013- אדרא רבא – שיעור 13 (עו-עח) למתקדמים

013- אדרא רבא – שיעור 13 (עו-עח) למתקדמים

אדרא רבא – מתקדמים שיעור מס-13   תיקון מס' 1- "  "מי אל כמוך"

הקדמה

זהו התיקון הראשון הנקרא "מי אל כמוך". שערות הראש חשובים יותר שהן מבטאים את המטרה ובאים לגמר תיקון, אך בזמן התיקון שערות הזקן חשובים יותר שהם מאפשרים התיקון, יראה קודמת לאהבה. שערות הראש מעל המסך לכן בתיקון יש להתיחס לדינים, וכך גם השם אל הוא חסד, אך גם ישנה בחינה של אל זועם כל יום, ויש לצרפו לאל רחום וחנון.

 

כשיש לאדם סערת נפש מבחינת המטרה, לא יוכל לקבל את האור לפני התיקון. אז כאשר זה דין שבא לצד האישה, עליה לכסות את שער ראשה, ואם בא מצד הזכר, עליו להפוך קודם את הסערת נפש להשפעה, ולכן הגבר מגדל זקן כביטוי לתיקון שקודם למטרה. חשב לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאינו יכול להתקיים, הקדים ושיתף את מידת הרחמים. מידת הדין היא הרצון לקבל את כל האור, על דין זה היה צמצום א שזה הרצון לקבל לפרטיות הגדול ביותר. כאן לא ניתן לקבל. ובזמן תיקון לוקחים בהדרגה, טיפין טיפין רצונות איתם ניתן להתמודד ומכלילים אותם בהשפעה, אלו קבוצות שער שיורדות עם הפאות מלפנים. דינים קשים אלו באים כחומר גלם כדי לתקנם, אך אם לוקחים אותם כמטרה נוחלים אכזבות. כאשר לוקחים את תכונות הקושי כדי לתקן, ניתן לעשות זאת. הרצון לקבל אינו מטרה, אלא אמצעי כדי להשפיע, לכן את הרחמים בונים דרך הנקודה הנפשית הקשה.

 

 

נָשֹׂא  עמודים עו – עח- אות צ"ו תקונא קדמאה די"ג תי"ד

נתן לנו הקדמה מה ההבדל בין שערות רישא לשערות דיקנא– ראינו:

  • שערות רישא הם מבחינת ם' דצלם
  • שערות דיקנא הם בחינת ל"צ (דצלם)- אבל גם בהם, היות והם צריכים לצאת מם', גם בהם יש להם את הם' דצלם שלהם והם שערות דיקנא

.למדנו אגב כך, על שערות מתחת לחג"ת, מתחת לזרועות וביסוד  בבחינת נצח והוד וראינו 4 מקומות שיש בהם שערות: ובעיקר אנו מתעסקים כרגע בשערות דיקנא. 1.7

השערות רישא כמובן שהם מייצגים את המטרה, הם יותר חשובים משערות דיקנא, שהם מיצגות את האמצעי, אבל בזמן התיקון- דוקא שערות דיקנא הם האלה שמייצגים את התיקון, וזה מה שבאנו לעשות כאן- לתקן_ אז הם יותר חשובות לענין זה משערות רישא.1.43

אנו  מתחילים את התיקון מב' מיצרי הזקן– שהם התיקון הראשון שהם  יורדים מהראשמשערות רישא- יורדים ב' מיצרי הזקן. זה מה שמחבר את שערות רישא לשערות דיקנא, ולכאורה הם באים ממקום שמבחינת  התיקון הוא דין, כי אין לנו מסך של צ"א, והיות וכל שערות רישא נמצאים למעלה ממסך ומשם באים אותם תיקונים אז למדנו שהשערות האלה הם שערות שעלולות לעשות דינים קשים. ונצטרך לראות איך אנו מתקנים אותם, ואיך אנו מתייחסים לתיקון הראשון שמצד ז"א נקרא "אל" ואל נקרא גם "אל זועם בכל יום"- יש להם דינים קשים,  ונכון כשהוא מצטרך ל" אל רחום וחנון" אז  אנו רואים את צד החיוב שלו, אבל מה אם הוא לא מצטרף? איך אנו פועלים אותו.?(2.46)

אות צ"ו

צו) כל השערות בין של ראש ובין של הזקן דא"א כולן לבנות כשלג, ( מוסיף בעה"ס-(זקן) דא"א כי שערות של ז"א הם שחורות והם לא לבנות, ושערות של א"א לבנות כשלג) ולמדנו אלו של הזקן כולן קשות (מה הטעם?) משום שהן חזקות מכל חזק להוריד לתחתונים אלו י"ג מדות מי"ג תקוני דיקנא שבעתיק דעתיקין שהוא א"א ואלו י"ג מדות(של הזקן )מתחילות מלפני האוזניים (דהיינו במקום הנקב של האוזן שנקראים ב' פאתי הראש- ששם מתחיל התיקון) ואלו י"ג מדות הן סתומות כדי שלא תתערבנה באחרות בי"ג מדות דז"א. (לכן אומר שהן- (השערות)- קשות והן לא צריכות להתערב באחרים ויש להם תפקיד מאד מאד מיוחד- להעביר את האור לפי התיקונים של עתיקא קדישא שנתן בראש דא"א- זו הצורה שהם צריכים להעביר את הארה וכן הן קשות ומדויקות לפי מה שהן צריכים לעשות- להעביר את האור. (5.14)

 למה הן כ"כ קשות? שלא תתערבנה באחרות- כי השערות של ז"א נראה שיש בהם גם דין וגם רחמים, השערות האלה צריכים להיות מבחינת רחמים שהם באים מלמעלה והצבע שלהם הלבן גם מראה את תכונתם ) לכן זה שער קשה ויש לו תפקיד להעביר את האור לפי התיקונים שצריך( 5.37)

אות צ"ז

צז) ואם תאמר שאין אחרות כמוהן, לא כן, כי למדנו י"ג מדות הרחמים מעתיקא קדישא (זו לא תשובה- הוא רק מספר לנו מי הם י"ג מידות: ) הן

  1. מי אל כמוך -אחת,
  2. נושא עוון -שתים,
  3. ועובר על פשע- שלש,
  4. לשארית נחלתו -ארבע,
  5. לא החזיק לעד אפו -חמש,
  6. כי חפץ חסד הוא שש,
  7. ישוב ירחמנו- שבע,
  8. יכבוש עונותינו- שמונה,
  9. ותשליך במצולות ים כל חטאתם- תשע,
  10. תתן אמת ליעקב -עשר,
  11. חסד לאברהם- אחת עשרה,
  12. אשר נשבעתי לאבותינו -שתים עשרה
  13. , מימי קדם -שלוש עשרה .

אז אלה הם 13 תיקונים, ויש עוד כמוהם. מי הם? אז אומר שכנגד אלו יש מידות שהם בז"א

וכנגד אלו יש י"ג מדות שבז"א שהם אל רחום וחנון ארך אפים ( רב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים, נושא עון ופשע וחטאה ונקה והם שונים  מי"ג המידות שיש במה שכתוב בנביא מיכה—ששם כתובים י"ג המידות של א"א ובתורה בויקרא רושמים י"ג המידות שבז"א) וגו שהן למטה בז"א

(8.02 )

אות צ"ח

צח) ואם תאמר(משה רבינו שהיה צדיק במעלה גדולה ודאי ברחמים גדולים ) איך(הוא- משה ) לא אמר משה אלו י"ג מדות העליונים דא"א שהן מי אל כמוך(שם של א"א שהוא כולו זקן לבן ) וגו אלא שאמר אל רחום וחנון שהן י"ג מדות דז"א ומשיב אלא משה לא היה צריך רק למקום שהדין נמצא שהוא ז"א(והרי בא"א אין דין- הכל רחמים, והוא היה צריך דקוא שימצא דין שהוא ז"א ) ובמקום שהדין נמצא אינו צריך לומר כך, (את י"ג מידות הרחמים (של א"א)  שאין בהם דין ) י"ג מדות דא"א (  ומתי משה אמר את הי"ג מידות) ומשה לא אמר אלא בשעה שחטאו ישראל ( וכשישראל חטאו היה צריך דין כנגד החטאים הללו) והדין היה תולה עליהם ומשום זה לא אמר משה י"ג מדות הרחמים, אלא במקום שהדין נמצא דהיינו בז"א ( אז מה התשובה שלו? אומר משה רבינו אמר את זה במקום שיש דין כדי להתגבר על הדין, אבל במקום א"א, א"א לא צריך את זה. אז למה יש את ה" מי אל כמוך" רק כדי להשפיע לתחתונים, אבל כדי להתגבר על הדין, אז צריך את (הי"ג מידות) של התורה) (10.26 )

 

 (אז מה התפקיד שלהם?)   אבל במקום זה שהוא סדר השבח של י"ג מדות דעתיק יומין (דהיינו בא"א )דהיינו מי אל כמוך וגו' מסדר אותם הנביא מיכה משה אמר במקום של דין כדי להתגבר על דינים, וכאן צריך את י"ג מידות של התורה. ( התשובה  לי לא ברורה לגמרי- אבל מה שאומר פה שמשה אומר את זה במקום שיש דין,  ולכן אומר את זה בז"א- שבז"א יש דין, ולא אומר את זה במקום שאין דין)שזה במקום א"א. ( 11.25)

אות צ"ט

צט) ואלו י"ג תקונים דדיקנא עלאה קדישא דא"א הן נסתרות שבנסתרות והן חזקות לשבור ולהכניע כל גזרות הדינים מי ראה דיקנא העליון הקדוש הנסתר שבנסתרות שלא יבוש ממנו ומשום זה כל שערותיו קשות וחזקות בתקונן, (אז יש לנו הסבר במה הן קשות- בכך שיש שם גילוי אמת מאד גדול- זה מאד עליון זה כמו שיש יראת הרוממות הגדולה  מאד מהם- לרוב גדלותן )כי האורות הגדולים ביותר יש לירא מהם יראת הרוממות המכונים בני חיי ומזוני (בנים חיים ומהזונות )אינם תלוים בזכות אלא במזלא (מהי מזלא? )שה"ס הארת י"ג תקוני דיקנא האלו, (של "מי אל כמוך" של א"א ).

 וע"כ הצדיקים הגדולים אחר שכבר זככו את גופם להיות כמלאכי השרת והגיע זמנם לזכות באלו האורות הגדולים שהם בני חיי ומזוני, צריכים לקבל מקודם העוביות והדינים המושפעים ע"כ שערות דיקנא הללו, ( למה? מה נותנים להם שערות האלה? שהן )שנקראות מזל, ואח"כ הם זוכים  על ידיהן בני חיי ומזוני ובעת שמושפע להם העוביות דשערות דיקנא הללו אחר כל זיכוכם הנפלא שחשבו שהם כבר זכים כמלאכי השרת, (אז פתאום ביחס לשערות הכ"כ עליונות האלה, הם רואים שהם עדיין עבים- יש משהו מעליהם, ואז הם מתביישים מאד ) הנה הם בושים ונכלמים מאד בעוביות הזו שנפלו בה פתאום וז"ש מאן חמי דיקנא עלא הוכו דלא אכסיף מניה ( מי שרואה את הזקן העליון וכו ולא מתביש ממנו מרוב גדלתו שיש בו ריאת הרוממות גדולה כ"כ שבנאדם אומר: אני זכיכתי כ"כ את עצמי ופתאום הוא פוגש דבר כזה כליון וגדול_ אז רואה כמה  הוא קטן)שאדם חושב שכבר זיכך עצמו, פתאום רואה אורות עצומים ומתבייש (15.16)

 

אות ק'

ק) – א  ואם תאמר אם כן הרי השערות שלמטה של ז"א הן שחורות ולמה לא היו אלו כאלו דא"א שהן לבנות (למה שיער זקן של ז"א הוא לא לבן? )שלמדנו, כתוב קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, וכתוב ושער רישיה כעמר נקי, דהיינו לבנות (אז תחליט שערות ראשו כעמר נקי, דהיינו לבנות= צמר נקי, או שהן שחורות, לכאורה הכתובים סותרים  זה את זה. ) שהכתובים סותרים זה את זה ומשיב לא קשה,

  • כאן שאומר כעמר נקי (דהיינו שמצביע ע"כ שהן לבנות )הוא בזקן העליון דא"א
  • וכאן שאומר שחורות כעורב, הוא בדיקנא התחתון דז"א

וע"כ כשניתנה התורה לישראל ניתנה באש שחורה על אש לבנה.

(

 מה  זה אש שחורה על אש לבנה?

ז"א על א"א- דהיינו שהקלף הוא מבחינת א"א ואם הייתי לוקח רק את האותיות השחורות של ז"א- לא היה בהם שום דבר, ר"ל שהתורה שנתנה מערבת עליונים ותחתונים חסד ודין בורא ונברא בהיותה קו אמצעי לכן היא מתקיימת מלבן ושחור. (18.17)

התורה מערבת עליונים ותחתונים, חסד ודין,

בורא ונברא בהיותה קו אמצעי לכן היא מתקיימת מלבן ושחור.

  

אותיות התורה והקלף

(פירוש:) כמו אותיות התורה (מה מיוחד באותיות התורה? )שזולת הקלף הלבן אין להם שום מציאות(מה אני אעשה עם האותיות אם הם לא כתובות על קלף לבן? )

  • ועכ"ז האותיות בעצמן הן שחורות (שחורות הכוונה הסתרה-דין )
  • כך התורה שלמעלה שה"ס ז"א כלול מחסד וגבורה ( חסד הוא לבן) שה"ס אש לבנה( וגבורה לכאורה היא צריכה להיות שחורה- שהגבורה עומדת לבדה בלי חסד שזה לא מעורב זה נקרא שחור) ואש שחורה (וגבורה בד"כ נקרא אדום)
  • וכך הן בחינות שערות דיקנא שהן בשרשן
    • בא"א אש לבנה-
    • ובז"א אש שחורה (19.26 )

 ק/ב) ועיקר הדבר משום ששערות אלו להיותם נמצאים מהמוח להמשך למוח התחתון( ר"ל מא"א לז"א- שא"א נחשב למוח כלפי ז"א אז הו נמשך למוח התחתון- זל"א) דז"א הן למעלה משערות דיקנא (זאת אומרת שההמשכה של המוחין הוא למעלה משערות דיקנא )והדיקנא היא בפני עצמה וכל תקוני דיקנא נמצאים בפני עצמן (הזקן הוא בפני עצמו- ושערות ראש הן בני עצמן- זה תיקון אחר, אומנם ההמשכה הי א לשערות ז"א- זה מוחין דז"א" אבל השערות האלה עומדות גם בפני עצמן. ) (20.21 )

  אז למה מספר לנו כל זה? כדי להתחיל להסביר לנו מהו התיקון הראשון של שערות דיקנא? הרי בשערות דיקנא אנו מדברים, אז  רוצה קודם כל להסביר לנו :

  • שהשערות (דקנא ד"א) הן לבנות,
  • ויש בהם קושי
  • הן נעלות ונבדלות
  • והם בחינת לבן והשפעה וחסד גדול מאד
  • כולן לבנות)

ועכשיו אחרי שאני יודע את כל הזכות הגדולה הזו שלהם- בא ואומר שהתיקון הראשון יש לו צד של דין. אז איך אני מסתדר עם זה? את זה אנו רוצים לפתור:

אות ק"א

קא) תקון ראשון של שערות דיקנא הוא תקון המתחיל מתחילת שערות של הראש היי מפאתי הראש שהיא ראשית שערות ראש ממטה למעלה ( למה זה נקרא מהתחלת שערות ראש? הרי כאן זה סוף השערות לכאורה!, כן, אבל ראש פועל ממטה למעלה, אז כמו שלמדנו שמלכות דאור חוזר היא כתר, כתר דאור חוזר היא התחלה של אור חוזר. אותו דבר פה בפאתי הראש- הוא קורא לזה תחילת שערות הראש-  כי שערות ראש זה ממטה למעלה- והוא סוג פאתי הראש) וה"ס מלכות שלהן,

 

 ולמדנו כל תקוני דיקנא אינם נמצאים אלא ממוח הראש, (מי זה המוח הראש? מוחא סתימאה, ופה אתה אומר לי שהם מתחילות מהשערות ) וכאן בתקון הראשון אינו מפרש כך, ( למה? כי אומר שלא יוצאים מהמוח אלא יוצאים מפאתי הראש- ) כי אומר שנמצא מפאתי הראש משום שהוא אינו נמצא ממוח הראש אלא מפאתי הראש כי מוחא סתימאה דא"א מתחיל להשפיע מתקון ב' והלאה ולא בתקון א' שהוא שורש שערות הדיקנא ומטרם נמתקה המלכות במדת הרחמים כמ"ש לפנינו,  (אז אומר: אתה צודק! באמת ככה, באמת המוחא שיצאה מצ"ב במידת הרחמים מתחיל להשפיע  על השערות מתיקון ב' ואילך, ותיקון א'  מושפע מהשערות ) (23.20)

 וע"כ תקון זה הראשון כך הוא נמצא שיורד מתחילת שערות הראש ולא ממוחא סתימאה (זו נקודה חשובה כי אומר לנו בעצם שהוא בא ממקור אחר- ומיתתקן יחד עם שערות דיקנא ומצטרף אליהם בל הוא בא ממקום אחר.

כבר דברנו בשיעור  הקודם-

שמה שבא משערות הראש– זה רק חומר גלם, ואם אני מתייחס אליו כחומר גלם- אז אין לנו איתו כ"כ בעיה של דין, כי הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק מהמוצר ואם הוא עומד רק כחומר גלם בלי המוצר עצמו- הוא יכול להיות דין(24.08

למה זה דומה? שאני רואה מאורע שהוא קשה- או משהו שלא מוצא חן בעיני- זה חומר גלם

שמתחשק לי משהו- זה חומר גלם כמו שלמדנו בתע"ס חלק ב' על עיגול- עיגול זה חומר גלם, אני צריך אותו! אבל הוא לא עומד בפני עצמו!– הוא משמש את הקו כדי למשוך לתוכו את האור, אז המשכת האור זה לא אומר שאני אקבל אותו בע"מ לקבל!- אבל ככה אני מושך את האור.

אותו דבר פה:

שערות רישא הם נחשבים לחומרהתיקון הראשון_ הוא נחשב כחומר גלם- לתיקונים

וצרכים לשים לב שחומר גלם הוא בא כדין, ואם הוא בא כדין,  צריך לא לפחד ממנו, כי אנו לא מקבלים אותו רק בצורה הזאת שלו, אלא צריכים לעשות לו עוד תיקונים.

  )מוחא שיצאה בצמצום ב במידת הרחמים מתחיל להשפיע על השערות מתקון ב והלאה. וכך כשאדם נתקל בבעיה למעשה הוא מקבל חומר גלם, ומושך אור כדי לתקן. כך התקון הראשון הוא חומר הגלם שבא כדין להמשך התיקונים

 

אות ק"ב

קב) ומכללות דיקנא זו נודע כל מה שהוא בראש דהיינו אלף העולמות החתומים בטבעת טהורה טבעת הכולל כל הטבעות שה"ס חכמה סתימאה שבראש דא"א, כי חכמה מרומזת באלף בסוד ואלפך חכמה ( גם למדנו שמלכות נספרת ביחידות, וז"א בעשרות, ובינה במאות, וחכמה באלפים,)והיא סתומה כמו בטבעת סביב לה (למה?כדי )שלא תתגלה ממנו לחוץ ( כי אסור  לקבל אותה- יש חכמה ואסור לקבלה, אז בשביל מה היא נמצאת?, עצם הדחייה שלה, כי יש רצון לקבל ואיתו אנו עובדים, אז יש המשכה של חכמה, אבל הדחייה שלה מאפשרת לנו לקבל חכמה אבל חלקית, אז יש דרך  אחרת.)אמנם בדרך השערות היא (אותה חכמה) מתגלה לאט לאט ( כמו שיש לי מחסן גדול של חכמה- אבל אסור לי לפתוח את הסכר, אלא אני אוציא אותו בצינורות דקים כמו שערות ומקבלת ממנו מהחכמה הזו_ לאט לאט, מה מיוחד בשערות? שיש בהם תיקונים שמאפשרים לאותו אור חכמה לבוא בסדרים הראויים והנכונים )עד גמר התקון לאחר שדוחים את החוכמה הגדולה, ניתן לקבל בהדרגה דרך השער הדק בסדרים הנכונים( 27.24)

 

אות ק"ג

קג) האורך של כל שערה היורדת מלפני האזנים אינה ארוכה, (מה זאת אומרת שאינה ארוכה? האם גם אם נגדל אותה היא תהיה לא ארוכה? כן, שערות שגדלות לא ארוכות. למה? אומר בעה"ס- המושג אורך זה מושג של חכמה.

  • קצר- אין חכמה- או יש מעט חכמה
  • ארוך- יש חכמה

וזה לעומת המושגים: רחב וצר

  • רחב – רחב בחסדים
  • צר- צר בחסדים

אז  כרגע מדבר שהשערות הם לא ארוכות 28.15

,) כלומר שאין החכמה המכונה אורך מתגלה שמה והשערות אינן מתדבקות זו בזו, השערות והן קצרות ואינן יורדות למטה ואלו השערות כשנמשכות הן נמשכות ותלויות למעלה מה הוא רוצה להגיד לנו?

שהשערות מבטאות קבלת ו"ק דחכמה בדרך תיקון,

ולא ג"ר דחכמה שגרם לשבירה בעולם הנקודים.

ולזה עושה תיקון שלא נקבל עוד פעם את ג"ר דחכמה-

כמו חטא עץ הדעת מצד הנשמות וכמו שבירת הכלים מצד העולמות.

השיער מבטא קבלת ו"ק דחוכמה בדרך תיקון

ולא ג"ר שגרם לשבירה בנקודים.

  

כי שערות אלו היוצאות מפאתי הראש כוללות בתוכן גם במלכות דמדת הדין ( הרי אם הם באים מפאתי הראש- אז המלכות היא מידת הדין של צ"א- שנקראת מלכות של מידת הדין. ולמה היא נקראת מידת הדין? שעדיין לא נתערבה בבינה שהא מידת הרחמים, אז מה נעשה עם המלכות הזו? הרי המלכות הזו- היא רצון- היא דין! אני רוצה לקבל אור- מה עושים איתה? משתמשים איתה רק לדחייה, ונקראת גם בוצינא דקרדינותא)של צמצום א שעדיין לא התערבה ברחמים בבינה ומשתמשים איתה רק לדחיה וכל שערה יש לה מבוע בפני עצמה ואלו הנמשכות ממלכות הממותקת אינן מתערבות באלו הנמשכות ממלכות דמדת הדין ( כלומר שיש לנו שערות ממידת המלכות שנמתקה בבינה- שזה כבר בא מצ"ב- שזה מתיקון הב' ואילך שהם באות ממו"ס)כלומר מתיקון ב והלאה יש כבר שער ממלכות שעלתה לבינה,

 

  וז"ש ולא אתדבק דא בדא, כמו כן  הדין שבמלכות דמדת הדין אינה נמשכת בשאר תקוני דיקנא( אלא רק בתיקון הראשון ) וז"ש ולא יורדים אלא נשאר במקומו בסוד דינא יתיב שיושב במקומו ואינו מתפשט(כמו שיתבאר לפנינו,

התיקון הראשון– שהוא משערות מפאתי הראש– שבאים מצ"א , ממלכות דמידת הדין– הם עומדות בפני עצמן ואינם מעורבות בשערות דיקנא שבאו ממלכות דצ"ב

ובכל זאת, אנו מערבים אותה, אבל הן מצד עצמן לא מעורבות.

איפה נערב אותן? שנקח אותם למקום אחר, אבל במקומם- הם לא מעורבות!

אותם ב' מצרי הזקן עולים אח"כ למעלה לשפה עילאה- ושם אנו מערבים אותם

 אנו מעלים אותם לבינה- אבל הן מצד עצמן- לא מעורבות.

) התיקון הראש מפאתי הראש שבאים מצמצום א, מלכות דמידת הדין, עומד בפני עצמו ואינו מעורב עם שער הדיקנא שבא ממלכות דצמצום ב. הם יעורבבו לאחר שיעלו ממקומם.

 

אות ק"ד

קד) ובהתחלה של תקון הראשון ל"א ( = 31 וגם המילה אל ) קבוצות שער שהן שקולות נמשכות עד ראש הפה( כלומר ראש הפה- זה מקום השפה עילאה) וש"צ נימין נמצאות בכל קבוצה וקבוצה. (אז יש ל"א קבוצות- ובכל קבוצה יש ש"צ נימין- ויסביר לנו בעה"ס מה זה המספרים האלה, אם כי קצת קשה ההסבר  כי יש פה עוד הרבה דברי שצריך  להסביר כדי להבין אותם. )

 

פירוש: כי מלמדנו בזה שאע"פ שהמלכות דמדת הדין נמצאת בתקון ראשון דדיקנא היוצא מפאתי הראש (כלומר- היא מידת הדין  )כנ"ל דבור הסמוך עם כל זה אין עצם המלכות דמדת הדין (למה? שמלכות דמידת הדין- יש לה כבר תיקון- היא נגנזה ברדל"א- נגנזה בראש דעתיק, אז למה אתה אומר לי שהיא מידת הדין? אלא יש הארה ממנה! של המלכות הזו- הארה ולא עצמות- כי אם היתה עצמות היתה ודאי חטא גדול מאד! אז זה לא עצמות.) שהרי היא נגנזה בראש עתיק אלא רק הארתה של המלכות הזו. ועצמותה אין כאן (  ולמה אין פה את העצמות? מכיוון שעצמותה נגנזה ברדל"א) וז"ש תלתין וחד (ל"א) קוצי (קבוצות שער שהן שקולות ונמשכות עד לראש הפה )שקילן את משכן, שזה יורה על שם א"ל והיינו של שם מדת הדין שבמלכות שעליה נאמר "ואל זועם בכל יום",(ולמדנו שאל זועם בכל יום- זו מידת הדין! ) וזהו בכללות התקון שהארת המלכות דמדת הדין מאירה בכללות, אבל הפרטות אין שם עצמות המלכות דמדת הדין (מה זה פרטות ומה זה כללות? אז אומר: אם אני מסתכל באופן פרטי- על המלכות עצמה, אז אין את המלכות דמלכות- ולכן זה גם 390- כי אם זה  מדובר על מדרגת הבינה שנספרת במאות ויש  לה ד' בחינות אז צריך להיות לה 400- שכתוב" גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדו ועינו אותם 400 שנה ויש 400 גיבורים שבאים עם עשיו, 400   זו בחינה שלמה, אז למה 390? כי  מה זה מאה? שכל אחד מע"ס יש לה עשר, אז 10 פעמים 10 זה מאה. אז אם לוקחים את הלכות וי ש לה רק ט"ר ואין ה את המלכות- אז חסר ע"ס של המלכות. אז מלכות דמלכות היא זו שחסרה,  )וז"ש וש"צ ( 390 נימין נמצאים בכל קבוצה שער כזו)נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא 

  • וכמה קבוצות שיעור יש? ל"א- כמה נימין יש בכל קבוצה? ש"צ= 390,
  • ולמה ל"א? כדי להצביע על מידת הדין,
  • למה ש"צ נימין? כדי להצביע שהמלכות דמלכות לא נמצאת- אלא רק התכללות)

שזה ( הש"צ) יורה שבהתפרטות ד' ספירות חו"ב תו"מ שבכל (קבוצה כזו) קו שכל אחת כלולה ממאה תהיינה הע"ס של המלכות רק צ' ולא מאה ( למה? כי מלכות דמלכות לא נמצאת) משום שהמלכות דמלכות שהיא עצמותה של המלכות דמדת הדין חסרה שם וע"כ אינם אלא ש"צ נימים ולא ת'( אז  על מה זה הצביע לנו? במספרים אלה אנו לומדים ב' דברים:

  • א. מל"א- שיש מידת הדין
  • ב. ש"צ – שמידת הדין היא רק התכללות ולא עצם.

