003- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא ז-ט שיעור השקפה
וַיִּקְרָא ז-ט
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה
על האדם להיות קשוב לקול שקורא לו תדיר
יקרא היא מציאות של ענן, הסתרה הגורמת שלא ניתן להיכנס. כדי שהקריאה מלמעלה תיפתח לאדם, צריך את האות וו שתחבר. לא כל אחד שומע קול זה, משה כן שמע מפני שהיה בו את החיבור הזה.
יש ואדם בא לעשות שינוי פנימי ואינו מצליח. כדי לתקן את המעשה, יש לתקן תחילה בשורש, בתודעה העליונה על ידי ויתור על העצמי והתמסרות לעליון. בינה שהיא התודעה העליונה השקטה, מקום ההתבוננות העצמית מעבר לאגו, שם ניתן לעשות את התיקון ולהשתית אותו על התחתון, שאינו יכול לפתוח את הסתימה של הענן בעצמו, אלא בזכות התודעה העליונה של בינה.
משה הצליח לתפוס את המציאות הפנימית של אוהל מועד, כלומר לתפוס את מציאות הזמן, המועד כפי שהעליון נותן בתחתונים. בעבודת הנפש המשמעות היא שמתגברים על התודעה של זמן ומקום.
אדם לא משיג מדרגה עד אשר מגלה את המדרגה העליונה ממנה, לכן אין אדם יכול להבחין במי שגבוה ממנו ברוחניות, אלא רק מי שבמדרגה תחתיו, במקום בו הוא כבר היה לפני שעלה, מדרגה עליה כבר זכה לשליטת החוכמה
