פיקודי קסא-קסג

הֵיכַל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם הוֹד

לעומת אלו שקיבלו על עצמם את הדין ונכנסים להיכל עצם השמים לטוהר, ישנו את שער הס"א בהיכל הטומאה.

ישנה גם אפשרות לעשות התיקון בעזרת הס"א, המחזיקה בכוס התרעלה לעומת כוס הישועות. אדם המקבל בשמחה את הדין שגוזר עליו בית הדין, זו בחינה של כוס התרעלה המביאה אותו לכפרה ותיקון.

תקטו כעין זה יש בס"א, בהיכל הטומאה, ממונה אחר, ובידו כוס התרעלה, כוס חמתו. כמו שיש יין ויש יין, גם כאן, יש כוס ויש כוס. זה לטוב וזה לרע. יין לטוב כמ"ש: ויין יְשמַח לבב אנוש. יין לרע, כמ"ש: ויין חָמַר מלא מֶסך. כוס לטוב, כמ"ש: כוס ישועות אשׂא. כוס לרע, כמ"ש: כוס חמתו, כוס התרעלה.

תקטז  כמו שבצד הקדושה היכלות וממונים, כולם לטוב, ורוחות קדושים ובחינות קדושות, כן יש בצד הטומאה היכלות וממונים, כולם לרע, רוחות הטומאה הממונים, וכל בחינות הטומאה. זה כנגד זה, כמו יצה"ט ויצה"ר, והכול אחד כלומר גם לס"א יש בסופו של דבר תפקיד להביא את האדם לאחדות.

תקיז  היכל זה נקרא היכל זוהר, משום שיש בו רוח אורפניאל, זוהר שאינו משתנה, מאיר תמיד רק בלבן שבו, חסד. ועומד באור סתום המאיר מלמעלה, מהיכל השלישי, ובאור המאיר מלמטה, מרוח שבהיכל ראשון, שעלה לכאן. וכשהאור שלמטה, מההיכל הראשון, מכה באור העליון שכאן, מאיר הרוח הזה כראייה שבעין, כאשר מתגלגל, אז מוציא אור הנוצץ והזוהר. אף כך הרוח הזה. ע"כ נקרא ההיכל הזה זוהר.

תקיח  רוח אורפניאל מאיר להיכל הזה ולהיכל ראשון, משום שהרוח שבהיכל הראשון מאיר בגלוי, מהרוח הסתום שכאן. וע"כ הרוח הזה נוסע למעלה ונוסע למטה, כמ"ש: חמוקי ירכייך כמו חֲלָאים. כי כאן היכל הוד. ונו"ה נקראים ירכיים. ולהיותו אור סתום, נקרא חמוקי, לשון העלם, כמ"ש: דודי חמק עָבר. ומה שכתוב: חמוקי ירכייך, בלשון רבים, משום שיש כאן עוד רוח שיצא מאורפניאל, לצד שמאל, ומתקשר עימו. רוח שמאלי, הדרניאל, פירושו הוד והדר. ונכללו זה בזה כלולים יחד. והם עצם השמיים, כי כלול מאש ומים, מב' רוחות, ימין ושמאל. שימין מים ושמאל אש.

תקיט  כתוב: כמראה הקשת, אשר יהיה בענן ביום הגשם. הרוח הראשון, אורפניאל, סתום בין למעלה ולמטה, ומאיר כעין חשמל. ולא חשמל ממש, שהוא חיות אש ממללות, כי אין בו דיבור, הארת החכמה. ולפעמים הוא חשמל ממש, בעת שנכלל בהדרניאל, שממנו נמצאים כל אלו השׂרפים.כי חשמל הוא אותיות, חיות אש ממללות, וכן חיות נמצאות ואינן נמצאות.חיות שלעיתים חשות ולעיתים ממללות.וע"כ הוא חשמל.

תקכ  אורפניאל, בו נודעים חיים לעולם. כשהעולם נידון לטוב, אז מאיר הרוח הזה, וכל החיים והשמחה נמצאים, כי כיוון שיוצא הזכות, והדינים נמחקים ומאירים, אז מאיר הרוח הזה. כמ"ש: באור פני מלך חיים.שכן אותיותיו של אורפניאל. כדי לאדם לקבל את הדין, שגם אם אינו מרגיש כך זה לטובתו.

תקכא  וכשנידון העולם בדין, אז ס"א שולט ומתקיף, והרוח אורפניאל נגנז ונחשך. ואז עומד כל העולם בדין, ונידון. והכול תלוי ברוח הזה. והסימן, שפחד הדינים מורגש בברכיים, נו"ה. וההיכל הזה הוא היכל הוד.

תקכב  פה נמצאים כל המלבושים של נשמות הצדיקים, העולות להיראות לפני אדונן, ולעמוד לפניו. כשהנשמה עולה ומגיעה להיכל הזה, מזדמן הממונה על הלבושים, צִדקיאל, שפירושו צדק. כי בזמן שהאדם עושה מצוות התורה בעוה"ז, כפי שהשתדל בעצמו, והתייגע בקיומם, כך נעשה לו בהיכל הזה למעלה מלבוש, להתלבש בו בעולם ההוא זה יכול לשמח את מי שמתאמץ בדרך תורה ולא זוכים להרגיש את פרי עמלם. וכאשר יעמדו לפני הממונה בלבושים של אור חוזר, יזכו לגלות את טובו של השם יתברך, כפי שפעלו נכון במפגש עם המציאות, ונתנו א היגיעה הראויה במצווה, כך בנו כלי של אור חוזר, דהיינו שדחו את הקבלה לפרטיות וחיפשו את הקשר לבורא, שזהו כלי המאפשר לקבל את האור. כשאדם מתייגע בנקודה הפנימית, יכול לזכות ללבוש הראוי לקבלת האור.

תקכג  כשהנשמה עולה, הממונה לוקח הלבוש שלה, ומגיע לנהר דינור, שהנשמה צריכה להתרחץ ולהתלבן שם. ולפעמים טובעת שם הנשמה ונשרפת, ואינה עולה משם כל היום עד הבוקר. שאז מתעורר הרוח מצד דרום, ואז עומדות הנשמות, ומתחדשות, ומזמרות, כמו המלאכים שעוברת ממשלתם ונשרפים ועומדים ומתחדשים כבתחילה.

תקכד  אם הנשמה זוכה ועולה, הממונה צדקיאל לוקח את הנשמה, ומלבישה בלבוש, ומיתקנת בו, ועולה לקורבן ע"י המלאך מיכאל הכוהן, לעמוד תמיד כל הימים לפני עתיק יומין. אשרי חלקה של הנשמה הזו, העומדת וזוכה לזה.

תקכה  ועל הכול התמנה הרוח אורפניאל, השולט על ההיכל הזה. כשנכלל רוח ברוח, אורפניאל בהדרניאל, ומכים זה בזה להיכלל יחד, נבראו השליטים האחרים שהתמנו על העולם. הם השרפים של שש כנפיים, המקדשים לאדונם ג"פ ביום. והם המדקדקים עם הצדיקים כחוט השערה, ועומדים להעניש בעוה"ז ובעוה"ב. ולאלו המזלזלים באדם שלמדו ממנו אפילו דבר אחד בתורה, ואינם נוהגים בו כבוד. ולחיוב לכל אלו המשמשים עם מי שלמד שישה סדרי משנה, לייחד הייחוד של אדונם יזכה להיכנס להיכלות הפנימיים.

יקודי קסא-קסג

הֵיכַל לִבְנַת הַסַּפִּיר יְסוֹד

האדם נבדק האם שמר בחייו את הברית, דהיינו האם הוא בעל אמונה, ולפיכך נקבע האם יכנס לגן עדן.

כל התנועה בקדושה נעה לכיוון החיבור, לכיוון היחד והוא שמוביל. דהיינו שהיסוד, הוא בחינת הספיר הוא מקום החיבור. כאן נבדקות הנשמות שנפטרות מהגוף האם שמרו על אמון והיו נקיות וטהרות, שיכולו להיכנס, וכך גם בנושא התפילות, ובכלל בכל פעולה שעושה האדם, האם הוא פעל למען טובת הכלל, או לפרטיות שלו.

לבנת הספיר מצביע בעיקר על מקום הברית, על האמון, היחד שנותן את הכוח להיכנס להיכל זה.

הֵיכַל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם הוֹד

אין לזלזל באדם ממנו לומדים אפילו דבר תורה אחד.

לעומת אלו שקיבלו על עצמם את הדין ונכנסים להיכל עצם השמים לטוהר, ישנו את שער הס"א בהיכל הטומאה.

ישנה גם אפשרות לעשות התיקון בעזרת הס"א, המחזיקה בכוס התרעלה לעומת כוס הישועות. אדם המקבל בשמחה את הדין שגוזר עליו בית הדין, זו בחינה של כוס התרעלה המביאה אותו לכפרה ותיקון. גם לס"א יש בסופו של דבר תפקיד להביא את האדם לאחדות. זה יכול לשמח את מי שמתאמצים בדרך תורה ולא זוכים להרגיש את פרי עמלם. וכאשר יעמדו לפני הממונה בלבושים של אור חוזר, יזכו לגלות את טובו של השם יתברך, כפי שפעלו נכון במפגש עם המציאות, ונתנו א היגיעה הראויה במצווה, כך בנו כלי של אור חוזר, דהיינו שדחו את הקבלה לפרטיות וחיפשו את הקשר לבורא, שזהו כלי המאפשר לקבל את האור. כשאדם מתייגע בנקודה הפנימית, יכול לזכות ללבוש הראוי לקבלת האור.

בהיכל זה המדקדקים עם הצדיקים כחוט השערה, ועומדים להעניש בעוה"ז ובעוה"ב. ולאלו המזלזלים באדם שלמדו ממנו אפילו דבר אחד בתורה, ואינם נוהגים בו כבוד. ולחיוב לכל אלו המשמשים עם מי שלמד שישה סדרי משנה, לייחד הייחוד של אדונם הם שיזכה להיכנס להיכלות הפנימיים.

כ

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי קנב-קנד

הֵיכָלוֹת הַקְּדוֹשָׁה

אם התחתון אינו פועל את החוקים העליונים, אין המשכת השכינה הקדושה.

לצורך החיבור בין התחתון לעליון גם על האדם לתת יגיעה ולהשוות צורה להשפעה. אורך התפילה הנדרשת נגזר ממהות הבקשה מהעליון.

תפקיד ההיכלות לסדר את השבח של הקב"ה הן במילים והן בכוונת הלב, באמונה שמגיעה עד אין סוף. האדם בנוי בצורה של שורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל, כאשר ההיכל הוא בחינת המלכות הוא מקום מיוחד לבטא את התכונה הטובה שבו, דהיינו מקום נפשי דרכו ניתן לגלות את השכינה כדי להתקשר לבורא. בניית ההיכלות היא ע"י התפילה.

תעא אלו היכלות עומדים לסדר סידור השבח של הקב"ה, בין סדר העומד במילים, ובין סדר העומד ברצון דהיינו כוונת הלב. משום שיש סדר הנוהג במילים, ויש סדר הנוהג ברצון ובכוונת הלב, לדעת ולהסתכל עד א"ס שזו נקודת האמונה שבאדם, שם אין מילים, ששם נתקעים כל הרצונות והמחשבות, ואינו עומד כלל במילה, אלא כמו שהוא סתום, כך כל דברים הם בסתום.

תעב בהיכלות כולם, כל הסדרים כלל אחד, לכלול ההיכלות התחתונים בהיכלות עליונים. ישנם היכלות עליונים בבינה ותחתונים במלכות.

תעג משה, כשסידר תפילתו בשביל ישראל, האריך בתפילה זו, משום שהיא תפילה העומדת למעלה, בז"א. וכשסידר תפילתו בקצרה, שהתפלל על אחותו, לא האריך בתפילה זו, משום שעומדת למטה במלכות. כמ"ש: אֵל נא רְפָא נא לה. ולא האריך יותר. משום שהוא אדון הבית, המלכות הנקרא בית, ומשה מרכבה לז"א, שהוא אדונה של המלכות, ע"כ פקד ביתו כראוי כשיש רצון באדם לקבל עבור עצמו, זו בחינת קבלת השפעה ממעלה למטה ונדרשת תפילה אורכה, אך כאשר מבקשים לפעול בהשפעה ממטה למעלה, אז התפילה קצרה. משום זה לא האריך יותר בתפילתו. וכל הסידורים שבהיכלות, הם להשרות השכינה בעולם. אריכות התפילה, תורה, שהמשיך השפע מלמעלה למטה, נוהג רק בז"א. וקצרות התפילה, תורה, שממשיך רק מלמטה למעלה, שזה נוהג בשפע הארת החכמה מן המלכות. משום זה צריכים לכלול היכלות התחתונים בהיכלות עליונים, ואין להמשיך השפע ישר מהיכלות העליונים, למטה אל התחתונים. ובעיקרם הם ג' מיני התכללות. ונאמר, כל הסידורים הם להשרות השכינה בעולם, שאי אפשר להמשיכה אלא רק בדרך התכללות התחתונים בעליונים, מלמטה למעלה.

