010- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני לא-לג – למתקדמים

010- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני לא-לג – למתקדמים

שמיני לא – לג

שֶׁמֶן וְיַיִן

 

צא) שמן, ימין, הוא לכהנים. ויין, שמאל, הוא ללוים. לא משום שהם צריכים לשתות יין, אלא שנמשך להצד שלהם מיין המשומר, שפע החכמה שבקו שמאל דבינה, לחבר הכל יחד ולשמח כל העולמות, שימצא בהם ימין ושמאל כלולים לגמרי זה בזה, שתמצא בהם חביבות הכל, ואהבה של בני האמונה. כי מהתכללות ימין ושמאל זב"ז נשלמות כל המדרגות.

צב) מי שרצונו מתדבק בהתכללות ימין ושמאל, הוא שלם בעולם הזה ובעולם הבא, וימצא כל ימיו שנתדבק בתשובה, שהיא בינה, המקום שיין ושמן נמצאים, שהם יחוד ימין ושמאל. ואז לא יתדבק אחר עולם הזה, לא לעושר ולא לחמדה שלו. ושלמה המלך צווח על זה ואמר, אוהב יין ושמן לא יעשיר, בעולם הזה, כי עושר אחר מזומן לו, שיהיה לו חלק בו. ושיהיה לו חלק בעולם הבא, שהוא המקום שיין ושמן שורים, בעולם הזה ובעולם הבא. ומי שאוהב מקום הזה, אינו צריך עושר, ואינו רודף אחריו. אשרי הם הצדיקים, המשתדלים בעושר העליון כל היום. שכתוב: לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז. זהו בעולם הזה. ולאח"כ בעולם הבא, להנחיל אוהֲבַי יש ואוצרותיהם אמלא.

 

שמיני לא – לג

תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֹּה

 

צג) פתח הילד ואמר, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם. והתורה, זו תורה שבכתב, שהוא ז"א. והמצוה, זו תורה שבעל פה, המלכות. להֹרֹתם, כתוב חסר ו'. להורֹתם של מי? אם הֹרֹתם של ישראל, שהם זו"ן, שישראל הם בנים שלהם, כמ"ש: בנים אתם לה' אלקיכם, אינו כן, כי ישראל אינם נזכרים במקרא הזה, שיאמר עליהם, להורותם סתם. אלא הורֹתם של תורה ומצוה. זה הוא יין המשומר, בינה, שהיא אמם של זו"ן, הנקראים תורה ומצוה. בינה היא מולידה תורה ומצווה הנק' זו"ן. תורה שבכתב היא זו"ן שבא מבינה להראות את החוכמה העליונה. ותורה שבע"פ מלכות, ורק דרך התורה שבע"פ מתגלה התורה שבכתב, ע"י משה רבינו שהוא בחינת המרכבה, החיבור להדעת, והוא עלה השמימה להורידה לארץ.  

החסרונות לאדם באים מהעליון כאתגרים, אלו הטבעיים המדויקים של האדם. טבעיים אלו אין לשנות, זו בחינת התורה שבכתב. התורה שבעל פה היא אופן הפירוש שלנו לאתגרים בחיים. כאן הפירוש הוא הקובע ולא מה שהוטבע באדם, האופן בו הוא רוכש היגיון אמוני לפיו הוא מפרש את המציאות, לפי החוקים העליונים.

משום שכל כתיבה של ספר העליון, שהוא חכמה, הנקרא ספר העליון, שם שורה, בבינה. כי ספר העליון, שהוא חכמה, נעלם, ותחלת הגילוי שלו, הנבחן לכתיבה, הוא בבינה, ומשם, מבינה, יוצאת תורה שבכתב, שהוא ז"א, וע"כ אנו קוראים לז"א תורה שבכתב, משום שז"א נאצל ויצא מן הכתב, שהוא בינה. וזה הוא, אשר כתבתי להֹרֹתם, להֹרֹתם ודאי, חכמה ובינה, שהם ספר וכתיבה, שהם הֹרֹתם דז"א.

צד) תורה שבעל פה, המלכות, היא תורה אחרת, העומדת ומתקיימת על פה, שהוא דעת, ז"א, המכריע בין חכמה ובינה, שהוא פה של ספר וכתיבה, שהם חכמה ובינה, כי הדעת, שהוא ז"א, מכריע ומגלה החכמה ובינה, שהם ספר וכתיבה. דוגמת פה של אדם, המגלה מה שנעלם במחשבתו. ותורה זו, היא תורה אחרת מתורה שבכתב, שהיא נקראת תורה שבעל פה, שהיא עומדת ומתקיימת על פה ההוא, הנקראת תורה שבכתב, שהוא ז"א, כי המלכות עומדת ומתקיימת מז"א. ומשום זה נקראת תורה שבעל פה. ומשום זה נתעלה משה בכל דבר על כל שאר נביאים הנאמנים, שכתוב: ואתנה לך. לך, הוא להוציא שאר הנביאים. כי משה הוא מרכבה אל הדעת, שממנו תורה שבעל פה.

 

וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ

צה) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף  וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי הָגוֹ רָשָׁע, לִפְנֵי-מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ. בשעה שמתרבים רשעים בעולם, מתתקן הכסא של המלך הקדוש, שהוא המלכות, בדין, ונשאב בדין, ולהבותיו שורפות העולם. ובשעה שיעברו הרשעים מן העולם, אז, ויכון בחסד כסאו ולא בדין.

