043- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים פז-פח למתקדמים

043- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים פז-פח למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "דטעין חמרי"

הרחבת גבול הקדושה , כיצירת מסגרת רחבה לאותם הרצונות של חול, אותם יכול האדם להכניס בגבולות מסגרת זו
בשיעור זה אנו למדים אותם ההבחנות הנלמדות מן השיעור הקודם, אלא שעתה יש ללומדן מצד עבודת נפש האדם.
מסביר הזוה"ק שישנה תנועה נפשית אותה מוכרח האדם לעשות לקראת תכליתו שבבחינת השבת, כעין התנועה אותה עושה הבריאה לקראת תכליתה, שהוא יום השבת.
זאת לסיבה שיש קשר בין העולם, השנה והנפש הנקראים גם עש"ן.
כדי שאדם יוכל לכוון עצמו אל התכלית, הכרח הוא שיעבור את ג' הימים הראשונים שבבחינת 'וויתור הגאווה' (בחינת 'יראה'), לשם קניין מידת האמונה, שרק באופן הזה יוכל להגיע לבחינת האהבה, אשר בה נכללת היראה.
שאלו שתי הבחינות של היראה והאהבה מתבטאים ביום שבת, באופן הזה שליל שבת מבטא את צד היראה (כנגד חג"ת – ג' ימים ראשונים – כנגד העיגול) ויום השבת מבטא את צד האהבה (כנגד נה"י – ג' ימים שניים – כנגד הריבוע).
מסביר הזוה"ק שקליפת החמריות, כמייצגת אותו המקום הנמוך, בהם מצויים החסרונות, היא זו המשקרת לאדם שאת כל מאוויו ישיג מן הנקודה החיצונית, אולם אליהו הנביא שהוא בבחינת 'מבשר הגאולה', הוא שמבשר לאדם, שאת כל מאוויו האמיתיים ישיג מן הנקודה הפנימית, כלומר שהיה מחמר ומראה אותם החסרונות שמצד האמת.
אותו המחמר, המראה את החסרונות שמצד האמת, שואל את רבי אבא לפשר קדושת אותם הרצונות שבבחינת ימי 'החול החיצונים' (בחינת 'זו"ן'), שעל כך משיב רבי אבא בתגובה, שאין ברצונות אלו קדושה בפני עצמם, אלא במה שהם עולים למעלה להתקדש (לבחינת 'או"א').
שלוי יצוייר שאותם הרצונות שבבחינת 'ימי החול' ירצו למשוך קדושה למקומם, אזי לא ישארו אלא בבחינת ימי חול בלבד.
עוד מוסיף הזוה"ק ואומר, שמלבד אותם הרצונות המוכרים לו לאדם, ישנם רצונות נוספים אותם יכול האדם להרחיב בקדושה, בבחינת 'הרחבת תחום השבת עד אלפיים אמה', נמצא אם כן שגבול הקדושה הוא מקום רחב, להוציא מן הדעת החילונית הקובעת, שגבולות הקדושה אינם רחבים דים.
כאשר מתעוררים בכל פעם אותם הרצונות של חול, הגם שעלו למעלה למקום הקדושה, זאת לסיבה שישנו קושי להחזיק אותם הרצונות של חול במודעות חזקה של קדושה.
ועל כך שואל האדם את עצמו, שאם כך הם פני הדברים, בעבור מה יש להתייגע, הלא בכל פעם חוזר הוא לרצונות של חול ?
על כך מתרץ הזוה"ק, שהן אמת שכך הוא הסדר, שהרי כל סדר עבודתו של הנברא הוא דרך הפרטים, אולם יש לראות אותו הרווח של האדם, בחשיבות אותה הוא מעלה לזמני העלייה, על אף שחוזר למקומם של רצונות החול.
מסיים הזוה"ק בשאלת השגת השלמות מצד המלכות של גדלות הרצון (בבחינת השבת האמיתית), ומתרץ שאין באפשרי להשיג גדלות הרצון הפרטי הזה הן מצד עכירותו והן מצד חוסר הרגשת האור שבו , היות שרצון זה נגנז ברדל"א (בחינת 'עתיקא קדישא'), לסיבה שלא ישתמשו בו, בכדי להופכו לחול.
אחר שביררנו כל אותם ההבחנות, אשר מצד רצונותיו וחסרונותיו של האדם, יש לשים דגש שבבחינת השבת, אותם החסרונות המדוברים המה כלא היו, שלפיכך אין לעשות ביום השבת אף מלאכה, שהרי כל חסרונותיו של האדם נשלמים ביום קדוש זה.

אין תגובות

להגיב