תעד רבי שמעון קם ואמר: אשרי חלקך אדה"ר, בחיר כל הנבראים הנמצאים בעולם, שהגדיל אותך הקב"ה על הכול, והכניסך בגן עדן, והתקין לך ז' חופות, להשתעשע בו בעונג נועם העליון. כמ"ש: לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. לחזות בנועם ה ', למעלה, בז"א. ולבקר בהיכלו, למטה, במלכות. לחזות בנועם ה ', באלו ז' רקיעים שלמעלה, של ז"א. ולבקר בהיכלו, באלו שבעה רקיעים שלמטה, של המלכות. ואלו עומדים כנגד אלו. מפאר את אדם הראשון למרות החטא, מפני שאדם ראשון הוא הכלל הנבראים ומייצג את הבריאה, שמבטא שההטבה השלמה תגיע. רקיע הוא מסך

תעה ובכולם, בז' רקיעים דז"א ובז' דמלכות, עמדתָ בגן עדן. ז' החופות העליונים הקדושים רקיעים דז"א, עמדו עליך למעלה להתעטר בהם, שהם חסדים. ואלו ז' רקיעים התחתונים דמלכות, עמדת בהם להשתעשע בהם, שהם הארת חכמה, המכונה שעשועים. ובכולם השלים אותך אדונך, להיות שלם בכל, בין בחסדים ובין בחכמה.

תעו עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע, וגורשת מגן עדן, וגרמת מוות לך ולכל העולם, כי עזבת אלו העידונים שלמעלה ושלמטה, מהות החטא ונמשכת אחרי אלו ההשתוקקויות הטמאות, הנקראים ראש פְּתָנים, אשר הגוף נמשך אחריהן ולא הרוח כמ"ש: וראש פְּתָנים אכזר, שהוא אכזר על הרוח. עד שבא אברהם החסיד, והתחיל לתקן העולם, ונכנס באמונה הקדושה, התקין למעלה ולמטה, באלו רקיעים העליונים, ובאלו רקיעים התחתונים. מדרכי הגוף שהוא רוצה את התענוג כאן ועכשיו, והרוח רוצה קשר עם הבורא. הנחש לא רק ניסה לפתות פעם את האדם, אלא כל רגע עומד היצר על האדם ומנסה לפתותו לקבל תענוגים מידיים ולהבין בכל בשכלו. אדם ראשון לא היה ממש שלם אלא במה שהיה לו, ובתת המודע שלו לא היה שלם את בחינת המלכות, דהיינו את ההשגה של גמר התיקון. את לב באבן, הפרטיות עדיין לא תיקן. ולימוד ההיכלות מסוגל לתקן את הבחינות האלו

תעז רקיעים התחתונים דמלכות הם היכלות לרקיעים העליונים דז"א, להתאחד ולהתקשר זה בזה. כאן יש לפרט הדברים ולתקן הייחוד כראוי, כדי שלא יטעו החברים, וילכו בדרך הישר. כמ"ש: כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם

סדר ההיכלות בא כדי להשרות את השכינה בעולם, ותחילת התיקון ממטה למעלה הוא היכל היסוד שהוא תחילת האמונה, שאין מדברים מהמלכות שנגנזא ברדלא. ומי שלא נמצא באמונה, ממילא הוא מחוץ להיכלות ונתון לס"א

הֵיכַל לִבְנַת הַסַּפִּיר יְסוֹד

תעח ההיכל הראשון, יסוד ומלכות, הראשון מלמטה למעלה. הוא התחלה באמונה, מלכות דהיכלות, הנקראת אמונה. התחלה לאמונה, התחלה למלכות דאצילות, במדרגת הראייה שבאמונה, במדרגות הארת החכמה שבה, שנקראת ראייה. נביאי האמת היו רואים מתוך המראָה שאינה מאירה הזו, המלכות. ומשום שהיכל זה הוא התחלה לאמונה, התחלה למלכות דאצילות, לכן כתוב: תחילת דיבר ה' בהושֵעַ. שראה מתוך המדרגה הזו, ההיכל הראשון, שהיא התחלה לכל המדרגות לעלות למעלה, וסוף לכל המדרגות לרדת למטה לס"א.

תעט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הוֹשֵׁעַ, לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים. משום שהושע ראה מתוך ההתחלה הזו, מתוך היכלות הטומאה, את הסוף של כל המדרגות, היה צריך לקחת אשת זנונים הזו. משום שישראל נדחו ונמשכו מההיכל הראשון הזה למטה, למקום שנקרא אשת זנונים, המלכות דטומאה, כי עזבו ולא התדבקו באשת חיל, המלכות דקדושה. וראה משם כל אלו היכלות שהם בצד הטומאה. גם ממקום הטומאה ניתן להתגעגע לקדושה ולהתקדם

תפ היכלות הטומאה מטמאים את מי שדבוק בהם. כיוון שהושע היה צריך להסתכל בהיכלות הטומאה כתוב: קח לך אשת זנונים. והאם נביא אמת צריך לזה? אלא משום שאסור לאדם להיכנס באלו היכלות הטומאה, מפחַד שלא יימשך אחריהם. כמו שעשה נוח, כמ"ש: ויישְת מן היין ויִשכָּר ויִתגל שקיבל אור החוכמה ממעלה למטה במקום שידחה את האור. שהתדבק בס"א, יין המשכר. כי יין הוא הארת חכמה. וכששותה כמידת התורה, שממשיך החכמה רק מלמטה למעלה, אז הוא יין המשמח אלקים ואנשים. וכששותה יותר מהמידה, שממשיך החכמה מלמעלה למטה, אז הוא יין המשכר. השאלה בשביל מי שותה האדם יין, האם בשביל העליון, כדי לעבוד את השם בשמחה, או בשביל עצמו

תפא והושע ירא להסתכל באלו היכלות, שנטמאו בהם ישראל והתדבקו בהם, מפחד שיימשך אחריהם, כמ"ש בנוח, ויישת מן היין וישכר ויתגל. עד שאמר לו, קח לך אשת זנונים וילדי זנונים. אשת זנונים המלכות דס"א. ילדי זנונים, המדרגות שלה. וכתוב: וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח, אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם ואומר הרב"ש שזו בחינת המשכת חוכמה ממעלה למטה. כדי לדעת במה שישראל התדבקו, ונטמאו, ועזבו האמונה, המלכות דקדושה, בשביל אל נכר, מלכות דטומאה. ע"כ ראה את זה מתוך ההיכל הראשון, שהוא התחלה לכל המדרגות. וע"כ כתוב עליה, לפתח חטאת רובץ. שבפתחו של ההיכל הזה, נמצא תכף הס"א, אשת זנונים. והממונה של הס"א עומד על הפתח. הדבקות הס"א אומר לעזוב את סוד האמונה. הורידו את הושע למקום כה נמוך בנפש, וזה קשה מאד.

