027- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא עט-פא למתקדמים

027- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא עט-פא למתקדמים

וַיִּקְרָא עט-פא

הַקַּב"הַ גוֹזֶר וְצַדִּיק מְבָטֶּל

אין יכול להיות שבן אנוש יבטל גזרות שבאות מהקב"ה, ועוד שהצדיק בוודאי בהתבטלות גמורה לקב"ה ומצדיק את מעשיו.

רמ) ולא הייתה גזרה שנגזרה למעלה על העולם, שלא היה רבי שמעון מבטל אותה, שכתוב: אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל:  מוֹשֵׁל, בָּאָדָם  צַדִּיק, מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים. הקב"ה מושל באדם. ומי מושל בהקב"ה? צדיק מושל. שהקב"ה גוזר והוא מבטל.

רמא) כגון רבי שמעון בן יוחאי, שיום אחד היה יושב בפתח שער לוד. נשא עיניו וראה השמש מאיר, וסותם אורו ג' פעמים. בתוך כך נחשך האור, ונראה בשמש, שחור וירוק. אמר לו לרבי אלעזר בנו, בוא אחרי בני, ונראה. כי ודאי גזרה נגזרה למעלה, והקב"ה רוצה להודיעני. ודאי ששלושים יום תלוי למעלה הדבר ההוא שנגזר, והקב"ה אינו עושה עד שמודיע לצדיקים  כמ"ש: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְהוִה, דָּבָר, כִּי אִם-גָּלָה סוֹדוֹ, אֶל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים מכאן רואים שרבי שמעון שוודאי היה צדיק, אלא גם  חכם שעדיף מנביא. והכן הקב"ה לא עושה דברים משמעותיים בלי שמודיע לצדיק.  הצדיק הוא בחינת הכלל, ובהיות מחזיק במדרגה זו יכול הוא לראות אם קיים פגם, יכול הוא להשפיע שלא יהיו הפרעות בהתנהלות השוטפת.      

הצדיק לא ינסה לבטל גזרה כאשר הוא רואה שבני האדם צריכים את התיקון המסוים, וכאשר הוא רוצה לבטל גזרה, הוא עומד ומבקש מהקב"ה. הצדיק בא בבקשה כזו כאשר הוא לוקח על עצמו את הייסורים על עוונות הדור.          

רמב) בעוד שהיו הולכים בכרם ההוא שזו בחינת כנסת ישראל, בחינת הכלל אותה מייצג רבי אלעזר בגדלותו, ראו נחש אחד שהיה בא ופיו פתוח, ולוהט בארץ בעפר. הוצק רבי שמעון, והיכו ידיו בראש הנחש. שקט הנחש והוריד פיו. וראה רבי שמעון את לשונו מתנדנדת הלשון שדברה לשון הרע בחטא הקדמון. אמר לו, נחש נחש, לך ואמור לנחש ההוא העליון, המסית והמסטין, שרבי שמעון בן יוחאי נמצא בעולם. הכניס הנחש את ראשו לנקב עפר אחד. אמר, רבי שמעון, גוזר אני, כמו שנחש התחתון חזר לנקב העפר, כן נחש העליון יחזור לנקב של תהום הגדול. זו דוגמא שרשב"י גוזר

רמג) לחש רבי שמעון בתפילה. בעוד שהיו מתפללים, שמעו קול אחד אומר, פסקו גזרות היכנסו למקומכם, הכאות המחבלים אינן שורות בעולם, כי רבי שמעון בן יוחאי ביטל אותן, אשריך רבי שמעון, שאדונך רוצה ביקרך על כל בני העולם. במשה כתוב: ויחַל משה, שמשמע שאחזו מחלה, ואתה, רבי שמעון, גוזר והקב"ה מקיים, הוא גוזר ואתה מבטל.

רמד) בתוך כך ראה, כי האיר השמש ונעבר אותו השחור. אמר רבי שמעון, ודאי, כי העולם נתבשם. נכנס לביתו ודרש, כי צדיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. מה הוא פָנֵימוֹ? כי צדיק ה' צדקות אהב, משום דישר יחזו פנימו. פנים עליונים של בני העולם. כי צריכים לבקש מהקב"ה רחמים על כל מה שהם צריכים.

רמה) אמר רבי אלעזר: מהו ישר יחזו? ימי קדם, הספירות דעתיק, הסתום מכל סתומים, הכתר, וימי עולם, הספירות, דז"א, נקראים פנֵימו. רואים אלו את אלו בדרך ישר מה שצריך לראות, שפָנים דז"א רואים הפָנים דעתיק, וכן הפנים דעתיק רואים הפנים דז"א, בדרך ישר, מבלי להטות ימין ושמאל. אומר רשב"י יחזו לשון רבים מפני שיש ב פנים המסתכלים, העליון עתיק שהוא בחינת האמונה וגם של התחתון ז"א בחינת הצדיק. ביניהם יש זיווג דהכאה כאשר מעשי בני אם כשרים.

רמו) בשעה שהקב"ה משגיח בעולם, ורואה מעשיהם של בני אדם למטה שהם כשרים, מתגלה עתיק, כתר, בז"א, ת"ת, ומסתכלים כל אלו הפנים דז"א, בפנים סתומים דעתיק, ומתברכים כולם, משום שמסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי, שאינו נוטה לימין ולא לשמאל  כמ"ש: ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ, שפניהם דעתיק וז"א מסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי. ואז מתברכים כולם, ומשקים זה לזה עד שמתברכים כל העולמות, ונמצאים כל העולמות כאחד. ואז נקרא ה' אחד ושמו אחד.

רמז) וכשהעוונות העולם מתרבים, נסתם עתיק ואינם משגיחים פנים בפנים, ואז דינים מתעוררים בעולם והכיסאות הוטלו, ועתיק, כתר, נסתם ולא נתגלה  כמ"ש: רואה הייתי, עד אשר הכיסאות הוטלו, ועתיק יומין יושב. עד אשר הכיסאות הוטלו, אלו כתרים עליונים המשקים כל האחרים להעמידם בקיומם. והם האבות, חג"ת דז"א, ועתיק יומין יושב, שלא נתגלה, ומכונה יושב, כי היושב ממעט קומתו. ואז מהפכים רשעי עולם את הרחמים לדין

רק אדם שעובד שלא על מנת לקבל שכר, יוכל להצליח, אחרת אם לא בדרך הישר עלול הוא לאבד הכל. ולכתחילה ההולך בדרך הישר מבקש עבור הכלל ולא עבור עצמו.

שב
עט-פא
א. הסבר את סיפורו של הזוהר על רשב"י כמובא מתחילת או רמא, ומה אנו למדים מכך על האדם עצמו?
ב. מה עונה רבי שמעון לשאלת רבי אלעזר מדוע כתוב בפסוק "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנינו" למה כתוב יחזו בלשון רבים ולא יחזה שזה הצדיק.
ג. מתי וכיצד מתבטאת ההסתכלות של עתיק זא בדרך הישר ומתי שלא בדרך הישר, ומה התוצאות מכך

אין תגובות

להגיב