015- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע מג-מה למתקדמים

015- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע מג-מה למתקדמים

תזריע  מג-מה

קָדוֹשׁ טָהוֹר

הקדושה תלויה בשערות.

השערות הן בחינת סערות נפש. כשהן סערות נפש של קטן הנובעים מרוגז, אותם יש להסיר. לעומתם ישנם סערות נפש של אדם גדול בעל אמונה, הבאים מהשתוקקות ורצון לדבקות בהשם, וכמובן שאין להעביר סערות נפש חיוביות אלו.

ישנם חסדים מושלמים הבאים מבינה שכולה השפעה ואין בה חיסרון. וכאשר מבקשת חוכמה עבור ז"א בו החסדים הם של חוסר שלמות.

השער יוצא כתוצאה מדינים. בשער של קטן ישנם דינים שהקליפות נאחזות בו. וכאשר ישנו תיקון של חסדים של שלימות אין הדינים נאחזים בהם. במצב שאין דין אין צורך להעביר את השערות.

קיט) הכול עולה במשקל אחד, והכול אחד, שאיש הוא חסד וגם הוא דין, שמשום שדינים דתחתונים מתאחדים ומתחברים בשערות של זה, יש לו צד הנקרא דין קשה. וכשנעברו ממנו שערות ראשו, הוא מתבשם, והדינים דתחתונים אינם מזדמנים. ומשום זה נקרא טהור, כי אין טהור אלא כשיוצא מצד הטומאה. וכשיוצא מצד הטומאה נקרא טהור. שכתוב: מי יתן טהור מטמא מפני שאם לא מרגיש את עניין הטומאה, אין לו כלי להכיל את הטוהר. מטמא ודאי. וכאן כתוב: ואיש כי יימרט ראשו קירח הוא, טהור הוא.

קכ) בראש של איש הזה ניצוץ הקשה. ומשום כך הגולגולת של ראש הוא אדום כמו ורד, והשערות הם אדומות בתוך האודם של הגולגולת, ותלויות ממנו ספירות התחתונות שלמטה המעוררות דינים בעולם וכשממרטים את השערות, הדינים אז נעשה טהור. וכשנעברו ממנו השערות ונקרחו, מחסד העליון התבסם הכל, שהארת החכמה שבו מתבסמת בחסד עליון, ונקרא טהור על שמו.

