012- אדרא רבא – שיעור 12 (עג-עה) למתקדמים

012- אדרא רבא – שיעור 12 (עג-עה) למתקדמים

נָשֹׂא  עג – עה

תקונא קדמאה די"ג תי"ד

מחשבה נכונה תלויה בשורש האמונה.

ישנו סדר של תבניות מחשבה נכונות, שהיצמדות אליהן תאפשר לבנות השקפה נכונה. התיקון הראשון מתחיל בלקיחת רצונות וחומרי גלם המקום הגבוה, מהשורש שבאים לתקן.

שער הוא בחינה של סערת נפש שמקורה מאור, חוויה שהסתלק, והתסכול היוצא נובע מהכלים שהתרוקנו מהאור. אלו השערות שמביאות את האדם לפעול בחוץ כדי להשיג תוצאה נפשית פנימית.

אין חכמה יוצאת מאדם שהוא קשה ובעל כעס. סערות הנפש שונות, וכך מתחלקות גם השערות. סערות נפש של המטרה ארוכות, הן בראש באות מתוך דרישה של רצון להיות מאושר שזו בחינת גמר תיקון. שערות הזקן הם הביטוי של הרצון להשפיע, של העבודה הנפשית, ההליכה הנכונה בדרך, בזמן התיקון.

אין אפשרות להקדים את התכלית לפני התיקון. לכן שערות הראש, שהביטוי הוא גמר תיקון שזה הרצון השלם לאושר הם חשובות, אך בזמן תיקון על האישה לכסות את השער, להראות שהיא תקבל רק מבעלה שמשפיע. בזמן תיקון שער הזקן הוא החשוב יותר, הצורך להיות משפיע.

.

לאחר שלמדנו בעשרה שיעורים הראשונים את שבעת התיקונים שנותן עתיק בראש דא"א- שלושה תיקונים פנימיים וארבעה חיצוניים-  בשבוע שעבר למדנו הקדמה לתיקונים של תיקוני דיקנא. והיום מתחלים ללמוד את התיקון הראשון של תיקוני דקנא.

 

אות פ"ט

פט) קם ר יצחק ואמר, מי אל כמוך נושא עוון וגו ( כמו שכתוב במיכה), ישוב ירחמנו וגו, תתן אמת ליעקב וגו (13 מידות כפי שמופיעים במיכה ), למדנו י"ג מדות נראות כאן במקרא הזה וכולן יוצאות מי"ג מבועים של שמן המשחה (שמם משחה הוא אור חכמה העליון ) של י"ג תקוני דיקנא הקדוש דעתיק דעתיק הנסתר מכל הנסתרים שהוא א"א. (כלומר שבראש דא"א כמובן מל' דצלם, משם צריכים לצאת דרך הזקן של א"א  13 תיקונים שדרכם נובעת החכמה לתחתונים )למדנו תקוני דיקנא נסתרים וסתומים נסתר ולא נסתר, סתום ולא סתום בתקוניו ידוע ואינו ידוע כלומר ( מסביר בעה"ס) לכדאים לו  (מי שנדבק בעליון  )הוא מגולה וידוע ולשאינו כדאים לו הוא נסתר ולא ידוע. (וכן, מי שהולך בדרך אמונית כמו שראינו קודם- בשיעור הקודם, אז יכול שאור חכמה הזה יהיה מגולה, ומי שלא הולך בדרך של אמונה- אז חכמה הזה לא מגולה לו. ) (4.07 )

אות צ'

צ) תקון האשון הרי למדנו שכל שערה ושערה וכל נימא ונימא אינה מתדבקה לחברתה, והנימין דדיקנא מתחילות להתתקן מהתקון דשערות ראש, דהיינו שמתחילות מפאתי הראש. (אז לפני שאומר לנו מהו התיקון הראשון- אומר לנו מה זה שערות בכלל?

ונקודה ראשונה בשערות אומר   שכל שערה יוצאת מנימה מיוחדת- מנקב מיוחד- כמו שביל מיוחד שלה, ואומר שזה עוד קרה בשערות רישא- ורוצה להסביר לנו קצת- מה שורש השערות- ומה ההבדל בין שערות ריישא לשערות דיקנא- ולאחר הסבר הזה , אז יסביר לנו מהו התיקון הראשון)  אז כרגע עוזבים את התיקון הראשון ומתחילים לדבר מה זה בכלל שערות:

מהם שערות?

)פירוש כבר ידעת ששורש השערות ה"ס י' שנכנסה לאור הבינה ונעשה לאויר, ( למה זה שורש השערות? כי  זה עשה צ"ב וגרם לכך שאי אפשר לקבל אור חכמה במדרגה.)