תפב ההיכל הזה הוא התחלת הכול לעלות במדרגות, הוא מדור העומד באור, להתעטר במדרגותיו, להסתכל באלו המדרגות העליונות, כמ"ש: ויראו את אלקי ישראל. כי היות שההיכל הזה הוא בחינת מלכות דיסוד, ע"כ שייך בה ראייה. כי אין ראייה אלא במלכות.

תפג בהיכל הזה יש ממונה משמש, טָהֲריאל. עומד על פתח ההיכל וכל הנשמות, לאחר פטירתן מעוה"ז, עולות ורוצות לבוא להיכל הראשון. עומד הממונה הזה בפתח, וכמה ממונים אחרים עימו, כולם אש לוהט, ושרביטי אש בידיהם, וכולם בעלי עינים. משום שבהיכל הזה נוהג ראייה, החכמה. ומשום שהחכמה נגלית רק בגילוי דינים, ע"כ כולם אש לוהט. אם הנשמה, אחר שנפטרה מעוה"ז, זוכה להיכנס, הממונה הזה פותח הפתח והנשמה נכנסת ואם רואים שכל מה שהוא מחפש זה תענוגות העולם הזה, לא נותנים לו להיכנס.

פיקודי קנב-קנד

הֵיכָלוֹת הַקְּדוֹשָׁה

להמשכת השכינה על האדם לפעול את החוקים העליונים.

לצורך החיבור בין התחתון לעליון גם על האדם לתת יגיעה ולהשוות צורה להשפעה. אורך התפילה הנדרשת נגזר ממהות הבקשה מהעליון.

כשיש רצון באדם לקבל עבור עצמו, זו בחינת קבלת השפעה ממעלה למטה ונדרשת תפילה אורכה, אך כאשר מבקשים לפעול בהשפעה ממטה למעלה, אז התפילה קצרה

אומר הזוהר לאדם הראשו: שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע, וגורשת מגן עדן, וגרמת מוות לך ולכל העולם, כי עזבת אלו העידונים שלמעלה ושלמטה, ונמשכת אחרי אלו ההשתוקקויות הטמאות, הנקראים ראש פְּתָנים, אשר הגוף נמשך אחריהן ולא הרוח כמ"ש: וראש פְּתָנים אכזר.

מדרכי הגוף שהוא רוצה את התענוג כאן ועכשיו, והרוח רוצה קשר עם הבורא. הנחש זה לא סיפור לפיו ניסה לפתות פעם את האדם הראשון, אלא כל רגע עומד היצר על האדם ומנסה לפתותו לקבל תענוגים מידיים ולהבין הכל בשכלו, שחס ושלום אין צורך באמונה.

לימוד ההיכלות מסוגל לתקן את הבחינות האלו בנפש האדם, תחילת התיקון ממטה למעלה הוא היכל היסוד שהוא תחילת האמונה, שהרי אין וואקום –  ומי שלא נמצא באמונה, ממילא הוא מחוץ להיכלות ונתון לס"א.

תפקיד ההיכלות לסדר את השבח של הקב"ה הן במילים והן בכוונת הלב, באמונה שמגיעה עד אין סוף. היכל הוא מקום נפשי מיוחד דרכו ניתן לגלות ע"י שבח הבורא את השכינה כדי להתקשר לבורא. בניית ההיכלות היא ע"י התפילה.

פיקודי קמט-קנא

שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת דס"א

כשאדם נופל לשליטת הס"א, הוא רואה את הפגמים שלו, כאילו הם בחוץ.

העבודה דקדושה היא פנימית, בחינת הפנים, ועבודת הס"א היא בחינת אחוריים, ושם מקום התיקון. הס"א מראה לאדם כאילו התיקונים הם חיצוניים או שייכים לעבר, שזה דבר שאינו אפשרי ומביא להאשמות במקום להגיע לתיקון. לכן על האדם לחפש את החסרונות בפנים ולא בחוץ כפי שמתעתעת הס"א, שהרי כל הפוסל במומו פוסל.  וכך הוא נחסם באפשרות לצמוח ומרגיש כאילו קללה רובצת עליו.

תסד מה ההפרש בין הקשרים דקדושה לקשרים דס"א? הקשרים העליונים הקדושים הם בצד אדם, וכל אחוריהם ביתה. הקשרים דס"א באמצעם, קשר השני שבכל אחד, מסתכלים כולם לאחור במקום על התכלית, בצד בהמה. ומשום זה כל אחוריהם לאחור. כמ"ש: אדם ובהמה תושיע ה'. זה בצד אדם וזה בצד בהמה. והקורבן עולה בבחינת אדם ובהמה.

תסה הקשר הראשון מרגליים דס"א. בו עומד גוון חושך בתוך ערפל. כמו הצומח בקללה מתחת אבן, העומד עליו שאינו צומח, כך הקשר עומד להזיק את הזכאי, שיש בו זכויות, ואין לו זכות אבות שיתחזק בהם ויגנו עליו. שדומה לצמח הצומח מתחת אבן, שאינו צומח, שהצמח הזה צומח בקללה. לעיתים התשובה מתעכבת מפני שהעונש הוא לטובת האדם עד אשר ילמד כראוי את כוח השלילה כדי להתגבר עליו.

תסו והקשרים האחרים מרגליים דס"א, רודפים אחר הרשעים שהיטו דרכיהם מקודם לכן, ורודפים אחריהם ואחר אלו שנראה בהם רושם להיכר. משום שכל אלו הראויים להיענש, מלאך, שליח קדוש מצד הגבורה, יורד ורושם בהם רשימה, שניכרת למעלה לבעלי הדין. וכשהרשימה נודעת להם, מי שראוי למחלות, מכים אותו במחלות, ומי שראוי למכאובים ולשאר עונשים, עושים לו כן. הכול הם רואים ברשימה ההיא.

תסז ומשום זה אלו הקשרים עומדים כולם לאחור, ובועטים באלו הבועטים באדונם, ובכל אלו שראוי לבעוט בהם. חוץ מצדיקים ומחסידים, שיש להם זכות אבות, ומחלות רודפות אחריהם, אשר אלו הקשרים אינם שולטים עליהם, ואין המחלות באות עליהם מצד זה.

תסח ומאיזה מקום באות עליהם המחלות? כתוב: וה' חפץ דַכּאוֹ. שחפץ להכות אותו ולתת לו מחלות, כדי לזכות אותו לעוה"ב. אבל אינם באות מס"א. ואלו נקראים ייסורים של אהבה. והכול עולה במשקל קודש אחד לעיתים עובר אדם עונש בעולם הזה כדי למנוע ממנו העונש בעולם הבא.

תסט המדרגה השישית היא יסוד דס"א, נקראת עורלה, משום שיונקת מצד זה. וזה נחש בָּרִיח, הזכר, מניק לנחש עקלתון, הנקבה שלו. כל המדרגות הנאחזות בצד הזה, נקראות בוסר של עורלה. זו מדרגת היסוד הכולל את כולם והכל הולך אחריה, יש להתנתק מעורלה זו ולא לצרוך ממנה תענוגות מזוייפים

תע כל האילנות שניטעו בארץ, כל עוד שלא השתרשו, שורה עליהם רוח מצד העורלה הזו. וע"כ כתוב: וערַלתֶם עורלתו את פִּריו, שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא ייאכל. משום שהקב"ה, אהבת ישראל היא תמיד אצלו, והרחיק אותם מכל הדרכים הרעים והצדדים הרעים והמטמאים, כדי להתדבק בצד הקדושה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב.

פיקודי קמט-קמא

שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת דס"א

בשליטת הס"א, רואה האדם את הפגמים שלו, כאילו הם בחוץ.

העבודה דקדושה היא פנימית, בחינת הפנים, ועבודת הס"א היא בחינת אחוריים, ושם מקום התיקון. הס"א מראה לאדם כאילו התיקונים הם חיצוניים או שייכים לעבר, שזה דבר שאינו אפשרי ומביא להאשמות במקום להגיע לתיקון. לכן על האדם לחפש את החסרונות בפנים ולא בחוץ כפי שמתעתעת הס"א, שהרי כל הפוסל במומו פוסל.  וכך הוא נחסם באפשרות לצמוח ומרגיש כאילו קללה רובצת עליו. לעיתים התשובה מתעכבת מפני שהעונש הוא לטובת האדם עד אשר ילמד כראוי את כוח השלילה כדי להתגבר עליו, דהיינו עונש בעולם הזה כדי למנוע ממנו העונש בעולם הבא

פיקודי קנו-קנח

שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת דס"א

יראת הרוממות מביאה את האדם להתקדש ומאפשרת לתגבר על כוחות הס"א.

ס"מ הוא בחינת הזכר והנחש בחינת הנקבה הלוקחת כוח מהזכר.

בחינת נקבה זו מקבלת את הכוח לשלוט על העולם להדיח ולפתות אנשים מדרך הישר. התיקון כנגד הקשר השני של יד ימין, הזעם הוא העלאת קורבנות, להתחבר לבינה, לקדושה וכך להגבר על הקשר בין הזכר והנקבא של הס"א. הקרבן הוא היכולת להקריב את הרצון העצמי לפרטיות ולהתכלל ברצון העליון ולפעול על פיו.

הן בקדושה והן בטומאה, המעשים מעפילים כוחות למעלה לעזר. בלי הפעלת הכוחות העליונים אין מספיק כוח לעבודה.

פיקודי קנו-קנח

שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת דס"א

הס"א משתמשת בשתי הזרועות המתחלקים לשלושה. הקשר השני של יד ימין, נק' זעם הוא הנוסע ומנהיג את שאר הקשרים ומביא צער לעולם ע"י החבור לבחינת הנחש שבו. בחינת נקבה זו מקבלת את הכוח לשלוט על העולם להדיח ולפתות אנשים מדרך הישר. הבחינה השלישית הנק' צרה היא התקיפה מכולם. המדרגה הרביעית של הס"א, התפארת עומדת בהתעקמות הרוגז באש, זהו כוח לשפיכות דמים. הצדיקים יכולים להתגבר על כוח זה ע"י יראת הרוממות,

תנד כשהיה אדה"ר בגן עדן לעסוק בעבודת ריבונו, ירד ס"מ וכל המדרגות שבו, והיה רוכב על נחש הרע, הנוקבא שלו, כדי להדיח אותם. משום שהנחש, שהיה עומד תחת ס"מ, היה ערום להסית בני אדם ולפתותם. וע"כ הזכר נותן כוח, והנקבה עושה אומנות בעולם, לפתות ולהדיח, וזה בלי זה לא יכלו לשלוט. ס"מ הוא בחינת הזכר והנחש בחינת הנקבה הלוקחת כוח מהזכר.

תנה משום זה כשהקשר האמצעי של הזרוע מתחבר בנוקבא, יורדים דינים וכל דוחק לעולם. וכשזה אינו מתחזק ואינו נוסע, הכול נשבר ונכנע, שאינם יכולים לשלוט. וע"כ הכול נשבר ונכנע בקורבנות שלמטה. ועולה מלכות דקדושה להתעטר למעלה, ולהתברך מעומק העליון, בינה, המאיר לכל פנים. התיקון כנגד הקשר השני של יד ימין, הזעם הוא העלאת קורבנות, להתחבר לבינה, לקדושה וכך להגבר על הקשר בין הזכר והנקבא של הס"א. הקרבן הוא היכולת להקריב את הרצון העצמי לפרטיות ולהתכלל ברצון העליון ולפעול על פיו.  

תנו הקשר השלישי של זרוע ימין חזק יותר מכולם. ונקרא צרה, משום שממנו יוצאת השליטה להשרות דוחק ולעשות צרות לבני אדם. ג' קשרים: עֶבְרָה, זעם, צרה, בזרוע ימין, המדרגה השנייה. הבחינה השלישית הנק' צרה, דהיינו שאדם מרגיש במקום צר שאין לו מוצא ממנו

תנז שלושת הקשרים שביד שמאל, המדרגה השלישית, כשמתחזקים יחד, אז נקרא שמאל, משלחת מלאכי רָעים. משום שמשמאל נשלחים למטה, ולוקחים כוח, כל המלאכים הרעים, היוצאים מהצד שלמטה. כל זה יוצא ממדרגות ב' וג', כי מדרגה ב' יד ימין, ומדרגה ג' יד שמאל.

תנח המדרגה הרביעית של הס"א עומדת מתוך התעקמות הרוגז, גוון אש. ונקראת אמצעית, שהוא הגוף, ת"ת, העומד באמצע בין שתי זרועות, חו"ג. כאן יש אש לוהט, הלוהטת בגוון אדום, כמו ורד. מכאן יוצא כוח שיורד למטה להתקיף ולשפוך דם, משום שמדרגה זו נותנת רשות ושליטה למטה בעולם, להתקיף ולשפוך דם. מדרגה זו היא מעיין בשביל הנוקבא. כי הנוקבא צריכה לזכר, כמו גוף הצריך לנפש. והנפש אינה עושה אומנות אלא בגוף. וע"כ כל כוח וכל גבורה יוצאים ממדרגה זו, הזכר, להתקיף ולעשות אומנות בעולם להזיק, כמו נקבה המקבלת תמיד מהזכר הצריך את צד הנקבה כדי לפעול.

תנט בכל מדרגה ובכל קשר יש ממונים, וגדודי מחבלים המונהגים על ידיהם, כולם למטה, בעולם, צבאות נוקבא דס"א. לכולם יש מדרגה למעלה, ומונהגים על ידה.

תס כמו שיש בצד העליון של הקדושה היכלות של הנוקבא, כלפי המדרגות העליונות של הזכר, להיכלל אלו באלו, אף כן למטה בס"א שלעומת הקדושה, יש מדרגות בזכר כלפי היכלות של הנוקבא, להיכלל אלו באלו. הן בקדושה והן בטומאה, המעשים מעפילים כוחות למעלה לעזר. בלי הפעלת הכוחות העליונים אין מספיק כוח לעבודה.

תסא במדרגה הרביעית נמצאים דינים רעים לרדת למטה, להיות נמסרים לאלו המחבלים, העושים דין רע וחזק ברשעים. מכאן מהמדרגה הרביעית הם יונקים הכוח שלהם, להתקיף ולהשלים הדין שעושים. ומשום זה כל אלו המדרגות כלולות בהם, בכל אלו ההיכלות התחתונים, שלצד הנוקבא למטה. אשרי חלקם של הצדיקים, שמטים דרכם מהדרך הזו, והולכים אחרי יראת הקב"ה, להתקדש בקדושת אדונם. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב. יראת הרוממות מביאה את האדם להתקדש בקדושת אדונו ומאפשרת לו לתגבר על כוחות הס"א.

תסב המדרגה החמישית נחלקת לשתי מדרגות, לימין ולשמאל, ונקראות שוקיים, נו"ה. הן משיגות לרדוף ולהזיק, משום שכאן כוח הרדיפה של כל המחלות, וכל הרע, הרודפים אחר הרשעים. וכשהדין הזה מתקרב, אז כמ"ש , הרצים יצאו דחופים. ואלו הרצים למטה, לרוץ ולהזיק, נקראים רודפים. ע"ז כתוב: קלים היו רודפינו מנשרי שמיים. כאשר יש דין למעלה היכול לגרום חלילה למחלות ורודפים אחרי הרשעים, הרדיפה משיגה את מטרתה ישנה הרגשה שהם קלים כנשרים

תסג מדרגה זו נחלקת לימין ולשמאל. שלושה קשרים הם לימין, ושלושה קשרים הם לשמאל. כי בכל רגל ג' קשרים, כמו בידיים. ואלו הקשרים שברגליים, ואלו הקשרים שבידיים, כולם מסתכלים לאחור. כי אלו הקשרים העליונים הקדושים כולם מסתכלים לפנים אל הגוף, כמ"ש: וכל אחוריהם בָּיתה. ואלו שבס"א מסתכלים לאחור, מן הגוף ולחוץ.

וַיַּקְהֵל  קלג- קלה

וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ

שצא) כשהגיעו לרבי שמעון סידרו הדברים לפניו, הוא פתח: וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר, עַד-נְכוֹן הַיּוֹם. האורח, שצדיקים הולכים בו הוא דרך אמת, דרך, שהקב"ה רוצה בו, שהקב"ה הולך לפניהם. וכל המרכבות באות לשמוע הדברים, שהם מדברים ואומרים בפיהם. כאור נוגה, שמאיר והולך, ואינו נחשך כדרך הרשעים, שהדרך שלהם נחשך תמיד הרשע הולך בדרך הגוף שהוא דבר חשוך. כשהגוף מייצג את הנשמה הוא יכול להאיר. הנשמה כמו החכמים הולכת ומשתבחת עם הזמן, והגוף הולך ודואך.

שצב) מה ההפרש בין אורח לדרך? אורח, שנפתח ונגלה ונעשה במקום ההוא אורח משהו חדש, שלא דרכו בו רגלים מקודם לכן. דרך, כדורך בגַת, שדרכו עליו רגלי כל מי שרוצה כדבר קבוע.

שצג) וע"כ לצדיקים קורא לדֶרך אורח, שהם היו פורצי דרך ראשונים לפתוח מקום ההוא. ולא על המקום נאמר שפתחו אותו, אלא אע"פ שאחרים בני העולם הולכים באותו מקום, עתה שהלכו בו צדיקים, הוא מקום חדש, כמו שנפתח עתה, שמקום ההוא הוא חדש עתה, כמו שלא הלך בו אדם אחר לעולם. משום שהצדיקים מחדשים את כל המקום ההוא בכמה דברים חדשים עליונים, שהקב"ה רוצה בהם כמו למשל אנשים הלכו בדרכי התורה, בא רש"י הקדוש ופירש והביא חידושים, מכאן הדרך כבר כחדשה, כלומר דרך זו הפכה להיות אורח לאחר שרש"י הילך בה. וכך כל הליכה בגאווה היא בדרך, והליכה בשיפלות בדרך הצדיק היא אורח. הצדיק הוא פורץ דרך לבאים אחריו.

שצד) ועוד, שהשכינה הולכת במקום ההוא, מה שלא היה מקודם לכן. וע"כ נקרא אורח צדיקים, משום שמתארח בו אורֵח עליון קדוש, השכינה. דרך הוא פתוח לכל, ודורכים עליו כל מי שרוצה, ואפילו הרשעים. דרך כמ"ש: הנותן בים דרך, שהדרך בו אינו בטוח, משום שדורך בו הס"א שאינו צריך, ושולט לטמא המשכן. וע"כ הצדיקים בלבד עומדים ושולטים באותו מקום שנקרא אורח. כי דרך פתוח לכל צד, לקדושה ולטומאה.

שצה) וקדושים עליונים, אורח קדוש עליון הזדמן להם והתארחו בו, ודברים משובחים עליונים נסדרו לפני עתיק.

שצו) פתח רבי שמעון: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו, עָלָיו. משה פניו כפני השמש, ז"א. ויהושע כפני הלבנה, המלכות, שאין אור ללבנה אלא מאור השמש, מז"א. וכשהיא מתמלאת, אז עומדת בשלמות שלמות הלבנה תלויה בהארת השמש וכידוע הז"א נותן חסדים ללבנה וכשהיא לא מאירה סימן שאין היא בקשר של קבלת חסדים מז"א. וכך גם הגוף מאיר כאשר הוא קשור ומבטא את הנשמה.

שצז) התמלאות הלבנה, שהדמות, המלכות, שנקראת בשם העליון, הוי"ה, אינה עומדת בשם זה אלא בשם א-ד-נ-י, אלא בזמן שנמצאת במילואה. השמות שיורשת, ונקראת בהם, כפי שעומדת כך היא נקראת בשם ההוא. וכשהיא עומדת במילואה, ונשלמת מכל הצדדים, אז נקראת הוי"ה. כי ההשלמה שלה, כהשלמה של מעלה, ז"א, הוי"ה. וע"כ נקראת גם המלכות בשם הוי"ה. שקיבלה כל המוחין מאמא, בינה, ע"י ז"א. אדם נולד בצלם ודמות כאשר הצלם הוא ז"א והדמות צד המלכות.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי קלג-קלה

שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת דס"א

למד לא להתלונן על מה שממילא עליך לעשות.

במקום להתלונן עליך לקנות אמונה ולשמוח בחלקך. זו הדרך להתגבר על סוגי רוגז שמזמנת הס"א.

עשן אש ושחור הם גוונים של הס"א. גוון העשן גורם לאנשים לכעס, גוון האש מביא למלחמה והרג, והשחור יורד לעולם להרע ולהזיק. הממונה על הכעס "קצפי-אל" מביא לגופי בני אדם ארבע סוגי רוגז. הראשון הוא צד הזכר שבאדם, הגאווה שרוצה לכבוש הכל, אך כמובן אינה יכולה, כי זכר מורה על השלמות מפני שרצון לקבל זה הוא בריאה של הבורא. אין רע ברצון לקבל, אלא כשלא בא לתקן ולהתכלל בימין. דיני הנוקבא שבאדם מביאים למצב שכבר לא רוצים לקבל כלום, אין שום חשק. כאן הצמצום על הרצון יכול להיות בלב, או בתודעה. הרצון בא והולך וגורם לתסכול שרוצים דבר אך לא מוכנים לשלם עבור הרצון.  הרוגז הזה שבתודעה הוא כעס כבוש שקט, כמו נחש שמפתח שנאה ומתפרץ לבסוף.

צד הזכר שבאדם הוא רצון שלם שניתן מהבורא, דהיינו רוצה את הכל, צד הנקבה נמצא תחת חוק הצמצום ואינו רוצה ולא כלום. מחלוקת פנימית זו צריכה להביא את השמאל להתכלל בחסדי הימין ולפתח אמונה. כל התעקשות של השמאל לקבל הכל מביא את האדם לכעס, שבגאוותו מרגיש מגיע לי. הרוגז שבא בצורת האלכסון, דהיינו שהרצון עולה להתכלל בבינה, בהשפעה, דבר היוצר כבר כפיה בגוף, אך בתודעה שינוי ורוגז במחשבה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי קלא-קלג

בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ

האור האלוקי עובר ממעלה למטה ע"י המרכבות הנק' חיות. בכוח זה פועלים האופנים, שזו המלכות, דהיינו בחינת הגוף. רוח החיות הוא הכוח המאפשר תנועה לאופנים, בדומה לנשיאת ארון הקודש, שכל הכוח לשאת אותו בא ממנו עצמו. לפי החוקים בעולמות העליונים ניתן ללמוד על מבנה הנפש ודרך עבודתו.

ישנם בחינות בנפש האדם, בהם ישנם תהליכים של הרכבה, בניה פירוק וחוזר חלילה, כפי שהיה המשכן שהקים משה, שהיה מורכב ולאחר זמן מפורק לצורך המסע. כך התפילה עליה יש לחזור שלוש פעמים ביום, היא תהליך מתמשך, הדומה לבחינת המשכן ולא לבחינת בית המקדש הנמצא בקביעות, במנוחה.

אדני המשכן שבנה משה נמצאים תמיד. גם כאשר רוצים להגיע למנוחה, אי אפשר לבטל את התנועה שגורמת למנוחה, שהיא סיבה מוכרחת לה. דומה הדבר שלא ניתן להגיע לאהבה בלי יראה וביטול הגאווה שמקדימים לה.

וַיַּקְהֵל  קל- קלב

אֵינוֹ צָרִיך לְהִכָּנֵס בָּאָרוֹן  [דלא אצטריך למיעל בארונא]

שפד) כתוב ביוסף, ויִישֶׂם בארון. ויישם, עם שתי אותיות י', שמתחבר ברית בברית, שי' רומזת על ברית, יסוד. וכתוב שתי אותיות י' כנגד שתי בריתות, ברית שלמטה, יוסף, ברית שלמעלה, ארון הברית. ונכנס בארון, משום ששמר ברית קודש, והוא התקיים בו. ע"כ היה ראוי להיכנס בארון שהרי הצדיק הוא כמו ספר תורה מהלך, שהוא בחינת ז"א תורה שבכתב, ועליו להיות בארון. לכאורה היה צריך גם לקבור צדיקים בארון, אך לאחר חטא עץ הדעת אין צדיק בארץ שלא יחטא. ארון מייצג את שש הקצוות של המלכות והצדיק מייצג את ספר התורה.

שפה) בכה רבי אבא ואמר: אוי לבני העולם, שאינם יודעים ביזיון ההוא, אוי לעונש ההוא שנענשים, שכל מי שרוצה נכנס בארון לאחר מיתתו, כי אינו צריך להיכנס בארון חוץ מצדיק, שיודע בנפשו ומכיר בעצמו שלא חטא בברית ההוא, אות ברית קודש מעודו, ושמר אותו כראוי. ואם לא, אינו צריך להיכנס בארון אחר מותו, ולפגום בזה את הארון. שהפגם מגיע עד ארון הברית. לכן על האדם להיזהר של יתפס בו פגם.

שפו) האדם צריך להתחבר באות ברית קודש, ליסוד ז"א, ולא לס"א, כי הארון הרומז על מלכות, אינו מתחבר אלא בצדיק השומר אות ברית קודש. ומי שפוגם בברית ונכנס בארון, אוי לו, שפגם אותו בחייו, אוי לו, שפגם אותו במיתתו. אוי לו מעונש זה, אוי לו שפגם אות ברית, וארון הברית הקדוש. אוי לו לאותו ביזיון, שנוקמים ממנו נקמת עולם, נקמת עוה"ז ונקמת פגם ההוא. כמ"ש: כי לא ינוח שבט הרֶשע על גורל הצדיקים.

שפז) בשעה שדנים אותו בעולם ההוא, מסתכלים במעשיו, אם היה פוגם ברית קודש, החתום בבשרו, ועתה פוגם הארון שלו, לזה, אין לו חלק בצדיקים, מסתכלים בו ודנים אותו, ומוציאים אותו מחוץ מכלל אדם. כיוון שהוציאו אותו מכלל אדם, הוציאו אותו מכלל כל האחרים, הנועדים לחיי עולם, ונותנים אותו לצד ההוא שלא נכלל באדם, לס"א, כיוון שנמסר לצד ההוא, אוי לו שמכניסים אותו בגיהינום, ואינו יוצא ממנו לעולם. כמ"ש: ויצאו וראו בפִגרי האנשים הפושעים בי. הם שנשארו ולא נכללו בכלל אדם מי שאינו מקבל על עצמו ברית, מוציא עצמו מכלל אדם. לארון הברית הוכנסה התורה הקדושה, אשר בה יש להכניס צורת אדם ולכן צדיקים גמורים ניתן לקבור בארון.

שפח) והדברים אמורים רק כשלא עשה תשובה שלמה, שראויה לכסות על כל מעשיו. ועכ"ז, טוב לו שלא ייכנס בארון, כי כל זמן שהגוף קיים נידונה הנשמה ואינה נכנסת למקומה, חוץ מאלו חסידים העליונים הקדושים הראויים לעלות למעלה בגופם. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב שזכו לתקן גם את צד המלכות שבם ולא רק את הט' ראשונות.

שפט) משום שאין עבירה שקשה לפני הקב"ה, כמי שמשקר ופוגם אות ברית קודש. וזה אינו רואה פני השכינה. על עוון זה כתוב: ויהי עֵר בכוֹר יהודה רע בעיני ה'. וכתוב: לא יְגוּרך רָע. כי עוון זה נקרא רע.

שצ) כתוב: ויעש בצלאל את הארון. למה אלו חכמים שעשו את המשכן, לא עשו את הארון? אלא בצלאל היה במדרגת סיום הגוף, ברית קודש, ושמר אותו. וע"כ הוא עומד בנחלת חלקו, שהיא הארון שעשה, המלכות. הוא השתדל במעשה שלו ולא אחר. באו כל החברים ונשקו לרבי אבא.

פיקודי קלד-קלו

מִשְׁכַּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ

החטא מאפשר לס"א לשלוט.

כאשר הס"א ישנו, אין ברירה אלא לתת לו גם חלק כדי שלא יפריע בהעלאת הקורבנות. לכן אסור לאדם להאמין בעצמו עד יום מותו, עד שתמות כל הס"א ולא תהיה רק במצב שקיעה, בו היא עדיין מסוכנת.

ישנו הבדל בין המשכן למקדש באופן המלחמה בסטרא אחרא (ס"א). וכך הם שני שלבים בעבודת הנפש המוטלת על כל אחד בעבודתו כנגד היצר. וזה העניין שמרבים להתפלל שיבנה בית המקדש, שיקום מרכז רוחני שיאחד את כל עם ישראל והעולם כולו כנגד הס"א.

כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו, כלומר בעבודה רוחנית ככול שניתן לרדת לכלים נמוכים יותר, ניתן לקבל בהם אורות גבוהים יותר. שלמה השתמש בכלים נמוכים יותר מאשר היו במשכן, במדרגת היסוד בה האורות גבוהים יותר. כשמדבר על המשכן, מדבר על הקמת המשכן הוא ליבו של האדם. במלחמה זו מתחילים בקטנות בבחינת המשכן כלומר שהאני של האדם בחשכות ושקוע בס"א. לכן יש קודם לצאת ממצרים, ממיצרי הנפש, מההתמכרות של התפיסות החיצוניות, זו דרגת המשכן. כעת יש לעבור לשלב הבא של בניית בית המקדש וכניסה נפשית לארץ ישראל. האדנים שביסס משה הם יסודות הקדושה שבלב הראשון במלחמת היצר להחלשתו, והקימה השניה לסילוק הס"א

האדנים הם יסודות הקדושה שהבריחו את ס"ם הרשע וחילותיו, מפני שכאשר מתחזקת הקדושה אין בהם כוח להסיט הבריות מדרך הישר, כפי שירושלים שהיא בחינת המלכות מוקמת מחורבנה של צור. הדרך להילחם בטומאה היא ע"י העלאת הקדושה.

–

פיקודי קכח-קל

כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי

אין ייאוש מהקב"ה כלל.

כך צריך אדם להתייחס לניסיונות היצר. אין יאוש מהקדושה, שסופה של האמת לנצח. לכן יש להאמין שפנימיות התורה תקום ותוביל את כל שאר הלימוד. כשאדם פועל באמונה ועושה דברים נכונים ואמיתיים, אם נופל הוא מהדרך עליו להתעקש ולומר לעצמו, לאני האמיתי האוהב שבו שיש תקומה. גם את הנפילה מנצל הצדיק לצורך עליה. גם בהבנת החטא, כשמחטאים את המטרה ניתן ללמוד מזה.

וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן

ההבדל בין משכן לביהמ"ק, הוא בין הזמני לנצחי כפי ההבדל בין השלא לשמה ללשמה, וכך ההבדל בין אמצעי שהוא זמני לבין מטרה שהיא קבועה. כשציווה הקב"ה את משה על המשכן, לא השיג משה כיצד לבנות את המשכן על פרטיו עד שהקב"ה הראה לו הכול בצורתו.  לאחר שלמד החזיק החזיק בצורה, בצלאל ואהוליאב וכל אלו שאר האחרים, אע"פ שלא ראו הצורות כמו משה כתוב: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה, דהיינו פעלו מכוחו של משה. לגביהם משה הוא הכלל ממנו נובע הכל, ורק דרך האמונה ניתן לבנות הכל. הנשמה היא הנותנת את הכוח לדעת הצורות, שהרי אין עוד מלמדו, שאין עוד שום כח מלבד כוחו של הקב"ה. הקב"ה הראה לו את הצורות ע"י אש, ואת הכלים עשו מכוחו של משה לדעת בצורות, ואפשר לאחרים לעשות כדי לזכותם במצווה