092- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רעא- רעד שיעור השקפה
פיקודי רעא-רעד
הֵיכַל ד' שֶׁל הַצָּד הָאַחֵר חוֹבָה כְּנֶגֶד טִיט היָוֵון כְּנֶגֶד אֶבֶן מִכְשׁוֹל
השם יתברך שומע תפילת כל פה ראוי.
כל הבעיות מתחילות כשאדם מחייב את הקב"ה במקום להצדיק את ההשגחה כפי שעושה הצדיק.
ההיכלות הם מקומות נפשיים בלב האדם שחלקו השמאלי הוא כנגד הס"א והיצר הרע. על האדם להכפיף את צידו השמאלי לצד ימין אשר הוא קשור למוחין ולנשמה. וכך ההיכל בצד השמאלי נק' חובה. הימין לא בא לבטל את השמאל אלא לתקנו ולפעול גם אותו בהשפעה. לעומתו השמאל רוצה להביס את צד האמונה.
יש לפעול שיגברו הזכויות על החובות מפני שבראש השנה נשקלים אלו מול אלו ואם העוונות מנצחים, אז ס"א הטמא, הנקרא חובה ומוות, אוחז בו ואומר, זה שלי הוא ושלי היה.
בהיכל זה יש רוחות נקראים, צואה רותחת, כמ"ש: צא תאמר לו. שהוא מלשון צואה, שמפתים את האדם לצאת מבית המדרש ומהקדושה לתענוגי העולם. באמצע ההיכל יש רוח, שנקרא נֶגע, וממנו יוצא רוח, שנקרא נגע צרעת, העומד תמיד לטמא לכל בעלי לשון הרע, והנגע העליון ממונה על כל שולחנות השבת, כי כשנכנסת השבת ואין עורכים השולחן, בתענוגי שבת כראוי, שהם מבזים השבת, הנגע הזה לוקח את הקדושה משולחנות שאין עליהם תענוגי שבת. השולחן מלשון שליח המקשר בין בעל הבית לבין המקום שאליו צריך להגיע, הוא בחינת לב האדם, והשאלה היא מה שם אדם על ליבו, האם דברי תורה או חלילה הבלים. במיוחד בשבת ויום טוב יש להיזהר, שאם לא פועלים בקדושה, הס"א גוזלת את כל השפע. יתרה מזו, ישנה ערבות הדדית בעם ישראל ומי שאינו שומר ומקדש את השבת כהלכתה פוגע בכלל.
המקלל מתוך כעסו מעורר על עצמו את הנחש והופך לרדוף למלא את תאוותיו.