013- אדרא רבא – שיעור 13 (עו-עח) השקפה
נָשֹׂא עו – עח
תקונא קדמאה די"ג תי"ד
זהו התיקון הראשון הנק מי אל כמוך. שערות הראש חשובים יותר מאחר והן מבטאים את המטרה ובאים לגמר תיקון, אך בזמן התיקון שערות הזקן חשובים יותר שהם מאפשרים התיקון, יראה קודמת לאהבה. שערות הראש מעל המסך לכן בתיקון יש להתיחס לדינים, וכך גם השם אל הוא חסד, אך גם ישנה בחינה של אל זועם כל יום, ויש לצרפו לאל רחום וחנון.
כשיש לאדם סערת נפש מבחינת המטרה, לא יוכל לקבל את האור לפני התיקון. לכן כאשר זה דין שבא לצד האישה, עליה לכסות את שער ראשה, ואם בא מצד הזכר, עליו להפוך קודם את הסערת נפש להשפעה, ולכן הגבר מגדל זקן כביטוי לתיקון שקודם למטרה.
חשב ה' לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאינו יכול להתקיים, הקדים ושיתף את מידת הרחמים. מידת הדין היא הרצון לקבל את כל האור, על דין זה היה צמצום א שזה הרצון לקבל לפרטיות הגדול ביותר. כאן לא ניתן לקבל. ובזמן תיקון לוקחים בהדרגה, טיפין טיפין רצונות איתם ניתן להתמודד ומכלילים אותם בהשפעה, אלו קבוצות שער שיורדות עם הפאות מלפנים.
דינים קשים אלו באים כחומר גלם כדי לתקנם, אך אם לוקחים אותם כמטרה נוחלים אכזבות. כאשר לוקחים את תכונות הקושי כדי לתקן, ניתן לעשות זאת. הרצון לקבל אינו מטרה, אלא אמצעי כדי להשפיע, לכן את הרחמים בונים דרך הנקודה הנפשית הקשה.
הבעיה היא בראיית דין או מקרה כעומד בפני עצמו, ולא כחלק ממכלול, כלומר גם אם נראה תחילה דין שבא לשרת את התכלית, הוא רחמים
