042- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים פה-פו למתקדמים

042- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים פה-פו למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "דטעין חמרי"

השבת כיום המאחד בין ב' ההפכים של היראה והאהבה, להיות שהיראה מהווה את מסגרת הקיום של האהבה

בשיעור זה אנו ממשיכים את מאמר "דטעין חמרי" בפירוט אותם ההבחנות הנלמדות מהשיעור הקודם.

מסביר הזוה"ק שהעולם בנוי מיסודות הבאים כנגד שם הווי"ה, כאשר אותיות יה-ו משם הווי"ה מייצגות אותם היסודות של אש, מים ורוח הבאות כנגד הספירות חג"ת בהתאמה.

ספירות החג"ת הם כנגד ג' האבות המייצגים את בחינת 'האמונה', שאיננה יכול לבוא לידי קיום , מבלי שהאדם יחוש בחינה זו ברצונו.

כדי שהאמונה בבחינת חג"ת תבוא לידי קיום, יש להוציאה מכוח אל הפועל, על-ידי בחינת 'הרגל הרביעית לכסא', שהיא בחינת 'הרצון להשפיע' (כנגד בחינת 'בינה'), הבא כנגד היום הרביעי, שבבחינת המלכות (רצון) העולה למקום החזה דת"ת.

מבחינה השקפתית פירוש הדברים הוא, שישנן ב' מלכויות כנגד ב' רצונות עיקריים, מהן מורכב האדם, שהם: א. האני של האדם המצוי למטה מחזה, הוא אשר נבחן לליבו וביתו ב. האני של האדם המצוי במקום החזה דת"ת, הבא כנגד היום הרביעי, הוא אשר נבחן לקומת הנשמה (בבחינת 'השלכת הנשמה'), שבבחינת 'האמונה'.

נמצא אם כן שישנן ב' כסאות, שהן כסא של מידת ההשפעה וכסא של מידת הקבלה, כאשר ב' כסאות אלו מייצגים את האמת, העומדת על ב' רגלים, בבחינת 'מערת המכפלה' (בה קבורים הזוגות).

ב' כסאות אלו, מתארים את ב' הבחינות של ימין (כנגד אברהם – וויתור על הגאווה וקניין מידת האמונה) ושמאל (כנגד יצחק – הרצון לאושר) ואת הבחינה המשלבת בין השתיים, שהיא בבחינת הקו האמצעי (כנגד יעקב – הרצון לאושר הבא במסגרת האמונה).

מסביר הזוה"ק את הדברים האמורים לעיל מצד עבודת נפש האדם באופן, שיום השבת היא אותה הבחינה המאחדת בין ב' צדדים אלו של ימין ושמאל הבאים כנגד היראה והאהבה, כך שב' הימים שכנגד היום הרביעי (מלכות העומדת בחזה דת"ת – רצון להשפיע, המכין לשבת) והיום השביעי (מלכות שלמטה מחזה – רצון לקבל, הנבחן לעצם השבת),
נבחנים למקשה אחת, באופן שג' הימים הראשונים שבבחינת 'היראה והאמונה', יהוו את מסגרת הפעולה של בחינת 'האהבה והרצון לאושר', שהרי אין אהבה בלא יראה. עוד יש להוסיף ולציין שגם היראה לבדה אין בה השלמות הנרצית, שאף על-פי שיש בה השלמות, מכל מקום אין לה ביטוי בלא השלמות הבאה מצד האהבה.

מבט נוסף עליו נותן הזוה"ק את הדעת, בדרך שאלה ותשובה, כאשר השאלה מייצגת את הקושי במילת "שבתותי", שהרי אין אלא שבת אחת, והתשובה מייצגת אותו הפתרון, המיישב את הקושי שבמילת "שבתותי", כך שאין אלא שבת אחת המתחלקת ל-ב' אופנים, שהם כדלהלן:

א. ליל שבת (כנגד מדרגת נשמה – יראה) ב. יום השבת (כנגד מדרגת חיה – אהבה).

ונמצא אם כן שישנה שבת אחת המאחדת בין ב' ההפכים של היראה והאהבה, הבאים כנגד צד הבורא שבבריאה (חג"ת – פנימיות) וצד הנברא שבבריאה (נה"י – חיצוניות).

אין תגובות

להגיב