012- הדף היומי בזהר הסולם – שמיני לד-לו – שיעור השקפה

שמיני לד – לו

זֹאת הַחַיָּה

מי שהוא בצלמו של המלך, אינו צריך להפרד מדרכיו של המלך

כל מי שאוכל מאלו מאכלות האסורים, מתדבק בצד האחר, ומתעב נפשו וגופו, ורוח הטומאה שורה עליו, ומראה עצמו שאין לו חלק באל העליון, ואינו בא מן הצד שלו, ואינו דבוק בו. אם יוצא כך מעולם הזה, נאחזים בו כל אלו האחוזים בצד הטומאה, ומטמאים אותו, ודנים אותו, כאדם שמתועב מאדונו, מתועב בעולם הזה, ומתועב בעולם הבא.

מאחר ולא ניתן לקבל חיות מאכילת חיה טמאה, ניתן הציווי גם לאהרן הכהן, שרק ע"י החסד ניתן לקבל את הלבוש לאור החיה.

מאכלות כשרים מביאים לדבקות בהשם וכך מזינים את המלכות דקדושה. ואכילה של בהמות לא כשרות גורמת לבידול מהיחד, מהמלכות אשר מענישה בגין כך, מאחר והם לא שומרים על הברית ובוגדים בשליחות שלהם. מאכלות טהורים מגרים ומעוררים את הנפש לדבוק בצד הקדושה אשר ממנה מקבלים את ההארה. לכן צריך אדם לשמור על המלכות שלא יטמא אותה לא במאכלות גשמיים אסורים ולא "בזבל רוחני".

כאשר אדם מזין את עצמו, את המלכות ואת השכינה הקדושה, דהיינו את היחד במזון ראוי, יקבל שמחה ועונג מהיחד. הגשמיות גורמת לגירוי הנפש הפנימית בהתאם למעשים ולמאכלות שצורך האדם. לכן מאכלות אסורים מטמאים את הנפש, ולהיפך, מאכלים שמגרים את צד הקדושה, מחברים את האדם ליחד, לשכינה.