אלו שני הדברים שלומדים משתי הבחינות האלה.

) שהיא בחינה שלמה,

  • וכאן יש 390 שלמלכות יש רק ט' ראשונות, שחסרים את מלכות דמלכות.
  • מהמספר ל"א לומדים שיש מידת הדין,
  • וכן מהמספר ש"צ לומדים שמידת הדין היא רק התכללות ולא עצם.

 

אות ק"ה

קה) ומפרש הדברים מבחינת כללות התיקון ואומר ל"א קוצין השקולות בשווה שהם בתקון הראשון הם קשים(למה? הם באים מהארת התיקון הראשון -) מהארת המלכות דמדת הדין (למה הם באים? מאד מענין ראינו את זה כבר מספר פעמים בתיקונים, וגם בתיקונים אחרים ) כדי להכניע הדינים למטה( ראינו את זה גם במשכן שלמדנו את זה בתרומה- שיש לנו את יריעות העיזים- שעזים זה דין! אבל  היות  והעיזים היו מחוץ למשכן. למה? מפני החיצוניים שלא יאחזו במשכן, אז אנו משתמשים בדין כנגד דין) והן כחשבון א"ל , מהו אל דהיינו  אל חזק ויכול להכניע הכל ( ולכן רוצים את כח הדין הזה שיהיה חזק- ואנו משתמשים בדין- משתמשים בדין- משתמשים בגבורה- כנגד החיצונים-)ובכל קוץ וקוץ מבחינת כללותו מתחלקים ל"א עולמות חזקים שולטים להכניע הדינים התפשטו ל"א מצד זה ל"א(כלומר יש לנו משני צידי הפנים ל"א- כי יש רוצי שערי גם בצד ימין וגם בצד שמאל-  ) מצד זה של הפנים וכל עולם ועולם ממנו מתחלק לאלף עולמות של חמדה לעדן הגדול וכל זה סתום בתחילת הדיקנא שכולל דין חזק(  כלומר היינו יכולים לבוא ולבקש או היינו מרגישים רצון מאד גדול לקבל  מצד הדין- שלמלכות- לקבל את החכמה שסתומה- והרי אסור לקבל אותה- והיינו רוצים לקבל את ג"ר דחכמה- אבל הכח הזה של אל- הוא לא בא בכדי שנקבל, אלא להפך-  בא כדי להימנע- אז הכח הזה  של החוזק אפילו שאתה רחמן- אתה צריך להיות קשה, ואם אתה רחמן ואתה לא קשה- אז אתה תתן גם לאכזריים, אז קודם כל אני בונה את עצמי שיש לי גבול- בלי גבול- אני לא יכול להיות רחמן- ולכן אני קודם כל עושה דין קשה מאד א"ל- .

) יכול היה להיות רצון גדול לקבל כאן ג"ר דחכמה, אך כוח שנק אל בא כדי להימנע ממלכות דמת הדין וכלולים כולם בשם אל הזה אי אפשר להיות רחמן בלי לעשות גבול. בניית הרחמים של כל תיקוני דיקנא של אריך, הלבנים, השפעה טהורה בנויים עם תיקון ראשון של גבול, דין, כדי לא לרחם על אכזרים.

 

 ועם כל זה שם אל הזה נכנע לרחמי דרחמים של עתיק יומין(עם כל זה שהוא דין כזה, הוא עדיין במסגרת של רחמים, אבל אם אני בא לרחמים, אז אני אני צריך גם דין) ונכלל והתפשט בו ( זאת אומרת שהבניה של רחמים של כל תיקוני דיקנא דאריך- שאמרנו שהם לבנים, דהיינו השפעה טהורה- הם בנויים  עם תיקון ראשון של גבול של דין. מדוע? כדי לא לרחם על אכזרים. כי "כל מי שמרחם על אכזרים- סופו  להתאכזר על רחמנים". ולכן הם צריכים לתת לעם ישראל- לז"א את ההארה הזו, אחרת יבואו הקליפות_ ויתנו גם לקליפות את ההארה הגדולה) 43.12

