084- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רמח-רנ שיעור השקפה

084- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רמח-רנ שיעור השקפה

פיקודי רמח-רנ

הֵיכַל קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים

כל המתרעם על הקב”ה בהכרח יוצר נפרדות ומנתק עצמו מהחיים.

על האדם לדעת מה ראוי לבקש מהשם. הבקשה הראשונה היא דעת אמונית הכוללת גם את הנברא, אך לא דעת יוונית שכלית של חומר הגוף וידע גשמי, אלא דעת נפשית להתקרבות להשם.

אומרים בבקשות: מלא משאלות ליבנו לטובה, דהיינו מה שטוב לנשמה. בקשה אמונית אמיתית ישנה אפשרות שתתקבל. וכשמבקשים בתפילה: “חננו מאיתך חוכמה בינה ודעת” הכוונה שתגדל אצלנו התשוקה ליחד.

אות היא חיסרון ולכן היא בחינת דין. כסימן היא החיסרון שעושה הדיו על השטח הלבן. דין זה רך יותר ומתמתק ככול שאות הקודמת לה מופיע במקום האות, ואותיות מאוחרות יותר הן דין קשה יותר.

השם “בוכו” שולט בברכת מגן אברהם הוא שם אהיה עם האותיות המאוחרות, דהינו אות ב במקום א. אתה גיבור הם שני דינים מלכות וגבורה, אך דין זה הוא רחמים שהוא סמוך לרופא חולים, מחייה מתים וכדומה. לכן השם אכדט”ם הוא האותיות המוקדמות לשם אלקים. משבח הזוהר את מי שיודע לעשות את הייחוד של בוכו ואכדטם.

הגימטריות מלמדות על הצד המופשט על הבנה רחבה ממנה ניתן לגזור גם דברים שלכאורה אינם קשורים, אלא שמשייכים לאותו סדר עליו מדברים.

כשמברכים בברכת הלבנה ואומרים שאין אנו יכולים ליגע בך, הכוונה שזו בחינת האמונה ואין לנו שום חשבון שהוא בחינת המלכות דאור חוזר, אלא אמונה שלא ניתן לשלוט עליה, כך מי שדבוק באמונה שהיא מעל השכל, כך לא ניתן לגעת בנו לרעה. שלא מונים ועושים חשבון לשמש שהיא בחינת הרצון לקבל.

אין תגובות

להגיב