003- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע ז-ט למתקדמים

003- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע ז-ט למתקדמים

תזריע  ז-ט

אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ

ערך הנשמה צריך להיות גבוה מערך תודעת הגוף

האדם לא יכול להתהלך, לחיות ללא צלם. כשיורדת נשמה לעולם מזדמן לה צלם, סוג של היגיון שבלעדיו אין היא יכולה לחיות. כשמסתלק הצלם נפטר האדם.

הנשמה יורדת לעולם זכר ונקבה ואז מתפצלת, ובסדר הנכון לאחר החתונה הופכים לרוח וגוף אחד. ללא השקפה אמונית והורדה ללב, תקבל בנקבה זכר אחר ומולידים בנים שלא ראויים.

כל הרגשה שבאים להוליד בתודעה הגשמית, קשורה לעולמות הרוחניים אותם יש לתפוס. החוטא תופס את הצד השמאלי, ואדם ישר מפרש את ההרגשה והחוויה בצורה אמונית..

כ) בשעה שהנשמה יורדת להכניסה בעולם הזה, יורדת תחילה לגן עדן הארץ, ורואה כבוד הרוחות של הצדיקים העומדים טורים טורים ונהנים מזיו השכינה. ואח”כ הולכת לגיהנם, ורואה את הרשעים, שצועקים אוי אוי, ואין מרחם עליהם. ובכל דבר מעידים לה עדות. שהרשעים מעידים, איך נענשים על כל חטא. והצדיקים מעידים על שכרם הטוב, שמקבלים בעד כל מצווה. ואותו הצלם הקדוש עומד עליה. עד שהיא יוצאת ומקבלת תודעה של עולם הזה. וכאן עליו לזכור מה שהראו לו לפני שבא לעולם, והכל מוסתר ממנו. הסתרה פירושה שחסרה לאדם אמונה, מפני שבעולם הזה נותנים לו תודעה גשמית, שאינה כמו התודעה הרוחנית, ורק השקפה נכונה ואמונה יכולים לחבר אותן.

רק כאשר נותן אדם לעצמו ערך גבוה לתודעה הגבוה באמונה, בניגוד לתודעת הגוף, יוכל להתחבר לנשמה. הסיבה להסתרה היא מתן מקום לבחירה.

כא) כשיוצאת לעולם, מזדמן לה אותו הצלם, ומשתתף עמה, וגדל עמה כמ”ש: אך בצלם יתהלך איש. ובצלם ההוא משתתפים ימיו של האדם ותלויים בו. שאם הוא מסתלק, נפטר האדם מן העולם כמ”ש: כִּי-תְמוֹל אֲנַחְנוּ, וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי-אָרֶץ. כי צל ימינו, שימינו תלויים בצל הזה. ומיום שהאשה מתעברת עד היום שיולדת, אין בני אדם יודעים, כמה גדולים וכמה עליונים מעשיו של הקב”ה כמ”ש: מה רבו מעשיך ה’. כלומר יש הסתרה ואין הם יודעים כמה הם גדולים, לכן יש לפתח את האמונה. כולם בחכמה עשית, חוכמה זהו המקום הנסתר, והאדם מתחיל להרגיש רק ממדרגת הבינה ומטה.

 

וְיָלְדָה זָכָר

כב) כל הרוחות שבעולם כלולים מזכר ונקבה. וכשיוצאים לעולם הזה, יוצאים זכר ונקבה. ואח”כ מתחלקים כפי דרכם. הרוח של זכר, מתלבש בזכר, והרוח של נקבה, בנקבה. ואח”כ, אם האדם זוכה, מזדווגים יחד, בת זוגו, ומתחברים בזווג אחד, בכל, ברוח ובגוף. שכתוב: תוצא הארץ נפש חיה לְמִינה. לְמִינָה, הוא אותו הרוח של האדם, היוצא עם זוגו הדומה אליו.

כג) תוצא הארץ כמ”ש: רקמתי בתחתיות ארץ, שהיא המלכות, ממנה יוצאת נפש חיה, שזה רוחו של אדם הראשון, שיצא ונולד מן המלכות כמ”ש: ומפרי העץ אשר בתוך הגן. ומפרי העץ, זה הקב”ה, ז”א, הנקרא עץ החיים, שהפרי שלו, הוא רוחו של אדם הראשון. אשר בתוך הגן. אשר בתוך האשה, ומכונה גן ומלכות. כי רוחו של אדם הראשון יצא מזווג ז”א ומלכות.
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר. שאשה, מלכות, יולדת הנשמות. וילדה זכר. ולא כלול זכר ונקבה, כפי דרך העולם, שהנשמות נולדות זכר ונקבה. כי הם, התחתונים בעוונותיהם, גורמים למלכות, שהנשמות אינן מתחברות זכר ונקבה, כמו שיוצאים מלמעלה זוגות זוגות, זכר ונקבה. וע”כ כתוב: וילדה זכר, שלא נגלה לעולם הזה, רק זכר שאינו כלול בנקבה. התחתונים בעוונותיהם גורמים למלכות שהנשמות אינן מתחברות זכר ונקבה, שמלמעלה הם יוצאים זוגות זוגות. מי שזוכה המחשבה המופשטת יכולה להתחבר ללב, אם הלב סגור מחמת החטאים אז לא יגיע החיבור מזכר ונקבה כי שיוצאים מהעולמות העליונים. את המחשבה יש לחזק באמונה ובהשקפה נכונה כדי שתוכל לרדת ללב.

כד) משום שאדם הראשון וחוה חטאו להקב”ה ולא המתינו לשבת, לא התקבל אור החיה במדרגה, וע”כ מתחלקים זכר ונקבה, כשיוצאים מלמעלה, לעולם הזה, שנשמת זכר נולד בפני עצמו, ונשמת נקבה נולדת בפני עצמה. עד שיהיה רצון לפני הקב”ה, אם זכה האדם, נותנים לו זוגתו, נשמת הנקבה, שהייתה כלולה עמו למעלה. ואם לא, מפרידים אותה ממנו, ונותנים אותה לאחר. ואז מולידים בנים שאינם כראוי.
וע”כ כתוב: לא יָדוֹן רוחי באדם. מהו רוחי? רוחו היה צריך לומר, רוחו של האדם, אלא שהם ב’ רוחות, שיוצאים זוגות, כי אל תקרא רוחי, עם ח’ חרוקה, אלא עם ח’ פתוחה, שהוא לשון רבים. ואומר הכתוב: שלא יִדונו יחד. כי יוצאים בפירוד זה מזה. וע”כ כתוב: וילדה זכר, ולא כלל זכר ונקבה יחד, כפי דרך העולם שלמעלה, כי הם גרמו.
כה) רבי אלעזר אמר: וילדה זכר, שנולד מן המלכות לעולם הזה זכר בלי נקבה. שהרי הכול באים זכר ונקבה כלולים יחד, ואחר כך מתחלקים, ובאים בזכר בפני עצמו, ובנקבה בפני עצמה. אבל, וילדה זכר, פירושו, שזכר ונקבה כלולים יחד מצד ימין, שהוא בחינת זכר. ואם נקבה תלד, פירושו, שכלולים יחד נקבה וזכר מצד שמאל, שהוא בחינת נקבה. והצד שמאל שולט ביותר על צד ימין, והזכר שבימין נכנע שאינו שולט, ואז זכר ההוא, שיוצא מן הנוקבא, המלכות, מצד שמאלה, כל דרכיו כנקבה, וע”כ נקרא נקבה. אבל זכר היוצא מצד ימין של המלכות, הוא השולט, והנקבה היוצאת עמו נכנעת, כי הצד שמאל אינו שולט, וע”כ כתוב עליו, וילדה זכר.

בס”א שולטת הנקבה השמאל, בקדושה שולט הימין הזכר. אין מדובר על גבר ואשה, אלא על איזה צד שולט ביחד, במקום המשותף. אם יולדת צד נקבה, הכוונה שהרצון עצמי שולט, זכר אומר השפעה.

 

אין תגובות

להגיב