093- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רפד-רפו שיעור השקפה

פיקודי רפד-רפו

הֵיכַל שְׁבִיעִי שֶׁל הַצָּד הָאַחֵר שִׁמְרֵי הַיַּיִן

כאמור ההיכלות אינן מייצגים מקום פיזי אלא תפיסה פנימית בלב האדם, וכאשר הוא נכנס לחדרי ליבו, בצד השמאלי שם הוא פוגש את הממונים ואת כוחות הס"א, ומכן נופל לכעסים רוגז וניתוק מהבורא

יין מייצג את התענוג. היין המשכר הוא אור חוכמה הבא ממעלה למטה ויין המשמח הוא אור חוכמה כשמגיע מלמעלה יש בידי האדם כוח לדחות אותו ולנהל אותו. יין מצביע על חוכמה/תענוג, אך כאשר מקבלים אותו בצורה הלא אמיתית, דהיינו לרצון העצמי לפרטיות – הופך הוא להיות היין המשכר. מהיין הזה נתנה חוה לבעלה לטעום, והכניסה אותו בהיכל הזה. סחטה ענבים ונתנה לו, וגרמה מוות לו ולכל העולם אחריו. הארת החכמה מכונה יין המשמח. ואז גם כשכבר לא שותים, עדיין ממשיכים שמרי היין להתסיס רצונות שהולכים ומגברים ברצון העצמי. כך כל קבלת תענוג לפרטיות מביאה להתמכרות למתנה במקום לחיפוש קשר עם נותן המתנה.

כאשר מחפשים דרך לצאת מהפתחים הללו, הדבר אפשרי רק דרך פתחי אומות העולם. אומות העולם הם בחינת הגוף לעם ישראל שהוא בחינת הנשמה. אומות העולם שלא הצרו לישראל, כלומר רצונות בגוף שאינם מתנגדים לנשמה הם מבורכים. לכן אפילו בגשמיות כל עניין אומות העולם הוא סביב ישראל, ומי שפועל כחסיד אומות העולם יש להעריכו ולהתייחס אליהם כגורמים רצויים.מראה לנו שהכל נובע מעם ישראל, ומאחר וזהו ההיכל האחרון הכולל את כולם, כך בחינת הנבואה שהיא גם לכלל העולם. יש החושבים שאומות העולם זה דבר רע, ואין זה נכון, כך גם רצון הגוף אינו דבר רע כאשר הוא מבטא את רצון הנשמה. וכך גם כל התומך בתלמידי חכמים יוצא מתוך ההיכל הנפשי הזה לחירות.