098- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רפד-רפו למתקדמים

098- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רפד-רפו למתקדמים

פיקודי רפד-רפו

הֵיכַל שְׁבִיעִי שֶׁל הַצָּד הָאַחֵר שִׁמְרֵי הַיַּיִן

כאמור ההיכלות אינן מייצגים מקום פיזי אלא תפיסה פנימית בלב האדם, וכאשר הוא נכנס לחדרי ליבו, בצד השמאלי שם הוא פוגש את הממונים ואת כוחות הס"א, ומכן נופל לכעסים רוגז וניתוק מהבורא

 

תתקכה היכל שביעי. היכל שמרי היין, להתרוות בו, להשתכר. כמ"ש: ויישְת מן היין וישכר ויתְגל. הסחיטה של כל אלו הענבים, כאן היא הסחיטה של כל הענבים הרעים. וזה יין חָמַר, שבכתוב: ויין חמר מלא מֶסֶך ויַגֵר מזה, אך שמָריה יִמְצו ישתו כל רשעי ארץ. יין חמר, פירושו, שמרים של יין, שאין מי ששותה מהם, שלא יגרום מוות לעצמו. מהיין הזה נתנה חוה לבעלה לטעום, והכניסה אותו בהיכל הזה. סחטה ענבים ונתנה לו, וגרמה מוות לו ולכל העולם אחריו. הארת החכמה מכונה יין המשמח. וצריכים להמשיכה רק מלמטה למעלה. והמרבה בהמשכת החכמה, שממשיך אותה מלמעלה למטה, נבחן לסחיטת ענבים, שאז מתעוררים השמרים שביין, הקליפות, ונעשה יין המשכר. וזה היה החטא דעצה"ד. ובהיכל השביעי דס"א הזה, הוא מקום הפיתוי לסחיטה זו. יין מייצג את התענוג. היין המשכר הוא אור חוכמה הבא ממעלה למטה ויין המשמח הוא אור חוכמה כשמגיע מלמעלה יש בידי האדם כוח לדחות אותו ולנהל אותו. יין מצביע על חוכמה/תענוג, אך כאשר מקבלים אותו בצורה הלא אמיתית, דהיינו לרצון העצמי לפרטיות – הופך הוא להיות היין המשכר. ואז גם כשכבר לא שותים, עדיין ממשיכים שמרי היין להתסיס רצונות שהולכים ומגברים ברצון העצמי. זהו סוג היין שנתנה חווה לאדם הראשון וגרמה מוות לו ולעולם כולו. כך כל קבלת תענוג לפרטיות מביאה להתמכרות למתנה במקום לחיפוש קשר עם נותן המתנה.

תתקכו היכל זה עומדים כל אלו הנשמות הטמאות, היורדות לכל אלו המתדבקים בצד הטמא הזה. ורוח הטמא היורד לכל אלו, יוצא מכאן. כמו שעיוותו דרכם בעוה"ז ועסקו בזנות, במקום שלא צריך, להתרחק מדרך האמת, אז כמו שהתדבק ביצה"ר, בזנות, כך יוצא מהיכל הזה רוח הטומאה לטמא אותו, ואת הבן היוצא מהזנות. זנות היא כל בחינה בה אדם פועל רק את תענוגות הגוף ולא את תענוגי הנשמה. והעולם רדוף אחרי השתוקקות עצמית עליה יש להתגבר.

תתקכז והבן הזה נקרא ממזר, כי בא מצד אל זר. כמו שהאדם נמצא בצד היצה"ר, בתשוקה ובזנות, כך הוא מושך לבן ההוא רוח אחר טמא המטמא, והכול עדים עליו שהוא ממזר, וכך כל מעשיו וצדדיו הם באופן ההוא ממש. וכשאדם נופל למצב שפל כזה, כבר אין בכוחו לעצור את ההתדרדרות, אלא בתהליך הדרגתי וגמילה מהאהבה העצמית.

תתקכח מההיכל הזה יוצא רוח הממונה על הרוחות, שנקראות צפוֹני, השם השביעי של יצה"ר. כמ"ש: צופְניהָ צפן רוח. והרוח הזה ממונה על הצפוני. וההיכל השביעי הוא כנגד השם של גיהינום, שנקרא ארץ תחתית. ועל הצפוני כתוב: ואת הצפוני ארחיק מעליכם.

תתקכט נקודה אחת עומדת לִפְנַי ולִפְנים. ומכאן יוצאים כל הרוחות האחרים המשוטטים בעולם, ושולטים בעוה"ז, בכל אלו הדברים והמעשים, הנמסרים בצד שמאל. ומכאן יוצאים כל אלו זיקים, ניצוצים, הכָּבים מיד, לוהטים ומיד כבים. ומאלו יוצאים רוחות אחרים, המשוטטים בעולם, ומשתתפים עם אלו הרוחות היוצאים מתהום רבָּה. כמ"ש: משפטיךָ תהום רבָּה. והם רוחות שלא נמסרו להתלבש בעולם, במלבוש מעוה"ז, ונראים ואינם נראים.

תתקל ויש רוחות המשוטטות בעולם, העומדים לעשות ניסים לבני אדם, משום שאלו אינם עומדים בטינוף הטומאה כל כך כמו האחרים. רוח הממונה עליהם נקרא נסיר"א, כי הוא נוסר ונחלק מהצדדים הטמאים ביותר, ואלו פורחים באוויר, ומחלישים הצד שלהם הטמא, כדי לעשות ניסים לאלו שהם בצד הקדושה.

תתקלא ומהרוח הזה, שנקרא נסיר"א, שנוסר ונחלק מצד הטמא, ממנו יוצאים כמה צדדים אחרים, הנחלקים למיניהם. וכולם עושים שליחות בעולם, כל אחד כראוי לו, עד שמתמנים למטה מלכים ושרים. ואינם מתקיימים תמיד, כאלו האחרים שלמעלה.

תתקלב בהיכל הזה הוא דבקות של צד הטומאה, וכל התאוות הטמאות, ומטמאות העולם. הוא עתיד להוציא אש, בכל שעה ורגע, ואין מי שיקום לפניו. מכאן יוצא אש של רוח חזק למטה, לדון בו רשעי העולם. ומכאן יוצא רוח לוהט, שהוא אש ושלג, הנקרא צַלמוֹן.

תתקלג בהיכל הזה נמצאים ד' פתחים, המתחלקים לד' צדדים לחוץ. מאוחדים ואינם מאוחדים בצד הקדושה, אלא שנראה בפתחים אור המאיר מצד הקדושה. והוא מקום מתוקן בכל פתח לחסידי שאר העמים, שלא הצֵרו לישראל, והשתדלו עימהם בדרך אמת. אלו עומדים באלו הפתחים, ונחים שמה. כאשר מחפשים דרך לצאת מהפתחים הללו, הדבר אפשרי רק דרך פתחי אומות העולם. אומות העולם הם בחינת הגוף לעם ישראל שהוא בחינת הנשמה. אומות העולם שלא הצרו לישראל, כלומר רצונות בגוף שאינם מתנגדים לנשמה הם מבורכים. לכן אפילו בגשמיות כל עניין אומות העולם הוא סביב ישראל, ומי שפועל כחסיד אומות העולם יש להעריכו ולהתייחס אליהם כגורמים רצויים.

תתקלד בפתח ההיכל הזה באמצע, בחוץ, שישה פתחים מתאחדים בהיכל הזה. וכולם נאחזים בו. כאן יש חלונות פתוחים לצד האור הקדוש. ואלו המקומות מיתקנים למלכי שאר העמים, אלו שלא הצרו לישראל והגנו תמיד עליהם. לאלו יש כבוד בזכות ישראל, ונהנים באפלה ההיא שהם יושבים, מהאור המאיר בצד הקדושה. כמ"ש: כל מלכי גויים כולם שכבו בכבוד.

תתקלה ואם עשו רע לישראל או שעשו צרות שהצרו אותם, כמה הם שאוחזים בהם, ודנים אותם למטה ג"פ ביום, מכמה דינים משונים זו מזו, לאלו המלכים שהצרו להם, ונידונים בעולם ההוא בכמה דינים. וכל יום ויום מעידים עדות על ישראל ועל האמונה שלהם, ויורדים למטה ונידונים שם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. מראה לנו שהכל נובע מעם ישראל, ומאחר וזהו ההיכל האחרון הכולל את כולם, כך בחינת הנבואה שהיא גם לכלל העולם. יש החושבים שאומות העולם זה דבר רע, ואין זה נכון, כך גם רצון הגוף אינו דבר רע כאשר הוא מבטא את רצון הנשמה. וכך גם כל התומך בתלמידי חכמים יוצא מתוך ההיכל הנפשי הזה לחירות.

 

אין תגובות

להגיב