 פירוש: אע"פ שכל קוץ וקוץ יש בו ש"צ נימין זהו מבחינת הפרטות אבל בכללות מאיר בו הכח של שם אל היורה על הארת המלכות דמדת הדין וע"כ ל"א קוצין הם וכל קוץ(קוץ הכוונה לקבוצת שיער ) מתחלק ג"כ לל"א עולמות שכל זה יורה על הדין הכלול בקוצין הללו ועכ"ז מתפשט כל עולם לאלף עולמות של חמדה לעדן הגדול ( שיש שם הארה גדולה  ויפה)שהוא חכמה סתימאה כי עדן הוא חכמה וכן מספר אלף יורה על חכמה ( אז תחליט אתה נותן לי חמדה /אתה עושה לי  טוב או שאתה עושה לי דין) דהיינו משום שכח הדין שבשם אל נכנע לרחמי דרחמים דא"א (  כלומר  למרות הדין מהמילה א-ל  אז זה לא א-ל זועם, אלא אל רחום וחנון." מי אל כמוך"- מי יש לו כזה דין שהדין שלו הוא כולו רחמים? שאנו רואים דין אנו מבינים שזה בא מצד השלילה, מצד יצר הרע, מצד הס"א- ואומר: לא! פה הדין בא מרחמים) אמנם כל זה אמור בהתפשטות העולמות אבל בל"א קוצין עצמם כל העולמות סתומים בו מחמת הדין החזק (זאת אומרת שאם הוא מתחבר :

 ל"א קוצין האלה- אם הם מתחברים לשאר התיקונים ותכף נראה בתיקון הב'- איך הם מתחברים- אז הם הופכים להיות במסגרת הרחמים, פרט בתוך הכלל של  רחמים, אבל אם לא, והם בפני עצמם- הם דין קשה.

 ואנו רואים שני דברים:

  • מצד עצמם הם דין
  • ומצד ההתכללות שלהם עם שאר התיקונים– הם רחמים

כך, שיש לי חומר גלם, לפעמים מגיע אלי כעס, צער, אבל ברגע שכל הירידות האלה- שואל בעה"ס בהקדמה לספר הזוהר- שואל שם 5 שאלות:

  • איך יכול להיות שיש יסורים בעולםאם הבורא הוא טוב ומטיב?
  • עונה בהמשך ההקדמה- מכיוון שאנו לא רואים את הכללות " אלא רואים רק את הפרט- ברגע שאני רואה רק את הפרט- שאני רואה איך אדם יורד כדי לקפוץ, אז רק לרדת למטה- זה רע, אבל אם אני יורד כדי לקפוץ- וזה חלק מהקפיצה, או לא לוקח את היד אחורה כדי לזרוק את הדבר קדימה- אז גם  לקיחת היד אחורה זה  חלק מהזריקה קדימה,
    • גם הירידה למטה זה חלק מהקפיצה- גם מה שנראה כדין- הוא חלק מרחמים.
    • אבל אם הוא עובד לבד, יורד למטה – הוא רק דין- אז הוא ישאר דין

לכן אומר לנו: תראו: צריכים את הדין הזה, צריכים  את השאלה בשביל התשובה– צריכים את החסרון, צריכים את הבריאה- את הרצון לקבל- אבל אותו רצון לקבל – אותו הדין יכול להפוך לרחמים גדולים.

 וזה אחת התיקונים הראשונים שצריכים להבין אותו בנפש.

 וזה שונה מאד מכל מה שרוצים להציג  לנו תורות המזרח שתהיה רק טוב, ורק נעים, רק חמלה, רק תוותר, תגיש את הלחי השנייה, אין רצון  לקבל!- אומר: לא!

יש  רצון לקבל- ואפשר להשתמש איתו- שאתה משתמש איתו במסגרת ההשפעה-הוא בסדר גמור, הוא חלק מהרחמים- זה תיקון שממש מייצג את היהדות.

 ולכן התיקון הזה הוא התיקון הראשון- תיקון חשוב מאד. (47.55 )

 מצד עצמם הם דין, (ל"א קוצין)  אך בהתכללות הם רחמים.

 ויש להבין זאת בעבודת הנפש, שיש דין, היי גבול שבמסגת ההשפעה הוא חלק מהרחמים, תיקון זה מייצג את היהדות. . הבעיה היא בראיית דין או מקרה כעומד בפני עצמו, ולא כחלק ממכלול, כלומר גם אם נראה תחילה דין שבא לשרת את התכלית, הוא רחמים

 

  הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שאלות חזרה בזוהר אדרא רבא עו-עח
1.מה טעם ששערות הזקן כולן קשות?
2. האם השערות הן שחורות או לבנות שהרי יש שני כתובים בענין זה?
3. מה מרמז לנו שהתורה נתנה באש שחורה על אש לבנה?
4. מה ההבדל המהותי בין תיקון הראשון של שיערות דיקנא לעומת שאר התיקונים?
5. מה מרמזים לנו המספרים לא' ו שצ' לגבי התיקון הראשון דדיקנא?
6. כיצד אנו יכולים להתגבר על העובדה שהתיקון הראשון מפרטיותו הוא דין והרי שיערות דיקנא הן רחמים?

✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב