם השכינה אחדות נאמנות שלמה. יעקב היה הו"ק של עולם העליון, אחד, ז"א. ובניו היו בצורת הו"ק של עולם התחתון, המלכות. ויעקב רצה לגלות להם קץ ההוא, מלכות, לעשות הייחוד בגלוי ולא בלחש שהוא אסור מפני שזה ג"ר דחכמה, וכל זמן שצמצום ב' שולט במדרגה לא ניתן לקבל את כל האור ללא שבירה. שיש קץ הימין, ויש קץ הימים. קץ הימין זה מלכות הקדושה, האמונה, מלכות שמיים. קץ הימים, מלכות הרשעה, הס"א, שנקרא קץ כל בשר.

קמד) כיוון שראה שהסתלקה ממנו השכינה, מחמת שרצה לעשות הייחוד בגלוי, לגלות את הקץ, אמרו השבטים, כמו שאין בליבך אלא אחד, כי אתה בעולם העליון, שהוא אחד, אף אנו, שאנו בעולם התחתון, מלכות, אין בליבנו אלא אחד. וע"כ נזכרו כאן שני לבבות. כמו שאין בליבך, אין בליבנו, כי עולם העליון, ז"א, הוא ליבו של יעקב. ועולם התחתון, מלכות, הוא ליבם של הבנים. אז הכניסו את המלכות, בלחש.

קמה) וכמו שהם התייחדו, עולם העליון באחד, ועולם התחתון באחד אלו החוקים עולמות העליונים, ולנו אין אפשרות, אלא לנהוג על-פי חוקים אלו, אף אנו צריכים לייחד עולם העליון באחד, ולייחד עולם התחתון באחד. זה בו"ק, וזה בו"ק. ומשום זה יש שש תיבות בשמע ישראל ו"ק, ושש תיבות בשכמל"ו ו"ק, וזהו ה' אחד ושמו אחד. אשרי גורלו וחלקו בעוה"ז ובעוה"ב, מי ששם ליבו לזה דהיינו לתת יגיעה שלמה בכל וו קצוות, בכל ששת ימי המעשה, בכל חלקי הנפש כדי להגיע לאחדות, לאותה אידיאה.

קמו) רב המנונא סבא אמר: סדר התעוררות הייחוד הזה יפה הוא. ודברים אלו עתידים להיות נועדים לפני עתיק יומין בסוד האמונה השלמה בלא בושה כלל.

תגיות: קץ הימים, קץ הימין

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה מט-נא
1. מהי הדרך שבה אנו יודעים שגם המלכות היא בבחינת אחד?
2. כיצד מעיד הז"א על המלכות או האיש על האישה שהיא "כאחד"?
3. למה נועדה האמירה "צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה"?
4. מדוע מכניסים את הכלה לחופה בלחש ובסוד?
5. מה תפקיד הזכר כדי למשוך את צד הנקבא בקדושה?
6. מדוע נאמר על המלכות "ורגליה יורדות מות"? הסבר הפסוק.
7. ממה חשש יעקב ומה תשובת בניו וכיצד זה קשור לק"ש?
8. מה הבדל בין קץ הימין לקץ הימים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תרומה מט – נא

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בשכמל"ו [בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד]

אַהֲבָה הִיא לֹא נְתִינָה, אֶלָּא נְתִינָה וֶקָבַּלה בָהנאה מֶהָיחַד.

את האהבה צריך לבטא בשני הצדדים וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ, בשני ייצרך, כולל הרצון לקבל בדרך האמת. אהבה היא כשיש תענוג ולא אלטרואיזם חד צדדי. תפקיד הזכר שבאדם, לקחת את הרצונות של הנקבה, הלב ולעלות אותם ולעשות מהם תענוג מהקדושה. הזכר צריך לקחת את רצונות הגוף ולהעלותם לראש, לתודעה ולייצר מהם תענוג של קדושה, וזאת עדות לנקבה, צד הגוף שיכול לבוא לחופה.

להביא את הלב לחיבור יכול רק מי שמעוניין בקדושה.

מותר וכדאי להשתמש כראוי ברצונות לקבל, מותר ליהנות מהיחד. כאשר מדובר על אחדות, הס"א מסתלקת, שהרי רצונה בכלל לדבר על דברים אחרים שלא מחייבים, להתרחק ממחשבה על האמת. אדם שמבקש להתחמק ממחויבות,  יסלק עצמו ממקום בו מדברים על שמירת הברית והמסגרת.

דווקא כשישנה האחדות צריך את כוונת הלב האמתית. כאשר רוצה לקבל תענוג, את אור החוכמה, זו זכות כאשר ההשתוקקות היא מטעם האחדות, שאז זו קדושה. בעדות של הקדושה האמת מוכיחה את עצמה ואין צורך לסתור את השקר. כאשר אומרים בשכמל"ו העדות היא של הקב"ה שהיא אחד, שהשכינה היא הדבר אליו מתכוונים. ללא האחדות אינה ראויה לזיווג, ועדות האמת מסירה ממנה את הדינים.

הגדלת הרצון לקבל ורדיפה אחרי תענוגות לפרטיות מביאים לשבירה ונק' קץ הימים. יש לכוון להשפעה, והתענוג המתקבל צריך להיות בנסתר, להראות שהוא רק לואי ובטל לכוונה האמתית – ההשפעה שהיא נק' קץ הימין.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תרומה מו – מח

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בשכמל"ו [בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד]

הַצְּנִיעוּת יָפֶה בּעִיקָר לִמְקוֹם קְדוֹשָׁה.

גילוי במקום קדושה עלול להביא הס"א לאחוז בה, שזה מקום בו ישנן אורות גדולים, וכך יש להישמר בגילוי כל רצון פרטי כשרוצים לבוא להשפעה נקיים מאינטרס אישי, דבר המחייב אמון לקראת זיווג וחיבור. קריאת שמע היא הכנה לזיווג שיבוא בברכת שים שלום שבעמידה. כאמור זיווג זה מצריך נאמנות הדדית היא האמונה. ובכלל בכל מקום של שליטת הקליפות יש לסגור ולהישמר.

קכח) כיוון שאומרים אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד, הרומז על ז"א, בהתעוררות ו"ק, שמקבל מאו"א, שהם ה' אלוקינו, מכוח שנעשו אחד. אז כל אלו ו"ק נעשו אחד, ונכנסים בהשתוקקות אחת, יסוד. וזה ו', הרומזת על ז"א, שהוא התפשטות אחת, כמו הו', שהיא קו אחד, בלא דבקות אחרת אליו, שהארת החסדים שבימין שולטת בו, ואין שם דבקות מגילוי החכמה שבשמאל. גילוי חוכמה ללא חסדים גורם שבירה אלא הוא בלבדו מתפשט וכלול מכולם, ואפילו משמאל, והוא אחד. כלומר, אע"פ שכלול גם מהארת חכמה, שזה אחד, עכ"ז רק הימין שולט בו, שהוא הארת החסדים בלבדה.

קכט) בשעה ההיא מיתקנת המלכות, ומתקשטת, שמקבלת מוחין מאמא. ומכניסים אותה המשמשים, העלמות, בחשאי גדול בלי קול, אל בעלה, ז"א, ואומרים, בשכמל"ו. בחשאי, כי כך צריכים להכניסה אל בעלה ז"א. אשרי העם היודעים זה, ומסדרים סדר העליון של האמונה, המלכות. בחשאי, שמסתירים המלכות עצמה, וכוללים אותה בז"א. כי המלכות נבנית מקו שמאל דאמא, ונמצאת עיקר בחינתה רק לקבל חכמה משמאל. וכיוון שכאן הוא הייחוד רק להשפעת החסדים בלבד, נמצא שבחינתה הרצון לקבל חוכמה נסתרת בעת הזיווג, ונבחן שהמלכות מזדווגת בחשאי, שבחינתה אינה נשמעת, אלא מקבלת ממנו החסדים, שזהו שאנו אומרים, בשכמל"ו בחשאי. כי אנו צריכים להיזהר, שלא לעורר בכלום החכמה הכלולה בחסדים ההם דז"א, שהוא בחינת המלכות, אלא לעורר המשכת חסדים בלבד. החוכמה שהיא מבקשת מתבטלת מול רצון ז"א בחסדים. האמונה שקונים בעת קריאת שמע ישראל היא בשביל האהבה שמבקשים להגיע אליה. בשלב ראשון אין היא באה לידי ביטוי.

קל) בשעה שמתחברים בעלה של המלכה, ז"א, והמלכה כאחד, יוצא אז כרוז מצד דרום, חסד, התעוררו חילות ומחנות, אותם שגילו האהבה אל אדונם, אותם שגרמו לזיווג הזה. מי שקרא קריאת שמע וודאי ראוי לאהבת השם.

קלא) אז התעורר ממונה אחד עליון, ושמו בואל, שר המחנות, ובידו ארבעה מפתחות שמקבל מארבע רוחות העולם, חו"ג תו"מ, אשר מפתח אחד נרשם באות י', ומפתח אחד נרשם באות ה', ומפתח אחד נרשם באות ו', ומניח אלו ג' מפתחות תחת עה"ח, ז"א. ואלו מפתחות שנרשמו בג' אותיות אלו, נעשו אחד. וכיוון שנעשו אחד, מפתח האחר, ה"ת, עולה ועומד ומתחבר במפתח ההוא הכולל ג' מפתחות, וכל אלו המחנות והצבאות נכנסים לאלו ב' מפתחות תוך הגן, שהם ו"ה, וכולם מייחדים כמו למטה, כמו ישראל. המלאך בואל, נושא הדינים של המלכות. ותכלת, מלכות, שורה בנחושת, בדינים דז"א, ובזהב, דינים דגבורה, הדינים של שליטת קו שמאל, שאינו רוצה להתחבר עם הימין. וזהו המלאך בואל, שכתוב: ואל זועם בכל יום. מכוח הדינים של בואל. וכשבני אדם חוזרים בתשובה שלמה, שמעלים מ"ן לז"א והוא עולה עם הדינים הללו, שזה מסך דחיריק, ומכריע על ידיהם בין שני הקווים ימין ושמאל, שע"י זה יוצאים המוחין. וז"א משפיע אותם בזיווג למלכות. נמצא עתה שהדינים התהפכו ונעשו לזכויות גדולות, שלולא הדינים לא היה ז"א יכול להכריע בין הקווים ימין ושמאל, ולא היו מוחין לא בבינה ולא בז"א, ולא היה זיווג בין ז"א למלכות.

בשעה שנעשה זיווג ז"א ומלכות, יוצא הכרוז שיתעוררו אלו המלאכים שגילו אהבת הזיווג לאדונם, אז התעורר ממונה אחד עליון, ושמו בואל, הנושא לדיני המלכות, שבכוח הדינים שלו, עלה ז"א והכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל, שע"י זה יצאו המוחין בבינה וז"א, ונעשה הזיווג בין ז"א למלכות, ונמצא שהמלאך בואל הוא שגילה אהבת הזיווג לז"א ומלכות, וע"כ התעורר אז לפי הכרוז. ובידו ארבעה מפתחות שמקבל מארבע רוחות העולם, כי התחתון זוכה באורות שגרם לעליון. וכיוון שבוא"ל גרם ליציאת המוחין בז"א, שהם ג' קווים יה"ו, ולזיווג בין ז"א למלכות, שהוא ה"ת, ע"כ זכה גם הוא בהם, ומכונים אצלו בשם ארבע מפתחות, מטעם שהדינים שלו פתחו אותן המוחין. ואלו מפתחות שנרשמו בג' אותיות, נעשו אחד, כי הם ג' הקווים של ז"א המרומזים ביה"ו, וז"א הוא אחד. וע"כ הניח אותם תחת עה"ח, ז"א. ואח"כ מפתח האחר, ה"ת, עולה ועומד ומתחבר במפתח הכולל ג' מפתחות, מלכות המתחברת עם ז"א, שגרם לזה, וע"כ זכה בהם. וכל המלאכים הכלולים ונמשכים ממלאך בואל, גם הם עולים ומקבלים מוחין מב' המפתחות ז"א ומלכות. בקשר בין קריאת שמע לברוך שם ישנם דינים, יש את האותיות יהו, ואז המלאך בואל מביא לחיבור אות ה אחרונה.

קלב) המילים של שמע ישראל. הויה ראשונה, הרשימו של אות י' שבשם הקדוש, הרומזת לאבא. אלוקינו, הרשימו של ה"ר שבשם הקדוש, הרומזת לאמא. הויה שנייה, המשכות המוחין מאו"א, הנמשכות למטה ברשימו של אות ו' של השם הקדוש, הרומז לז"א, כי אלו ב' אותיות י"ה, נמשכות להיות במקום הזה, באות ו', ז"א, והוא אחד, שכל אלו השלושה, או"א וז"א, הם אחד בייחוד אחד. ואבא ואמא מתאחדים כדי לתת חוכמה לז"א שעלה לביקוש כדי להמשיך החוכמה למלכות.

קלג) כיוון שכל אלו נעשו אחד בייחוד אחד, ונשאר הכול באות ו', שכל המוחין נשארו בז"א, ו', והוא שלם מראש המעיין, אבא, ומהיכל הפנימי, אמא, ויורש לאו"א, אז מכניסים אליו המלכה, המלכות, כי עתה הוא שלם בכל טוב העליון, ויכול להזין אותה, ולתת לה מזון וכלכלה כראוי. וכל אלו איברים שלו, הספירות, כולם אחד, ואז מכניסים אותה בלחש, כדי שלא יתערב זר בשמחה, כמ"ש: ובשמחתו לא יתערב זר. כדי שלא יימשך הס"א לינוק מהארת הזיווג.

קלד) כיוון שז"א התייחד למעלה בו"ק, גם המלכות מתייחדת למטה בו"ק אחרות, חג"ת נה"י של המוחין, כדי להיות אחד למעלה ואחד למטה. כמ"ש: יהיה הויה אחד, ז"א, ושמו אחד, המלכות. אחד למעלה בו"ק, שכתוב: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. הרי הן שש תיבות, כנגד ו"ק. בשכמל"ו, הרי הן ו"ק אחרות בשש תיבות. ה' אחד, למעלה בז"א, ושמו אחד, למטה במלכות.

קלה) א"כ למה כתוב אחד רק למעלה בז"א, בשמע ישראל, ולמטה, במלכות, בבשכמל"ו, לא כתוב אחד? אלא, ועֶד, הוא אחד בחילוף האותיות. כי א' מתחלפת בו', וח' בע' ונעשה ועד אותיות אחד. אותיות הזכר אינן מתחלפות, אותיות הנקבה מתחלפות, שזהו שבח הזכר על הנקבה. וכדי שלא תשלוט עין הרע, הס"א, אנו מחליפים האותיות, שאין אנו אומרים אחד בגלוי, אלא ועד. ולעת"ל, שהעין הרע יעבור מעולם ולא תשלוט, אז תהיה נקראת המלכות אחד בגלוי, כי עתה שהס"א דבוק עימה, כמ"ש: ורגליה יורדות מוות, אינה אחד, אלא שאנו מייחדים אותה בלחש בסוד החילוף של אותיות אחרות, ואומרים ועד, במקום אחד.

תגיות: סוד שמע ישראל

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה מו-מח
1. מדוע ברוך שם כבוד מלכותו נאמר בחשאי ולא בגלוי ומתי זה יאמר בגלוי ומדוע?
2. מה אומר הכרוז בשעה ההיא שמתחברים בעלה של המלכה שהוא ז"א והמלכה כאחד?
3. מדוע מתחלף השם בוא"ל לשם רפא"ל ובאיזה תנאי?
4. מי הם י-ה-ו-ה בקריאת שמע ומדוע הם מגלים לנו זיווג גדול?
5. מדוע לא מוזכרת המילה "אחד" בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכיצד היא מוזכרת בהסתרה ומדוע?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תרומה מו – מח

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בשכמל"ו [בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד]

הַצְּנִיעוּת יָפֶה בּעִיקָר לִמְקוֹם קְדוֹשָׁה.

גילוי במקום קדושה עלול להביא הס"א לאחוז בה, שזה מקום בו ישנן אורות גדולים, וכך יש להישמר בגילוי כל רצון פרטי כשרוצים לבוא להשפעה נקיים מאינטרס אישי, דבר המחייב אמון לקראת זיווג וחיבור. קריאת שמע היא הכנה לזיווג שיבוא בברכת שים שלום שבעמידה. כאמור זיווג זה מצריך נאמנות הדדית היא האמונה. ובכלל בכל מקום של שליטת הקליפות יש לסגור ולהישמר.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תרומה מג – מה

מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה

הַנִּבְרָא יָכוֹל לִרְאוֹת קְדוֹשָׁה עליוֹנה, כַּאֲשֶׁר הוּא מִּתְקָדֶשׁ תְּחִילָה.

מאחר וּלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה, על הנברא ליישר את ליבו בהשתוקקות לקשר עם העליון ע"י תפילה מכוונת.

הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ, תָּמִיד  נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה, וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה; וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ, יָסוּר שָׁמָּה. כמובן שאין הזוהר מדבר מסיפורים של פעם, אלא בא ללמד כאן שיש לאדם לדעת שאיש אלוקים בעולמות העליונים הוא ז"א באצילות שממנו באות הקדושות, אליו יש להתדבק, ע"י קדושת התחתון תחילה כשותף, שאז ודאי יהיה הקב"ה אורחו בכל יום.

את התפילה יש לסדר על סדר מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה. מִטָּה היא בחינת עיבור, הכנה בה אדם מוותר על מקומו בסדר תפילת ערבית אחריה הולך לישון. תחילת הפעולה שולחן שהוא בחינת מזבח: קורבנות, ביטול עצמו ושבח לגדלות הבורא. כסא מתחיל להיות מיושב, קריאת שמע בה קונים את האמונה. מנורה, היא הקדושה אליה מכוונת כל התפילה. יש לעורר את הלב למעמד הזה של התפילה, כפי שחסידים ראשונים היו שוהים שעה לפני התפילה, שזו הזדמנות עצומה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams