034- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי צח -ק למתקדמים
פיקודי צח-ק
וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל
התורה לא באה לספר סיפורים ומשלים, אלא תפקיד האדם ללמוד וליישם את הנמשל.
שא כתוב: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק; וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס. מקרא זה למה כתוב בתורה? האם משום שראתה יופיו של יצחק נשמטה מעל הגמל?
שב אלא בשעה שהגיעה רבקה אל יצחק, שעת תפילת המנחה הייתה, שמתעורר הדין בעולם, וראתה אותו ברוגז דין קשה, וראתה שהסיום של דין קשה למטה הוא גמל, המוות. משום זה ירדה והשמיטה את עצמה מהגמל. כי כשהדין הקשה מסתכל, מתחזק הגמל, ומשום זה השמיטה עצמה ממנו, ולא ישבה שם. הגמל הוא בחינת הדין הקשה, לכן ירדה ממנו ממידת הדין שבשמאל ובאה למידת הרחמים. וכבר ידועה שרבקה הצדקת היא מידת קו ימין כלפי יצחק.
שג גמל זה הוא כמ"ש: וגמולו ישלם לו. כי גמל לשון גְמוּל, גמול של הרשעים. כמ"ש: אוֹי, לְרָשָׁע רָע כִּי-גְמוּל יָדָיו, יֵעָשֶׂה לּוֹ. וזהו גמל, העומד לאכול הכול ולכלות הכול. ומוכן תמיד נגד בני אדם. משום זה, מי שראה בחלומו גמל, הראו לו, שנגזר עליו המוות, וניצל ממנו. הגמל עליו רכב ס"מ הפך להיות הנחש שפיתה לחווה. גְמוּל לשון עונש
שד צד הטומאה נקרא גמל, שגרם מוות לכל העולם. וזה שהסית אדם ואשתו לעצה"ד. רכב עליו ס"מ, שבא להטעות את העולם, וגרם מוות לכל. ומשום זה בא ושלט על כל. אדם משך אותו אליו, וכיוון שמשך אותו אליו, אז נמשך אחריהם, עד שהסית אותם. משום זה אמר שלמה: וְאַל-תִּקְרַב, אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. כי כל מי שקרב לביתה, היא יוצאת ומתקשרת ונמשכת אחריו. אישה זרה זה הרצון באדם שרחוק מהאמת. אין אפילו להתקרב לפתח ואז אין אתה בא לידי חטא, אפילו לא לידית של החטא. הפתח הוא המחשבה, הרהורי העבירה ממנה יש להתרחק. יצחק שמאל שנפרד מאברהם שהוא בחינת ההשפעה שהוא בחינת "מי" משם אלקים לכן הפילה עצמה מדין הגמל כדי להוות עזר כנגדו מצד ימין, ופעלה את קו שמאל בדחיה ממטה למעלה כדרך הקדושה. הגמל והנחש הזכר והנקבה של הטומאה נק' בלשון רבים "אלה" משם אלקים. השם אלקים מתחלק ל"מי" ול"אלה". כשיש קטנות במדרגה בחינות "אלה" יורדות משם אלקים. לעת גדלות, בחינת לידת יצחק, יש לו מילוי ס"ג. הערב רב לא רצו לחכות למשה, לבחינת האמונה ובאו להתחבר לבחינת "אלה" שזו הסכנה בהשתוקקות שאינה מתחברת לקדושה.
שה רבקה, שראתה את יצחק בדין קשה, וראתה שמהצד ההוא יוצא דין אחר חזק מזוהמה של זהב, מיד, ותיפול מעל הגמל, כדי להתרפות מהדין של הזוהמה ההיא. כתוב: קול ה' משלם גמול לאויביו, מזוהמה.
שו כשעשו ישראל המעשה וגרמו חטא, מה הטעם עגל? הם לא בחרו בעגל, אלא אמרו: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ. ואהרון, היה רצונו לעכבם. וא"כ, מי בחר בעגל?
שז אלא ודאי העבודה נעשתה כראוי. בעת שנִברר הזהב, קו שמאל, יוצאת פסולת ונבדלת לכמה בחינות שמאל. לאלו שיש להן צבע אדום, שהוא מראה הזהב הנמצא בהרים, בעת שהשמש בכוחו, כי כוח השמש מראה הזהב ומוליד אותו בארץ. והממונה על כוח השמש, המראה שלו כעגל, ונקרא, קֶטב יָשׁוּד צהריים. ההיתוך האדום הזה של זהב, יוצא מתוך העגל, וכן כל אלו שבאים מצד האדום, מרוח הטומאה, ומתפשטים בעולם. ע"כ נעשה עגל מהיתוך הזהב שהשליך אהרון באש. חו"ב תו"מ שבשמאל, שור פרה עגל עגלה. ת"ת שבשמאל, עגל. משם נמשך הס"א ועגל הזהב. העגל נעשה מההיתוך באש, ואז חלק הולך לקדושה והפסולת לטומאה. העגל הוא הממונה על הטומאה.
פְּסוֹלֶת הַזָּהָב [סוספיתא דדהבא]
שח רוח הטומאה הוא נחש הרע. רוכב עליו ס"מ. והם זכר ונוקבא, ונקראים אלה. מזדמנים בעולם בכל הבחינות שלהם. רוח הקודש נקרא, זאת, שהיא הברית, הרושם הקדוש, הנמצא תמיד עם האדם, עטרת יסוד. וכן נקרא, זה כמ"ש: זה ה'. וכתוב: זה אלי. אבל אלו נקראים אלה, כמ"ש: אלה אלוהיך ישראל. וכתוב: גם אלה תשְכחנה, הסובב על מעשה העגל. ואנוכי, שהוא זאת, לא אשכחךְ. כתוב: עַל-אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה. כי חטא העגל, שנקרא אלה, גרם להם לבכות. חטא העגל נקרא אלה, כי אותיות אלה הם בינה ותו"מ, שנפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה, שכו"ח שנשארו במדרגה הם מ"י דאלקים, ובינה ותו"מ, שנפלו, הם אל"ה דאלקים. אמנם אח"כ חזרו למדרגה ונעשו לקו שמאל. ואח"כ ע"י קו האמצעי חזרו והתחברו אותיות אל"ה עם אותיות מ"י, ונשלם השם אלקים. אבל חטא העגל היה, שהתדבקו בקו שמאל לבדו, ולא רצו בקו האמצעי.
נמצא, שאותיות אל"ה, שהן שמאל, לא התחברו עם אותיות מ"י שבימין, שיושלם שם אלקים, אלא עשו פירוד בשם אלקים, מחמת שלקחו את קו השמאל לבדו, שהוא אלה. הרי שכל חטא העגל היה מחמת שהפרידו אותיות אל"ה מן אלקים ולקחו אותם לעצמם שמאל בלי ימין, צד הבריאה בלי הבורא, קבלה בלי השפעה כמ"ש: אלה אלוהיך ישראל. וזה גם החטא של עצה"ד, שס"מ והנחש פיתו אותה, להפריד אלה מן אלקים. וע"כ הם נקראים אלה.
רבקה שרכבה על הגמל, שבא מצד שמאל של הטומאה וכשרואה את יצחק שהוא קו שמאל, מפילה עצמה. שלו הייתה מחברת אליו גם את צד הגמל, הייתה מפרידה ועושה כמו בחטא העגל. לכן יורדת היא מצד השמאל, מבחינת "אלה" שרצו את הפירוד מהימין, וברדתה מהגמל אומר שרוצה דווקא להתחבר לימין, לאמונה, למשה שבנפש.