ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

יש לך השתוקקות או פרטיות עצמית? אל תתן לה לבנות חיים משל עצמה!

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא", בנקיטת משנה זהירות באשר לאותה הפרטיות המקבלת בידי האדם המפרידה מן הכלל, משמעות של עולם שלם.

מסביר הזוה"ק שעל האדם לחבר את בחינת אל"ה, שהיא צד ההשתוקקות שבו עם בחינת מ"י, שהיא צד האמונה שבו ואל לו לפעול את חטאו של אדם הראשון ובעיקר את חטאו של קין, אשר לא רצה להתחבר עם הבל.

צד קין שבאדם, היא אותה הבחינה של הפרטיות וההשתוקקות העצמית, שעליה מזהיר הזוה"ק את האדם, לבל יקנה לה בניין של חיים משל עצמה, שכן עליו להבין שהיא אמצעי ולא מטרה ולהיותה אמצעי אין התכלית והשמים של אותה הפרטיות הנ"ל חשובים כתכלית ושמים אמיתיים.

מן האמור לעיל יוצא, שאין לאדם תכלית מצד עצמו, אלא בהיותו בא לבחינת כלל, שכן כל המחשבה לבנות עולם שלם מצד הפרטיות, מייצגת את "צד השדים" וכן את "צד חטאו של קין".

ולכן אל לו לאדם לבוא לבחינות אלה, אלא להתחבר בעזרת השם בקדושה הנקראת מ"י. וכאשר יהיה לו לאדם שם אלוקי"ם שלם וקדוש, אזי יוכל להתגבר לעתיד לבוא על כל בחינת קין ודומיו.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

יש לך השתוקקות או פרטיות עצמית? אל תתן לה לבנות חיים משל עצמה!

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא", בנקיטת משנה זהירות באשר לאותה הפרטיות המקבלת בידי האדם המפרידה מן הכלל, משמעות של עולם שלם.

מסביר הזוה"ק שעל האדם לחבר את בחינת אל"ה, שהיא צד ההשתוקקות שבו עם בחינת מ"י, שהיא צד האמונה שבו ואל לו לפעול את חטאו של אדם הראשון ובעיקר את חטאו של קין, אשר לא רצה להתחבר עם הבל.

צד קין שבאדם, היא אותה הבחינה של הפרטיות וההשתוקקות העצמית, שעליה מזהיר הזוה"ק את האדם, לבל יקנה לה בניין של חיים משל עצמה, שכן עליו להבין שהיא אמצעי ולא מטרה ולהיותה אמצעי אין התכלית והשמים של אותה הפרטיות הנ"ל חשובים כתכלית ושמים אמיתיים.

מן האמור לעיל יוצא, שאין לאדם תכלית מצד עצמו, אלא בהיותו בא לבחינת כלל, שכן כל המחשבה לבנות עולם שלם מצד הפרטיות, מייצגת את "צד השדים" וכן את "צד חטאו של קין".

ולכן אל לו לאדם לבוא לבחינות אלה, אלא להתחבר בעזרת השם בקדושה הנקראת מ"י. וכאשר יהיה לו לאדם שם אלוקי"ם שלם וקדוש, אזי יוכל להתגבר לעתיד לבוא על כל בחינת קין ודומיו.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

נחש עם שני ראשים – ושמם "שור ונשר"

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא",
מסביר הזוה"ק שהאדם נמצא במעין נסיונות, באופן שכאשר מופיעה לפניו ההשתוקקותו העצמית בראשונה, המייצגת את צד הבריאה, מבקשים ממנו שיתנהג כך שיחבר השתוקקות זו שבבחינת אל"ה לנקודה האמונית שבבחינת מ"י, המצויה למעלה מדעתו, שכן צד אמונה זה איננו יכול לבוא במסגרתה של הבריאה וכן במסגרת הבנתו העצמית של האדם, והיות שכך על האדם להתחבר באופן הנ"ל בכדי שיוכל לעשות את התיקון הנרצה, שאם לא כן צד הבריאה יקום כנגדו בשליטת ב' הממונים של הקליפות, הלא הם "קסטימון" ו- "עפרירא", המייצגים את ב' הקליפות של הזכר והנקבה בהתאמה, באופן שצד הזכר מיוצג בדמותו של "השור" וצד הנקבה מיוצגת בדמותו של "הנשר".

"שור" ו- "נשר" הן ב' הצורות בהן פועלות הקליפות כלפי האדם כך, שצד השור שבו שהוא בבחינת "שור מועד", הוא אשר גורם היזק רב לפאת חשכותו, שכן הוא משתוקק אל האור, אלא שאין ביכולתו להשיגו, והיות שאין ביכולתו להשיגו הוא מתגלה אצל האדם כראש אב לכל הנזיקין, באופן שכל היזיקיו באים לידי ביטוי בפגיעה בהרמוניה באופן כללי ובאופן פרטני – בכעס, האשמה, מלחמות בעולם, מלחמות בבני אדם וכהנה על זה הדרך. הבחנות אלו המתגלות אצל השור, נובעות מגאווה, כעס ואש היוצרים הפרדה.

הצד השני הוא צד הנשר שבאדם, המשיר את בני האדם מצד האדם שבהם והופכם לבחינת "בהמה", הכיצד? , על-ידי שרוצים לקחת תענוג אך מצד הבריאה המנותקת מן הנקודה האמונית או אם נרצה נאמר אך מצד הגוף המנותק מצד הנשמה, וכעין מה שאנשים אומרים: "גוף בלי רגש", כלומר שישנה משיכה לנקודה החיצונית מבלי שתחבור לנקודה הפנימית.

נמצא שכאשר האדם מנתק את צד הבריאה מצד הבורא, אזי הוא גורם לעצמו לרצות מצד הנקבה שבו רק אותו התענוג הבא מצד הבריאה לבדה, כך שמן ההכרח שיבוא לידי מציאות בה הוא מנשר עצמו מלהיות אדם, עד לכדי שנופל לבחינת "בהמה".

מציאות זו גורמת לכך שב' הבחינות הנ"ל תתהפכנה לנחש, המזיק את האדם במאוד מאוד. הזיקיו של הנחש ניכירם ב-ב' ההבחנות הנ"ל, הבאות כנגד ב' הקליפות של הזכר והנקבה, וזאת להיותו כלול משתי בחינות אלו.

ב' ההבחנות הן כדלהלן:
הבחנה ה-א': מצד רצונו הוא הולך על עפר וכל תענוגותיו הן רק מבחינת "עפרירא" כמו שכתוב: "ועפר תאכל כל ימי חייך", שבכל מקום טועם את טעמו של העפר, שהוא בחינת "הרצון לקבל לעצמו"

הבחנה ה-ב': מצד ראשו ולשונו מכה, מכיש ומזיק בבחינת "ראש אב לכל הנזיקין".

נמצא ש-ב' ההבחנות הללו מצויות באדם, כך שכאשר הוא רדוף אחר רצונות הנסובים אך ורק על תענוגות מדברים ארציים, אזי הוא מביא עצמו לידי מציאות בה הוא הופך להיות אדם רע, המזיק את העולם.

ב' הקליפות הנ"ל מכונות גם בשם "עזא" ו- "עזאל", שהם בחינת "עצם הבריאה", הבאה מלמעלה, אשר לסיבה זו לא ניתן לתקנם באופן ישיר. אמנם הבורא יתברך ברחמיו הרבים סלל לאדם דרך תיקון, בה הוא יכול לפעול מצד עצמו לתקן את בחינות ההתכללות וכאשר יעשה כך, הבורא יתברך בעצמו יתקן את בחינת "עצם הבריאה". עניין זה משליך גם לעבודת הכלל, באופן שכאשר האדם רוצה לקרב בני אדם אחרים לעבודת ה' יתברך, עליו לקרב את היהודים תחילה, והבורא יתברך ממילא יתקן גם את הגויים ועמי הארצות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

איזהו האדם שאינו נתון לשליטת הקליפות ? הוי אומר: זה שאינו נהנה, אלא מתענוג של אמת!

בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "שמיא וארקא", בהבנת ב' השליטות של הזכר והנקבה, המצויים בקליפות וההשלכות הנובעות מחיבורם של אלה.

מסביר הזוה"ק שכאשר אדם רוצה לחיות את צד הבריאה וכן את צד קין, שבבחינת אל"ה, אזי הוא גורם הן להתחזקותם של הקליפות והן לירידתו למדור מאוד תחתון, העולה בשם "ארקא".

בהיותו יורד למקום כזה, הוא מגביר את הקליפות הללו, אותם מציין הזוה"ק בשם "שור" ו- "נשר", הבאים כנגד ב' השליטות של הזכר והנקבה דקליפה בהתאמה.

ב' הבחינות הללו מצויים באדם כך, שמצד הזכר שבו, ישנה הבחנה כזו בה הוא הופך להיות מזיק הן לעצמו והן לסביבתו ומצד הנקבה שבו, הוא הופך להיות אדם הבורח מן ההארה האמיתית, אשר כל רדיפתו מוסבת אחר הארה אשר איננה מצד האמת, בבחינת "מקרה לילה" וכן בבחינת "קרי לבטלה" ובכך גורם לעצמו לפעול אך את צד המקרה לבד, עד לכדי שמנשל עצמו מלהיות אדם.

כאשר אדם פועל באופן הנ"ל, אזי צד הבריאה שבבחינת "הנקבה" שולטת על צד הנשמה שבבחינת "הזכר", עד לכדי שצד הזכר עלום בתוכה.

ולפיכך מזהיר הזוה"ק, שכאשר מגיע אל האדם תענוג, אזי עליו לפעול אותו אך במסגרת הקדושה ובכך לא תהיינה השליטה נתונה לצד הגוף שבו ויתירה מכך יוכל אף למשוך את צד הגוף שבו לתענוג מן האמת.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

איזהו האדם שאינו נתון לשליטת הקליפות ? הוי אומר: זה שאינו נהנה, אלא מתענוג של אמת!

בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "שמיא וארקא", בהבנת ב' השליטות של הזכר והנקבה, המצויים בקליפות וההשלכות הנובעות מחיבורם של אלה.

מסביר הזוה"ק שכאשר אדם רוצה לחיות את צד הבריאה וכן את צד קין, שבבחינת אל"ה, אזי הוא גורם הן להתחזקותם של הקליפות והן לירידתו למדור מאוד תחתון, העולה בשם "ארקא".

בהיותו יורד למקום כזה, הוא מגביר את הקליפות הללו, אותם מציין הזוה"ק בשם "שור" ו- "נשר", הבאים כנגד ב' השליטות של הזכר והנקבה דקליפה בהתאמה.

ב' הבחינות הללו מצויים באדם כך, שמצד הזכר שבו, ישנה הבחנה כזו בה הוא הופך להיות מזיק הן לעצמו והן לסביבתו ומצד הנקבה שבו, הוא הופך להיות אדם הבורח מן ההארה האמיתית, אשר כל רדיפתו מוסבת אחר הארה אשר איננה מצד האמת, בבחינת "מקרה לילה" וכן בבחינת "קרי לבטלה" ובכך גורם לעצמו לפעול אך את צד המקרה לבד, עד לכדי שמנשל עצמו מלהיות אדם.

כאשר אדם פועל באופן הנ"ל, אזי צד הבריאה שבבחינת "הנקבה" שולטת על צד הנשמה שבבחינת "הזכר", עד לכדי שצד הזכר עלום בתוכה.

ולפיכך מזהיר הזוה"ק, שכאשר מגיע אל האדם תענוג, אזי עליו לפעול אותו אך במסגרת הקדושה ובכך לא תהיינה השליטה נתונה לצד הגוף שבו ויתירה מכך יוכל אף למשוך את צד הגוף שבו לתענוג מן האמת.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

אתה רוצה להתחבר לבורא? חבר את השתוקקויותך לתודעך האמונית

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא", במשמעות הטהרה ובאופן בו על האדם לפעול אותה.

מסביר הזוה"ק שיש לחבר את ההשתוקקותו של האדם, שבבחינת אל"ה אל אותה התודעה האמונית שבבחינת מ"י, שבכך מתחברים אותיות אל"ה עם מ"י להשלים לשם אלוקים, שרק בשם השלם ניתן להתחבר לבורא.

בלי התחברות לתודעה אמונית זו לא ניתנת לו לאדם האפשרות להתחבר לבורא, לכן על האדם לקבל על עצמו את התורה הקדושה וכן את המחשבה האמונית, המייצגים את בחינת המ"י, שבדרך חיבורם יוכל להתחבר לבורא.

פעמים שאותה האידאה או האמונה הנ"ל מתגדים לבחינת אל"ה, שהם השתוקקויותיו של האדם ופה נבחן האדם למי יתן השליטה לבחינת מ"י או לבחינת אל"ה, לרצון העצמי והפרטי או לאמונה המייצגת את הכלל.

כאשר האדם נותן את השליטה לבחינת אל"ה על בחינת המ"י, כלומר להשתוקקויותיו ורצונותיו הגופניים על פני האמונה, אזי קרוב הוא לנחול מפלה. מפלה זו באה לידי ביטוי בכפילות רצונו, שמחד רוצה לפעול את הנאותיו הפרטיות, אלא שיודע שאין באפשרותו והיות שאינו נהנה, חש שאיננו חי, ומאידך אם חי את הנאותיו הפרטיות חש כמת, נמצא אם כן שתחושות אלו מתארות אותה האנדרלמוסייה בה האדם מצוי, בעת בה פועל את רצונותיו שלא במסגרת האמונה.

במצב זה אין לו לאדם דרך מוצא אחרת, אלא באופן שמסכים לכפוף עצמו למסגרת הכלל והאמונה, שרק בכך יוכל לצאת מתחושת בלבול זו ויתרה מכך יוכל לפעול את רצונותיו במסגרת הכלל והאמונה, כך שכל הנאותיו יהיו נסובים על האמונה ובמסגרתה.

אתה רוצה להתחבר לבורא? חבר את השתוקקויותך לתודעך האמונית

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא", במשמעות הטהרה ובאופן בו על האדם לפעול אותה.

מסביר הזוה"ק שיש לחבר את ההשתוקקותו של האדם, שבבחינת אל"ה אל אותה התודעה האמונית שבבחינת מ"י, שבכך מתחברים אותיות אל"ה עם מ"י להשלים לשם אלוקים, שרק בשם השלם ניתן להתחבר לבורא. בלי התחברות לתודעה אמונית זו לא ניתנת לו לאדם האפשרות להתחבר לבורא, לכן על האדם לקבל על עצמו את התורה הקדושה וכן את המחשבה האמונית, המייצגים את בחינת המ"י, שבדרך חיבורם יוכל להתחבר לבורא. פעמים שאותה האידאה או האמונה הנ"ל מתנגדים לבחינת אל"ה, שהם השתוקקויותיו של האדם ופה נבחן האדם למי יתן השליטה לבחינת מ"י או לבחינת אל"ה, לרצון העצמי והפרטי או לאמונה המייצגת את הכלל.

כאשר האדם נותן את השליטה לבחינת אל"ה על בחינת המ"י, כלומר להשתוקקויותיו ורצונותיו הגופניים על פני האמונה, אזי קרוב הוא לנחול מפלה. מפלה זו באה לידי ביטוי בכפילות רצונו, שמחד רוצה לפעול את הנאותיו הפרטיות, אלא שיודע שאין באפשרותו והיות שאינו נהנה, חש שאיננו חי, ומאידך אם חי את הנאותיו הפרטיות חש כמת, נמצא אם כן שתחושות אלו מתארות אותה האנדרלמוסייה בה האדם מצוי, בעת בה פועל את רצונותיו שלא במסגרת האמונה. במצב זה אין לו לאדם דרך מוצא אחרת, אלא באופן שמסכים לכפוף עצמו למסגרת הכלל והאמונה, שרק בכך יוכל לצאת מתחושת בלבול זו ויתרה מכך יוכל לפעול את רצונותיו במסגרת הכלל והאמונה, כך שכל הנאותיו יהיו נסובים על האמונה ובמסגרתה.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

איך תייצר קשר עם התבונה העליונה? על-ידי וויתור על האגו

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא", במשמעות הקשר שבין האדם לבוראו, המתקיים באופן בו האדם פועל בטהרה ובוויתר על האגו, בכדי להפוך את סיפוקו האישי לרצון של קשר עם אותה התבונה העליונה.

במאמר זה מסביר הזוה"ק שלאדם ישנם רצונות גופניים בבחינת אל"ה, אותם עליו לחבר לאותה התבונה העליונה שבבחינת מ"י, הצריכה להתפשט גם לבחינת "הגוף".

כדי לחבר אותם הרצונות הגופניים שבבחינת אל"ה עם אותה התבונה העליונה, שבבחינת מ"י, על האדם מוטל לקחת את שאלתו ורצונו לסיפוק-אישי, שבבחינת מ"ה ולהעלותם לביקוש אל אותה התבונה העליונה, שבבחינת מ"י ובכך עושה חיבור לשתי הבחינות הנזכרות העולות בשם – מ"י ומ"ה.

העלאת ביקוש זה צריכה להעשות בצורה של הסתרה, שפירושה קיום תורה ומצוות וכן ביצוע פעולות מעשיות למעלה מדעתו של אדם, בבחינת "טהרה וביטול האגו", המהויים תנאי מוכרח ליצירת קשר עם אותה התבונה האלוקית.

הסתרה זו הנזכרת בעת העלאת הביקוש לקשר, הכרחית, להיות שאותם המלאכים, המייצגים את כוחות הנפש הפרטיים שבאדם, עלולים להשתמש באותו הביקוש הנסוב על יצירת קשר של אהבה, בצורה מדעית וטכנית לחלוטין.

מן האמור לעיל יוצא שהביקוש והתפילה, המה הכרחיים לצורך יצירת קשר בין האדם לבוראו, באופן בו האדם פועל בטהרה ובביטול האגו, שאם לא כן עלול הוא לפול לבור שלאחר מכן יקשה לצאת ממנו.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "שמיא וארקא"

איך תייצר קשר עם התבונה העליונה? על-ידי וויתור על האגו

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "שמיא וארקא", במשמעות הקשר שבין האדם לבוראו, המתקיים באופן בו האדם פועל בטהרה ובוויתר על האגו, בכדי להפוך את סיפוקו האישי לרצון של קשר עם אותה התבונה העליונה.

במאמר זה מסביר הזוה"ק שלאדם ישנם רצונות גופניים בבחינת אל"ה, אותם עליו לחבר לאותה התבונה העליונה שבבחינת מ"י, הצריכה להתפשט גם לבחינת "הגוף".

כדי לחבר אותם הרצונות הגופניים שבבחינת אל"ה עם אותה התבונה העליונה, שבבחינת מ"י, על האדם מוטל לקחת את שאלתו ורצונו לסיפוק-אישי, שבבחינת מ"ה ולהעלותם לביקוש אל אותה התבונה העליונה, שבבחינת מ"י ובכך עושה חיבור לשתי הבחינות הנזכרות העולות בשם – מ"י ומ"ה.

העלאת ביקוש זה צריכה להעשות בצורה של הסתרה, שפירושה קיום תורה ומצוות וכן ביצוע פעולות מעשיות למעלה מדעתו של אדם, בבחינת "טהרה וביטול האגו", המהויים תנאי מוכרח ליצירת קשר עם אותה התבונה האלוקית.

הסתרה זו הנזכרת בעת העלאת הביקוש לקשר, הכרחית, להיות שאותם המלאכים, המייצגים את כוחות הנפש הפרטיים שבאדם, עלולים להשתמש באותו הביקוש הנסוב על יצירת קשר של אהבה, בצורה מדעית וטכנית לחלוטין.

מן האמור לעיל יוצא שהביקוש והתפילה, המה הכרחיים לצורך יצירת קשר בין האדם לבוראו, באופן בו האדם פועל בטהרה ובביטול האגו, שאם לא כן עלול הוא לפול לבור שלאחר מכן יקשה לצאת ממנו.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

תפקידו של האדם הוא, לשייך את רצונותיו אל האני האמיתי-התכליתי שלו

בשיעור זה אנו חותמים את מאמר "בליליא דכלה", בצורות השונות של ההתבטאות, של אותה המלכות שהיא בחינת "הארץ", הבאה לגלות ולבטא את בחינת "השמים", שהם תכליתו של האדם ונקודת ציונו המרכזית.

מסביר הזוה"ק שבבחינת השבת שהיא תכליתו של האדם, ישנם ב' עניינים שהם: א. בחינת שי"ן שבבחינת ג' האבות, המייצגים את האמונה ב. בחינת "המלכות" שהיא הבת דרכה מתבטאת אותה האמונה.

ב' עניינים אלו מסבירים באר היטב, שלא זו בלבד שצד הזכר מתוקן [אמונה], אלא נוספת עליו צד הנקבה [מלכות] אשר גם היא מתוקנת. וכאשר צד הנקבה, שמייצגת גם צד הבריאה, מגיעה על תיקונה, אזי ניתן לקבל את האור של מטרת הבריאה. פירוש הדברים הוא, שהופך את המלכות אשר מצד הזמן לאישה וכאשר נכנסת השבת הוא מקדשה והופך להיות כמו בעלה.

מצד רצונותיו של האדם, השבת היא הרצון המרכזי, שהוא האני האמיתי של האדם ובה מופיעים ב' העניינים הנ"ל בצורות הביטוי השונות, שהם: הרצון העצמי של האדם בבחינת "המלכות" ו- האני האמיתי של האדם שבבחינת "התכלית". ראשית יש לציין שהשבת האמיתית של גמר תיקון, היא אותה שבת, המתארת את האפשרות לשייך כל רצון לאני האמיתי של האדם.

ב' העניינים שבשבת הם כדלהלן:

א. תחום שבת עד אלפיים אמה – מייצג את הרצונות הקרובים של האדם עד אלפיים אמה , אותם ניתן לשייך לאני האמיתי של האדם.

ב. חוץ לתחום שבת – מייצג את הרצונות הרחוקים אשר מחוץ לאני של האדם, אותם לא ניתן לשייך לאני האמיתי, שלפיכך נתונים הם לאחיזת הקליפות.

יוצא מן האמור לעיל שתפקיד הנשמה [בחינת שם – רצון לקבל] הוא לאהוב, באופן שהיא יוצאת להרגיש את אשר נמצא מחוצה לעצמה, וזה הופך להיות האני האמיתי שלה.

בגמר תיקון, השאיפה היא שהאהבה שבבחינת "השבת" הנ"ל, תתפרס על כל העולם כולו, אולם עתה בזמן התיקון, שבת זו תחומה עד אלפיים אמה, כלומר שאהבה זו מוגבלת עד לתחום מסויים, שכן עדיין לא ניתן לשייך את כל הרצונות לאני האמיתי של האדם באהבה השלמה.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

תפקידו של האדם הוא, לשייך את רצונותיו אל האני האמיתי-התכליתי שלו

בשיעור זה אנו חותמים את מאמר "בליליא דכלה", בצורות השונות של ההתבטאות, של אותה המלכות שהיא בחינת "הארץ", הבאה לגלות ולבטא את בחינת "השמים", שהם תכליתו של האדם ונקודת ציונו המרכזית.

מסביר הזוה"ק שבבחינת השבת שהיא תכליתו של האדם, ישנם ב' עניינים שהם: א. בחינת שי"ן שבבחינת ג' האבות, המייצגים את האמונה ב. בחינת "המלכות" שהיא הבת דרכה מתבטאת אותה האמונה.

ב' עניינים אלו מסבירים באר היטב, שלא זו בלבד שצד הזכר מתוקן [אמונה], אלא נוספת עליו צד הנקבה [מלכות] אשר גם היא מתוקנת. וכאשר צד הנקבה, שמייצגת גם צד הבריאה, מגיעה על תיקונה, אזי ניתן לקבל את האור של מטרת הבריאה. פירוש הדברים הוא, שהופך את המלכות אשר מצד הזמן לאישה וכאשר נכנסת השבת הוא מקדשה והופך להיות כמו בעלה.

מצד רצונותיו של האדם, השבת היא הרצון המרכזי, שהוא האני האמיתי של האדם ובה מופיעים ב' העניינים הנ"ל בצורות הביטוי השונות, שהם: הרצון העצמי של האדם בבחינת "המלכות" ו- האני האמיתי של האדם שבבחינת "התכלית". ראשית יש לציין שהשבת האמיתית של גמר תיקון, היא אותה שבת, המתארת את האפשרות לשייך כל רצון לאני האמיתי של האדם.

ב' העניינים שבשבת הם כדלהלן:

א. תחום שבת עד אלפיים אמה – מייצג את הרצונות הקרובים של האדם עד אלפיים אמה , אותם ניתן לשייך לאני האמיתי של האדם.

ב. חוץ לתחום שבת – מייצג את הרצונות הרחוקים אשר מחוץ לאני של האדם, אותם לא ניתן לשייך לאני האמיתי, שלפיכך נתונים הם לאחיזת הקליפות.

יוצא מן האמור לעיל שתפקיד הנשמה [בחינת שם – רצון לקבל] הוא לאהוב, באופן שהיא יוצאת להרגיש את אשר נמצא מחוצה לעצמה, וזה הופך להיות האני האמיתי שלה.

בגמר תיקון, השאיפה היא שהאהבה שבבחינת "השבת" הנ"ל, תתפרס על כל העולם כולו, אולם עתה בזמן התיקון, שבת זו תחומה עד אלפיים אמה, כלומר שאהבה זו מוגבלת עד לתחום מסויים, שכן עדיין לא ניתן לשייך את כל הרצונות לאני האמיתי של האדם באהבה השלמה.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

סדר לימוד דרך החשיבה, מתחילתה של המחשבה עד להגעת התוצאה הנקראת שם הווי"ה

היראה מחברת את ב' ההפכים המונחים באות בי"ת דבראשית, באחדות אחת, לקראת ביאת השלמות הרצויה. מסביר הזוה"ק שתחילה על האדם לשאול אודות השמים שהם התכלית, אליה הוא שואף להגיע, כך שלאחר מכן יוכל לבטאה דרך הארץ, המייצגת את בחינת "הרצון". מצד נפש האדם פירוש הדברים הוא, שעל האדם לשאוף לפתרון ולתשובה, על אף שאין אותה התשובה ידועה לו, וזאת דרך שאלה הנקראת ארץ המגלה את האני שהוא רצון כללי ולא פרטי, שלאחריו מתגלה גם הרצון הפרטי שאין בו אור ושממנו יש להסתלק, כדי שיכול לקבלו מצד הרחמים מבחינת האור האמוני, שם הויה המצרף הכל לאחדות, ולא מצד ידיעת הפרטים בבחינת אלוקים כמו פרעה המפריד את הפסוקים.

אופן פעולה זה מאפשר לאדם לחלק ולהפריד בין השמים שהם התכלית לבין הארץ, המייצגת את רצונו של האדם. בנפש האדם הפרדה זו מצביעה על הצבתה של התכלית כנקודת ציון אליה שואף האדם להגיע וכן על הגדרתו של הרצון העצמי המבולבל והמנותק מן התכלית. לאחר ראיית חלוקה והפרדה זו, על האדם להעצים ולהעמיק את השתוקקותו לתכלית והאמת הנזכרים, על-ידי לימוד התורה בלילה בו נקנית האמונה וכן על-ידי הפעולות הבאות – כגון: יגיעה, תשלום ופרסום, של אותה התכלית. לאחר שעשה כן האדם, הנה אז יגיע חסדו של הבורא בבוקר ויוכל לקבל אותו האור הגדול, אלא שעל האדם להיזהר לשומרו לבל יסתלק ממנו, אולם כיוון שהאדם חי בעולם הזה, אזי מן ההכרח שסדר הזמנים יהיה כך שהיום והלילה יגיעו בזה אחר זה, אמנם יש לזכור אשר כל אותם הימים הנזכרים יישמרו עד לביאתו של היום בו יתקיים הזיווג הגדול.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

סדר לימוד דרך החשיבה, מתחילתה של המחשבה עד להגעת התוצאה הנקראת שם הווי"ה

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", אודות היראה המחברת את ב' ההפכים המונחים באות בי"ת דבראשית, באחדות אחת, לקראת ביאת השלמות הרצויה.

מסביר הזוה"ק שתחילה על האדם לשאול אודות השמים שהם התכלית, אליה הוא שואף להגיע, כך שלאחר מכן יוכל לבטאה דרך הארץ, המייצגת את בחינת "הרצון".

מצד נפש האדם פירוש הדברים הוא, שעל האדם לשאוף לפתרון ולתשובה, על אף שאין אותה התשובה ידועה לו, וזאת דרך שאלה המגלה את האני שהוא רצון כללי ולא פרטי, שלאחריו מתגלה הרצון הפרטי שממנו יש להסתלק, כך שיוכלו להתגלות אותם הרצונות השלמים.

אופן פעולה זה מאפשר לאדם לחלק ולהפריד בין השמים שהם התכלית לבין הארץ, המייצגת את רצונו של האדם, בנפש האדם הפרדה זו מצביעה על הצבתה של התכלית כנקודת ציון אליה שואף האדם להגיע וכן על הגדרתו של הרצון העצמי המבולבל והמנותק מן התכלית.

לאחר ראיית חלוקה והפרדה זו, על האדם להעצים ולהעמיק את השתוקקותו לתכלית והאמת הנזכרים, על-ידי לימוד התורה בלילה בו נקנית האמונה וכן על-ידי הפעולות הבאות – כגון: יגיעה, תשלום ופרסום, של אותה התכלית. לאחר שעשה כן האדם, הנה אז יגיע חסדו של הבורא בבוקר ויוכל לקבל אותו האור הגדול, אלא שעל האדם להיזהר לשומרו לבל יסתלק ממנו, אולם כיוון שהאדם חי בעולם הזה, אזי מן ההכרח שסדר הזמנים יהיה כך שהיום והלילה יגיעו בזה אחר זה, אמנם יש לזכור אשר כל אותם הימים הנזכרים יישמרו עד לביאתו של היום בו יתקיים הזווג הגדול.

שם המאמר: "בליליא דכלה"

אם תפעל בעסק התורה בתמימות תגיע לנקודת ההשראה העליונה המגיעה עד לנקודות הפרטיות

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", בתיאור נקודת ההשראה העליונה המתפשטת עד לנקודות הפרטיות הגדולה ביותר, בסגולת עסק התורה בתמימות וביראת הרוממות. מסביר הזוה"ק שישנה נקודת השראה עליונה, השורה על האדם ומביאתו לידי הרגשה כזו "שהכל טוב לו", באופן שכל הפרטים במציאות הופכים להיות שוליים ובלתי בעלי חשיבות לכשעצמם, לנגד אותה נקודת ההשראה העליונה.

נקודת ההשראה העליונה, מייצגת את הזמן העתידי וכן את מציאות הא"ס המצויה בנפש כל יהודי ויהודי, ששם כבר הכל גמור, אולם כדי לגלות מציאות זו על האדם להתאמן ולפעול דרך הפרטים והמקרים, דרכם יוכל לתפוס את הכלל ואת אשר מעבר למקרים ולא בפעם אחת, אלא בפעולה חוזרת ונשנית כפי מידת הצורך, עד להופעתה של נקודת ההשראה העליונה המדוברת. בגמר התיקון כאשר נגיע לנקודת ההשראה העליונה ביותר של הקיום, אזי אותו האור השמח יאיר ממעלה עד למטה בנקודת הפרטיות הגדולה, אולם באימון רב דרך הפרטים והמקרים וכן בסגולת עסק התורה בתמימות וביראת הרוממות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

אם תפעל בעסק התורה בתמימות תגיע לנקודת ההשראה העליונה המגיעה עד לנקודות הפרטיות

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", בתיאור נקודת ההשראה העליונה המתפשטת עד לנקודות הפרטיות הגדולה ביותר, בסגולת עסק התורה בתמימות וביראת הרוממות.

מסביר הזוה"ק שישנה נקודת השראה עליונה, השורה על האדם ומביאתו לידי הרגשה כזו "שהכל טוב לו", באופן שכל הפרטים במציאות הופכים להיות שוליים ובלתי בעלי חשיבות לכשעצמם, לנגד אותה נקודת ההשראה העליונה.

נקודת ההשראה העליונה, מייצגת את הזמן העתידי וכן את מציאות הא"ס המצויה בנפש כל יהודי ויהודי, ששם כבר הכל גמור, אולם כדי לגלות מציאות זו על האדם להתאמן ולפעול דרך הפרטים והמקרים, דרכם יוכל לתפוש את הכלל ואת אשר מעבר למקרים ולא בפעם אחת, אלא בפעולה חוזרת ונשנית כפי מידת הצורך, עד להופעתה של נקודת ההשראה העליונה המדוברת.

בגמר התיקון כאשר נגיע לנקודת ההשראה העליונה ביותר של הקיום, אזי אותו האור השמח יאיר ממעלה עד למטה בנקודת הפרטיות הגדולה, אולם באימון רב דרך הפרטים והמקרים וכן בסגולת עסק התורה בתמימות וביראת הרוממות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

לילה ללילה יחווה דעת

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", במשמעות חיבורם של כל בחינת "הלילות" באמצעות עסק התורה בלילה.

מסביר הזוה"ק שעסק התורה בלילה מסוגל לחיבורם של הלילות וזמני ההסתרה, מצד נפש האדם הוי אומר חיבורים של כל הפירודים, הכעסים, הגערות, העונשים וכו'.

אין באפשרותו של האדם לתקן את זמני הלילה וההסתרה לבדם, אלא בחיבורם אל היום, כאשר נקודת החיבור שבינתיים היא נקודת "השחר", בה מתחבר הלילה אל היום.

ומכאן שלימוד התורה בלילות שבימים, נחוץ לזמן תיקון, שכן לא ניתן בזמן התיקון לחבר את כל הלילה אל היום, אלא מן החלק השני של הלילה, המתחבר ליום.

זמני הלילה מהווים לאדם סוג של אימון, שלכן אל לו לאדם לפחד מזמנים אלו, שכן הבורא יתברך לא מקשה על האדם בחינם, אלא כדי לאמנו לפעול ביראת הרוממות.

לאור האמור לעיל יוצא, שבסגולת לימוד התורה בלילה, אף הפרטים הקטנים ביותר יתתקנו ובאם האדם יפעל את התיקון הנכון אזי גמר התיקון אליו יגיע ייראה, כך שכל הרצונות הפרטיים

והרצון הכללי מתחברים כאחד, אלא שיש לזכור שאל לו לאדם לחשוש, על אף שבזמני הלילה יתראו אליו פרטים ושאלות קשות, שכל אלו לא באו אלא לטובתו של האדם, לצורך תיקונו, באופן שיפעל בשמירה על המסגרת ובלימוד התורה בלילה ביראת הרוממות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

לילה ללילה יחווה דעת

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", במשמעות חיבורם של כל בחינת "הלילות" באמצעות עסק התורה בלילה.

מסביר הזוה"ק שעסק התורה בלילה מסוגל לחיבורם של הלילות וזמני ההסתרה, מצד נפש האדם הוי אומר חיבורים של כל הפירודים, הכעסים, הגערות, העונשים וכו'.

אין באפשרותו של האדם לתקן את זמני הלילה וההסתרה לבדם, אלא בחיבורם אל היום, כאשר נקודת החיבור שבינתיים היא נקודת "השחר", בה מתחבר הלילה אל היום.

ומכאן שלימוד התורה בלילות שבימים, נחוץ לזמן תיקון, שכן לא ניתן בזמן התיקון לחבר את כל הלילה אל היום, אלא מן החלק השני של הלילה, המתחבר ליום.

זמני הלילה מהווים לאדם סוג של אימון, שלכן אל לו לאדם לפחד מזמנים אלו, שכן הבורא יתברך לא מקשה על האדם בחינם, אלא כדי לאמנו לפעול ביראת הרוממות.

לאור האמור לעיל יוצא, שבסגולת לימוד התורה בלילה, אף הפרטים הקטנים ביותר יתתקנו ובאם האדם יפעל את התיקון הנכון אזי גמר התיקון אליו יגיע ייראה, כך שכל הרצונות הפרטיים

והרצון הכללי מתחברים כאחד, אלא שיש לזכור שאל לו לאדם לחשוש, על אף שבזמני הלילה יתראו אליו פרטים ושאלות קשות, שכל אלו לא באו אלא לטובתו של האדם, לצורך תיקונו, באופן שיפעל בשמירה על המסגרת ובלימוד התורה בלילה ביראת הרוממות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

אם אדם עוסק בתורה בלילה אזי הוא מתקן את תת – המודע הנפשי שלו וכל זדונותיו נתהפכים לזכויות

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", בסדר התיקון הנפלא שאותו נדרש האדם לפעול לצורך תיקון שגגותיו.

הזוה"ק מדגיש את החוק המסביר שבעת בה האדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה ונעלם ממנו הפועל יתברך, שהוא העונש היותר גדול שבעולם.

על זאת נשאלת השאלה, מה יעשה אדם שבכל זאת מרגיש רע? מתרץ הזוה"ק ואומר: "היום ילמד!"

עיקרו של לימוד התורה, הוא בזמני הלילה, כלומר בכל ימות העולם הזה המכונה בשם לילה, שהוא גם זמן ההסתרה.

כאשר פועלים בלימוד התורה לחבר את כל הרצונות לקראת התכלית, אזי כל פעולה כזו בכוחה להשאיר רשמים בתת המודע הנפשי של האדם, כך שכל פעולה עתידית אותה ייצר האדם תתבצע בהתאם למונח בתת מודע זה, אין אפשרות בה יוכל האדם להיות מודע לכל פעולה, שכן שישנו חלק השייך לתת המודע הנפשי של האדם, אמנם יחד עם זאת ישנן פעולות המסוגלות להתבצע בידי האדם בצורה מודעת ופעולות אלו דורשות קפידה יתרה שכן החוטא בהן חשוב כמזיד.

על-פי האמור לעיל נמצא שאותן השגגות עשויות להשאיר רושם בתת המודע הנפשי של האדם, כך שכל פעולותיו מתבצעות על-פי אותם הרשמים שבנפשו, ולפיכך לא ניתן להתחרט על מעשי השגגה, שכן כל חוייה נפשית כזו יוצרת רושם ועוד שבנקל יוכל האדם לבוא משגגה לזדון, ולכך על האדם לפחד משגגותיו ועיקר תיקונו יהיה, על-ידי עסק התורה בלילה ביראת הרוממות, שבכך מתקן הוא את כל תת המודע הנפשי שלו, כך שכל זדונותיו יתהפכו לזכויות, באופן שכל העבר והעתיד יתתקנו על-פי ההטבה הרצויה.

ובעת בה האדם הולך בסדר תיקון זה בזמן התיקון, אזי בגמר התיקון יכול שישתווה הלב עם השכל בבחינת: "והיה אור הלבנה כאור החמה", כלומר שלא יהיה חילוק בין מושכלותיו להרגשיו, זאת בשונה מזמן התיקון בו עדיין ניכר ההפרש בין הלב לשכל וכגון: "שיודע שצריך לאהוב אישתו או את חברו, אולם ליבו אינו נוטה להרגיש כך". אמנם בגמר תיקון ירצה הלב את אשר רוצה השכל וכן ירצה הנברא את אשר רוצה הבורא ובכך תושג האחדות השלמה הנרצית לגמר התיקון, בין הזכר לנקבה.

אולם לו יתואר מצב בו האדם אינו הולך על-פי סדר תיקון זה, וימצאו כל רצונותיו מפורדים ומפוזרים, באופן שאינם מחוברים אל תכלית אחת, אזי תיקונו יהיה בדרך ייסורים, אולם לא לרעה יחשב הדבר ח"ו, אלא לטובה, כדי שיוכל האדם להכשיר את כלי קבלתו לצורך קבלת ההטבה השלמה.

מסיים הזוה"ק באומרו, שעל האדם להיזהר שכאשר חש ברע אל לו לתהות על הראשונות, שעל אף שיש לאל ידו לעשות תשובה, מכל מקום כל אשר עשה נמחק לו ובזה נעשה רשע גמור, ולכן כאשר אדם פוגם בבריתו ומתעורר בו הרגש הרע, עליו לעורר אותו האור הזך של האמונה בשמירה על הברית, ובכך לבנות את תיבתו בבחינת "עליית המלכות לבינה", כלומר שמידת הרחמים תהיה אצלו בגילוי ומידת הדין תהיה אצלו בכיסוי, ובכך יגיע על השכרו ויזכה לטפס עד רום המעלות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

אם אדם עוסק בתורה בלילה אזי הוא מתקן את תת – המודע הנפשי שלו וכל זדונותיו נתהפכים לזכויות

בשיעור זה אנו למדים את מאמר "בליליא דכלה", בסדר התיקון הנפלא שאותו נדרש האדם לפעול לצורך תיקון שגגותיו.

הזוה"ק מדגיש את החוק המסביר שבעת בה האדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה ונעלם ממנו הפועל יתברך, שהוא העונש היותר גדול שבעולם.

על זאת נשאלת השאלה, מה יעשה אדם שבכל זאת מרגיש רע? מתרץ הזוה"ק ואומר: "היום ילמד!"

עיקרו של לימוד התורה, הוא בזמני הלילה, כלומר בכל ימות העולם הזה המכונה בשם לילה, שהוא גם זמן ההסתרה.

כאשר פועלים בלימוד התורה לחבר את כל הרצונות לקראת התכלית, אזי כל פעולה כזו בכוחה להשאיר רשמים בתת המודע הנפשי של האדם, כך שכל פעולה עתידית אותה ייצר האדם תתבצע בהתאם למונח בתת מודע זה, אין אפשרות בה יוכל האדם להיות מודע לכל פעולה, שכן שישנו חלק השייך לתת המודע הנפשי של האדם, אמנם יחד עם זאת ישנן פעולות המסוגלות להתבצע בידי האדם בצורה מודעת ופעולות אלו דורשות קפידה יתרה שכן החוטא בהן חשוב כמזיד.

על-פי האמור לעיל נמצא שאותן השגגות עשויות להשאיר רושם בתת המודע הנפשי של האדם, כך שכל פעולותיו מתבצעות על-פי אותם הרשמים שבנפשו, ולפיכך לא ניתן להתחרט על מעשי השגגה, שכן כל חוייה נפשית כזו יוצרת רושם ועוד שבנקל יוכל האדם לבוא משגגה לזדון, ולכך על האדם לפחד משגגותיו ועיקר תיקונו יהיה, על-ידי עסק התורה בלילה ביראת הרוממות, שבכך מתקן הוא את כל תת המודע הנפשי שלו, כך שכל זדונותיו יתהפכו לזכויות, באופן שכל העבר והעתיד יתתקנו על-פי ההטבה הרצויה.

ובעת בה האדם הולך בסדר תיקון זה בזמן התיקון, אזי בגמר התיקון יכול שישתווה הלב עם השכל בבחינת: "והיה אור הלבנה כאור החמה", כלומר שלא יהיה חילוק בין מושכלותיו להרגשיו, זאת בשונה מזמן התיקון בו עדיין ניכר ההפרש בין הלב לשכל וכגון: "שיודע שצריך לאהוב אישתו או את חברו, אולם ליבו אינו נוטה להרגיש כך". אמנם בגמר תיקון ירצה הלב את אשר רוצה השכל וכן ירצה הנברא את אשר רוצה הבורא ובכך תושג האחדות השלמה הנרצית לגמר התיקון, בין הזכר לנקבה.

אולם לו יתואר מצב בו האדם אינו הולך על-פי סדר תיקון זה, וימצאו כל רצונותיו מפורדים ומפוזרים, באופן שאינם מחוברים אל תכלית אחת, אזי תיקונו יהיה בדרך ייסורים, אולם לא לרעה יחשב הדבר ח"ו, אלא לטובה, כדי שיוכל האדם להכשיר את כלי קבלתו לצורך קבלת ההטבה השלמה.

מסיים הזוה"ק באומרו, שעל האדם להיזהר שכאשר חש ברע אל לו לתהות על הראשונות, שעל אף שיש לאל ידו לעשות תשובה, מכל מקום כל אשר עשה נמחק לו ובזה נעשה רשע גמור, ולכן כאשר אדם פוגם בבריתו ומתעורר בו הרגש הרע, עליו לעורר אותו האור הזך של האמונה בשמירה על הברית, ובכך לבנות את תיבתו בבחינת "עליית המלכות לבינה", כלומר שמידת הרחמים תהיה אצלו בגילוי ומידת הדין תהיה אצלו בכיסוי, ובכך יגיע על השכרו ויזכה לטפס עד רום המעלות.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

כשמראים לאדם מציאות של שגגה בשום פנים ואופן אסור לו לתרצה, אלא יאמר "היא צדקה ממני" בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "בליליא דכלה", במשמעות 'השגגה' המגולגלת לידיו של האדם, וכן בהשלכותיה ואופני תיקוניה. מסביר הזוה"ק שעל האדם להסב את תשומת ליבו אל שגגותיו, המתבטאות במיני אמירות הנוגדות את בסיס האמונה וכגון: שנשבע או נדר בלא מתכוון וכו'. השגגות המדוברות עשויות להתראות הן אצל האדם עצמו והן אצל אחרים, ובעת הופעתן אצל מאן דהו על האדם מוטלת אזהרה קשה, לבל יהיה שופט לכף חובה את המציאות בה הוא או אדם כלשהו מצוי, אלא יפעל בבחינת "גניזת מידת הדין", כלומר ביראת הרוממות ובהתבוננות על המציאות, שפירושם שמירה על הברית והמסגרת האמונית.

לכן כאשר אדם פוגש בשגגה כלשהי עליו לראות זאת כמשימה אפשרית לתיקון, הבאה לידי ביטוי בעצירת התגובה המיידית ובהתבוננות אל מעבר למקרה והמציאות המגולגלים לידו או לידיו של אדם אחר. שאם לא כן ויתואר מצב בו האדם אינו חפץ בתיקון השגגה אלא מוסיף תירוץ על שגגתו, אזי אותה השגגה הפועלת בהסתרה בנפשו של האדם, תהיה לו לרועץ, שכן יוצרת היא נתון בתת המודע הנפשי של האדם, המכריח אותו מבחינה הרגשית לבוא משגגה לזדון, ואזי אין דרך אחרת אלא להיתקן בעונש של ייסורים, אשר אינם מצביעים על דבר אחר זולת על אהבתו של הבורא יתברך את האדם.

באופן יותר פראקטי ניתן לומר שכאשר האדם פוגש במציאות של שגגה כלשהי, עליו להתבונן אל מעבר למקרה השגגה ולהיזהר לבל יוציא לשון הרע או כל סוג של אמירה הנוגדת את בסיס האמונה, אחרת יצא הוא ממסגרת האמונה הבסיסית ויהיה חשוב כפוגם בברית, ומן ההכרח שמן השגגה יבוא לזדון, כלומר שמפעולה אשר נעשתה שלא בכוונה תחילה וכגון: שדיבר לשון הרע על חברו, יבוא לידי מציאות מודעת בה הוא חש שאינו אוהב לחברו.

מסיים הזוה"ק באומרו, שכאשר האדם הולך באופן שאינו מתבונן אל מעבר למקרים שבשגגות, מן ההכרח שיבוא לידי האשמה סביבתית בצורה כזו או אחרת, הגורפת אחריה את הרגשת הרע, המשרה באדם כפירה באותו שיעור הרגש הרע.

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "בליליא דכלה"

כשמראים לאדם מציאות של שגגה בשום פנים ואופן אסור לו לתרצה, אלא יאמר "היא צדקה ממני"

בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "בליליא דכלה", במשמעות 'השגגה' המגולגלת לידיו של האדם, וכן בהשלכותיה ואופני תיקוניה.

מסביר הזוה"ק שעל האדם להסב את תשומת ליבו אל שגגותיו, המתבטאות במיני אמירות הנוגדות את בסיס האמונה וכגון: שנשבע או נדר בלא מתכוון וכו'.

השגגות המדוברות עשויות להתראות הן אצל האדם עצמו והן אצל אחרים, ובעת הופעתן אצל מאן דהו על האדם מוטלת אזהרה קשה, לבל יהיה שופט לכף חובה את המציאות בה הוא או אדם כלשהו מצוי, אלא יפעל בבחינת "גניזת מידת הדין", כלומר ביראת הרוממות ובהתבוננות על המציאות, שפירושם שמירה על הברית והמסגרת האמונית, שמא ישנו צד בו ניתן להצדיק את האדם אשר לידו נתגלגלה מציאות השגגה.

לכן כאשר אדם פוגש בשגגה כלשהי עליו לראות זאת כמשימה אפשרית לתיקון, הבאה לידי ביטוי בעצירת התגובה המיידית ובהתבוננות אל מעבר למקרה והמציאות המגולגלים לידו או לידיו של אדם אחר.

שאם לא כן ויתואר מצב בו האדם אינו חפץ בתיקון השגגה אלא מוסיף תירוץ על שגגתו, אזי אותה השגגה הפועלת בהסתרה בנפשו של האדם, תהיה לו לרועץ, שכן יוצרת היא נתון בתת המודע הנפשי של האדם, המכריח אותו מבחינה הרגשית לבוא משגגה לזדון, ואזי אין דרך אחרת אלא להיתקן בעונש של ייסורים, אשר אינם מצביעים על דבר אחר זולת על אהבתו של הבורא יתברך את האדם.

באופן יותר פראקטי ניתן לומר שכאשר האדם פוגש במציאות של שגגה כלשהי, עליו להתבונן אל מעבר למקרה השגגה ולהיזהר לבל יוציא לשון הרע או כל סוג של אמירה הנוגדת את בסיס האמונה, אחרת יצא הוא ממסגרת האמונה הבסיסית ויהיה חשוב כפוגם בברית, ומן ההכרח שמן השגגה יבוא לזדון, כלומר שמפעולה אשר נעשתה שלא בכוונה תחילה וכגון: שדיבר לשון הרע על חברו, יבוא לידי מציאות מודעת בה הוא חש שאינו אוהב לחברו.

מסיים הזוה"ק באומרו, שכאשר האדם הולך באופן שאינו מתבונן אל מעבר למקרים שבשגגות, מן ההכרח שיבוא לידי האשמה סביבתית בצורה כזו או אחרת, הגורפת אחריה את הרגשת הרע, המשרה באדם כפירה באותו שיעור הרגש הרע.

🕎 הזוהר היומי: הקדמת ספר הזוהר – עמודים – קלה-קלו⭐ פניני הזוהר – תובנות נבחרות מתוך השיעור: 🔯שמירת הברית של האדם, היא היסוד של כל עולמו הרוחני וכאשר אדם רוצה לשמור על בריתו הוא מוכרח להבין מהי אותה הברית המדוברת וכן ללמוד אותה הדרך הנדרשת לשמירה על הברית. כאשר האדם רוצה לשמור על בריתו עליו לדעת את אותם המכשלות מהם עליו להיזהר לבל יפגום בבריתו, והיות שכך מציין הזוה"ק אותם האזהרות הנדרשות, מהם ילמד האדם כיצד לשמור את בריתו. "המלאך דומה", המייצג את צד הסיטרא אחרא, מנסה לסחוב את האדם, בכדי להגדיל את צד הגהינם שבו, היוצר את המוות וכן אחראי על צד הערווה.

חטא הערווה הוא השאיפה לתענוג אישי, המתבטא בשפיכת כל חיותו של האדם אל בחינת "הארציות", אותה הארציות גורמת לפירוד להיותה עומדת בפני עצמה בלא קשר לבחינת "השמים", שהם התכלית אותם מייצג הקשר לבורא יתברך. כמו כן החיבור בין הארץ לשמים, מייצג את הקשר בין צד המקרה לצד אשר מעבר למקרה, כאשר היחס בין ב' צדדים אלו מתאר את האדם הפועל את בחינת 'המעבר למקרה שבמקרה'. אך כאשר האדם פועל את המקרה ככזה העומד בפני עצמו ועושה ביטול לאותה הבחינה אשר מעבר למקרה, אזי נבחן לבחינת "שופך קרי לבטלה", הלוקח את כל יישותו אל הארציות…..📲(המשך הסיכום בלינק) 🕎 לצפייה בשיעור למתחילים וקריאת הסיכום המלא: https://www.zoharyomi.net/v/2099
תמיכה ושותפות במפעל הזוהר העולמי עם פירוש הסולם וצפייה באירוע סיום הזוהר: 🔥 https://zoharyomi.net/lg33

שם המאמר: "בליליא דכלה"

הדרך לשמירה על הברית

בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "בליליא דכלה", בביאור אותה הדרך הנדרשת לשמירה על הברית.

שמירת הברית של האדם, היא היסוד של כל עולמו הרוחני וכאשר אדם רוצה לשמור על בריתו הוא מוכרח להבין מהי אותה הברית המדוברת וכן ללמוד אותה הדרך הנדרשת לשמירה על הברית. כאשר האדם רוצה לשמור על בריתו עליו לידע אותם המכשלות מהם עליו להיזהר לבל יפגום בבריתו, והיות שכך מציין הזוה"ק אותם האזהרות הנדרשות, מהם ילמד האדם כיצד לשמור את בריתו. "המלאך דומה", המייצג את צד הסיטרא אחרא, מנסה לסחוב את האדם, בכדי להגדיל את צד הגהינם שבו, היוצר את המוות וכן אחראי על צד הערווה.

חטא הערווה הוא השאיפה לתענוג אישי, המתבטא בשפיכת כל חיותו של האדם אל בחינת "הארציות", פעולה המנתקת בפגם הברית, אותה הארציות להיות ככזו העומדת בפני עצמה בלא קשר לבחינת "השמים", שהם התכלית אותה מייצג הבורא יתברך. החיבור בין הארץ לשמים, מייצג את הקשר בין צד המקרה לצד אשר מעבר למקרה, כאשר היחס בין ב' צדדים אלו מתאר את האדם הפועל את בחינת 'המעבר למקרה שבמקרה'. כאשר האדם פועל את המקרה ככזה העומד בפני עצמו ועושה ביטול לאותה הבחינה אשר מעבר למקרה, אזי נבחן לבחינת "שופך קרי לבטלה", הלוקח את כל יישותו אל הארציות.

אחר שביאר הזוה"ק אותם האזהרות הנחוצות להבנת משמעותה של הברית ואופני פגימתה, רוצה ללמדנו אותה הדרך הנדרשת לשמירה על הברית, אשר היא מתחלקת לב' חלוקות:

האני של האדם מורכב מב' נקודות של משולש [מידת השפעה – האני אמיתי] ומרובע [מידת קבלה – האני כוזב], כאשר צורת התקשרותו של האדם עם בוראו, מתוארת באחד מ-ב' מרכיבם אלו של השפעה או קבלה:

א. מרובע תוך משולש – שימת המרובע תוך המשולש, פירושה גניזת אותה ההשתוקקות של האני הכוזב, באופן שלא תשמש כמטרה אלא כאמצעי וכקליפה השומרת על הפרי, אשר יש לזון אותה ולתת לה אך כדי קיומה ותו לא, לבל תשלוט על האדם.

ב. משולש תוך מרובע – שימת המשולש תוך המרובע, פירושה האדרת האני הכוזב החפץ בהשתוקקות פרטית, על פני הרצון לקשר עם הבורא יתברך.

כאשר האדם פועל באופן הראשון אזי אין רשות למלאך דומה ליגע בו, אולם כאשר פועל באופן השני אף בהרהור קל מיד יש רשות למלאך דומה ליגע בו ולתופשו ברשותו ואז מוכשר הוא לכל מיני הרהורים רעים.