קכא) אמר רבי יהודה: אם נקרא על שמו, קדוש היה צריך להיקרא, ולא טהור, קדוש אינו נקרא אלא כשתלויות שערות בראשו, כי הקדושה תלויה בשערות צריכים את הדינים כדי שתהיה קדושה, בתנאי שמשתמשים בדין שהוא הרצון לקבל בקדושה שכתוב: קדוש יהיה גדל פֶּרַע, שיער ראשו. וזה, איש, נקרא טהור, מצד התלויים למטה ממנו, שהם החיצונים הטמאים, שנעברו עם העברת שערותיו, ומשום זה נעברו ממנו השערות ונטהר. קודם צריכים טהרה בדרך לקדושה
שערות ראש שכאן פירושם הדינים, הממעטים אורות דראש מן הפרצוף וקובעים אותו ו"ק בלי ראש. כי ידעת שה' ניצוצות הנוספות על ש"ך ניצוצות בשבירת הכלים כנגד שמונה מלכים ועשר ספירות וארבע בחינות , הם ה' בחינות מחג"ת נ"ה דבינה מקטנות שלה. וקטנות שלה באה מכניסת י' באור הג"ר שלה ונעשו לאוויר, שפירושו ו"ק. ומסוד י' זו המסלקת הג"ר, יוצאות השערות ראש דקטנות. כי שערות, הם כמו סערות נפש, דינים. ובהם נאחזים החיצונים, שדרכם להיתאחז במקום חסרון שבקדושה. כי אע"פ שאיש הוא חסד, שיש בו קומת חסדים דבחי"א, ו"ק, עכ"ז יוצאים בו שערות ראש, מכוח הי', שנכנס באור ומיעטו לו"ק חסר ג"ר. ובאלה השערות מתאחזים החיצונים למטה. ומשום אחיזת החיצונים, הוא נקרא דין קשה. ובשעה שהי' חוזרת ויוצאת מן האוויר, וחזר האוויר להיות אור, שחזרו הג"ר, אז נעברו ממנו שערות ראשו מפני שחזר לג"ר. כי כיון שנעברה הי' מאוויר שאז זה כבר לא חסדים, שהייתה השורש להם, נעברו עמה כל ענפיה של אותה מלכות, ואחיזת החיצונים שלמטה נתבטלה. וכיון שנעברו השערות, נתבטלה אחיזת החיצונים הטמאים שניתאחזו בשערות. ונמצא, שיצא ונפרד לגמרי מן הטומאה. ע"כ נקרא טהור, כמ"ש: ואיש כי יימרט ראשו קירח הוא, טהור הוא. כי אחר שנעברו השערות מן איש, הרי נפרדה ממנו אחיזת טומאת החיצונים, וע"כ טהור הוא.
ובראשו של איש זה, דפרצוף קטנות דז"א, יש ניצוץ הקשה, כוח הדין דקטנות דבינה, הי' שנכנסה לאור הראש ונעשה ו"ק, אויר משלמות לחוסר שלמות, וכשיש חסרון הוא פתח לדינים. גוון אדום הוא מבינה. וכיון שיש בו קטנות בינה, ע"כ גוון הגולגולת אדום, וגם השערות. משא"כ, אם הקטנות באה מכוח המלכות, שאינה נימתקת בבינה, אז השערות הן בגוון שחור. ומשמיענו, שאע"פ שז"א שערותיו שחורות שכתוב: קווצותיו, תלתלים, שחורות, כעורב. זה כשהוא בגדלות. אבל בקטנות שערותיו אדומות. וכשמשיג ג"ר דקטנות, בירידת הי' מאויר, נעברות ממנו השערות לגמרי. וכשמשיג המוחין דגדלות, שאז נגנזת המלכות הבלתי נמתקת בבינה בג"ר שלו, שממנה נמשך גוון שחור, אז צומחות לו שערות מחדש, ושערותיו שחורות כעורב ואז הוא בחינת רחמים.
ואע"פ שהשערות צומחות מבחינת אויר חסדים, מי' שנכנס באור ונעשה אויר, וע"כ נאחזים החיצונים הטמאים בשערות, עכ"ז יש אויר טהור, שאין שום אחיזה לחיצונים נמשכת ממנו, והיינו באבא ואמא עלאין, המתוקנים מג"ר דבינה דא"א בתיקון של חפץ חסד, שבהם אין הי' יוצאת מאויר לעולם. ועכ"ז נבחן האויר הזה להם לאויר זך, כי מיעוט הזה הנמשך מהי' שנכנס לאויר, הוא רק מיעוט מקבלת חכמה. וכיון שאו"א אינם מקבלים חכמה לעולם בצמצום ב, שהם חפץ חסד ולא בחכמה, ע"כ אין המיעוט הזה נחשב להם לחסרון כלום כי הם חפצים בחסדים ואין בהם חיסרון, והחסדים שלהם הם בתכלית השלמות לא כמו החסדים דו"ק, ואין מקום בהם לאחיזת החיצונים, ונבחנים לג"ר גמורים. ולא עוד, אלא שהם יותר חשובים מחכמה, משום שמהם מושפעת החכמה לכל הפרצופים, אע"פ שהם עצמם הם רק חסדים בלי חכמה.
וכל זה רק באו"א עלאין. משא"כ בז"א, שכל עיקרו הוא חסדים בהארת חכמה, כניסת הי' באור הממעטו מחכמה נחשב אצלו לחסרון, וע"כ נאחזים החיצונים בשערות הצומחות מן י' זו, כי דרכם להיתאחז בכל מקום שיש חסרון, וע"כ האויר הזה חסדים של ז"א אינו אויר טהור כמו האויר דאו"א, שהרי יש בו אחיזה לחיצונים הטמאים, ורק בזמן שנעברים ממנו אלו השערות, נקרא טהור.
וכל זה הוא בו"ק וג"ר דקטנות דז"א, שבמצב ו"ק צומחות לו שערות אדומות, ובמצב ג"ר דקטנות נעברים ממנו, והוא טהור. ואח"כ ע"י עלית מ"ן מתחתונים, עולה ז"א למצב מוחין דגדלות, ועולה ומלביש לאו"א עלאין. ונודע שהתחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. וע"כ נבחן אז שגם בו אין הי' יוצא מאויר כמו באו"א. ומן י' זו נמשך המסך, הממשיך החסדים דאו"א, שהם אויר טהור. וכן נמשכות ממנו שערות ראש. וכשז"א מקבל אויר טהור זה מאו"א, הוא נקרא קדוש, כמו או"א. כי תחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. שערות של קטנות יש להעביר ושערות של גדלות לא
הקדושה נמשכת לז"א מאו"א עלאין, אחר שעולה ומלבישם, שאז נמצאת הי' באויר שלו כמו באו"א, וע"כ יש לו שערות. ואם אין לו שערות, נמצא שאינו מלביש את או"א עלאין, וא"כ אינו קדוש. הרי שהקדושה תלויה בשערות. ומביא ראיה מנזיר שכתוב: קדוש יהיה גדל פרע שיער ראשו. כי הנזיר מקבל עליו קדושת או"א עלאין, כדי להמשיך עליו אויר טהור. כי ע"כ מתרחק מיין ושיכר וענבים, שהם בחינת שמאל והמשכת חכמה, שאין להם שום מקום באו"א עלאין, שבהם אין י' יוצאת מאויר, שי' זו היא שורש השערות. וע"כ הנזיר גם הוא צריך לגדל השערות שלו.
אמנם או"א עצמם, אין להם שערות כלל מפני שלא חסר להם חכמה, כי שערות נמשכות מחסרון חכמה, ובהם אין זה שום חסרון, משום שאין מקבלים חכמה לעצמם לעולם. משא"כ ז"א, כיון שבאמת צריך להארת חכמה, אלא אחר שקיבל הארת חכמה ונעברו שערות דקטנות שלו, הוא יכול לפרוש עצמו מחכמה ולהיות כאו"א בחסדים מכוסים ולהחזיק הי' באויר שלו כמוהם, אבל משום שמשורשו צריך לחכמה, גורמת לו הי' שבאויר הממעטת חכמה, את צמיחת השערות.
ובזה יש הפרש בינו לאו"א. וכן הנזיר הנמשך מז"א, יש לו ג"כ שערות מאותו הי' שבאויר דאו"א. אבל סוף סוף כיון שהשערות באות מן הי' שבאויר דאו"א, הן מורות על אויר טהור שמקבל מאו"א, שמשם נמשכת הקדושה כמ"ש: קדוש יהיה גדל פרע, שיער ראשו. ונתבאר המרחק הגדול בין קדוש לטהור, כי הטהור, כל טהרתו באה מקריחת השערות. והקדוש, כל קדושתו באה מגידול השערות מאות י דאווירא דכיא.

קכב) כל מי שמצד הדין, ודינים נאחזים בו, אינו נטהר, עד שנעברות ממנו השערות, וכשנעברות ממנו השערות, נטהר. ואם תאמר אדם, שהוא ז"א במוחין דגדלות, שיש לו הויה במילוי אלפין, שבגימטריה אדם, שצריכים להעביר ממנו השערות, אינו כן. כי הוא שלמות הכל ורחמים נמצאים בו. ומשום זה אינו כן. כי כל הקדושות והקדושים, שהם או"א עלאין, מתייחדים בו. וע"כ אדרבא, גידול השערות הוא כל יופיו, להיותן נמשכות מאויר טהור, שמקבל מאו"א עלאין. אבל זה שנקרא איש ולא אדם, שהוא ז"א בקטנות וו"ק בחסרון ג"ר, הוא אז דין ודינים מתאחזים בשערותיו, ע"כ אינו מתבשם עד שנעברות ממנו השערות.

שאלות חזרה דף היומי בזוהר תזריע מג-מה
1. מדוע צריך להוריד את השערות כדי להיטהר?
2. מדוע רק כאשר יוצא מהטומאה נקרא טהור?
3. מה ההבדל בין שערות דקטנות לבין שערות דגדלות ולבין קרחות וכיצד זה קשור לנזיר?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב