059- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים רכה-רכו (שיעור...

059- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים רכה-רכו (שיעור השקפה)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ע"ז ש"ד ג"ע: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

יש לנער את הכתפיים מהאגו, ואז תוקל עבודת השם על האדם !

מלמד הזוהר מתוך הפסוק וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם – לֵאמֹר, שלוש עבירות שעבר אדם ראשון על הציווי האלוקי בגינן חויב מיתה, שלוש עבירות המונחות בעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע ולכן נמצאות בתוך כל אחד מאיתנו, ועלינו להיפתר מהן בכדי לשוב לגן עדן, לעץ החיים.
כל הצרות באות דווקא מהנחש, מהרצונות והתאוות. על האדם לעשות תנועה בכדי להכשיר עצמו לגן עדן, ויש לפעול לנטרול הנזקים מחטא אדם ראשון, שנמצאים בכל נברא.

המילה וַיְצַו רומזת על איסור עבודה. חטא עץ הדעת כולל ג' בחינות של עבירות שבהם נאמר ייהרג ובל יעבור, שהמעבר עליהם ממילא גורם מוות. כנגדם, האבות עשו תיקון המהווה שורש עבורנו. אברהם הולך ועושה תנועה ראשונה ליציאה מעבודה זרה "לך לך", גילוי עריות כנגד יעקב ושפיכת דמים כנגד יצחק.

קליפת ע"ז משכנה בכבד הרוחני, זהו מושג נפשי שמרגיש כבדות בעבודת ה', ונובע מכך שרוצה לעבוד לעצמו ולא להשם. הגאווה מכבידה על האדם, לכן יש לזרז אותו להסירה. תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה שהיא עבודה זרה.

ע"י הכעס נמסר הכבד למשכן הקליפות, וזה שאמרו כל הכועס כאלו עובד ע"ז. הכתוב וַיְצַו בא להשמיענו על עברה דע"ז מצד זה שהאדם רואה עצמו נפרד מהבורא, במקום לראות עצמו כפרט השייך לכלל. זה כבד כאשר המצרי שבך שולט. אם אינך חש כבדות בעבודה — בשאיפה להגיע לעבודת השם — סימן שאת עובד ע.ז. כאמור לאחר החטא הוצא האדם מהכלל, מגן עדן — וכעת עליו לעשות תנועה חזרה, כאשר שלב ראשון — ביטול הגאווה.

הדם השחור שבטחול הוא הקליפה של גילוי עריות דומה לחשך. מראה על צד הבריאה שרוצה לקבל הכל לעצמה. מי שעבר על שפיכות דמים וע"ז וגילוי עריות מתגלגלת נשמתו בג' כוחות הקליפות: כבד, מרה, טחול, כוחות הגוף של הנפרדות השולטות עליו על ידי שלשה ממונים הנקראים משחית, אף, וחמה.

הערווה של השכינה היא לילית שהיא אמא דערב רב, שיפחה השולטת על הגבירה, האני הכוזב שולט על האמיתי. כך לאדם אין זמן לתורה, ורוצה להתפרנס בכדי לרכוש עוד גלגלי מגנזיום למכונית.

על האדם להיזהר ולהזדרז לצאת מהפירוד ולהחזיר עצמו לגן עדן. בשלב זה יפעל באין ברירה מתוך שלא לשמה — אך יכוון להגיע ללשמה, ישכיל ללמוד את תורת הכללים — תורת הסוד. בלי שאיפה ופעולה תמידית זו — יישאר במצב מיתה. חייב הוא להראות שמתאמץ ומוכן לשלם. לא ללכת כמו טווס גאוותן כאילו השיג משהו כאשר למד רק תורה חיצונית.
הציווי והדין לגבינו הוא להרוג את האני הכוזב, לוותר על התענוג בחינת ייהרג ובל יעבור. תמיד לכוון לסוד, אי אפשר בכוונה לפעול שלא שמה — שאז נעשית לו ממילא סם המוות.

כשאדם בא לכעוס ולהיות אנוכי — התוצאה היא ערווה. התיקון לכעס התבטלות, התיקון לשפיכות דמים לאנוכיות — אהבת חברים. התיקון לברוח מהערווה — לימוד תורה. מאחר ואין אפוטרופוס לעריות — עליך לשאוף ולתקן עד הרגע האחרון.

מי שמרגיש עצוב — זה בגלל שהוא אנוכי, מי שמרגיש עצבני — זה בגלל שהוא גאוותן.

אין תגובות

להגיב