063- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – קפא-קפג למתקדמים|☆ תגיות: הקב"ה...

063- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – קפא-קפג למתקדמים|☆ תגיות: הקב"ה נקרא אדנ"י, נשיקין

 

מִּשְׁפָּטִים קפא – קפג

הקב"ה נקרא אדנ"י

המושג אדנות והויה מייצגים סוגי השגחה שונים. א-ד-נ-י מלשון אדון הוא השגחה על בחינת עבד, יראה ואילו שם הויה הוא רחמים דהיינו השגחה על דרגת בנים, אהבה. כל דבר צריך ללמוד לפי הוראותו במקום. השם א-ד-נ-י גימטריה מכה, דין לפי הסתכלות התחתון שאינו אוהב שיהיה מישהו מעליו. יש לקבל שגם הנהגה זו באה משם הויה. בזמן תיקון אדם הוא בחינת עבד כלפי השם, עד שנגיע ביובל בעזרת השם למדרגת בן.

תקמט) רבי יהודה אמר: השם אדנ"י, שבמילואו, אלף דלת נון יוד, נקרא הקב"ה, ז"א, ולא הויה. ושנקרא כמו שנכתב, אדני. והוא מראות אלוקים, המלכות. מראות כתוב לשון רבים, שכולל ג"כ שלמות הכול, יוד הא ואו הא, שהוא ז"א. מראות, האם לשם הויה או לשם אדני? אלא הוא אלף דלת נון יוד, ששניהם נקראו בו. מלכות נקרא ככותבו, וז"א לא נקרא ככותבו בשם הויה, וע"כ נקרא בשם אדני. ועל כך מראות אלוקים כתוב: שהוא לשון רבים, כי כולל ז"א ומלכות. ומטעם זה, נקראים שניהם גם בשם אדון.

תקנ) לפעמים נקראים העליונים בשם התחתונים, ולפעמים נקראים התחתונים בשם העליונים. וע"כ כתוב: האדון ה', בשם העליון, ז"א, שהוא אדני, שהוא שם התחתון, מלכות.

 

נשיקין

יש להיזהר שזיווג נשיקין לא יביא אחריו זיווג גופני שאינו בקדושה.

זיווג דנשיקין מקדים לזווג דיסודות, הוא רוח ברוח לצורך רעות שהיא זיווג תדיר דלא פסיק שהוא הקשר הרוחני, קשר של דמיון על צורה משותפת, כאשר הזיווג בגוף בא אחריו.

 

תקנא) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. אמרה כנ"י, השכינה, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. יאהבני, היה צריך לומר, ולא יישקני. אלא נשיקות הוא התדבקות רוח ברוח, שמשום זה נשיקה היא בפה, כי הפה המוצָא והמקור של הרוח. וע"כ הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מזה.

תקנב) וע"כ, מי שיוצא נשמתו בנשיקה ללא ייסורים, מתדבק ברוח של הקב"ה בהשוואת צורה, ברוח שאינו נפרד ממנו, וזהו שנקרא נשיקה. וע"כ אמרה כנ"י, יישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח, שלא ייפרדו זה מזה.

תקנג) כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. רבי חייא אמר: מיין של תורה. המוחין דז"א נקרא תורה, והמוחין של הארת חכמה נקראים יין. ויין ישמח לבב אנוש – אנוש לא שמח באופן טבעי, הוא מחפש כוח מחוץ לעצמו, הוא בחינה שמחפש את כוחות הטבע ולא את הקשר עם הבורא, לכן יש להורידו מז"א. אנושות בלי להיות אדם נמחקת במבול. אין טעם להיות אנושי בלי להיות אדם, להיות אדם אומר להיות גם אוהב, ואם הנשיקה לא מביעה רגש של אהבה אז לא תימצא דבקות רוחנית, אלא ההפך הדבר הופך לרצון לסיפוק אישי. כתוב על יינה של תורה. וע"ז כתוב: כי טובים דודיך מיין. שטובים לשמחת הלב, מיין, המשמח אותי יותר מכל זהו יין של ביטול הגאווה, ו"ק דחוכמה, בחינת חסדים. הנשיקין הן בשפתיים. ובשפתיים יש ב' בחינות:

כאשר מדובר על יינה של תורה, דהיינו היכולת להתדבק בבחינת החסדים העליונים, מצמידים ליין נשיקות, שאז הנשיקה היא החיבור הרוחני בין הראש לגוף, בין הרוח העליון לרוח התחתון, שהוא רוצה שפע, אך הוא חסר שלמות, אותה יוכל לקבל רק כשהחסדים מהעליון יועברו לתחתון.

א. שפה עליונה, או"א עילאין, המשפיעים שמה אוירא דכיא, שהוא אור החסדים, הנקרא רוח, בזיווג שלא נפסק לעולם. ובהם אין יוצא הי' מאויר שלהם.

ב. שפה תחתונה, ישסו"ת, שבהם יוצא הי' מאויר שלהם, וחזרו להיות אור החכמה, ומשפיעים שמה הארת חכמה.

ואע"פ שהארת החסדים דאו"א עילאין הוא ג"ר שלמות ממש, עכ"ז ז"א צריך להארת חכמה, ואור החסדים דאו"א אצלו רק בחינת ו"ק בלי ראש, משום החיסרון של הארת החכמה צריך הוא גם את אור מטרת הבריאה. אמנם אחר שז"א מקבל המוחין דישסו"ת, הארת חכמה, אז נעשים אצלו החסדים דאו"א בחינת ג"ר ממש, כמו שהם באו"א עילאין עצמם. כי עתה גם הוא נשלם בהארת חכמה ואין בו פגם, כמו או"א עילאין. והארת החסדים שלהם חשובים יותר מהארת החכמה שבישסו"ת, להיותם עליונים מהם והמשפיעים שלהם. שפה עליונה מעבירה את הרוח והתחתונה, ישסו"ת מאפשרת קבלת חסדים וחוכמה.

יישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח. הארת החסדים, רוח, שבשפה עליונה, או"א עילאין. ושפה תחתונה, הארת חכמה דישסו"ת, המשלימה הרוח של שפה עליונה, שיהיה בבחינת ג"ר כמו באו"א עצמם. כי טובים דודיך מיין, מיינה של תורה, כי מתוך שמאיר שם גם שפה תחתונה, שהוא הארת חכמה מישסו"ת, הנקראת יין, נעשו טובים דודיך, שהוא הרוח משפה עליונה, כי ע"י זה נעשו החסדים בבחינת ג"ר. וזה שאומרת השכינה בזיווג דנשיקין, כי טובים דודיך מיין. לכאורה יין הוא לא טוב כשהוא יין המשכר, כמו שיש רצון לא טוב. יינה של תורה טוב כאשר השפה העליונה שהיא חסדים והתחתונה שבה רצון לחוכמה, וכשמתחברים שניהם זהו הזיווג הרצוי.

תקנד) רבי יהודה אמר: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. כשהיה בהתדבקות הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה. כתוב: ויישקהו, ויבכו. משום שלא התדבק בו רוח כלל וע"ז כתוב: ונעתרות נשיקות שונא. מי שנושק באהבה, מתדבק רוחו ברוחו, בדבקות האהבה. ומי שאינו נושק באהבה, אינו בדבקות, אלא ונעתרות, הוא עוביות, כי לא דבוק רוחו בנשיקה, ולא מתדבק בה כלל. משום זה כתוב: יישקני מנשיקות פיהו, שהוא דבקות רוח ברוח.

תקנה) כל זמן שהקב"ה הולך בישראל, מתדבק רוח ברוח. וע"ז כתוב: ואתם הדבקים בה', בכל אלו אופני הדבקות, ואינם נפרדים זה מזה. בשעה שנאמר, הנה אנוכי שולח מלאך לפניך, ידע משה שזהו פרישה מישראל. אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. שבלי נשיקות מפי השם, לא זוכים לדבקות הרוחנית, מפני שקבלת חוכמה בלי חסדים לא תועיל. לא מספיק שלח את עמי, צריך גם "ויעבדוני"

תגיות: יישקני מנשיקות פיהו על פי הקבלה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קפא-קפג
1. מה מוסיף רבי יוסי על דברי רבי יהודה בפירוש על מה שאמר רבי יצחק "יש אדון שהוא ת"ת ויש אדון שהוא יסוד והכל תלוי במלכות שנקראת א-ד-נ-י"?
2. מה ההוראה לגבי שמות הזכר והנקבא הזהים של רבי יהודה באות תק"נ?
3. מהו תפקיד הנשיקה פה אל פה?
4. מדוע מוצמד לנשיקה כי "טובים דודיך מיין" מה ענין יין לנשיקה? מה השלילה יכולה להיות כיצד יתקבל החיוב?
5. כיצד אנו רואים בנשיקת יעקב את רחל את הוראת הנשיקה הנכונה בשונה מהכתוב נעטרות נשיקות שונא שבזאת אנו רואים את השלילה שבנשיקה?
6. האם מה שכתוב "אנכי שולח מלאך לפניך" הוא חיוב או שלילה מהיכן אנו למדים זה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב