023- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – סז-סט למתקדמים, מאמר הסבא...

023- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – סז-סט למתקדמים, מאמר הסבא |☆ תגיות: כף הקלע, תחיית המתים

מִּשְׁפָּטִים סז – סט

הַסַבָּא

בתחיית המתים יקום הגוף הכללי הכולל את כל הגופים במהלך הגלגולים, דהיינו כל הרצונות יקומו לתיקון.

ריד) ורבים מישֵני אדמת עפר יקיצו. אדמת עפר כפי שמלמד ספרו של חנוך, כשהחברים הסתכלו באלו אותיות השטים באוויר, והם אע"ד פמת"ר, לקוח אות ראשונה מהמילה אדמת – א ואות ראשונה מהמילה עפר – ע וביחד אע אות שניה ד אות שניה מעפר – פ שפירושו, אדמת עפר. השטים באוויר, שיש להם קומת רוח, מכוח המסך דצ"א, אז נקראות עפר. ואם ע"י המסך דצ"ב, אז נקראות אדמת. כי הבינה נקראת אדום, והמלכות הממותקת בה, נקראת אדמת. כשהמלכות עולה לבינה היא נק' אדמה, וכשהיא לבדה נק' עפר, דהיינו שאינה מצמיחה. אדמה צד הזכר, ועפר צד הנקבה.

כאשר האני, הרצון של האדם עולה להתכלל במידת ההשפעה, נק' אדמה, אדמה לעליון.

רטו) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. שהן האותיות אדמת עפר. הן המתים מבחינת עפר, והן המתים מבחינת אדמת. וקול התעורר ומודיע כן בבניין השני, שהוא גוף המגולגל. והוא המתקן הן גוף המת, שהוא מבחינת עפר. והן גוף עצמו, שהוא בחינת אדמת. והוא שאומר, ושבח משביח אני את המתים, שמתקן אותם.

עפר, הוא עפר הראשון, גוף המת. אדמת, הוא השני שניתקן, שהוא גוף המגולגל. אשר עיקר הראשון הוא פסולת אצלו. כי גוף המת בלי בנים, שהוא עיקר, הוא פסולת אצל גוף שהתגלגל, שהוא המתקן אותו. וע"כ כתוב: ושבח אני את המתים, שמתקן אותם.

רטז) ישֵני אדמת עפר כולם יקיצו. אלו שניתקנו, יהיו לחיי עולם התחתון, המלכות. כי לא זכו להיות בעולם העליון, אלא שירדו לעולם דנוקבא. ואלה שלא זכו להיתקן, יהיו לחרפות לדראון עולם. משום שהצד האחר יעבור מהעולם, הקב"ה ישאיר אותם אלו שהיו מנביעה של צד ההוא, להתמיה בהם כל בני עולם כמ"ש: לחרפות לדראון עולם. להתמיה, שיהיו כמו תמהון, עפר לכפות רגלי הצדיקים.

ריז) כל זה גרם אדם, שלא רצה להפרות ולהרבות בעולם, ולא רצה לקיים ברית הקדוש. וכל אלו הגלגולים שאמרתי עליהם עד כאן. אם אדם אינו רוצה לפרות ולרבות, דהיינו להוסיף פרטים שיגלו את שמו של השם בעולם. שתק לרגע הזקן, והחברים היו תמהים ולא היו יודעים אם הוא יום אם הוא לילה, אם עומדים שם או לא.

ריח) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם. כל זכר עומד בצורת עולם הזכר, ז"א. וכל נקבה עומדת בצורת עולם הנקבה, המלכות. בעוד שהוא עבד של הקב"ה, הוא מתדבק בשש שנים הקדמוניות, חג"ת נה"י דז"א. ואם עוקר את עצמו מעבודתו, עוקר אותו הקב"ה מאלו שש שנים של עולם הזכר, חג"ת נה"י דז"א, ונמסר לאדם, שהוא מו"ק, חג"ת נה"י, ועובד אותו שש שנים, ונעקר משש שנים שלמעלה, דז"א. עבד הוא בחינת צד הנקבה, ואם הוא עובד את ה' הופך לצד הזכר, אם לא הוא עבד לאדם, ואין בכוחו להוליד, כוח שהוא צד הזכר (הנקבה רק מביאה למימוש הכוח) שרק ממדרגת חיה או חוכמה ניתן להוליד, לתת את הלובן. כמובן שצריך את ההשתוקקות של הנקבה, אך הכוח הפעיל המוליד בא מהזכר.

ריט) אח"כ שלא רצה להיות עבד השם יורד משם ונמסר בעולם הנקבה. הוא לא רצה לעמוד בזכר, יורד ועומד בנוקבא, המלכות. באה הנוקבא, ספירה השביעית, ולוקחת אותו, שעליה כתוב: וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם. מכאן ולהלאה הוא מעולם הנוקבא. יצטרך להיות נתקן, ולא יוכל להיות עבד השם באופן ישיר. כשאדם עושה את רצון השם הוא שייך ל"ט" ראשונות ועובד כמו בצמצום א' ואם לא יורד לעולם הנקבה ולעבודה בצמצום ב' ואם גם כאן לא עושה עבודתו, שהיא יראה והתמסרות ירד לס"א. עולם הזכר עובד באהבה ועולם הנקבה ביראה ושמירה, ואם יורד גם מכאן, מגיע לס"א לעבודת הקליפות.

רכ) לא רצה לעמוד בה ובגאולה שלה, שכתוב: וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי. יורד למטה, ומתדבק למטה, ונאחז בצד האחר. מכאן ולהלאה הוא נעקר מעולם הזכר ומעולם הנקבה, כי התאחד בעבדים מצד אחר.

הנמכר לעבד יכול אדונו לתת לו אישה שפחה כנענית. וכשיוצא לחפשי ביובל כשהוא עבד נרצע, ואם ירצה להישאר עם אשתו, הכל ילך לס"א, מפני שאין בו הכוח לעזוב את המקום ולבוא לקדושה.

רכא) כיוון שנאחז בס"א, הוא צריך פגם, ולעשות בו רשימו של פגם. כמ"ש: וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ עושה לו נקב בבחינת הבינה, כי כל פגם הוא מצד האחר. ואז: וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, עד היובֵל, שנקרא עולם. ומיובל ולהלאה חוזר להתגלגל, וחוזר לעולם כבתחילה, ומתדבק בעולם הנקבה, ולא יותר. זכה, עושה תולדות בעולם הנקבה, המלכות. והוא זכאי, כשהוא ניתקן וזכה לכך. חוזר למצב בו יכול לתקן בתחילה לעולם הנקבה ויכול להמשיך להתקדם לכור מחצבתו.

ארבעה מדרגות:

א: עובד השם, עובד לשמה נמצא בעולם הזכר.

ב: אם פגם הוא נמכר לעבד בחינת עולם הנקבה – בשביעית יצא חינם – חוזר לעולם הזכר.

ג: לא רוצה לצאת לחופשי בשנה השביעית, מרצעים את אוזנו ועובר לס"א. מכאן עדיין יכול לצאת ביובל לעולם הנקבה, ומשם יוכל לטפס לעולם הזכר.

ד: אם גם ביובל לא ירצה לצאת, הולך לכף הקלע. כאן הוא מסוכן מפני שלתקן במצב זה, יוכל רק על ידי דחיית מישהו אחר בצורת דיבוק.

רכב) ואם לא זכה אפילו בגלגול היובל, הרי הוא כמו שלא היה. שחזר בגלגול, ולא השלים ימיו להינשא בעולם, ולעשות תולדות, כתוב: אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא. אם יחידי נכנס בעולם ההוא, בלי תולדות, ולא רצה להשתדל בזה, ויצא מעוה"ז יחידי בלא זרע, הולך כאבן בכף הקלע, עד מקום ההוא של הסלע החזק, שהוא אחר כתפיו של גן העדן. ונכנס שמה. ומיד נושב רוח היחידי, שעזב את הנוקבא, ובא שמה, שהוא הרוח, הנשאר בנוקבא מבעלה הראשון. והולך יחידי, כנחש שאינו מתחבר באחר בדרך. כי הוא נפרד משני רוחות שבאישה והלך יחידי. והוא נושב ברוח הזה של המת בלי בנים, שבא עתה שמה, שדוחה אותו משם, כדי שיבוא להתגלגל וייתקן.

רכג) ומיד יוצא ממקום של סלע החזק, לבדו בלי נקבה, והולך ומשוטט בעולם, עד שמוצא גואל להשיבו לעוה"ז להיתקן. וזהו, אם אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, בלי נוקבא. זה שלא רצה לשאת אישה שיהיה לו תולדות. וכיוון שאין לו בת זוג, מוכרח לשאת אישה גרושה. מדבר כאן על מי שלא נשא אישה

רכד) אבל אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, שנשא אישה והשתדל בה, ולא יכול להוליד בנים, ההוא, אינו מגורש, כמו האחר, אינו בא יחידי ואינו יוצא יחידי, אלא אם בעל אישה הוא, הקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה, ואע"פ שלא זכה בבנים, כתוב: וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. ושניהם באים בגלגול, וזוכים להתחבר יחד כבתחילה. והוא אינו לוקח אישה גרושה, כמו האחר שאין לו בת זוג, אלא לוקח אותה האישה שהשתדל בה בתחילה ולא זכו לבנים. עתה יזכו יחד, אם הם מתקנים מעשיהם. וע"ז כתוב: וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.

לכתחילה נברא האדם בעולם הזכר, דהיינו שיש בו כוח של עבודה מאהבה שיש בו השקפה גבוהה אותה יודע הוא לבטא בלב אוהב. לא פעל כוח זה נמכר להיות עבד, כאן הוא אוחז בהשקפה נכונה אך אין בו השבה אל הלב ונשאר בעבודת היראה יגיעה של שש שנים. אם לא עבד ביראה בזמן היגיעה יוצא מעולם הנקבה לס"א מקיים את המצוות בחיצוניות בלבד, וגם כאן עדיין יש עליו שמירה שביובל יכול לצאת ע"י תבונה של תשובה מלמעלה. אם גם כאן לא ישתחרר וירצה רק את העולם החילוני הזה, עובר לכף הקלע ואולי ימצא אישה גרושה שאינה מוכנה לו דהיינו לעבוד עם רצון שלא ממש שלו.

זאת בגלל שלא רצה לשאת אישה, דהיינו שלא רכש אמונה שדרכה יוכל להוליד הבנה בדרכי השם, ונשאר עם רצון לקבל לעצמו. בשלב זה עליו להתחיל לעבוד עם רצון שאינו שלו, בחינת-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם.

תגיות: עבד עברי, כף הקלע, יובל

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים סז-סט
1. כתוב "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" מהו אדמ"ת עפ"ר?
2. מה יהיה עם אלו שלא זכו להיתקן? ומי גרם לזה?
3. מהם שלבי הקלקול מהיות האדם זכר עד היותו בכף הקלע? דהיינו רדוף ורצוץ כל הימים.
4. מה ההבדל בין אדם שלא רצה לישא אישה שיהיו לו תולדות, לבין אדם שנשא אישה והשתדל בה ולא יכול היה להוליד בנים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב