019- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – נח-ס למתקדמים

019- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – נח-ס למתקדמים

שיעור שמע:

bmp3 (1)

שאלות לחזרה ושינון בשלח נח-ס
1. מהי המחלוקת בין רבי יצחק, רבי חזקיה, רבי אבא רבי אלעזר ורבי שמעון? מה דעתו של כל אחד? כיצד רשב"י ורבי אלעזר מסדרים כל המחלוקת?
2. מהי הכוונה שבחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל? הבא דוגמה מההסטוריה היהודית וכן מחייך שלך.
3. מה ההבדל בין "ויחזק לב פרעה" לבין "ויחזק ה' את לב פרעה"?
4. הסבר את שאלת רבי ייסא ואת סתירת תשובת רבי יוסי ואת תשובת רבי אבא.
5. מהו השורש כפי המובא באות רו של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", וכי קודם לא האמינו?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

בְּשַׁלַּח נח-ס

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה

גִילוּי הַנֵּס הוּא בֶּקִּישׁוּר הַמְּקָרֶה לַכְּלָל – לקב"ה.

בכוח האמונה, אותה יש לחדש תדיר, ניתן להכליל כל פרט לשלם, דהיינו להכיל כל מקרה הנראה לכאורה כעומד בפני עצמו – לתוך חלק מפאזל שלם. ראויה חלקית נובעת מהתמקדות רק בעולם הזה, בלי לקשור לפנימיות הנפש, לכוחות העליונים הפועלים את מה שנראה מבחוץ. לכן יש להכיר את שורשי האמונה, להתחבר אליהם, ולראות בכל פרט חלק ממארג כללי שלם, ובכך לחזק את האמונה שניתן להגיע לשלמות.

כאשר זוכה אדם להעלות את בחינת יעקב שבנפשו, זוכה הוא לאמונה שתקשר את המודעות שלו עם מה שהוא רואה, ויבין שאין מקרה.

בכדי לזכות לגאולה צריך גם ג"ר – גם את השמאל כפי שרואים שצריך גם כלים ממצרים, צריך את בית המן וכדומה. חייבים גם את הרצון לקבל, את צד האישה כלולים בימין. לֹא מַסְפִּיקָה הַשְׁקָפָה, צָרִיך גַּם אֶת הַלֵּב. כוח השמאל מאפשר את משיכת האורות הגדולים, את כוח הפירוט – כוחות שיש להכליל בכלל, בחסדים של הימין בכדי להגיע לתכלית.

קצז) וביום ההוא שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כוחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכול כמ"ש: וירא ישראל את היד הגדולה. ראיה היא קו שמאל – חוכמה, וגדולה היא מידת החסד, לומר שע"י החסדים ניתן לראות, לקבל חוכמה. מהו העלה? יעקב הוא שורש האמונה שנמצא בתת המודע הנפשי שבכל יהודי. לא תמיד אדם הזוכה לנס וגילוי מלמעלה – יקשר זאת לקב"ה.

קצח) אמר רבי יצחק: מכאן נשמע, שיעקב היה בעת הגאולה, כמ"ש:  ויוציאך בפניו בכוחו הגדול ממצרים. בפניו זה יעקב. כי הביא כל האבות שמה. ויוציאך בפניו, בפניו זה אברהם, כמ"ש:  וייפול אברהם על פניו.

קצט) אברהם אמר, הלְבֶן מאה שנה ייוולד (הרי מאה זו מדרגת בינה, ובכדי להוליד צריך מדרגת חוכמה). אמר לו הקב"ה, חייך, אתה תראה כמה המונים וכמה מחנות שיצאו ממך. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, כל אלו השבטים וכל אלו הרבבות העלה הקב"ה אל אברהם וראה אותם כמ"ש: ויוציאך בפניו. כל האבות הזדמנו שם בכל גאולה ההיא כמ"ש: ויוציאך בפניו. מהו בפניו? אלו האבות. הנס בהולדת ממדרגת בינה הוא יש מאין.

ר) רבי אלעזר אמר: ויוציאך בפניו זהו יעקב. בכוחו זהו יצחק. הגדול זהו אברהם. וכן בשביל האבות מזדמן תמיד גאולה לישראל כמ"ש: וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. האבות ראויים שיזכור, אבל מהו והארץ אזכור? אלא לכלול עימהם את דוד, המלכות, הארץ, שהיא מרכבה עם האבות, חג"ת. והם מעוררים תמיד גאולה לישראל. הכן בשביל שורשי האמונה, ג' האבות מזדמנת הגאולה. המחלוקת הייתה בשאלה: כאשר זוכים לגאולה, מתוך איזו אמונה זה בא. לאנשים שונים מתגלה בחינה שונה של אמונה, בהתאם למדרגתו – והכל אחד. כמובן שהשם יתברך זוכר כל ברית של כל אחד מהאבות, וכל זה מספיק לקיום, לשמירה. בכדי להגיע לשיכלול צריך גם זכירה – משיח בן דוד, מלכות, הארץ, הרצון של הנברא שיבוא כשותף.

רא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם. יד אינו נקרא פחות מחמישה אצבעות. הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות מיד השמאל, כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל. וכל אצבע ואצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהם נסים וגבורות. ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותם.

רב) בחמש אצבעות הראשונות, בחמש מכות הראשונות, כתוב: ויחזק לב פרעה. כיוון שנשלמו אלו חמש אצבעות, של יד שמאל, לא היה עוד דבר ברשות פרעה שיחזק ליבו, אז כתוב: ויחזק הויה את לב פרעה.

רג) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם – וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. והאם עד עתה לא האמינו בה'? והרי כתוב: ויַאֲמֵן העם וישמעו. והרי ראו כל הגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. אלא ויאמינו הוא, שהאמינו בדבר ההוא שאמר, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם. אמונה חייבים לחדש באופן רציף.

רד) כתוב: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. וכתוב: כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם–לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם. מתים ראו אותם. היה צריך לכתוב: לא תוסיפו לראותם חיים עוד עד עולם.

רה) אלא כתוב: מן העולם ועד העולם. עולם למעלה (בפנימיות האדם), עולם למטה. עולם שלמעלה, משם הוא ההתחלה להדליק הנרות (הרצונות), הבינה, שורש כל המוחין. עולם שלמטה, שם הוא הסיום, המלכות, המסיימת כל הספירות, והוא נכלל מכולם, ומעולם שלמטה הזה, מתעוררות הגבורות לתחתונים.

רו) ובעוה"ז שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויקרו להם נסים. וכשמתעורר עוה"ז לעשות נסים, כל המצרים צללו בים ע"י עוה"ז, וקרה לישראל נס בעוה"ז. וע"כ כתוב:  לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, עד שיתעורר עולם ההוא ויהיו נמסרים בדיניו. וכיוון שנמסרו לו להיות נידונים, אז כתוב:  וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים כמ"ש: מן העולם ועד העולם. עד העולם בדיוק, עד שיתעורר העולם שלמטה. אז כתוב: וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.

תגיות: אמונה, נס, מקרה

 

אין תגובות

להגיב