002- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא ד-ו למתקדמים

וַיִּקְרָא ד-ו

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה

על האדם לחוש בנפשו שקוראים לו מלמעלה.

כל מפגש עם המציאות, בהשגחה פרטית הוא למעשה קריאה רוחנית זו היא להתעוררות נפשית, ואם זוכה לשמוע, דהיינו להבין בלב, יוכל לראות מעבר להסתרה של הדינים הבאים בגין הרצון לקבל לעצמו.  

יש ענן מצד מלכות ויש מצד ת"ת ולא ניתן להיכנס לכל ענן, בעבודת הנפש ההבחנה מתי ועד כמה ניתן להיכנס לנסתר, וכאן בא ללמד כיצד ההסתרה במילה וַיִּקְרָא פתחה את צירף האותיות קר שהוא מעין גיהינום של קרח.

ט) ארבעה צדדים של מחנות המלאכים שבמלכות, המכונים מרכבה תחתונה, נגנזו ע"י הענן שירד על המשכן, שהוא המלכות. תיקון הראשון של הענן הזה, היה באשמורת א' מאלו ד' מחנות שכינה, מטרם שנתקן הכל. הראש שלצד ימין הוא צדקיא"ל, עליון הממונים, עליון על המחנות, שהם תחת ממשלתו של מיכאל, ועימו היו מתתקנים כל אלו המחנות, תחת ידו.

י) וממונה אחד הוקם על ד"פ שלושה, שהם ד' צדדים למטה, שכל אחד כלול משלושה. והנה כל אלו מחנות העליונים כשיורדים למטה משתנה שמם בשמות אחרים. וכשהם למעלה, אין השם שלהם משתנה לעולם. וממונה ההוא צדקיא"ל עומד עליהם בִפְנים. אות אחת מתנוצצת על ראשיהם, והיא א' קטנה, כשאות הזו מתנוצצת, כולם נוסעים לאותו מקום שמתנוצצת ההתנוצצות. למלאכים שמות קבועים למעלה, ולמטה משתנה שמם לפי תפקידם. התנוצצות היא עניין של אור חוזר.

הזוהר מבאר עניין, ויקרא אל משה. כי ודאי קריאה זו אין לה שום דמיון לקריאה גשמית, אלא כמ"ש דיברה תורה כלשון בני אדם. וא"כ צריכים להבין פירושה הפנימי של קריאה זו. אות היא חיסרון במובן הטוב, דהיינו חומר גלם מניע לעבודה, ואותיות השם הויה הם הזכים והמורכבים באופן המאוזן ביותר וזהו, שאל לך אות מעִם ה' אלקיך. אות ממש, מן האותיות של שם הויה. העמק שאָלה, הוא אות ה"ת דהויה, מלכות. או הגבֵהַּ למעלה, זהו אות י' דהויה, חסד. הרי שהאותיות הם כלים של הע"ס, שהאורות מתפשטים בהם. שמאותיות אלו וצירופיהם נאצלו הדיבור והקריאה של מעלה, כמו שהקריאה הגשמית יוצאת מצירופי אותיות הגשמיים.  וכתוב: כשעלה הענן על המשכן ושרה עליו, כל אלו המרכבות וכל אלו הכלים של המשכן העליון, המלכות, כולם היו תוך הענן, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן. שמחמת שהענן כיסה כל המרכבות והכלים שבמלכות, הנקראת אוהל מועד, לא יכול משה לבוא לאוהל מועד. ענן שכיסה את המלכות וכל המרכבות שבה, הוא ב' אותיות ק"ר שבמילה ויקרא, כי הק' של ויקרא הוא גבורה, הדינים הנמשכים מקו שמאל. והר' של ויקרא הוא ת"ת, הדינים הנמשכים מקו אמצעי. שצירופם אותיות ק"ר  כמ"ש: הקֶרַח הנורא, כי דינים דשמאל, קרח, ודינים דקו אמצעי, נורא.

ואֵלו ב' אותיות ק"ר כיסו כל החסדים שבאות י' של ויקרא, חסד. והקפיאו כל האורות שבאות א' של ויקרא, מלכות ואין אפשרות שתהיה הארה. שמחמת זה נתכסו כל המרכבות והכלים שבמלכות, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד. ב' אותיות אלו ק"ר, האותיות העומדות באמצע המילה ויקרא, אחת מכסה על אות א' של ויקרא, ואחת מכסה על אות י' של ויקרא. ונמשך החושך והענן הזה עד שהאירה אות ו' דהויה, קו האמצעי, ז"א, וייחד ב' הקווים חסד וגבורה זה בזה. ואז נתמתקו הדינים שבגבורה ות"ת דמלכות, ב' אותיות ק"ר, ולא כיסו יותר את האורות והמרכבות שבמלכות. וע"כ אז כבר יכול משה לבוא אל אוהל מועד.

ונבחן שנעשה הצירוף של ויקרא. כי ד' אותיות יקר"א הם חו"ג תו"מ, שבמרכבת הימין של המלכות, שהוא מלאך מיכאל. אשר בטרם שנתקנו עם הו' דהויה, היו אותיות ק"ר שבהם מכסות, על האורות שבאותיות י' א' שבהם. אשר אז לא היה משה יכול לבוא אל אוהל מועד משה הוא בחינת האמונה, והאמונה לא יכולה הייתה להאיר את הקרירות של בחינת הדינים, האותיות ק ר. ועתה שנתווסף עליהם ו' קו אמצעי, חיבור, כבר יכול לבוא אל אוהל מועד. וע"כ נבחן כללות הצירוף הזה של אותיות ויקר"א, שהוא קריאה והזמנה אל משה, לבוא אל אוהל מועד. כמובן שאין מדובר על קריאה גשמית, אלא זהו סוד קו אמצעי שמשחרר את החסדים ומפשיר את האורות, שהחסד מתגבר על הדינים, וכל אחד צריך לשמוע קריאה זו, להיות מסוגל להשיב אל הלב, לבוא למציאות של הנסתר מתוך רצון להשפיע נחת רוח לבורא.

ומתוך שהזוהר רוצה לפרש עניין הענן שכיסה על מרכבות שבמלכות, מה הוא ובאיזה מקום הוא שולט, ע"כ מביא עניין מרכבה תחתונה, ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל, שכל אחד מהם כלול מג' קווים, חג"ת, וג"פ ד' הם י"ב, שהם כנגד י"ב צירופי הויה שבמרכבה עליונה מחזה ולמעלה. אמנם הם כלולים זה מזה, וע"כ יש י"ב בכל אחד מד' מלאכים ההם, שבכל אחד מהם יש ד' צדדים, חו"ג תו"מ, ובכל צד יש חג"ת, שביחד הם י"ב. באופן, שיש ד' צדדים חו"ג תו"מ, שבכל אחד מהם ג' קווים חג"ת במיכאל. שבצד מערב, מלכות, יש ג' מלאכים, חג"ת אשר שם, מיכאל צדקיאל ועוד מלאך שלא נזכר שמו. ועליהם מתנוצצת אות א'. וצד מזרח, ת"ת, יש ג' מלאכים חג"ת, מיכאל רזיאל ורומיאל, ועליהם מתנוצצת אות ר'. ובצד צפון, גבורה, יש ג' מלאכים מיכאל יופיאל וחכמיאל, ועליהם מתנוצצת אות ק'. ולצד דרום, חסד, יש ג' מלאכים, מיכאל קדומיאל אוריאל, ועליהם מתנוצצת אות י'. וב' צדדים, גבורה ות"ת, אותיות ק"ר, מכסים על ב' אותיות י' א'. ואז לא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, עד שהאירה עליה הו'. האות ק בצד הגבורה ובצד הת"ת האות ר. כלומר ב בחינות דינים, בשמאל ובצד שמאל של קו אמצעי. מהמילה ויקרא יוד חסד, ק גבורה, ר ת"ת ואות אלף מלכות.

ושכתוב: ארבעה צדדים של מחנות המלאכים שבמלכות, המכונים מרכבה תחתונה, נגנזו ע"י הענן שירד על המשכן, המלכות, הם ד' צדדים של מיכאל, שמטרם שנתקנו, שלטו בהם אותיות ק"ר, וכיסו הכל. תיקון הראשון של הענן הזה, היה באשומרת א' מאלו ד' מחנות שכינה. צד המלכות שבהם, מטרם שנתקן הכל בקו האמצעי. הוא הראש שלצד ימין, צדקיא"ל, עליון הממונים, עליון על המחנות, שהם תחת ממשלתו של מיכאל, ועימו היו מתתקנים כל אלו המחנות, תחת ידו. וממונה אחד הוקם על ד"פ שלושה, ג' מלאכים שבצד המלכות דד' צדדים של מיכאל, שעליהם מתנוצצת אות א' זעירה של ויקרא.

כשיישנם 12 צדדים, צורה של חלוקה, תמיד הי"ג בא לאחד, הוא האות ואו = 13  חלוקה גורמת להסתרה, אותה ניתן להסיר ע"י קו אמצעי, על ידי המאחד, הוא הכלל. לכן יכולת ההכללה של האדם היא רוחנית, זו היכולת לשמוע פרטים ולתפוס את הכלל שלהם. זו יכולת הקידום לאדם, לתפוס את הכלל, ובכך להבין כל פרט הכפוף לכלל. גם צורתה של האות א שהיא חלק מהמילוי של האות ואו, צורתה מצביעה על קשר בין תחתונים לעליונים, בין ארץ לשמים. כלומר שבמסגרת היחד, הקו האמצעי ניתן להתגבר על הדינים ועל ההסתרה.

יא) לִפְנים מצד המלכות, הוא ת"ת, רזיא"ל, הממונה העליון, עליון על המחנות, העומד בפנים תחת ממשלתו של מיכאל, חסד, ועימו כל אלו המחנות שתחת ידיו. וממונה אחד עומד עליהם בשער הנקרא, רומיא"ל, וסובבים אותו י"ב ממונים שלושה שלושה ד"פ, שהוא לבדו, ת"ת מצד דת"ת כולל י"ב. כי בצד הזה דת"ת יש ג' מלאכים, מיכאל חסד דת"ת, ורזיאל גבורה דת"ת, ורומיאל ת"ת דת"ת. ות"ת דת"ת בפרטיותו כולל ג"כ י"ב, כמו הכלל של ד' צדדים של מיכאל. ורזיאל ממונה העליון עומד על כולם, שלא נשתנה שמו. אות אחת מתנוצצת על ראשיהם של כל אלו המחנות, שהיא אות ר'. כשהיא מתנוצצת, נוסעים כולם לצד התנוצצות ההיא דווקא האות ריש היא קו שמאל של קו אמצעי, ת"ת והיות מדובר על רזיאל שהאות ריש תחתיו, אות זו עומדת להעניש אותם, המגלים סודות סוד יש לגלות רק למי שראוי, וסימנך כמ"ש: רֵיש וקלון, שהשם רֵיש יורה על דינים כפי האחוריים של השם אלקים  העולה האות ריש גימ' 200.

יב) לִפְנים מצד דת"ת, הוא גבורה, יופיא"ל ממונה עליון, ממונה על המחנות תחת ממשלתו של מיכאל, ועימו היו מתתקנים כל אלו המחנות שתחת ידיו. ולא נגלו כאן המחנות בחשבון, שהוא הארת חכמה, הנוהגת בקו שמאל, גבורה, משום שלא נשלמו כאן, עד שבאו לבית עולמים, בית המקדש שעשה שלמה, ששם נשלמו כולם, ונתגדלו המחנות בשלמות.

ומה שאמרנו כאן, במשכן מטרם שנשלמו, הוא. שכל אלו המחנות תחת ידיו של יופיאל, נמסרו בעת ההוא להיכנס עימו. וממונה אחד עומד עליהם ושמו חכמיא"ל. וי"ב ממונים מסבבים אותו, לכל צד ג' ג'. ונמצא גם בצד הגבורה יש ג' מלאכים, מיכאל יופיאל חכמיאל, חג"ת של צד הגבורה. וחכמיאל, ת"ת דגבורה, כולל בפרטיותו י"ב כמו הכלל כולו. כי ת"ת הוא תמיד כולל. ויופיאל, ממונה העליון, עומד על כולם, שלא נשתנה שמו.

יג) אות ק' מתנוצצת בצד הגבורה על ראשיהם של כל אלו המחנות. וכשהיא מתנוצצת, נוסעים כולם לצד התנוצצות. אות ק' זו תלויה באוויר, והדינים שבה נכנעים ג"פ ביום, ע"י הארת ג' קווים העליונים של ז"א, הנקרא יום. אבל מטרם שנמתקה ע"י ג' קווים, היא עולה ויורדת, שהחכמה שבה נמשכת לרדת למטה, ואז היא בדינים. ואז ב' אותיות אלו ק"ר, האותיות העומדות באמצע המילה ויקרא, אחת מכסה על אות א' של ויקרא, ואחת מכסה על אות י' של ויקרא, לאחר האות ק', כשמתחילים מן המלכות, א'.

יד) לִפְנים מצד הגבורה, הוא חסד, קדומיא"ל ממונה עליון על המחנות, תחת ממשלתו של מיכאל, ועימו היו מתתקנים כל אלו המחנות שתחת ידיו. וממונה אחד עומד עליהם בשער, שנקרא אריא"ל, וי"ב ממונים מסבבים אותו, ג' ג' לכל צד מארבע צדדים. ונמצא בצד זה של החסד יש ג' מלאכים: מיכאל חסד דחסד, קדומיאל גבורה דחסד, אריאל ת"ת דחסד. ואריאל בפרטיותו כולל י"ב, כמו הכלל כולו. וממונה קדומיאל עומד עליהם, שלא נשתנה שמו לעולם. אות י' עומדת על ראשיהם. כשזו נוצצת, נוסעים כולם להתנוצצות ההיא שמתנוצצת. אות ק' מכסה על אות י', והר' מכסה על א' של ויקרא.