  • אור נקרא אור חכמה
  • אויר נקרא אור דחסדים

כאשר נכנס י'- שזו מלכות לאור- אז זה כמו שמלכות עולה לבינה- ועושה איזה שהוא תיקון של צ"ב, ואז היא חוצה את המדרגה, אז אי אפשר לקבל חכמה- כי יש רק קטנות. אז זה מה שגרם שלא היתה חכמה , אלא חסדים. דהיינו שג"ר דחכמה נעלמו- ונשארו רק ו"ק- במקום ג"ר שהוא הוא אור הרוח, או אור דחסדים הנקרא אויר.

דהיינו שג"ר דחכמה נעלמו ונשארו רק ו"ק ( במקום ג"ר)שהוא אור הרוח  (או אור דחסדים) הנקרא אויר, אמנם הן פרצוף שלם של כח"ב תו"מ(אותו אויר, אותו ו"ק הם פרצוף שלם ) דהיינו הע"ס דכלים שהלבישו את ג"ר דחכמה אלו לפני שהסתלקו מחמת י' שעלתה לאור. ( מה  זאת אומרת הם  ע"ס שלמות?  יש שם גם דכלים, זה נכון שיש שם אורות, והאור הסתלק, אבל היו שם גם כלים, לא רק אורות- וכשאמר שהיה ג"ר לפני שנכנסה הי' לאויר- אז היה אורות וכלים, אז היות ומלכות עלתה לבינה ואור חכמה הסתלק- מה קרה עם הכלים?) וכיון שהאור הסתלק לשורשו נשארו הכלים בבחינת מותרי מוחא (נשאר הדבר המיותר, זה כמו כלי שאין לו אור, מה עושים איתו? זה בעצם האור חוזר שהיה בראש שקבל את אור החכמה- ומה עושים עם  אור חוזר הזה? )שיצאו לבחינת שערות שגם נחצו והתחלקו לשתים והוכרחו לצאת לחוץ מראש מחמת עוביותם(לא יכולים לעמוד שם) ). וכיון ששלט ( ששלט הכוונה שלא נתן לאור חכמה להתקבל שם)בהן י' שנכנסה לאור שה"ס המלכות שעלתה לבינה המחלקת כל מדרגה לכו"ח ובינה ותו"מ נחלקו בהכרח גם הן לב' חצאים (מי זה הן? המותרי מוחא  שיצאו לבחינת שערות), אז גם השערות – המותרי מוחא- גם הם התחלקו לשתיים.  לגו"ע ואח"פ. המדרגה נחצתה.אז הם התחלק ו ל-2))אשר כתר וחכמה שבהן נדבקו על הגולגלתא בסוד שערות רישא שהסיום שלהם הוא פאתי הראש ששם כח י' שנכנסה באור ונעשה אויר שה"ס הפרסה המסיימת מדרגת ראש שבהם (אז זה כתר וחכמה שבהם- ומה קרה עם בינה ותו"מ?

 )ובינה ותו"מ שבהן יצאו לחוץ ממדרגת ראש ונדבקו בפנים בלחי התחתון בסוד שערות דיקנא.

בקיצור: בעקבות צ"ב אור  חכמה הסתלק מהמדרגה, הכלים של אור החכמה שנקראים מותרי מוחא יצאו בסוד שערות,, גם  הם התחלקו לגו"ע ואח"פ.

  • גו"ע שהם בסוד שערות רישא
  • ואח"פ- שערות דיקנא

 עד לכאן הבנו מה שורש השערות .ועכשיו מראה לנו את זה בפסוקים: (10.12)

וז"ש ושארו נימין דדיקנא לאתקנא מתוקנא דשער רישא דהיינו בפאתי הראש(שזו הנקודה המבדילה בין שערות רישא לשערות דיקנא ) ששם ה"ס הפרסא המבדלת בין שערות ראש לשארות דיקנא ומפרסא זו הן יוצאות (השערות דיקנא הם באים משורש השערות רישא. מאיפה? מפאתי הזקן

 )מתוך שפרצוף השערות בכללו (בכללו- זה לפני שיצאו לבחינת שערות והיו כלים בראש אז )היו מלבישים לג"ר דחכמה(מתי? ) שהפרסא לא שלט שמה, שהמלכות ירדה מהפרסא למקומה במלכות דמדת הדין ע"כ אפילו אחר ש י' עלתה לאור הבינה ונתקנה המלכות דצמצום ב' היה נשאר בהם גם כח המלכות דצמצום א' ממלכות דמדת הדין,

 (א"כ יש ב' מלכויות ששולטות גם  מלכות של צ"א, דהיינו מלכות שעלתה לבינה- של צ"ב, וגם מלכות דמידת הדין שהיתה שם לפני התיקון. 12.24

  • מצד אחד יש שערות
  • ומצד אחד שולטת שם מלכות שמפרידה

ומהמלכות של צ"א שהיא מלכות של סיום רגלין- זה כח של סיום חזק-  אז כשהיא עלתה לכלים של צ"ב או שעלתה לבינה אז  המותרי מוחא שיצאו החוצה הם יצאו, כמו שלמדנו בדוגמא בתעס חלק ו'- שמלכות עלתה לבינה אז היא עשתה- עשרה כלים. למה היא נעשתה עשרה כלים? כי מלכות שעלתה לכל ספירה וספירה, שבהתחלה לא היו כלי ממש, אלא רק מלכות היתה כלי, אז הם גרמו לכל אחד מהספירות כלי נפרד, במקום כלי אחד  נהיו עשרה כלים.  14.20

אותו דבר פה:

היות ומלכות הזו של מידת הדין עלתה לכל בחינה ובחינה- אז כל בחינה כזו- נהיתה לדבר ניפרד.

 ולכן כל שערה ושערה- יוצאת מנימה מיוחדת לה, כמו צינור פרטי, כמו כלי פרטי. לא שאין בהם קשר בכלל" אבל כל אחד גם הוא ניפרד.  אם הוצאת שערה אחת , אז לא חייב ששערה שנייה תצא. אם הזנת שערה אחת, אז לא בטוח ששערה שנייה תיזון. כל אחד יש לו שורש ונקב מיוחד

ולכן כל שערה ושערה יוצאת מנימה מיוחדת לה. כמו צינור פרטי. כמו כלי פרטי. 15.03

אז עדה כה למדנו 3 דברים

  1. שורש השערות זה הכלים של אור חכמה שהיו בראש, שיצאו מהראש ונקראים מותרי מוחא. למה הם נקראים מותרי מוחא? כי האור הסתלק בעקבות צ"ב.
  2. השערות עצמן- מותרי מוחא- התחלקו לגו"ע ואח"פ בעקבות צ"ב.- אז הם מתנהגים כמו שקרה בראש.
    • והגו"ע- זה שערות רישא
    • ואח"פ זה שערות דיקנא
  3. כל שערה ושערה בעקבות ב' המלכויות שיש שם, מידת הדין ומידת הרחמים- אז כל שערה יש לה נקב מיוחד ועובדת עם עם נימה פרטית משלה. 16.09

וב' המלכויות שולטים בסיום פאתי הראש וכמו כן בשערות דיקנא הנמשכים מהם וז"ש כדל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתקרבת לחברתה

כלומר שהשערות הנמשכות מב' מלכויות אלו אין מתערבים ואין מתדבקים זה בזה אלא כל אחת שולטת לפי עצמה כי אם היו נדבקות זו בזו היתה המלכות הנמתקת בבינה מתבטלת במלכות דצמצום א דמדת הדין .

שאלה תלמיד:  מה הפירוש: "אם  השערות הנמשכות מב' המלכויות היו  מתדבקות זו בזו היתה מלכות הנמתקת בבינה מתבטלת במלכות דצ"א דמידת הדין."

הרב: אם היינו אומרים שלכל אחד ואחד לא יהיה לו דבר פרטי משלו- כלי פרטי משלו- אז זה היה רק כלי אחד, אז צ"ב היה מתבטל, כי מה עושה צ"ב? אומר שמלכות צריכה להיות בכל ספירה וספירה, ונותן חסרו פרטי לכל ספירה. ואם לא היה כך, והכל יהיה כלי אחד, אז זה יהיה עוד פעם כמו בצ"א. בעולם העקודים.16.53

בעקבות צמצום ב' אור החכמה הסתלק מהמדרגה, הכלים שהם מותרי מוחא יצאו בסוד שערות. מלכות של צמצום א היא כוח של סיום חזק, אז כשעלתה לבינה מותרי המוחא יצאו ועשו עשרה כלים. כלומר בכל אחת מהספירות בא חיסרון חדש ונעשה כלי נפרד, לכן כל שערה יוצאת מנימה מיוחדת לה, שזו בחינת צמצום ב שאומר שבכל ספירה וספירה צריכה להיות המלכות וחיסרון פרטי(18.20 )

אות צ"א

צא) אם כל הנימין של שערות ראש והנימין של שערות דיקנא היקר והעליון נכללו בנימא אחד, (הם מקבלים מכח אחד כלומר שהם מדרגה אחת, כולם באו מאותם כלים שהיו בראש, זה נכון שהם נחלקו לגו"ע ואח"פ  אבל הם באו ממדרגה אחת שהיתה בראש – מדרגת החכמה) כלומר שהן מדרגה אחת ויוצאות משורש אחד מקרומא דאוירא, ( מי זה קרומא דאוירא? תיקון הג' שהיה בראש א"א הוא בא מת"ת דעתיק) .א"כ למה אלו שערות ראש ארוכות ושערות דיקנא אינן ארוכות, (אם תגדל את השערה של הראש- זה יכול לגדול עוד ועוד- הוא נפסק מלגדול, לעומת זאת שערות הזקן- בשלב מסויים הם לא גדלים יותר- יש להם גבול. ) ( )19.30

 

 

 ולמה הנימין דשערות דיקנא אינן ארוכות כל כך והן קשות( הם לא חלקות רכות כמו שיער הראש) ואלו של ראש אינן קשות אלא חלקות. (

 למה ההבדל הזה בין שערות רישא לשערות דיקנא?

הוא מתחיל לתת לנו את התשובה באות צ"ב- ומסיים התשובה ומארגן אותה באות צ"ג.) (20.04 )

 

( על מה היתה השאלה

למה שערות הראש הם ארוכות ורכות, ושערות הזקן את קצרות וקשות?

הרי הם באו משורש אחד)

אות צ"ב

צב) ומשיב, אלא כל הנימין של הראש ושל הזקן הזקן הן שקולות כל אחת לפני בחינתה, ושל ראש הן ארוכות עד הכתפים כדי להמשיך אל הראש דז"א מהמשכה ההיא של המוח שלו, אל המוח דז"א ומשום זה אינן קשות וע"כ ראויות להיות רכות. ( אז קודם כל הוא מסביר לנו למה שערות הראש הן ארוכות. הוא אומר שהם נמשכות מאחורי הראש- שזה נקרא גם קוצי דשערי- והם באות מאחורי הראש, והרי א"א צריך לתת אור חכמה לז"א- כי א"א  הוא רק שורש למוחין- ובשורש המוחין צריך לתת את הכח למוחין עצמן, ומוחין עצמן זה ז"א שהוא נותן את האור לנשמות הצדיקים, אז שורש המוחין האלה- הם נותנים למוחין של ז"א, אז  מאיפה הם נותנים? מהשערות! אז הם צריכים להתפשט עד הז"א. ולכן הם נמשכות למטה.  למה מאחורי הראש? כי נותנים לו ממדרגה יותר נמוכה, ולכן הם נמשכים מאחורי הראש.

  • אז זה ההסבר למה (השערות ) הן ארוכות.
  • ולמה הם רכות? כי האור צריך לעבור דרכם.)

אות צ"ג

צג) מה שכתוב חכמות בחוץ תרנה ולבסוף כתוב ברחובות תתן קולה, מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו ( כלומר ההתחלה לא מתאימה לסוף. למה?)שמתחילה אומר חכמות לשון רבים ולבסוף אומר ( ברחובות תתן..)קולה לשון יחיד, ( אז תחליט, האם אתה מדבר על יחיד או על רבים, ולכן אומר "אין ראשו סופו ואין סופו ראשו") ומשיב אלא חכמות בחוץ תרנה ( לשון רבים)שאומר לשון רבים הוא כשנמשך החכמה ממוח הסתום דא"א באלו הנימין דשערות רישא אל המוח דז"א שהוא(כאילו מתחבר בחוץ במקום ז"א, שהוא מחוץ לא"א ) מחוץ לא"א ב' מוחין דהינו

  • חכמה דא"א
  • וחכמה דז"א

ונעשים מוח אחד משום שאין קיום למוח התחתון דז"א אלא בקיום מוח העליון דא"א וע"כ נאמר חכמות להיותם ב' חוכמות (איזה? של א"א ושל  ז"א )ואחר שנמשך מזה לזה דהיינו אחר שחכמה דז"א כבר קבלה החכמה ממוחא סתימאה (דא"א )כתוב תתן קולה שהיא חכמה אחת (איזה חכמה? של ז"א שנותנת לנשמות הצדיקים ) חכמה דז"א. ( 24.37)

( ואיך כל זה קשור  אלינו? השאלה שלנו היתה באות צ"ב, מדוע  השיער הם ארוכות ורכות, ושערותה זקן הן קצרות וקשות.

אז יכול להיות שמכאן אנו יכולים להבין למה שערות הראש הן ארוכות- מכיוון שהן צריכות לתת לז"א את אור החכמה- זה הבנו.

אבל לא הבנו על ענין של השערות של הזקן. (25.15))

 

 

אות צ"ד

צד) ומשום שהחכמה נמשכת ממוח דא"א למוח דז"א דרך אלו הנימין דשערות רישא הן אינן נמצאות קשות ( מהו הטעם?) משום שאם היו נמצאות קשות לא היתה החכמה נמשכת בהם למוח ז"א ומשום זה (כלל מאד מאד יפה: )

אין חכמה יוצא מאדם שהוא קשה ובעל כעס

( למשל מישהו שהוא  קשה שלא רוצה לשמוע דעות של אחרים ולשים את דעתו בצד ויכול לחשוב על דעה של מישהו אחר. קשה בדעתו שחושב רק לפי דעתו, ולפעמים כי הוא נתפס לעמדה אחת וחושב רק דרכה.ושוהא קשה הוא לא שומע אף אחד- זה בא מגאוה)

שכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים

 מכאן למדנו מי ששערות ראשו קשות אין החכמה מתישבת בו (אז עכשיו אתה רוצה שא"א יעביר חכמה  לז"א דרך שערות רישא?  אז הם חייבים להיות רכות) (27.27 )

אדם קשהוא מי שבגאוותו אינו גמיש להקשיב גם לאחרים

אות צ"ה

צה) וע"כ שערות רישא הן ארוכות להביא תועלת לכל(שואל  מהו לכל?) דהיינו כדי שהחכמה תכנס דרך השערות לחוט השדרה שהוא נשקה מהמוח וע"כ הן ארוכות עד רישי דכתפין ששם חוט השדרה ( לא עמוד השדרה, אלא חוט השדרה, לכן חוט השדרה הוא בפנים  והשערות הן בחוץ אז איך זה מסתדר?) (28.20 ) ומשום זה אין שערות ראש תלויות על שערות הזקן כי שערות ראש תלויות ועולות ( מעל האוזניים מאחורי הראש ואינם תלויות על הזקן)על הזקן משום שאין צריכים לערב אלו באלו שכל אחד מתחלק לפי דרכו.

 

(השאלה היא מהו התיקון הראשון? על זה אנו מדברים?. בכלל כדי להסביר את הי"ג תיקונים ואת התיקון הראשון בפרט- צריכים להסביר לנו – קודם-מה זה שערות.

אז התחיל להסביר לנו מה זה שערות ונתן לנו את ההבדל בין שערות רישא לשערות דיקנא– ואז נותןi לנו את האפשרות להבדיל מה זה שערות רישא- למה הן צריכות להיות ארוכות, ושערות דיקנא קשות, ואחרי כל זה נצטרך ללמוד מהו התיקון הראשון.)

( ..פשוט, הוא רוצה להראות שהתיקון הראשון נמשך מהראש– נמשך מהמקום שנקרא גו"ע. שגו"ע אם היה צ"ב אז הוא שולט אותו כח של מלכות שעלתה לבינה שולטת משם ולמטה, אז משם  ולמעלה שזה שערות רישא- אז הן דומות לצ"א, והתיקון הראשון הוא בא כאילו מצ"א, זה ב' מצרי הזקן שנמשכות בדיוק מהנקודה שמחברת לראש– אז הן דומות דוקא לצ"א ולא לצ"ב- שהם השערות של הזקן, וזה עושה חיבור בין שערות רישא לשערות דיקנא

 אסור לאדם להשחית את פאת ראשו,  כי אחרת, לא יהיה חיבור בין הראש לגוף- בין השערות רישא לשערות דיקנא)

( ביאור הדברים: תחלה יש להבין לפי מה שהתבאר שגלגלתא ה"ס ם' דצלם וע"כ נדבקו בה השערות ( למה בם' דצלם צריכים להדבק השערות? מה זה ם' דצלם? זהנקרא אויר, דהיינו שהי' לא יוצאת מהאויר, ותמיד נשאר שם אור דחסדים. אז אם ככה, אז לא יכולה להתקבל חכמה.

מה זה השערות? אותם כלים שהחכמה יצאה מהם' נקראים מותרי מוחא,

אז איפה שלא יכולה להאיר חכמה– ב-ם' דצלם, אז דוקא שם יהיו השערות.31.04)

 משום שב' ם דצלם אין י'יוצאת מאויר ויוד לא יכולה לקבל חכמה והשערות הם אותם כלים בהם לא יכולה להאיר החוכמה, ושם השערות באות ם' דצלם והפנים ממצח ולמטה ה"ס ל' צ' דצלם שבהם יוצאת י' מאויר( אז אם יוצאת הי' מהאויר אז לא יכול להיות בהם שיער) וע"כ ממצח ולמטה אין שערות (אבל אני רואה שכן יש שערות, יש שערות בזקן! ואתה אומר לי שאין שערות.

אם היית אומר לי :

  • שהראש הוא ם' דצלם
  • וכל הפנים הוא ל' צ' . אז אם כך ב-ל', צ' לא צריך להיות בכלל שיער- כי הי' כן יוצאת מהאויר)

( אז הוא שואל שאלה, שאמרתי עכשיו)

וכיון שכן למה נדבקו שוב שערות דיקנא בפנים ובלחי התחתון דא"א? הרי הם כבר ממצח ולמטה( וממצח ולמטה לא אמור להיות שיער!)

( אז הוא אומר לנו שבאמת שערות רישא ושערות דיקנא- פרצוף אחד הוא. ועל מה היתה השאלה? למה בכלל יש שערות דיקנא? הרי השערות צריכות להיתפס רק בם' דצלם- מה זה ם' דצלם? מקום שאין שם חכמה, ואם אין שם חכמה, אז הכלים של החכמה יצאו מחוץ לראש- נקראים מותרי מוחא. איפה? בם' 'דצלם )

  • הרי הראש הוא ם' דצלם- והפנים הם ל"צ דצלם/
  • אז צריך שבל' צ' דצלם צריך שלא יהיה שיער.

אז שואל למה יש שם שיער? 32.48

 

 והענין הוא כי כבר התבאר שבאמת שערות ראש ושערות דיקנא פרצוף אחד (ואיך מתנהגות השערות? כמו שפנימיות הפרצוף  מתנהג-

 ובפנימיות הפרצוף היה תיקון שחילק בין ם 'דצלם ל- ל"צ דצלם )

אז אם יש בינהם כזה הבדל אז גם בשערות יש כזה הבדל.

ומה חילק בינהם? קרומא דאוירא.

הן אלא כמו שמסך דצ"ב שמתחת חכמה סתימאה דא"א הוציא בינה ותו"מ דפנימיות הראש דא"א אל הגוף, כך הוצא בינה ותו"מ דפרצוף השערות מהראש אל הגוף באופן שהן בפנימיות הראש דא"א והן בחיצוניות הראש לא נשארו אלא כתר וחכמה ובינה ותו"מ דפנימיות וחיצוניות הראש יצאו מראש אל הגוף והתפשטו עד החזה שלו הנק טבורא דלבא (כך קרה בשערות וכך קרה בפנימיות הפרצוף )הראש הוא ם' דצלם, ושערות הזקן, הפנים הם ל' צ' דצלם

( עד עכשיו הוא רק מסביר לנו ש

  • הראש הוא ם' דצלם,
  • ושערות הזקן הוא ל"ם דצלם, או הפנים הם ל"ם דצלם

זו החלוקה הראשונה. אז בחיצוניות זה לוא דוקא השערות, אנו רואים שגם הקרקפת בחוץ- גם מתחלקת כך, רק תראו את ההבדל שבחוץ: העור הוא מחבר בין הלסת העליונה ללסת תחתונה.

הלסת התחלקה ל-2 והפה שזה כמו מלכות, הוא מחלק-

  • למעלה(לסת עליונה)
  • – זה שייך לגו"ע
  • והלסת התחתונה שייכת לאח"פ

ויש משהו שמחבר בינהם, אבל בחוץ זה נראה מחובר. בפנים זה מחולק.

זה יתן לנו אח"כ אפשרויות לתקונים ואנו נראה איך.

מה בזקן זה כנגד קרומא דאוירא שהיה בראש?

הרב:  בחוץ? ההבדל בין שערות רישא לדיקנא

תלמיד:והאם זה פועל מתוך הפעולה שעשה קרומא דאוירא? המסך שהיה?

הרב: כן

שאלה אברהם: השערות גדלות עם הזמן. מה היה בנקבים  של השיער באדה"ר  לפני שגדל השער?

הרב: אדה"ר נולד כבר עם שיער, ולכן השאלה לא רלוונטית לאדה"ר- כי הוא כבר נולד בצ"ב. ומה היה בצ"א? לא  באדה"ר, אלא בא"ק? שם לא היה שיער בכלל. השער התחיל רק מצ"ב, ויצא בצ"א

, ונודע שגם הגוף מתחלק למל"צ דצלם ( מטעם איזה חוק?) חוק התכללות שכל אחד מהפרטים פועל כמו הכלל (אז גם הגוף כמו הכלל של ראש וגוף מתחלק לםל"צ )

  • אשר מפה עד החזה הוא ם' דצלם ושם הוא בחינת או"א עלאין שאין י' יוצאת מאויר שלהם לעולם
  • ומחזה עד טבור דגוף הוא בחינת ישסו"ת היי ל' דצלם שבהם יוצאת י' מאויר
  • ומטבור ולמטה הוא צ' דצלם. (37.23 )

 

לפיכך כמו בפנימיות גם בחיצוניות, גם שערות דיקנא שיצאו מחיצוניות הראש דא"א נדבקו בלחי התחתון (למה? הם)וחופפים על חלק העליון מהגוף מפה עד החזה ששם ם' דצלם ( איזה ם' דצלם? ) (  ם' דצלם של הגוף), ( לכן גם בגוף יש ם' דצלם,- כי כל השאלה היתה למה יש שיער אם זה לא ם' דצלם?, אז גם הל"צ דצלם יש להם ם' דצלם) לכן גם בגוף יש שער

  • שאין י' יוצאת שם מהאוויר באופן שכו"ח שערות נדבקו ב ם' דראש א"א
  • ובינה ותו"מ דשערות נדבקו ב ם' דגוף א"א.

( לכאורה, אם היינו מבינים שרק בלסת התחתונה יש שיער- אז זה בסדר, רק בלסת התחתונה יש שיער, ובלסת העליונה למשל בתפוחים אין שיער. למה? מכיון שהתפוחים שייכים ללסת העליונה- אז הם שייכים –ל-ל"צ דצלם- ובהם הם שייכים למקום שהוא עוד לא שייך לגוף, אלא הגוף הוא הלסת התחתונה- שייכים לראש, אז הוא בא מצד צ' דצלם שעדיין שייך לראש, אבל הגוף עצמו הלסת התחתונה התחלקה  לם' דצלם, ולסת התחתונה שם נדבק הם' דצלם של הגוף.

 אז איך בכל זאת יש לנו בשפה  העליונה שזה מעל הלסת התחתונה, אז איך יש שערות? זה נראה בתיקון הב', שזה  קרה מקרה מיוחד, שבו השיער בא מלמעלה ועלה לשפה עליונה, עלה בגלל  מקרה מיוחד  שהוא בא כדי לעשות תיקון ואח"כ ירד לשיבולת ומשם היו שאר התיקונים.) (39.45 )

( אנו עדיין בשאלה: איך יכול להיות שיש שעיר חוץ מהראש? הרי רק בם'צריך להיות?

תשובה: גם בגוף גם יש ם'. אז הלסת  התחתונה הוא ם' דצלם של הגוף ולכן יש  בחלק התחתון של הפנים, בלחיים יש שיער.

וזה הכלל,

  • אין שערות נמשכות אלא מ י' שנכנסה באור ונעשה אויר (דהיינו בם' דצלם ) ואין שערות נדבקות בקביעות אלא ב ם' דצלם ומשם ששם גם י' שנכנסה באור היא בקביעות שאינה יוצא מאויר לעולם,
  • משא"כ בל"צ דצלם ששם י' חוזרת ויוצאת מאויר אי אפשר שתהיינה שמה שערות בקביעות. ( למה? כי ברגע שהי' תצא מהאויר- אז יצטרך להיות שם חלק- למה? כי השערות צריכים להיכנס פנימה, ולכן השערות נדבקות רק בקביעות, רק במקום שיש ם' דצלם בקביעת)

 

  • ובכל פרצוף יש ד' אותיות ם' דראש

 ( למה בכל פרצוף יש ד' ם'?

 מה חשוב לי ה-ם'? הם' מייצג את זה שיש שערות, ולא בקביעות, זה תלוי איפה!

  • אם זה בראש– אז זה בקביעות
  • אם זה ם'  של הגוף– אז זה לא בקביעות)

( אז אומר ד' ם'ים- איזה? למדנו 2 אחד בראש ואחד בגוף!

 אומר כן: אבל הגוף מתחלק ל-2). למה? לתוך וסוף: לחג"ת ונה"י

אז גם כל אחד מהם באופן  פרטי יש ם'.

אז זה הארבע הם'ים שהוא ורצה לספר לנו עליהם. (41.42 )

  • ם' דראש שהיא הגלגלתא
  • ו ם' דגוף בכללו שהיא מפה עד החזה. (עכשיו בתוך הם' הזה- יש פרטים כמו שלמדנו שיש ראש וגוף והגוף מתחלק לתוך ולסוף לחג"ת ונה"י )

 ם' דנה"י בפרטות שה"ס ב פרקי נצח והוד שלמעלה מיסוד, כי נה"י לפי עצמם נחלקים למל"צ כמ"ש במקומו ו ם' דחג"ת בפרטות שהוא תחת אצילי הידים( שזה בבית השחי שגם שם יש שיער ) כי החג"ת לפי עצמם נחלקים למל"צ.

 ולפיכך יש ד' מקומות של שערות קבועות

  • א שערות ראש ב ם' דראש
  • ב שערות דיקנא ב ם' דגוף
  • ג שערות זקן התחתון ב ם' דנה"י(שזה שערות הערווה )
  • ד הוא בראש חלק העליון של הידים שהוא ם' דחג"ת (שזה בבית השחי) (42.54

זה 4 שערות בקביעות

 

והנה התבאר ששערות דיקנא ואו"א עליאין הם כמעט בחינה אחת ששניהם בחינת ם' דצלם ומקום שניהם הוא מפה עד החזה ובזה תבין מ"ש האריז"ל שע"כ לא נזכרו או"א באדרא רבא משום שאו"א בדיקנא נכללו, ( כי הסבירו אותם דרך הדיקנא- שהדיקנא הם כנגד או"א עילאיו, במיוחד מהגרון. (43.42 )

 שלכאורה תמוה מה ענין או"א אצל דיקנא (כי או"א זה  פנימי ודיקנא זה חיצוני ) ובאמור תבין שהם כמעט בחינה אחת ממש. ולפיכך נפסקים שערות דיקנא על החזה דא"א כמו שאו"א עילאין מפסיקים במקום החזה דאריך, שעד שם חסדים מכוסים ובחינת ם דצלם דגוף דאריך(כי זה ראש דאצילות- או"א- אבל מבחינת א"א זה גוף ) הנק טבור הלב משום שמשם ולמטה עד הטבור כבר הוא מקום ישסו"ת (בין חזה לטבור ) שה"ס ל' דצלם שבו יוצאת י' מאויר ודומה כמו מצח דא"א. (45.03 )

 וזה אמרו אלא כל נימין שקילין דרישא ודיקנא היי שהן פרצוף אחד בן ע"ס חכ"ב תו"מ כנ"ל. דרישא אריכין על כתפין אריכות מורה על הארת חכמה למיגד לרישא דז"א

כי כל פרצוף השערות משפיע לז"א (איפה יש את פרצוף השערות? בא"א שהתחלקו לשערות רישא ושערות דיקנא )

  • שערות רישא דא"א לראש דז"א
  • ושערות דיקנא דא"א לשערות דיקנא דז"א

כל אחד לבחינה שכנגדו כלומר שאין בהם כל כך חכמה כמו שערות ראש משום שהם ממסך דפאתי הראש ולמטה. ( מאיפה מקבלים את הכח לשערות דיקנא של ז"א, מאיפה בא"א? משערות דיקנא)

 

  •  שערות דיקנא דאריך משפיעים לשערות דיקנא דא"א
  • ושערות רישא דא"א משפיעים לשערות רישא דז"א

אומר שהשערות הזקן הם לא כ"כ ארוכות, כמו שערות ראש, משום שהם ממסך דפאתי הראש ולמטה. אז מה:? אז למה בגלל זה (שערות הזקן)  צריכים  להיות קשיים? מכיוון שהם באים ממלכות של ז"א שעלתה לבינה

(כי מתוך ששערות דיקנא נמצאים מתחת למסך שבפאתי הראש- שפנימיות הגוף. איך קורואים לזה? )

הם שערות קשים מפני שבאים ממלכות דצמצום א' שעלתה לבינה. וקשיין

  • כי מתוך ששערות דיקנא נמצאים מתחת המסך שבפאתי הראש (איך קוראים לזה? קרומא דאוירא ) המובא לעיל ע"כ יש בהם דינים וע"כ הם קשים

 

  • משא"כ שערות רישא כיון שהמסך נמצא בפאתי הראש למטה אין כח המסך יכול לפעול למעלה ממקום מציאותו וע"כ אין בהם דינים(מטעם איזה חוק? כל כח של דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה, אז אם יש לי משהו למעלה ממסך- לא שולט עליו הדין. מי נמצא למעלה ממסך? שערות רישא, ומי נמצא למטה ממסך? שערות דיקנא,

השערות דיקנא שולט עליהם הכח המסך- של מלכות שעלתה לבינה-

ולכן הם קשים )

והם קשים ולפיכך מושפע בהם החכמה למוח דז"א בסו"ה חכמות בחוץ תרנה. ( 48.20)

 

וז"ש בגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא (בגלל זה שערות ראש לא יוצאות מהמקום של שערות הזקן )דלא אצטריך לתערבא אלין באלין (כי לא צריך לערבב אלו באלו- כי אם נערבב אלו באלו אז ביטלנו את צ"ב )כי שערות רישא חשובים בהרבה על שערות דיקנא (למה? כי הם  גו"ע ) מפני שהם גלגלתא ועיניים דכלהו מתפרשן באורחייהו שהן ב' בחינות מיוחדות וכל אחת מתפרשת לפי דרכה ( זאת אומרת שכל אחת יש לה נימה משלה.

שיש הבדל בין גו"ע לאח"פ- נעשו שני חלקים. זה היה רק פתיח לתיקון האשון.

בשיעור הבא נלמד עוד המשך קטן להסבר להבדל של שערות רישא לשערות דיקנא ואז נלמד את התיקון הראשון של שערות דיקנא) ( 49.32)

 

אין תגובות

להגיב