צו) משמע, שעולם התחתון, המלכות, תלוי בעולם העליון, ז"א, ועולם העליון משפיע לעולם התחתון, כפי דרכיו של העולם התחתון בהשגחה. וע"כ, ויכון בחסד כסאו, שמי שרוצה לברכו ולתקן כסאו, שהוא עולם התחתון, יתקן אותו בחסד ולא בדין. פירוש, שיתקן אותו בחסד, כאשר הכהן נכנס לבית המקדש, המלכות שיכנס בחסד, יכנס במים, ולא יכנס ביין ששתה, שהוא גבורה.
כי עתה גילה כוונתו, אשר חסד ודין, שנאמר על, ויכון בחסד כסאו, מים ויין, חסדים והארת חכמה. ושיעור הכתוב הוא, הָגוֹ רשע לפני מלך, שע"י המשכת היין, הארת חכמה הנמשכת בדינים, המעבירים הרשעים מן העולם, שעי"ז הָגוֹ רשע לפני מלך. ואחר שעברו הרשעים, אין צורך עוד להמשיך בחינת יין, אלא חסדים בלבד, שהם מים. שכבר המשיכו בחינת יין לבער הרשעים והס"א, כדין ויכון בחסד כסאו, שאין צריך עוד להמשיך בחינת יין, אלא מים לבד, שהוא חסד. והרי לא ייתכן בלי השמאל, בלי הארת חוכמה, אלא שהחסדים יהיו הבחינה השלטת, והדין מתכלל בחסד, יין במים.

צז) באו רבי יהודה ורבי יצחק ונשקו בראשו, ומאותו יום לא נפרד עוד מרבי יהודה, וכאשר נכנס לבית המדרש, היה רבי יהודה קם לפניו, ואמר למדתי ממנו דבר ואני צריך לנהוג בו כבוד. אחר כך התקבל בין החברים שקראו רבי ייסא ראש הפטישים המשבר סלעים ומוציא להבות לכל צד. והיה רבי אלעזר קורא עליו בטרם אצרך בבטן ידעתיך.

אותו ילד שהלך איתם, נקודת הקטנות באדם שלומד מתוך הלמעלה מהדעת. זו בחינת הילד וכאן מלמד שגם כשיודעים משהו בדעת, מאד מעריכים את בחינת המעל הדעת.

 

זֹאת הַחַיָּה

צח) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר אֲלֵהֶם  דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. כתוב כאן אהרן, משום שהוא עומד תמיד להבדיל בין הטמא ובין הטהור. כי אהרן חסד, והארת חכמה חיה. וכל ההבדל בין חיה הטמאה והטהורה הוא רק בחסד לבד. כי הטמאים נאחזים בקו שמאל, הנפרד מימין, חכמה בלי חסדים, שממנו נמשכים אז כל החשכות וכל הדינים. והטהורים נאחזים בקו שמאל הכלול בימין, שהחכמה מלובשת בחסד, שממנו נמשך כל הברכות וכל הקדושות. והכתוב, זאת החיה, הארת החכמה, שנקרא אור החיה, אשר ההבדל בין חיה טהורה לטמאה הוא רק בחסד, בחינת אהרן, ע"כ, נאמרה פרשה זו אל משה ואל אהרן שהוא המרכבה לחסד.

צט) רבי אבא פתח: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב, חיים נקראים עולם הבא, בינה, ששם שרוים חיים. עץ חיים הוא אילן, ז"א, מאלו החיים, אור הבינה, אילן שניטע באלו החיים. וע"ז, מי האיש החפץ חיים, כתוב.

ק) אוהב ימים לראות טוב. ימים הם שם המלך הקדוש. המלכות נקראת שם, נאחזת בימים העליונים, חג"ת נה"י דז"א, ומקבלת אותם. ועליהם נאמר, אוהב ימים. שהם נקראים, כימי השמים על הארץ, ימי השמים חג"ת נה"י דז"א. המקובלים למלכות הנקראת ארץ. ומי שרוצה חיים שלמעלה, שיהיה לו חלק בהם, שהם אור הבינה, המקובל בעץ חיים, ז"א. ומי שרוצה ימים עליונים, חג"ת נה"י דז"א, המקובלים במלכות, להדבק בהם ולאהוב אותם, ישמור פיו מכל דבר, ישמור פיו ולשונו, ישמור פיו ממאכל וממשתה, המטמא את הנפש, ומרחיק האדם מאלו החיים דבינה שבז"א, הנקרא לשון, ומאלו הימים דז"א, שבמלכות, הנקראת פה. וישמור לשונו מדברי לשון הרע, שלא יטמא בהם, ויתרחק מהם, ולא יהיה לו חלק בהם.

שאלות חזרה זהר הסולם – פרשת שמיני – עמודים לא-לג
1. לאיזה ספירה ולאיזה ענין משויכים התורה שבכתב והתורה שבע"פ הן מצד ע"ס והן מצד הראש?
2. מדוע נחשב משה רבינו כעליון על כל השאר הנביאים לפי הכתוב ואתנה לך?
3. מה הכוונה שבשעה שיעברו הרשעים מן העולם אז "ויכון בחסד כסאו"?
4. מה אנו לומדים בפנימיות מהכתוב באות צ"ז על הצורה בה כיבדו רבי יהודה ורבי את יצחק את הילד?
5. מדוע בעניני מאכלות האסורים והמותרים הוזכר אהרון כפי הכתוב "וידבר ה' אל משה ואל משה לאמר עליהם וגו'"?
6. מה מפרש רבי אבא בהכתוב "מי האיש החפץ חיים" וכן "אוהב ימים לראות טוב"?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב